מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת כתובה לאישה שנישאה בנישואין פרטיים

בהליך תיק רבני (רבני) שהוגש בשנת 2021 ברבני אשקלון נפסק כדקלמן:

כתובה האשה תובעת את כתובתה בסך 101,000 ש"ח בתוספת הצמדה למדד מיום הנישואין.
דמי פיצויים האשה תובעת דמי פיצויים בסך 250,000 ש"ח בגין היתנהגותו של האיש אשר חסך מהאשה בית ופרטיות, וכתוצאה מהתנהגותו הסתיימו הנישואין כשהיא בגיל 50 ללא ילדים.
...
איני מקבל את טענות הבעל להחזר הכספים ששילם כמזונות אשה בשל העובדה שהוא זה שהסכים לנסות הליך של שיקום הנישואים, ועל כן אין ספק שבזמן הזה זכאית האשה למזונותיה.
על כן נראה כי יש להפעיל גם במקרה בו אנו דנים את הסדר האיזון, שהרי כשבני הזוג שלפנינו נישאו בוודאי רקמו חלום משותף של חיי זוגיות ומשפחה איתנים ותקינים ולא ידעו את אשר יבוא עליהם, וממילא כיון שלא חתמו על הסכם ממון אחר יש לראותם כאילו הסכימו בשעה שנישאו להסדר האמור בחוק.
דיין ג סוף דבר: מזונות אשה: האשה אינה נדרשת להשיב את המזונות.

בהליך תיק רבני (רבני) שהוגש בשנת 2020 ברבני תל אביב נפסק כדקלמן:

עדות חוקר פרטי אחד העדים היה חוקר פרטי ששכרה האשה.
נקודות לדיון בפנינו איפוא תביעת גירושין של הבעל מחד ובקשה לשלום בית של הנתבעת מאידך – כשפועל יוצא מתביעתה הוא הנדון האם יש לחייב את הבעל בכתובה ואולי אף בפצוי לאשה לנוכח פירוק הבית מחמתו, שהרי היא עדיין טוענת לשלום בית גם עתה.
מסקנות ופסק הדין לאור מה שהעלנו בדבר הטלת האחריות לפירוק הנישואין על כתפי הבעל ותביעתה הכנה של האשה לשלום בית מחד, כאשר למגינת לב אין כל סיכוי סביר לשוב לשלום בית מאידך, וקריאתה לשלום בית נותרה כקול קורא במדבר וללא מענה וכהמשך להצעת בית הדין מיום 04.12.19 ולאחר שיקול הדעת, אנו פוסקים כדלהלן: תביעת הבעל לחיוב האשה בגירושין נדחית.
...
מסיבה זו אנו סבורים כי במקרה זה שתביעתה לשלום בית כנה, זכאית האישה לכתובתה – גם מעבר למה שהיא אמורה לקבל על פי חוק יחסי ממון.
משכך, מעבר לחלקה של האישה על פי דין בכתובתה ובתוספתה, ומעבר לחלקה על פי חוק יחסי ממון ברכוש, אנו סבורים שעל הבעל לפצותה כדי שתסכים לקבל את גיטה.
מסקנות ופסק הדין לאור מה שהעלנו בדבר הטלת האחריות לפירוק הנישואין על כתפי הבעל ותביעתה הכנה של האישה לשלום בית מחד, כאשר למגינת לב אין כל סיכוי סביר לשוב לשלום בית מאידך, וקריאתה לשלום בית נותרה כקול קורא במדבר וללא מענה וכהמשך להצעת בית הדין מיום 04.12.19 ולאחר שיקול הדעת, אנו פוסקים כדלהלן: תביעת הבעל לחיוב האישה בגירושין נדחית.

בהליך תיק רבני (רבני) שהוגש בשנת 2018 ברבני ירושלים נפסק כדקלמן:

לפנינו תביעת כתובה של האשה.
אמנם מאז החל חוק יחסי ממון בין בני זוג, ואף קודם לכן, כשהתחילה הילכת השתוף, פחת מאוד הצורך בפיצויי גירושין, שהרי האשה מקבלת מחצית מהרכוש, ואינה יוצאת חסרת כל, אך בנידון דנן לא זו בלבד שכתובת האשה עם התוספת נמוכים עד מאוד, סך של 1,000 ₪ בלבד, עוד חויבה לשלם לאיש בביהמ"ש מחצית מהפנסיה שלה, ונימצא שאשה זו זנה ופרנסה את האיש בזמן נישואיהם, ועם הגירושין לא רק שאינה מקבלת כתובה אלא עוד חויבה לשלם לאיש "משכורת" חודשית! לפיכך נראה לפסוק לאשה פצויי גירושין.
פס"ד ניתן לפירסום בהשמטת פרטי הזיהוי של הצדדים.
...
טענות האיש האישה מרדה בבעל, סירבה לקיים עמו יחסי אישות, ובעקבות זאת עזב האיש את חדר השינה ובסופו של דבר הגיש תביעות לפירוק שיתוף ולגירושין.
אך האיש לא פנה לבית הדין אלא בחר לעבור לחדר אחר, ובסופו של דבר הגיעו לאן שהגיעו.
הצמדת הכתובה בעניין ההצמדה, מצאנו מחלוקת בין הפוסקים.

בהליך תיק רבני (רבני) שהוגש בשנת 2018 ברבני נתניה נפסק כדקלמן:

העתקנו באריכות טענות ומענות הצדדים בדיונים הרבים שהתנהלו בתיק זה, דיונים שהחלו כשנפתח הרכב בית דיננו ונמשכו בהרכביו השונים של בית הדין עד שהחתום מטה חדל לכהן כאב"ד. תמצית טענות הבעל (בלשונו) בכתב תביעתו ובשני סבבי הדיונים שנערכו בבית הדין (בתחילה בתביעות הגירושין ושלום הבית של הצדדים ואחר כך בתיק תביעת הכתובה) היא כדלהלן: האשה רבה איתי על כל דבר.
כמו כן האשה סירבה להרחבת הסדרי השהות בין הבעל לילד, סירבה לערוך ייעוץ נישואין פרטי מהיר ויעיל יותר שאומנם הצריך הישתתפות בתשלום, אך יכול היה לתת פיתרון מהיר, והסכימה רק לגישור באמצעות לישכת הרווחה – דבר המסרבל את ההליך והמפחית את הסכויים לשלום בית.
אני מסכים למסקנתו באשר לסכום הכתובה המגיע לאשה, אך לא מטעמו, אלא פשוט מהנתונים העובדתיים הקיימים במקרה זה: האבחנה העולה מהנתונים העובדתיים במקרה זה היא כי מדובר בזוג חסר בשלות לחיי הנישואין: לאשה היה קשה מאוד להתנתק ממשפחתה, מה שגרם לכך שהבעל אשר מקום עבודתו ב[א'] היה מרוחק ממקום מגורי משפחתה של האשה שמתגוררים ב[נ'], וכאמור האשה לא הייתה מוכנה להעתיק את מגוריה מקרבת משפחתה ב[נ'] לאיזור מגורים קרוב למקום עבודת הבעל.
...
ובמקומות אחרים מצאנו שמושיבים נאמנים ביניהם לברר בשל מי הרעה הזאת עיין (אבן העזר סימן קנד סעיף ג) ברמ"א: "ואם אינו ידוע מי הגורם, אין הבעל נאמן לומר שהיא המתחלת, שכל הנשים בחזקת כשרות, ומושיבים ביניהם אחרים לראות בשל מי הרעה הזאת" (וכן כתב גם בסימן עד סעיף י).
סוף דבר אף שבנדון דידן יש חזקת חיוב כתובה.
זו מציאות שכל זוג מבין אותה שאין מנוס מלעבור להתגורר יחדיו באזור מקום עבודתו של הבעל שהוא מקור הפרנסה למשפחה.

בהליך תיק רבני (רבני) שהוגש בשנת 2015 ברבני נתניה נפסק כדקלמן:

בהמשך פסק הדין נצטט מפרוטוקול הדיון בביהמ"ש ומכתב האישום את פרטי מקרה האלימות המדובר.
ב] הצדדים חיו יחד כחודש וחצי בלבד ותביעת הגירושין באה לעולם כשלושה חודשים אחר שנישאו, כך שעל תקופה קצרה כזו ודאי שלא עלה על דעתו להתחייב סכום גבוה שכתב בכתובה (500,000 ש"ח) ואף האשה לא תבעה סכום זה. ג] הגם שסיבת תביעת הגירושין היא היתנהגותו של הבעל, מ"מ אפשר שאף הוא אין לו שליטה על התקפי הזעם, ולכן הוא לוקח כדורים בשם "רגיעון" שאף האשה הייתה מודעת לזה.
...
הרב שניאור פרדס אני מצטרף לנימוקי חברי הגרש"ז פרדס שליט"א, וגם אני סבור כי לא הוכחה לפנינו עילת גירושין המצדיקה חיוב בכתובה.
בסיכומו של דבר לא הוכחה לפנינו עילת גירושין ברורה ומוחלטת, כזו שיש לחייב מכוחה חיוב מלא של כתובה בתביעת גירושין של האישה-התובעת, אלא לכל היותר טענת מאיסות מבוררת, ותו לא. מאחר שצדדים כבר התגרשו וההכרעה כעת עוסקת בתביעת הכתובה, סבור אני כי בנסיבות אלה התובעת איננה זכאית לכתובה.
ומצאנו בשולחן ערוך (אבן העזר, הלכות גיטין, סימן קנד, סעיף ג) שאין הבעל נאמן לומר כי האישה היא המתחלת.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו