תביעת כספית בגין תאונת דרכים ללא כיסוי ביטוחי

ביום 19.1.14 הגיש התובע את התובענה בת.א 37540-01-14 בגין התאונה האמורה כנגד סאפי, שנהג ברכב בעת התאונה, ונוכח העובדה שהרכב לא היה מבוטח בביטוח חובה בעת התאונה גם כנגד קרנית, קרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים (להלן: "קרנית" ו/או "הנתבעת"), תאגיד סטאטוטורי שהוקם מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים").

ביום 5.4.17 הגישה גם מדינת ישראל - משרד הבטחון (להלן: "המדינה"), תביעת שיפוי בגין הכספים ששילמה להורי החיילים המנוחים שנהרגו כתוצאה מהתאונה (ת.א 11722-04-17).

(5)מי שנהג ברכב ללא ביטוח לפי פקודת הביטוח, או כשהביטוח שהיה לו לא כיסה את שימושו ברכב; (6)בעל הרכב או המחזיק בו, שהתיר לאחר לנהוג ברכב כשאין לו ביטוח לפי פקודת הביטוח או כשהביטוח שיש לו אינו מכסה את החבות הנדונה ושנפגע בתאונת דרכים שארעה באותה נהיגה, בין בהיותו ברכב ובין מחוצה לו. .

...

נוכח האמור לעיל, גם בהתעלם מנטלי ההוכחה, ניתן להגיע למסקנה כי ודיע, הבעלים של הרכב התיר את השימוש בו לאחיו מבלי לדאוג לכיסוי ביטוחי ולפיכך קמה לו חובה כלפי קרנית מכוח סעיף 9(א), 9(א)(2) וסעיף 7(6) לחוק הפיצויים.

לסיכום צד ג' 1, סאפי, נהג ברכב במועד התאונה ללא כיסוי ביטוחי.

צד ג' 2 (אחיו של צד ג'1), ודיע, הוא הבעלים של הרכב והמחזיק בו כאשר שוכנעתי כי הוא התיר לסאפי לנהוג ברכבו ככלל לרבות במועד התאונה, גם כאשר לרכב לא היה ביטוח.

בפני תביעה כספית, בגין ניזקי רכוש שארעו בשל תאונת דרכים בין רכב התובעת לרכב הנתבע 1, המבוטח באמצעות הנתבעת 2.

ב"כ התובעת הפנה לע"א 7602/06 עיזבון נתנאל גו'רג' חאדג'ג' ז"ל נ' סימה מלכה (נבו 11.10.2011)‏‏ בו נקבע בתמצית, כי- "אין כל ראייה שתאפשר קביעה כי חאדג'ג' ידע על הודעת ההתלייה, כי זו נכנסה לתוקפה כתוצאה מכך, כי חאדג'ג' נהג ללא רישיון כדין, ומכאן – שלא היה כסוי בטוחי לארוע הטרגי בו מצאו חאדג'ג' ומלכה את מותם." אמנם, בפסק הדין מדובר במסירת ההודעה בידי רשות הדואר בדואר רגיל, מבלי התכנות מעקב אחריו ואף בהתאם למדיניות ביהמ"ש אגב דיון בהחרגת הכסוי הבטוחי "נוכח תכליתו הסוציאלית של חוק הפלת"ד" (ר' ע"א 10752/06 שוקי טל נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (נבו 28.06.2012).

הנתבעת על אף טענתה להעדר כסוי בטוחי לא עמדה על זימון המבוטח לעדות או אף עתרה בבקשה למתן צו הבאה במידת הנידרש, זאת על מנת להוכיח טענתה- בנסיבות משלוח ההודעה לכתובת השונה, תוך השבת דבר הדואר לרשות מבלי שקובל.

...

כך הוטעם בת"א (מחוזי מרכז) 63182-01-14 פלוני נ' שרכת אל-חרבאוי אל-תג'אריה אלמסאהמה (נבו 14.03.2017), אליו הוזמן לעדות המבוטח, כי- ‏‏ "נוכח גרסת התובע ומכלול הנסיבות כאמור לעיל ובהעדר אפשרות לחקור את הדוור הספציפי, לא שוכנעתי לקבוע כי ההודעה בדבר הדואר הרשום של הודעת ההתליה אכן נמסרה לתובע למרות הרישום "לא נדרש" ונראה כי חזקת המסירה נסתרה.

סוף דבר, שלושה דיונים כאמור קוימו בתביעה המתבררת בדיון מהיר, בהתאם לפרק יב' לתקנות סדר הדין האזרחי- תשע"ט-2018.

לאור כל האמור, יחובו כאמור הנתבעים ביחד ולחוד בחוב הפסוק בפסק הדין מיום 26/11/20.

פתח דבר לפניי תביעה כספית בגין ניזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 25.9.2017 בבני-ברק.

כלל טוענת להעדר כסוי בטוחי שכן מתיק המישטרה עולה שבר נהג ברכב הפוגע.

בנוסף, אני מורה על קבלת התביעה נגד הנתבעת 2, מבטחת הרכב הפוגע, וזאת מכוח פוליסת הביטוח המכסה את נהיגת מחזיקת הרכב, הגב' רויטל ירוחם, שבהתאם לסעיף 27ב לפקודת התעבורה מוחזקת כמי שעשתה שימוש ברכב במועד התאונה.

...

בנוסף, אני מורה על קבלת התביעה נגד הנתבעת 2, מבטחת הרכב הפוגע, וזאת מכוח פוליסת הביטוח המכסה את נהיגת מחזיקת הרכב, הגב' רויטל ירוחם, שבהתאם לסעיף 27ב לפקודת התעבורה מוחזקת כמי שעשתה שימוש ברכב במועד התאונה.

לפיכך, לסילוק מלא וסופי של התביעה תשלם הנתבעת 2 לתובעים את הסכומים הבאים: לתובע 1 סך של 1,406 בגין הפסד פרמיה ולתובעת 2 סך של 30,064 ₪ בתוספת הוצאות משפט בסך 1,200 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 6,000 ₪.

תביעת התובע 1 בגין הפסד הנחת העדר תביעות נדחית בהעדר אסמכתה מתאימה, הגם שחלפו מעל ל- 3 שנים ממועד התאונה.

לפניי תביעה שעניינה פיצוי כספי בגין ניזקי רכוש על רקע תאונת דרכים שארעה בתאריך 09.04.22 (להלן: "התאונה").

כידוע, החובה להוכיח את התביעה ואת מקרה הביטוח חלה על התובע וזאת בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה". בעיניין נטל השיכנוע, הרי דרושה רמת שיכנוע של למעלה מ- 51% וכפי שנקבע בע"א 475/81 זיקרי יעקב נ' "כלל" חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מ(1) 589 "מספיק במקרה כזה מאזן ההסתברות על-פי ראיות ישירות ונסיבתיות רגילות, ומספיקה הרמת נטל ההוכחה עד למעלה מ-50%, כדי שהתובע יזכה במשפטו." לאחר שהתרשמתי מעדות התובע באופן ישיר, עיינתי בחומר הראיות שבתיק ובחנתי את סיכומי טענות הצדדים, אני קובעת כי עלה בידי התובע להוכיח את תביעתו ודין טענת הנתבעת להיעדר כסוי בטוחי להדחות.

...

לאור האמור, אני קובעת כי עלה בידי התובע להוכיח את תביעתו.

  סוף דבר: התביעה מתקבלת במלואה.

על כן, הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים: 12.1.

לפניי תביעה כספית בגין שלילת כסוי בטוחי ותגמולי ביטוח בגין תאונת דרכים בפוליסת רכב-סחר.

השאלה המרכזית היא האם נסיעת התובע ברכב היא נסיעה פרטית שאינה מכוסה בפוליסה או נסיעה למטרות סחר? בטרם התביעה לפוליסה הגיש התובע תביעה פרטית כנגד הנהג הפוגע בתאונה.

טענות הנתבעת: עסקינן בהעדר כסוי בטוחי וזאת מחמת שימוש אסור על ידי נהג התובע על פי תנאי פוליסת הסחר, שכן בתנאי הרכב נקבע כי תחולת הכסוי הנה רק אם בקרות הנזק נמצא הרכב בנסיעה אל או ממקום השייך לך או המחוזק על ידך למטרה הקשורה בסחר בלי רכב ממונעים, לצורך עיסוק בסחר מכוניות (סעיפים 6-7 לתנאי הפוליסה).

...

כך, לדוגמא, הציע התובע בחקירתו להציג את הסכמי הסחר של הרכב, שנמכר בסופו של דבר, לו היו מתבקשים.

מצאתי כי יש לקבל את התביעה במלואה.

לסיכום: הנתבעת תשלם לתובע את מלוא סכום התביעה בסך 89,100 ₪, בתוספת ריבית והפרשי הצמדה החל מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל, בצירוף אגרה ראשונה ושניה כפי ששולמה, שכ"ט בסך 20,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין.