מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת ליקויי בניה ואי התאמות כנגד כונס נכסים וקבלן משלים

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

רום רימון נכסים ובניין בע"מ היא חברה קבלנית שבנתה ומכרה את הדירות בבניין (להלן: "הנתבעת").
לחוב הנתבעת הנטען בגין מיסי וועד הבית, טען כי ביום 23.4.14 מונה על הדירה שהיתה בבעלות הנתבעת כונס נכסים ולפיכך החל ממועד זה, חובת תשלום מיסי וועד הבית אינה חלה על הנתבעת.
לתמיכה נוספת בטענה זו הוצג לו גם פס"ד מיום 26.1.15 של כב' המפקחת על המקרקעין בחולון, כב' הרשמת דגנית קציר ברין, אשר אישר מחיקת התביעה של הנציגות נגד הנתבעת לתשלום מיסי ועד הבית, לאחר שהצדדים הודיעו כי הגיעו להסדר במסגרתו סולק החוב והנתבעים הסדירו את חובם (ת/4).
איני מקבלת טענה זו, היות והנתבעת כאמור הודתה בקיומם של הליקויים שפורטו בפרק ג' לכתב התביעה וכן בליקויים שפורטו על ידי התובעת, בהתבסס על חוה"ד שהוגשו מטעמה וצורפו לחוה"ד. לחוה"ד הראשונה – במהלך חקירתו של מר דובדבני הובהר כי לתיק ביהמ"ש וכן לב"כ הנתבעת נימסרה טיוטה של חוה"ד מטעם "בדק בית", על ידי אדריכל ובונה ערים רשום מר זוהר שבתאי, שלא היתה חתומה.
מומחה ביהמ"ש בהתייחס לליקוי הנטען קבע בחוה"ד כי "מדובר ברמפת כניסה לחניון, שראוי שבצידיה תהיה תאורה מתאימה" – בנסיבות אלו בהנתן שהנתבעת לא התחייבה במיפרט לספק את גופי התאונה, הרי שאני דוחה את התביעה בגין ליקוי זה. סעיף ב' לחוה"ד המשלימה – "צנרת ללא כסוי", "צנור איוורור לא תקני" סעיף ח' לחוה"ד המשלימה "צנור פתוח פולט ריחות" - המומחה הסביר כי המדובר בצנור המאוורר את הביוב ובכיסויים שהיה על הנתבעת להתקין.
...
אני סבורה כי יהיה נכון להוסיף בנסיבות תיק זה 10% לעלויות שיפסקו.
לטענת ב"כ התובעת יש לפסוק לתובעת גם פיצוי בגין עלויות הפיקוח שפורטו בחוה"ד. ב"כ הנתבעת בסיכומיה לא התייחסה לסוגיה זו ונסיבות אלו, בהתאם למבוקש, הדין והפסיקה יתווספו כמבוקש ובהתאם לחוה"ד. לסיכום, התביעה מתקבלת בחלקה בגין ליקויי הבנייה שהוכחו.
הנתבעת תשלם לתובעת את הפיצוי על פי הפירוט להלן: 38.1.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

הנכס הרלבנטי לתביעה מצוי בבאר שבע, ברח' שז"ר 31, "בית פריזמה". בבניין זה רכשה החברה, (מכונס הנכסים של החברה הקבלנית שבנתה את הבניין, עו"ד יעקב אמסטר, ובאשור ביהמ"ש של כנוס), שטחים בקומת קרקע בהקף 1,000 מ"ר, שטחים בהקף 500 מ"ר בקומה ראשונה וכן שתי קומות חניה, חניון "מינוס 1", (להלן: "1-") וחניון "מינוס 2", (להלן: "2-").
לטענת הנתבעות, ככול שבוצעו בידי החברה עבודות הטעונות היתר בניה בטרם קבלת היתר, הדבר בלשון המעטה אינו תקין שהרי עבודות הטעונות היתר בניה יש להגיש בטרם ביצוע העבודות ויש ממש בטענה זו. תישאל השאלה, אם המל"ל הבהיר מההתחלה, במכתב מיום 15.5.06 כי ידרוש היתר עדכני תקף וכן אישורי רשויות תקפים, מדוע הדבר לא טופל בידי החברה סמוך ומיד לאחר מועד דרישה זה והאם הדבר אינו עומד כנגד בסיסה של עילת התביעה שהרי נושא הרשוי וההיתר יכול היה להתבצע לכל הפחות "במקביל" לעבודות וההתאמות עצמן.
כלומר, גם מומחה זה מטעם החברה מאשר כי לא היה מנוס מהיתר בניה לגבי חלק מהעבודות שבוצעו לפי דרישת המל"ל. לפיכך, ברור כי השינויים וההתאמות שדרש המל"ל חייבו בקשה להיתר, בקשה שהוגשה בדיעבד והייתה מוגשת בלאו הכי, בקשה שכללה הסדרת אי התאמות שהיו קיימות בנכס כאשר לא שוכנעתי כי הסדרת חריגות מההיתר המקורי גרמה לעיכוב בתהליך קבלת ההיתר שנידרש.
למעשה, הסיבה לעיכובים נובעת בין היתר מהערכות לקויות מצד החברה, באשר לדרישות המל"ל, אשר עמד ובצדק על דרישות שונות בקבלת המושכר וכן בעיכוב בלתי ברור בפנייה הראשונית של החברה לנתבעות לצורך תהליך בקשה להיתר, ועמידה בכול הדרישות הפורמליות שנדרשה ע"י המל"ל. החניון התת קרקעי 2- החניון התת קרקעי היה הנושא המהותי השני בתביעת החברה.
כך העיד אדריכל גבי נבון, (עמ' 30 ש' 28 – עמ' 31 ש' 4), אשר חזר על קביעותיו בחוות דעתו שניתן היה למצוא פיתרון פשוט וזול מאוד שהנו סימון בחומר גמיש למנוע כל חשש של פגיעת מכוניות וגרימת נזק, (ראו חוות דעת משלימה בסע' 5).
...
בדיעבד, מסקנתי הינה שלא הייתה כל הצדקה לזימונו של עו"ד נחמן דברת, כי עדותו לא העלתה ולא הורידה מבחינת הפלוגתאות הנדונות ולמעשה לא ברור מדוע זומן עו"ד דברת כעד בתיק והתחושה בחקירתו הנגדית הינה שהשאלות שנשאל היו להצדקת הזימון ולא לגוף הדברים ולצורך בירור הפלוגתאות שבמחלוקת.
במכלול, הגם שלא מצאתי שיש הכרח לקבוע ממצאים בשאלה האם פעלה החברה בחוסר תום לב בזימונו של עו"ד נחמן דברת, לא ניתן לומר שאין כל ממש בטענת הנתבעות בעניין זה. לפיכך וכפי שפורט בגוף פסק הדין לעיל, אני מורה על דחיית התביעה.
החברה התובעת תשלם הוצאות הנתבעות בסך 20,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום עפולה נפסק כדקלמן:

בפניי תביעה כספית על סך 185,000 ₪ שהוגשה כנגד המהנדס (הנתבעים 1-2) והקבלן המבצע (הנתבעים 3-4) בגין ליקויים שהתגלו במסגרת עבודות לבניית תוספת ממ"ד עבור התובעת.
במועד יציקת הבטון לא ניטלו בדיקות מעבדה מטעם "איזוטופ". מאוחר יותר, התובעת הזמינה בדיקות מעבדה מטעם "איזוטופ". דגימות גלילים נילקחו מרצפת הממ"ד ביום 14.5.15, בהם תוצאת חוזק ממוצע לבטון היתה 27 מגפ"ס. בתאריך 22.7.15 ניטלו דגימות גלילים פעם נוספת ותוצאת חוזק ממוצע לבטון היתה 28.5 מגפ"ס. המסקנה שנרשמה בדו"ח מעבדת איזוטופ הנה, כי "חוזק הבטון באלמנט הנבדק אינו מתאים לדרישות ת"י 118 לסוג הבטון ב-30". הנחיית פיקוד העורף מיום 10.9.2012 (ת/2) קובעת כי "... ניתן לקבל את תוצאות בדיקות הבטון כתקינות כאשר חוזק הממוצע גדול מ- 29.9 מגפ"ס וחוזק כלל הדגימות גדול מ- 27.5 מגפ"ס ללא תלות במועד ביצוע הבדיקה". ביום 26.7.15 פנתה התובעת לאלכס גולדנברג, מהנדס אזרחי, לקבלת חוות דעת הנדסית חיצונית לצורך הערכת נזקים וחישוב כמותי של עלויות ההריסה והבניה מחדש של ריצפת הממ"ד. על פי הדו"ח התברר, כי ישנם ליקויים נוספים ורבים בבניית ריצפת הממ"ד. התובעת טענה, כי נתבעים 1-2 לא עמדו בהתחייבויותיהם.
בתאריך 11.11.18 ניתנה החלטה לעכב את ההליכים כנגד נתבע 4 בעקבות מתן צו כנוס נכסים שניתן בעיניינו ביום 21.1.18 במסגרת פש"ר 22404-01-18.
כמו כן, נתבעים 1-2 לא מצאו לנכון לעתור שהמומחה מטעם בית משפט ישלים את בדיקתו לאחר עדותו בבית המשפט ויגיש הודעה משלימה.
...
במועד יציקת הבטון לא ניטלו בדיקות מעבדה מטעם "איזוטופ". מאוחר יותר, התובעת הזמינה בדיקות מעבדה מטעם "איזוטופ". דגימות גלילים נלקחו מרצפת הממ"ד ביום 14.5.15, בהם תוצאת חוזק ממוצע לבטון היתה 27 מגפ"ס. בתאריך 22.7.15 ניטלו דגימות גלילים פעם נוספת ותוצאת חוזק ממוצע לבטון היתה 28.5 מגפ"ס. המסקנה שנרשמה בדו"ח מעבדת איזוטופ הינה, כי "חוזק הבטון באלמנט הנבדק אינו מתאים לדרישות ת"י 118 לסוג הבטון ב-30". הנחיית פיקוד העורף מיום 10.9.2012 (ת/2) קובעת כי "... ניתן לקבל את תוצאות בדיקות הבטון כתקינות כאשר חוזק הממוצע גדול מ- 29.9 מגפ"ס וחוזק כלל הדגימות גדול מ- 27.5 מגפ"ס ללא תלות במועד ביצוע הבדיקה". ביום 26.7.15 פנתה התובעת לאלכס גולדנברג, מהנדס אזרחי, לקבלת חוות דעת הנדסית חיצונית לצורך הערכת נזקים וחישוב כמותי של עלויות ההריסה והבניה מחדש של רצפת הממ"ד. על פי הדו"ח התברר, כי ישנם ליקויים נוספים ורבים בבניית רצפת הממ"ד. התובעת טענה, כי נתבעים 1-2 לא עמדו בהתחייבויותיהם.
לאור האמור, בגין תיקון הליקויים ברצפת הממ"ד, אני מורה לנתבעת מספר 3 לשלם לתובעת פיצויים בסך של 55,000 ₪ בתוספת הצמדה וריבית כחוק מיום 17.6.18 ועד למועד התשלום בפועל.
כמו כן, אני מורה לנתבעת מספר 3 לשלם לתובעת פיצויים בגין עגמת נפש בסך של 9,000 ₪.
בנוסף, אני מורה לנתבעת מספר 3 לשלם לתובעת הוצאות משפט כמפורט להלן: סכום האגרה ששולמה בהליך שבכותרת.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

באופן דומה נמחק גם המפקח מן התביעה לאחר שאלקטרה ואלימאם הצהירו והתחייבו כך: "מאחר שאנו טוענים שלמפקח (נתבע 3) אין כל אחריות, לא כלפינו ולא כלפי משהו אחר, בין השאר במובן זה שאיננו סבורים שהמפקח התרשל בצורה כלשהיא, הרי ברור שחוו"ד המומחה צריכה להיחתך ביננו (נתבע 2 ונתבע 4), בלבד, באופן שכל הטענות נגד המפקח יוסרו והמומחה לא יתייחס אליהן, כך שלמעשה ככל שהמומחה יקבע שנגרמו נזקים ו/או קיימים ליקויים מכל זוג שהוא, כולל ירידות ערך וכל ראש נזק אחר שבתביעה שבתחום מומחיותו, יוטלו אלה עלינו. לצורך ההבהרה וההדגשה, לא נטען כל טענה נגד המפקח ולא נגלגל כל אחריות שהיא ואנו מוותרים על כל טענה בעיניין זה כלפי המפקח, ככל שיכולה להשליך על תביעתו של התובע" (עמ' 6 שו' 20-15 לפרוטוקול הדיון מיום 9.9.2012) (להלן: ההסכמה למחיקת הכונס והמפקח מן התביעה).
ליקויי הבניה בדירה וירידת הערך בעקבות הליקויים בדירה - בהתאם לחוות הדעת הראשונה עלות התיקונים בגין ליקויי הבניה הנם בסך 41,540 ₪ (בתוספת 10% בגין פקוח הנדסי) (הסכום הנקוב בחוות הדעת הראשונה ללא שיעור הפצוי בגין החצר שעודכן בחוות הדעת המשלימה ובנכוי הליקוי בגוף התאורה שלא הוכח), כאשר על אלקטרה לשאת בסך 22,340 ₪ ועל אלימאם לשאת בסך 19,200 ₪ בצרוף מע"מ ובצרוף הפרישי הצמדה וריבית כחוק מיום 15.1.2014.
המוכר [כונס הנכסים - מ.א] מאשר, כי הגיע להסכם עם אלקטרה, אשר אושר על ידי בית המשפט, ולפיו הוסכם, בין היתר, כי אלקטרה תהא האחראית הישירה והבלעדית, בין היתר, לטיב העבודות, לתיקון ליקויים, כמפורט בהסכמי המכר ובהתאם לחוק המכר, ולפיכך הקונה מתחייב כי כל תביעה ו/או טענה ו/או דרישה שתהיה לו בעיניין זה תופנה ישירות לאלקטרה.
יצויין כי בסעיף 45.1 להסכם אלקטרה צויין במפורש כי אלקטרה אחראית כלפי כונס הנכסים וכלפי התובעים "לכל אי התאמה כמשמעותה בחוק המכר (דירות), תשל"ג - 1973 (להלן: חוק המכר דירות), בעבודות". בסעיף 45.2 להסכם אלקטרה הובהר למען הסר ספק כי האחריות של אלקטרה "משתרעת על כל העבודות בפרוייקט, לרבות אלה שבוצעו לפני חתימת חוזה זה". אלקטרה טוענת כי "העבודות" הוגדרו בהסכם אלקטרה והן מוציאות את עבודות הפיתוח (למעט לעניין תאום ושילוב עבודת הפיתוח בפרוייקט) ולכן היא איננה חייבת יחד ולחוד עם אלימאם בגין עבודות הפיתוח.
בסעיף 52 להסכם הרוכשים צויין כי האחריות של חפציבה לפי הסכמי המכר ולפי חוק המכר דירות מוסבת לאלקטרה בכל הנוגע לליקויים "שמקורם בעבודות המבוצעות על ידי הקבלן המבצע". מהם אותם ליקויים "שמקורם בעבודות המבוצעות על ידי הקבלן המבצע"? סעיף 50 להסכם הרוכשים מפנה להסכם אלקטרה ומציין כי כונס הנכסים ואלקטרה הגיעו להסכמה בנוגע להשלמת עבודות הבניה בתנאים המפורטים בהסכם אלקטרה.
...
מכל מקום, כך לטענת אלקטרה, צויין במפורש בסעיף 6 הנ"ל כי אלקטרה לא תהיה אחראית "לאיכות ביצוע עבודות הפיקוח ע"י אלימאם". אלימאם טוענת מנגד כי דווקא ההפניה בהגדרת "עבודות" לסעיף 6 שצוטט לעיל מובילה למסקנה לפיה "הניהול" המצויין בהגדרה עניינו גם בפיקוח שהרי בסעיף 6.1 צויין במפורש כי אלקטרה אחראית לצד שילובה של אלימאם בפרוייקט גם "להתריע על ליקויים בעבודותיו ו/או בטיב החומרים". אף שעל פני הדברים נראה כי הועסק מפקח מיוחד לשם פיקוח על טיב העבודות לרבות עבודות הפיתוח, וכן נראה כי ההוראות נועדו להעניק לאלקטרה מעמד של מתאמת העבודות בין הקבלנים השונים וניהול הפרוייקט, לא ניתן להתעלם מן ההוראה המפורשת בסעיף 6.2 להסכם אלקטרה לפיה על אלקטרה גם להתריע על ליקויים בטיב העבודות של קבלן הפיתוח.
נוכח כל האמור המסקנה היא כי ביחסים שבין אלקטרה ואלימאם, אלימאם אחראית באופן מלא לליקויים בפיתוח בחצרות ולירידת הערך בגינם.
סוף דבר הנתבעות ישלמו לתובעים את הסכומים שנפסקו לעיל וכן הוצאות משפט ושכר טרחת המומחים שבהם נשאו התובעים וכן שכר טרחת עו"ד בשיעור 20% (בצירוף מע"מ) מן הסכום שנפסק לתובעים.

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בירושלים פר"ק 5246-07-18 איטונג בע"מ ואח' נ' משה עוזרי בניה ויזמות בע"מ ואח' בפני כבוד השופט אביגדור דורות המבקש: עו"ד עמי פולמן, בתפקידו כמפרק זמני של משה עוזרי בניה ופיתוח בע"מ המשיבים: 1. בנייני בר אמנה - חברה לבנין ופיתוח בע"מ ע"י ב"כ עו"ד ע. סילבצקי 2. בנק מזרחי טפחות בע"מ ע"י עו"ד ב. פייל 3. כונס הנכסים הרישמי – מחוז ירושלים פסק דין
נטען כי חלק מהדיירים מאיימים בהגשת תביעות כנגד בר אמנה בגין ליקויי הבניה.
כאשר קבלן מתקן ליקויים ביחידות הדיור הוא למעשה משלים את ביצוע חיוביו על פי החוזה ועל כן העבודות לתיקון הליקויים נכללות בבצוע.
במקרה שלפנינו, דומה שהן לפי עיקרון ההתאמה המוחלטת והן לפי עיקרון ההתאמה המהותית, קיימת אי התאמה מהותית בין כתב הערבות נשוא דיוננו (נספח ב' לתצהיר רוזנצוייג מטעם בר אמנה) שהוצא בקשר עם ערבות ביצוע לפרויקט, לבין ערבות הבדק אותה ביקשה בר אמנה לממש, באופן דומה לקביעת בית המשפט העליון בעיניין שלמה חבר, על פיה קיימת אי התאמה מהותית בין "שלמה חבר בע"מ" ככתוב בכתב הערבות, לבין השם "שלמה חבר" שהוא שמו של מי שטען לפרעון הערבות.
...
עמדת בר אמנה היא כי עומדת לה הזכות המלאה להגיש את הערבות לחילוט והדברים נכונים ביתר שאת, לאור העובדה שהחברה נמצאת בהליכי פירוק כך שאין מנוס מחילוט הערבות וביצוע התיקונים על ידי בר אמנה.
משום כך, לא ניתן לקרוא לתוך כתב הערבות את המילים שלא קיימות בו ("בקשר עם ערבות בדק לפרוייקט") במקום המלים הכתובות בכתב הערבות – " בקשר עם ערבות ביצוע לפרוייקט". איני מקבל את טענת ב"כ בר אמנה כי "אין כל מניעה להביא ערבות שמכונה בדק ולכתוב בתוכה שמדובר בערבות ביצוע". בעניין שלמה חבר עמד בית המשפט העליון על עקרון ההתאמה בגרסתו הדווקנית או המוחלטת אשר הוחלה בפסיקה בישראל (ע"א 241/64 זיברט נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד יח(3) 609; ע"א 264/89 הית לפיתוח בע"מ נ' בנק הפועל המזרחי, פ"ד כג(2) 282; עניין חבר, פסקה 12) וכן על גישת "ההתאמה המהותית" אשר התפתחה בפסיקה האמריקאית.
המסקנה מכל האמור הינה כי יש לקבל את בקשת המפרק הזמני ואת עמדת הבנק, אשר רשאי להימנע מפירעון הערבות הבנקאית האוטונומית לטובת בר אמנה וזאת בשל העדר התאמה כאמור.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו