תביעת ליקויים בדירה שכורה בחריש

עוד ביקשו לחייב את הנתבעים בסכום הנזקים והליקויים שנותרו בדירה וברכוש המשותף בו מצויה דירתם.

התובעים גם דרשו פיצוי בגין החלק היחסי ממנו הרויחה הנתבעת בעקבות הגדלת מספר יחידות המגורים בפרויקט (705 במקום 593) וכן פיצויים בשל העובדה שהנתבעת לא דאגה להגיש תביעת חוב נגד הקבלן שפשט את הרגל, בגין 6 חודשי שכירות.

הנתבע מס' 2 עבד אצל הנתבעת כשכיר, ושימש כמנהל הפרויקט בחריש (פרויקט אחד מתוך פרויקטים נוספים של הנתבעת).

...

לאור האמור, ובשעה שבכתב התביעה לא פורטו עובדות המקימות עילות תביעה אישיות נגד נושאי המשרה, יש לקבל את הבקשה לסילוק על הסף שהגיש המבקש ולהורות על מחיקתו מכתב התביעה העיקרי נשוא הליך זה. באשר לטענת התובעים, כי הנתבע לא היה רשאי להגיש את הבקשה לאור "עוצר הבקשות" הקבוע בתקנות החדשות (סעיף 49 לתקסד"א – התשע"ט - 2018) הרי שבשים לב למועד בו הוגשה התביעה, ולמרות שסעיף 49 חל על התובענה הנוכחית בשים לב להוראות המעבר (תקנה 180) קבעתי בהחלטתי מיום 21.03.21, כי כל בקשה מקדמית יש להגיש באופן מיידי, וכך פעל הנתבע.

התוצאה: אני מורה על מחיקת התביעה על הסף נגד הנתבע מס' 2, בהתאם לתקנה 41 לתקנות סד"א התשע"ט – 2018.

התובעים ישלמו לנתבע מס' 2 הוצאות משפט ושכ"ט בסך 3,500 ₪ וזאת תוך 30 ימים מהיום.

טענות התובעים וראיותיהם בכתב התביעה ובתצהירי העדות הראשית טענו התובעים, כי בטרם הושכרה הדירה לנתבעים היא עברה בדק בית ותיקון ליקויי רטיבות, בהיותה דירה חדשה המצויה עדיין במסגרת אחריות הקבלן.

בתרשומת מיום 8.4.2018 נכתב - "לפי בקשתה זקוקה לאישור שעקב פיברומיאלגיה ראומטיקה יש רגישות חזקה לריחות כולל רגישות לריחות של מזרון." ובתרשומת מיום 14.10.2018 נכתב - "יש לציין שקושרת את ההחמרה לריחות בבניין שלה, מעוניינת לעבור לדירה אחרת". יובהר, כי במועד זה התגוררה הנתבעת בחריש ולא בדירת התובעים.

...

אין חולק כי סכום הערבון שנמסר, בסופו של דבר, היה 6,900 ₪ בלבד.

לפיכך אינני מוצאת לנכון לפסוק לנתבעים פיצוי כלשהי בגין פריט נזק זה. סיכומו של דבר: הנתבעים לא הוכיחו אף לא אחת מטענותיהם בתביעה-שכנגד, לא עמדו בנטל להוכיח את אחריותם של התובעים לנזק הנטען בה ולא ביססו אף אחד מפריטי הנזק שנתבעו במסגרתה.

אשר על כן, דינה להידחות.

סוף דבר אשר על כן, אני מחייבת את הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם לתובעים, יחד ולחוד, סך של 12,013 ₪.

לחלופין עותרת הקונה בכתב התביעה שהגישה לחיוב המוכרים בתשלום סך של 330,782 ₪ - סך של 179,302 ₪ בגין עלות תיקון הליקויים בדירה, החזר הוצאות המומחה ההנדסי בסך 4,680 ₪, עלות תיקון רישום הבית המשותף בסך 46,800 ₪, עלות דמי שכירות והובלה בתקופת התיקונים בסך 25,000 ₪, עלות דמי תיווך בסך 5,000 ₪ ועוגמת נפש בסך 100,000 ₪.

...

משהגעתי לכלל מסקנה שהמוכרים הפרו את הצהרתם ואת התחייבותם בסעיף 2(ו) להסכם המכר עת הצהירו שאין בדירה ליקויי רטיבות ונזילות ולא ידוע להם על פגם נסתר, ובאין בדל טענה מצד המוכרים בכתבי הטענות להפחתת הפיצוי המוסכם, אין בידי המוכרים להסתמך על סעיף 6 לחוק התרופות ולטעון שאין תוקף לתניית הפיצוי המוסכם גם אם היא על פניה מנוסחת כתנייה גורפת שאינה מבחינה במידת חומרת ההפרה.

אין בידי לקבל את התביעה לתשלום דמי שכירות בתקופת התיקון ובגין עלות הובלה לדירה החלופית ודמי תיווך.

סוף דבר מכל האמור התביעה בתיק ה"פ 3949-10-19 (תביעת המוכרים ה"ה גיל) מתקבלת, כך שיתרת כספי תמורת המכר המוחזקים בנאמנות תשוחרר למוכרים, תוך 30 יום.

אין חולק כי התובעים ביקרו בדירה מספר פעמים ואף ירדו בביקוריהם ליחידת דיור, וניתנה להם היזדמנות לשוחח עם השוכרת ועם שוכרים אחרים כפי שעשו לאחר הגשת התביעה.

נוכח ההפרה שהנה אי גילוי הפגם הנסתר, ונוכח הקף ניזקי הליקויים בדירה עולה, כי הפצוי המוסכם שנקבע בהסכם המכר, שעומד על סך של 200,000 ₪, בגין הפרה יסודית עומד ביחס סביר להקף הנזק אותו היו הצדדים יכולים לצפות בעת חתימת הסכם המכר והוא תיקון הליקויים והפסדי דמי שכירות מיחידת הדיור לתקופה.

...

יחד עם זאת, בחוות דעתו של מר שנהב אשר מקובלת עלי ואיני רואה מקום לסטות ממנה, נקבע כי שיעור תיקון הנזק הינו בסך של כ 90,000 ש"ח בלבד כולל פיקוח הנדסי על הביצוע.

סוף דבר סוף דבר, התביעה מתקבלת.

בהתאם לאמור בסעיפים 41-46 לעיל, ישלמו הנתבעים לתובעים פיצויים בסכום כולל של 200,000 ש"ח. כמו כן הנתבעים יישאו בהוצאות משפט ובנוסף בשכר טרחת עו"ד בסך של 23,400 ₪.

היחיד מתגורר בגפו בדירה שכורה בת ארבעה חדרים בפרדס חנה –כרכור, בגינה הוא נושא בדמי שכירות חודשיים בסך 5,000 ₪.

היחיד עוסק כעת בהקמת אתרי אינטרנט לחברות ותיחזוקם וכן, הוא משמש כמנטור אישי ועסקי מזה כ 16 שנים ומנהל בי"ס בחריש בו הוא מעביר קורסים והדרכות לחברות ופרטיים בעיקר בתחום ה- NLP.

הנושה הופנה לא אחת אל הנאמן לצורך מסירת המידע וכן, הגשת תביעת חוב, אולם לא ברור אם עשה כן. בעניינינו ועל אף חלוף הזמן והתמשכות ההליכים, בעלי התפקיד לא הגישו לאחר הדיון שנערך בעיניין היחיד, תוכנית שקום או כל הצעה אחרת בעיניינו.

היחיד היתנהל באופן לקוי בהליך עד כה כעולה מדו"חות בעלי התפקיד.

...

כמו כן, במערכת הממונה נמצא ע"ש היחיד הליך במס הכנסה ובמע"מ. ב"כ הממונה חזרה ופירטה שורה ארוכה של מסמכים והבהרות אותם נדרש היחיד להמציא, אולם הוא לא עשה כן. נוכח כל האמור ובמיוחד מאחר ומדובר בהליך שני בעניינו, המליצה ב"כ הממונה על ביטול ההליך בעניין היחיד.

בשל כל המקובץ לעיל, סבור הנאמן כי היחיד מתנהל באופן בלתי שקוף, והתנהלותו מונעת מבעלי התפקיד מלהתחקות אחר מצבו הכלכלי העדכני וכן, מעלה תמיהות ביחס לתום ליבו של היחיד, תוך שהנאמן הדגיש כי לא רק שהיחיד לא הסיר מחדליו, אלא קיים חשד כי הוא פועל להסתרת מידע מהותי מבעלי התפקיד.

נוכח כל האמור, עתר היחיד לקביעת תוכנית פירעון בעניינו.

נוכח כל האמור והמקובץ לעיל – אני מורה על מתן צו לשיקום כלכלי בהתאם לסעיף 161 לחוק ובהתאם לתנאים כדלקמן.