תביעת ליקויי אקוסטיקה בין שכנים בבתים צמודי קרקע

על טענות ד"ר מנטל נרחיב בהמשך, אולם על מנת לסבר את האוזן נציין כי הטענות נוגעות להעברת רעשים בין בית שכנו של התובע לבית התובע (מדובר בבתים צמודים), כאשר לטענת ד"ר מנטל הבניה לא עמדה בדרישות התקן הישראלי בנידון.

יש לציין כי כבר בשלב זה היתה באמתחתו של התובע חוות דעת נוספת של ד"ר מנטל, מחודש ספטמבר 2012, ובה פירוט בדבר מהות העבודות הדרושות לתיקון הליקויים הנ"ל. בעקבות פניית התובע בנידון בדקה הנתבעת את טענות התובע לליקויים אקוסטיים באמצעות מומחה מטעמה (המהנדס שמעון גרינבוים), שדחה את טענות מומחה התובע; קבע כי הבית ניבנה, בכל הנוגע למישור האקוסטיקה, בהתאם לתקן הישראלי; ומצא ליקוי בודד בקיר המפריד בין חדרי השנייה בבית התובע ובבית השכן.

כמו כן ביקש התובע פיצוי בגין ירידת ערך בסך מיצטבר של 230,000 ₪ בגין הליקויים בתחום האקוסטיקה (וזאת בהסתמך על חוות דעת שמאי מקרקעין).

ד"ר ברכה קבע בחוות דעתו כי את כושר הבידוד האקוסטי בין החללים בבית התובע ובית שכנו יש לבסס על הדרישות האקוסטיות הקיימות בארץ.

הנתבעת טענה כי חובתו של התובע היתה לאפשר לה לבצע את התיקונים הנדונים, דבר שהתובע לא עמד בו. התובע חתם על פרוטוקול מסירה, ולאחר מכן חתם על אישור תיקונים בשנת בדק, ואולם עד להעלאת הטענות בתחום האקוסטיקה הוא לא העלה טענות לליקויים אחרים, ובחר להעלות טענות מסוג זה רק במסגרת כתב התביעה, מבלי לאפשר לנתבעת אפשרות לתקן בעצמה את הליקויים.

...

הוצאות משפט סבורני כי בנסיבות העניין על כל צד לשאת בהוצאותיו.

בנסיבות אלה סבורני שעל כל צד לשאת בהוצאותיו, לרבות בעניין האגרה ששילם התובע, עבור סכום תביעה שברובו נדחה.

סוף דבר אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בסך 3,500 ₪ (עבור קיר גבס בחדר השינה), ופיצוי בסכום של 15,100 ₪ עבור תיקון ליקויי בניה בהתאם לקביעת המומחה מטעם בית המשפט.

תמצית הטענות בכתב התביעה הראשון שהוגש לבית משפט השלום הבתים הם צמודי קרקע, דו משפחתיים.

על שום כך, לא מצאתי להדרש לטענה זו. התובענה מורכבת מליקויי בניה "רגילים" המתייחסים לחלק מבתי התובעים ולבעיית האקוסטיקה, העומדת בבסיס התובענה ומתייחסת לכל בתי התובעים.

...

כאשר נשאל על ידי ב"כ התובעים לגבי רמת הרעש בחדרי הרחצה השיב המומחה: "כאשר מים יורדים בצינור ביוב, בד"כ זה רעש שכמעט בכל דירה במ"י בבית משותף כאשר יורדים מים בצינור ביוב מלמעלה למטה, אם נעשה בדיקה אקוסטית, לא נראה לי שדירה אחת תעמוד בתקן מבחינת התקן מבחינת מים זורמים בצינור 4 צול. חשבתי שלא כל הזמן יש את הרעש הזה. זה רק רעש כאשר נמצאים בתוך חדר הרחצה כאשר אדם פותח ברזים. מבחינתי הדעה האישית שלי הייתה שזה לא משהו שמצריך פעולה דרסטית של בידוד אקוסטי". בהמשך השיב: "יש שם בידוד, אבל לא עשיתי בדיקה אקוסטית" וכאשר נשאל מדוע ביצע את החישובים שבתשובות לשאלות ההבהרה השיב: "הרבה פעמים שואלים אותי עורכי דין במידה וצריך להחליף את כל הריצוף בחדר כמה זה יעלה למרות שאני חושב שלא צריך את הכל ולשאלה, אני לא חשבתי שזה משהו שמפריע. אפשר להזמין היום בדיקה אקוסטית... נשאלתי כמה זה יעלה ועניתי...". (עמודים 19 – 20 לפרוטוקול, הדגשות הוספו).

התובעים לא הציגו תשתית עובדתית לעגמת נפש שנגרמה להם ואינם זכאים לפיצויים בגין כך. סוף דבר התובעים זכאים לפיצוי בגובה כל הסכומים הנקובים בחוות הדעת העיקרית של המומחה מטעם בית המשפט ובתיקון טעות ההדפסה מיום 19.1.2015.

כמו כן, הנתבעת תשלם לתובעים שכר טרחת עו"ד בסך של 70,200 ₪ (כולל מע"מ).

נטען כי מעורבותה של האחים אוזן בהרחבות נעשה גם בשלב התיכנון ואף בשלב הבצוע כדלקמן: אשר לחלל הריק הצמוד לדירה והוספתו לדירה – האחים אוזן ביצעה בשלב השלד חפירה ויציקת קירות של חלל אותו השאירה במכוון ריק, זאת בנגוד לתכניות הדירה בהן אמור היה שטח החלל להיות מלא באדמה.

עם זאת, הם ביצעו סגירה של חלל צמוד לשירותים, מטעמי בטיחות, משום שבביתם ילדים קטנים.

טענות ה"ה וולוך לטענת ב"כ ה"ה וולוך, זכאים מרשיהם למלוא עלות ליקויי הבנייה כפי שהוערכו בידי המומחה בית המשפט, לרבות בגין הליקוי האקוסטי, שנזכר בסעיף 46(ב)(2) לכתב התביעה מטעמם, בתוספת 35% בגין עבודה עצמאית וכן מע"מ; אשר לליקויי הבנייה ברכוש המשותף – באשר לבניין שברח' אליהו קורן 22, התביעה בגין ליקויים אלה מיתנהלת לפניי.

טענות ה"ה יעקב לטענת ב"כ ה"ה יעקב, זכאים מרשיו למלוא עלות ליקויי הבנייה כפי שהוערכו בידי המומחה בית המשפט, בתוספת 35% בגין עבודה עצמאית וכן מע"מ. בהקשר לליקוי האקוסטי נטען כי לא ניתן לחייב את השכנים לבצע את התיקון בשטחם, כך שיש לאפשר ליעקב לבצע את התיקון בדירתם, ובהתאם לפצות במלוא הסכום שננקב בחוות הדעת.

...

אף הדרישה להקטנת הפיצוי בגין 20% "אשם תורם" איננה מקובלת עליי, בפרט לאור עדותה של הגב' אפוטה שלא נסתרה, על פיה השינויים הם פרי תיאום מוקדם עם האחים אוזן כמפורט לעיל ואף בוצעו על ידי הקבלן המבצע מטעמה.

בדומה למה שנקבע בעניין ה"ה כהן ומהנימוקים האמורים שם, יש להוסיף לסכומים שננקבו בחוות הדעת 30%, ובנוסף מע"מ וכן הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד חוות דעת המומחה מטעם המומחים מטעם חן -33,990 ₪ מיום 13.7.09, מועד חוו"ד סבוטין, ו- 5,600 ₪ מיום 26.12.10, מועד חוו"ד פטל (ערה אני לכך שבסיכומים נטען לתוספת 20% ולא 30%, ואולם משהגעתי למסקנה שיעור התוספת המתאימה הוא 30%, בעקבות דברי המומחה בחקירתו הנגדית, נראה כי אך הוגן יהיה להחיל את הדברים גם באשר לתובעים שכנגד אלו).

לסיכום: תביעתה של האחים אוזן נדחית.

למן ההתחלה, החלו בעיות עקב עבודות הבנייה בשנת 2012 לפתיחת המסעדה; סדקים בדירה לרבות בקירות תומכים; בשנת 2014 פתחו המשיבים משרד בבניין בין קומת הקרקע לבין הקומה הראשונה ללא היתר.

עובדי המסעדה אף לנים במחסן נוסף שהוקם ללא היתר צמוד למסעדה.

בנגוד לנטען, עובדי המסעדה אינם לנים במסעדה, אלא בדירה מושכרת בתוך ביניין המגורים, וכי ככל שיש למבקשת טענות כנגד שכניה עליה לפנות למפקחת על הבתים המשותפים.

לתגובה זו צירפה המבקשת סרטונים נוספים וחדשים וכן חוות דעת חדשה של מומחה אקוסטיקה.

במסגרת זו, נשמעת המבקשת אומרת את הדברים הבאים: "לפני שבע שנים הוקמה מסעדת סנט ג'ורג. זה הם פתחו פה דלת למחסן בקיר תומך, כמובן ללא רישיון וללא רשוי של מהנדס וללא כל פקוח. ומאז, כל הפועלים של המסעדה מכירים את הקודן, יכולים להכנס לחדר המדריגות שלנו והפעילות כאן היא ממש עצומה, שלא קשורה אלינו; לא קשורה אלי או אל השכן שלי...". היינו, המדובר בטענות שידועות למבקשת מזה שנים רבות.

סעד זמני נועד להבטיח, כי מצב הדברים הקיים בעת הגשת התובענה יוותר כמות שהוא למתן פסק דין סופי, באופן שימנע מהנתבע לנצל לרעה את תקופת הביניים שעד למתן פסק הדין באופן שיעמיד את התובע בפני שוקת שבורה ככל שתתקבל תביעתו (ראו: רע"א 2047/16 אולמי אחים סעיד אל - דהאהוד בע"מ נ' אולמות ומסעדות דאוד (2001) בע"מ, (11.4.2016)).

בשולי הדברים- מעיון בחוות הדעת של מהנדס הקונסטרוקציה מטעם המבקשת אינג' רוזנבאום, מובאים ליקויים שאינם מכוונים למסעדה עצמה אלא לבניין שבו מתגוררת המבקשת ובו מצויה המסעדה.

...

בהיעדר סירוב של כיבוי האש לחדש את רישיון העסק מתחזקת המסקנה, כי טענות המבקשת לא הוכחו בהקשר זה לעת הזו.

בנסיבות העניין הסעד אינו מידתי, אינו ראוי ודינו להידחות.

לפני סיום אוסיף, כי בחירתה של המבקשת לייחד מקום מרכזי בסיכומיה לטענות המובאות בסעיף 4 בדבר מתן שלמונים כביכול, לא הוכחו ולא ברורה נפקותם לצורכי הליך זה. תוצאת הבקשה: נוכח כל הטעמים דלעיל, דין הבקשה לסעד זמני להידחות.

חוות דעת המומחה: המומחה ציין כי ביום 4.2.2018 ערך ביקור בבניין בנוכחות התובע ובנו וכן הנתבע ובא כוחו וקיבל מהם את כתבי הטענות ומסמכים נוספים, לרבות הסכם המכר בין הנתבעים לבעלים הקודמים של דירתם, הסכם עבודות בנייה ושפוץ שנערך עם קבלן שיפוצים, טבלת סיכום לוחות זמנים, צו הריסה מינהלי מס' 2014-0254, תכנית עבודה של השפוץ בדירת הנתבעים, נסח רישום בתים משותפים, תשריט הבית המשותף, התכתבויות הצדדים, תמונות וחשבוניות.

יש לבצע הסדרת מערך הנקוז באמצעות מרזב חצוני הצמוד לקירות החיצוניים של הבניין, בהתאם להוראות הל"ת. העבודה תיכלול העתקת המרזב למיקום בו לא יפריע לשדה הראיה של התובעים, לרבות תקוני טיח וצבע.

עוד ציין המומחה כי התובעים לא תמכו טענתם בדבר מפגע אקוסטי, כתוצאה ממיקום מעבה המזגן באמצעות חוות דעת אקוסטית כנדרש בת"י 1004, לכן לא ניתן לחוות דיעה בעיניין מפגע זה. באשר להמצאות צנור נוסף מכיוון דרום, הבולט באורך של 60 ס"מ אשר נשפך מים ממנו על עוברי אורח, ציין המומחה כי ליקוי זה לא אותר.

בירידת-ערך שאינה הפיכה יש, להשקפתי, להכיר אך במקרים, שבהם נפל בנכס מקרקעין ליקוי חריג ויסודי, שאיננו מן הליקויים הקלים או השכיחים והוא פוער פער ממשי בין ציפייתם הסבירה (בקנה-מידה אובייקטיבי) של רוכשי-נכסים לבין מצבו של נכס נתון.

עוגמת נפש כחלק מסכום התביעה עותרים התובעים לפצוי בסך של 8000 ₪ בשל "אי קיום הבטחות וזלזול באנשים חולים, זקנים וניצולם" וכן סך של 8000 ₪ עבור "ניזקי בריאות וחולי גופניים ונפשיים שנגרמו ואי מנוחה ואי שקט נפשי" (להלן ביחד: "פיצוי בגין עוגמת נפש").

בעיניין זה ראו, תא (ת"א) 68274/06 בן צבי צילה נ קרני יסמין, שם נפסקו הדברים הבאים: "לטעמי, כל אדם רשאי לשפץ את דירתו ולשפר את איכות חייו ואין למנוע ממנו לעשות כן, אף אם מכורח הנסיבות יגרמו לשכנים, אי נוחות או רעשים ולכלוך הסבירים לעבודות כגון אלו. מנגד, ברי כי אם יגרמו לשכנים נזקים, החורגים מגדר המקובל, בשל שפוץ זה, הרי שיש לשפות אותם בגינם". במסגרת הדיון בשאלת הפצוי בגין עוגמת נפש, בהקשר לליקויי בנייה, יפים גם הדברים שנאמרו בע"א 5602/03 אבי ושרה סגל ואח' נ' שיכון ופתוח לישראל בע"מ (ניתן ביום 28.2.2005): "מטרתו של הפצוי הנה להעמיד את הניזוק במצב בו היה נמצא אילמלא ארעה ההפרה והנזק שניגרם בעקבותיה. בקביעת שיעור הפיצויים בגין עגמת הנפש בגין ליקויי בניה יילקחו בחשבון, בין היתר, טיב הנכס בו נפלו הליקויים – האם מדובר בדירת מגורים, במבנה עסקי או אחר; מה טיב הליקויים, מידת חומרתם, מידת השפעתם על חיי היומיום בדירה; היתנהלות הצדדים עובר להליך המשפטי ובמהלכו; עלות תיקון הליקויים ועוד (ראו גם: א' נ' ורדי דיני מכר דירות – ליקויי בניה והבטחת זכויות הרוכשים (2001) עמ' 421)." לפיכך, על מנת שבית המשפט יפסוק פיצוי בגין עוגמת נפש יש לקחת בחשבון, בין היתר, את מידת השפעתם של הליקויים על התובעים, מידת חומרתם ועלות תיקון הליקויים.

...

סוף דבר: לאור האמור והמפורט לעיל, אני מורה לנתבעים, ביחד ולחוד, כדלקמן: ניתן בזאת צו עשה בהתייחס לעבודות שיש לבצע כאמור בחוות דעת המומחה מיום 11.4.19, בסעיפים 1, 2, 3, 5, 6 של חוות הדעת, וכן סעיף 2 של תשובות המומחה לשאלות ההבהרה, אשר הוגשו לתיק ביום 24.9.19, ובכפוף לקיומו של צינור בצד הדרומי, כאמור שם. העבודות אשר בגינן אין צורך בקבלת היתר בנייה יבוצעו בתוך 60 ימים מהיום.

במקרה כזה ישלמו התובעים לידי הנתבעים סך של 6700 ₪ בתוך 60 ימים מהיום.

הנתבעים ישלמו לתובעים סכום של 12,500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.