במהלך הבניה התברר כי קיימים ליקויים משמעותיים והתובע עצר את הבניה, התובע פנה למהנדס שקבע כי יש להרוס את המבנים ולבנותם מחדש, ומכאן התביעה.
הוא שילם 100,000 ₪ כולל מע"מ בלבד, פחות מ- 60% מהתמורה המוסכמת, ולכן ודאי שאיננו זכאי לבניית שני ממ"דים חדשים בסכום זה.
לנוכח הליקויים הרבים מאד בבנייה, כאשר כל תיקון שלא ייעשה לא יביא את התובע למצב שבו שני הממ"דים יהיו בהתאם להסכם, כפי שהזמין, נראה כי הפיתרון הנכון ביותר (שהוא גם הפיתרון העדיף לדעת המומחה), הוא השבת המצב לקדמותו, בדמות פיצוי בגובה השבת הסכום ששולם לקבלן בסך 100,000 ₪, בתוספת סך של 58,000 ₪ שקבע המומחה בגין הריסת המבנה הלקוי הקיים, היינו 158,000 ₪.
...
לנוכח כל האמור לעיל, לאחר ששמעתי את כלל הראיות, לרבות הנזקים העקיפים שנגרמו לתובע ע"י בזבוז זמן וטרחה מרובים, נראה לי כמעבר לפיצוי הישיר בסכום של 100,000 ₪, יש מקום לפיצוי בגין טרחה, בזבוז זמן ועוגמת נפש בסכום נוסף של 15,000 ₪.
סיכומו של דבר
הנתבעים 1 ו-2, הקבלן והחכ"ל, יחוייבו כלפי התובע, יחד ולחוד, בסכום של 173,000 ₪ בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כדין מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל, ובתוספת שכר טרחה בשיעור כולל של 28,080 ₪ וכן השבה על מחצית מהאגרה ששולמה והשבת חלקו של התובע בעלות המומחה מטעם בית המשפט.
התביעה נגד העירייה הנתבעת 3 נדחית ללא צו להוצאות.