מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת לשון הרע בגין פרסומים בקבוצות סגורות בפייסבוק

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

תביעת לשון הרע בסך 80,000 ₪ בגין פירסום שפירסמה הנתבעת בקבוצת פייסבוק סגורה בשם ירושלמים-ת. האירועים והפרסום התובע הוא בעלים של חנות לממכר טלפונים ניידים בירושלים, אשר ניסגרה בנתיים.
...
סוף דבר לביקורת הצרכנית תעמוד הגנה בהתאם לחוק איסור לשון הרע, כל עוד תעמוד זו בתנאי החוק.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום צפת נפסק כדקלמן:

על כך העיד הנתבע (עמ' 37 ש' 1) כי הפירסום נעשה לבקשת חבריו לקבוצה סגורה בפייסבוק; תוארו סכסוכים קודמים בין הצדדים בשאלות ציבוריות וקהילתיות והליכים משפטיים בהם היה התובע צד מול צדדים אחרים.
כאמור, בעיניין שאול לעיל, קבע בית המשפט כי יש לראות בפעולת השתוף (Share) ברשתות חברתיות כ"פירסום" הבא בגדרי חוק איסור לשון הרע, פירסום זה עשוי להקים עילת תביעה נגד משתמש המשתף תוכן עוולתי; במצב דברים זה, הפוסט של אורית לא רק העיר את המחלוקות וההתעסקות בהן בקבוצות הפייסבוק, אלא שעל ידי השתוף, עשתה אורית שימוש בפירסום 1 לשם הפצה והעצמת המסרים המכפישים על התובע עצמו ועל ציבור בוחריו, ובכך הלכה למעשה מוטלת עליה אחריות לפירסום ובכללו הביטוי הפוגעני בדבר היות התובע "רוסי חצי יהודי". לעניות דעתי, ועל אף שהפוסט של אורית אינו מושא התביעה כאן, אין להיתעלם מכך ששיתוף הפוסט של הנתבע, מקים עילת תביעה גם כנגד אורית בגין פירסום לשון הרע כנגד התובע.
...
סיכום ביניים 4 לעיל קבעתי כי בין כל הפרסומים ביטוי פוגעני אחד שבנסיבות כאן, הינו בגדר "זוטי דברים", דברים של מה בכך, ובמכלול השיקולים לרבות הגנת סעיף 19(4) לחוק והתנהלות התובע, הגעתי למסקנה כי אין לחייב את הנתבע בפיצוי התובע.
יחד עם זאת, ולאחר בירור טענת הנתבע ל"תביעת השתקה", בהסתמך על המסכת הראייתית שהוצגה לפניי, מצאתי לדחות את התביעה בכללה לאור המסקנה כי ענייננו בתביעה שמטרתה להשתיק את הנתבע ותושבים הפועלים כמוהו, מלהמשיך ולפרסם ביקורת כנגד ראש המועצה ופעילותו הציבורית.
סוף דבר התביעה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום הרצליה נפסק כדקלמן:

לפי הנטען על-ידי התובע, והדבר לא נסתר, הפירסום נעשה בקבוצת פייסבוק סגורה שבה חברים כ-1,700 איש העוסקים בתחום היהלומנות.
הנתבעת טוענת שהפרסומים מושא התביעה הם פרסומים מותרים, וכי עומדת לה הגנת אמת הפירסום והגנת תום לב, בהתאם לסעיפים 15-13 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 (להלן – חוק איסור לשון הרע או החוק).
יצוין שטענת התובע בכתב התביעה בדבר פגיעה בפרנסתו וירידה בהכנסותיו בעקבות הפירסום לא הוכחה (סעיפים 40 ו-54 לכתב התביעה וסעיף 48 לתצהיר התובע) – ולמעשה לא הובאו לגבי טענה זו ראיות כלל.
בהמשך נטען כי כאשר נישאלה על-ידי אחד הנוכחים, מר גדעון ברוורמן, מהו אותו מספר טלפון שבאמצעותו ניתן לפנות למישטרה לברר האם הפירסום שעשתה הנתבעת בפייסבוק נכון, ענתה הנתבעת "בזו הלשון" (כאמור בכתב התביעה): "תתקשר ל-100 ותבקש את החוקרת שטיפלה בתיק. אני הייתי אצלה לתת עדות והיא אמרה לי שהתיק אומנם נמצא ברף הנמוך של הטרדה מינית, אך הועבר לפרקליטות עם המלצה להעמידו לדין" (סעיף 5 לכתב התביעה).
...
דין טענות אלו להידחות גם כן. ראשית, האמור בפרסום לא היה אמת – הן באשר לשאלה העובדתית האם בעת עשיית הפרסום כבר הוחלט להעביר את תיק החקירה לפרקליטות, הן באשר לאמיתות המשתמע מהפרסום בעיני הקורא הסביר לגבי התרשמות המשטרה מממצאי החקירה.
על כן, הנתבעת תישא בשכר-טרחת בא-כוח התובע בסך 5,000 ש"ח. אשר לאגרת בית המשפט, הנתבעת תשלם לתובע מתוך האגרה ששילם הוצאות משפט בסך 700 ש"ח, שהם בקירוב כיחס שבין הסכום שנפסק לבין סכום התביעה.
סוף דבר אשר על כן, התביעה מתקבלת באופן חלקי במובן זה שהנתבעת תשלם לתובע 27,500 ש"ח, בתוספת הוצאות כמפורט לעיל.

בהליך תמ"ש (תמ"ש) שהוגש בשנת 2020 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

קבוצת הפייסבוק היא סגורה, מיועדת להורים מנוכרים בלבד, ורק חברים בקבוצה יכולים לראות את הפרסומים בה. לפי כללי הקבוצה, הקבלה לקבוצה מאושרת להורים מנוכרים בלבד, וחל איסור מוחלט להעתיק או להוציא חומרים מתוך הקבוצה, ללא אישור של מנהלת הקבוצה וכן נידרשת זהירות בפירסום שמות.
משנה זהירות בבואו לפסוק פיצויים בגין פירסום לשון הרע.
" בספרו של אורי שנהר דיני לשון הרע, עמ' 370 , מציין המלומד שנהר כי בבוא בית המשפט לשקול את גובה הפצוי שיש להעניק לתובע בתביעת לשון הרע, יש לקחת בין היתר בחשבון את היתנהגות התובע לפני הפירסום ולאחריו.
...
על מנת לבאר מדוע אני סבורה כי התובעת הגיעה לבית המשפט שלא בתום לב, תפורט להלן מעורבותה בסכסוך המשפחתי והתנהלותה כלפי הנתבעת, כפי שעולה מהמסמכים שהוגשו לתיק התובעת פעלה באופן אקטיבי להסטת ילדי הנתבעת כלפיה, ראה למשל תכתובת של התובעת עם הבת הקטינה של הנתבעת והאב – וכך פונה בכתב אשה בוגרת (התובעת) לנערה קטינה: 22 "תקשיבי טוב עד עכשיו כיבדתי אותך!!! תפסיקי לדבר עלינו מה לא מובן??? אני בת 40 ולא
..לאור ההתנהלות הנגדית הדבר יילקח בחשבון לצורך פסיקת "פיצוי ללא הוכחת נזק". אחרי ששקלתי את מכלול הנסיבות, הגעתי למסקנה שהפיצוי המגיע לתובע בגין פגיעה בשמו בסעיף זה הינו 1 ₪ (שקל אחד), שישולם על ידי הנתבעים 1 ו 5 ביחד ולחוד.
סוף דבר – אני דוחה את דרישת התובעת לפסיקת פיצוי כספי בגין דברי לשון הרע שפורסמו בעניינה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום אשקלון נפסק כדקלמן:

בתמ"ש 25732-07-18 פלונית נ' אלמונית (29.11.20) - תביעת לשון הרע כנגד גרושתו של בן זוגה הנוכחי של התובעת, בין היתר בגין פירסום פוסטים בקבוצת פייסבוק סגורה להורים שנותקו מילדיהם בגין ניכור.
...
עניינה של התביעה בשיח נחות ומזלזל בין כל הצדדים להליך, "שפת ביבים" של ממש, אשר לצורך בחינת השאלות השנויות במחלוקת אין מנוס מלהציג את עיקרי חילופי הדברים כלשונן, למרות הסגנון הבוטה והירוד של כל הנוגעות בדבר.
התביעה כנגד הנתבעת 5 נדחית הואיל ואין בפרסום מטעמה משום לשון הרע או חוסה הוא תחת הגנת הבעת דעה.
על כן, אני מחייב את הנתבעת 1 לשלם לתובעת הוצאות בסך של 2,000 ₪ וכן שכר טרחת עו"ד בסך של 7,500 ₪.
בגין דחיית התביעה כנגד הנתבעת 4, אני מחייב את התובעת לשלם לנתבעת 4 הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 7,500 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו