לפני תביעת לשון הרע ופגיעה בפרטיות בגין מספר פרסומים ברשת הפייסבוק שביצעה הנתבעת 1.
התובעת גם צירפה לתיק בית המשפט צלום של פתק עליו רשום מספר טלפון, כאשר נרשם במכתב אליו צורף הפתק (אותו מכתב שאוזכר לעיל): "צלום הפתק מעמדת הבטחון בו נרשם הטלפון הישיר של גב' מסד (היתקבל מרינת יעקובי)".
על אף שהסרטון שהורד מחנות "סטרדבריוס" העלה כי התובעת אכן נצפית כשהיא מבקרת במודיעין בשעה 18:45, היינו עוד לפני שבוצע הפירסום הראשון נשוא תביעה זו, ועל אף שהוגש תצלום מהתכתבות בקבוצת הוטסאפ של עובדות המודיעין מערב הארוע, ממנו עולה שרינת רושמת בשעה 22:31 באותה קבוצה כי הייתה מישהי שאמרה לה ששכחו שקיות של זארה בארומה, ועל אף שאותה רינת חתמה על תצהיר בעיניין זה, ועל אף שהוצג בפני הנתבעים צלום של מה שנטען שהוא אותו פתק שרשמה רינת בזמן אמת – המשיכו הנתבעים להחזיק בטענה לפיה התובעת ביצעה גניבה.
...
בשל כל האמור לעיל - יחוס לתובעת עבירה פלילית, העובדה כי מדובר במספר פרסומים, כאשר פורסמו בשני מקומות שונים (הפייסבוק של הנתבעת וקבוצת מאמאשבע),, היקף התפוצה של הפרסומים, ההשפלה והפגיעה שסבלה התובעת, העמקת ההשפלה והפגיעה תוך כדי ניהול ההליך, הסירוב להסיר את הפרסומים מיד, על אף פניות מהמודיעין ומבני המשפחה, הסירוב להתנצל, אני קובעת כי הנתבעת תפצה את התובעת בסך של 46,000 ₪.
וראו גם האמור בסעיף 152 לסיכומי התובעת: "...הנתבעת 2 ניהלה קרב מאסף לקרקע את גרסתה של התובעת, לפיו ביקשה להשיב את האבידה. נדרש תקריב על סימוניה של רינת יעקבי ביומן הקניון, חקירה צולבת על טעות תמה של עו"ד אורנה סרויה בהעתקת תצהירה של יעקובי, חקירה ארוכה של התובעת (גם על ידי הנתבעת 1) על הזמן הרב שעבר מאז יצאה מארומה ועד שהגיעה למודיעין – ללא צורך בדיעבד, ורק בגלל רשלנותה של הנתבעת 2 הצגת הקבלה ובה ההסבר לפער הזמנים".
מאחר והנתבעת היא שביצעה את הפרסומים, מצאתי לנכון לחייב את ארומה לשלם לתובעת פיצוי נמוך יותר מזה שחייבתי את הנתבעת ואני קובעת שארומה תשלם לתובעת סך של 20,000 ₪.
לסיכום
הנתבעת תפצה את התובעת בסך של 46,000 ₪.
