תביעת יועץ נגד חברת אנרגיה סולארית

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 9396-10-11 זניט אנרגיה ירוקה השקעות 2009 בע"מ נ' אדומים א.ד. החזקות בע"מ תיק חצוני: בפני כב' השופט אילן דפדי, סגן נשיא תובעת זניט אנרגיה ירוקה השקעות 2009 בע"מ ע"י עו"ד רוני אקלר ועו"ד מיה סגל - ויסהוז נתבעת אדומים א.ד. החזקות בע"מ ע"י עו"ד עידו פרישתא ועו"ד ניצן אגסי פסק דין

"מערכת ממומשת" הוגדרה כדלקמן: "מערכת שלגביה קבע היועץ כי היא מקיימת את כל התנאים הבאים במצטבר, למעט אם הסכימה הרוכשת לוותר על מי מהם" כאשר בהמשך פורטו 7 תנאים.

בסעיף 1 להסכם התיווך בחלק שעסק בעקרי התנאים המסחריים ובתנאי התשלום נכתב כדלקמן : "בחתימה (על הסכם בין המוכרת לבין הנתבעת –הערת הח"מ): 10% ממחיר המינימום, כנגד ערבות חברת האם של הקבלן". באותו הסכם תיווך מוזכרת המילה "חתימה" בשני מקומות שונים (סעיפים 1 ו-3).

הנתבעת היא חברה מסחרית, אשר במועדים הרלוואנטיים הייתה חברה ציבורית הנסחרת בבורסה שנוהלה על ידי מנהל כללי ודירקטוריון ויש להניח שהעסיקה אנשי מיקצוע מטעמה בתחומי האנרגיה הסולרית ועורכי דין.

...

סוף דבר לאור כל האמור התביעה מתקבלת.

הנתבעת תשלם לתובעת את הסכום הפסוק כאמור לעיל.

בנוסף תשלם הנתבעת לתובעת הוצאות משפט – אגרת בית משפט ששולמה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום תשלומה על ידי התובעת וכן שכר טרחת עורכי דין בסך של 35,000 ₪.

יואב סולריה הנה חברה פרטית העוסקת אף היא בתחום האנרגיה הסולרית, אשר הייתה כאמור בבעלותן של התובעות עד ליום 11/8/11, מועד בו נרכשו כל מניותיה על-ידי אדרי-אל. העתק הסכם מכירת המניות מיום 11/8/11 צורף כנספח א' לכתב התביעה (להלן: "הסכם רכישת המניות").

התובעות טוענות שהדבר נבע אך ורק בשל מחדל של יועץ משפטי, ומיד שנודע על זכות זו הוגשו הבקשות לפיצול סעדים ולתיקון כתב התביעה.

כמו כן דוחות הנתבעות את הטענה בדבר פרשנות כנגד המנסח, שכן לשיטתן התובעות היו מיוצגות על ידי עורכי דין בעת ניסוח ההסכמים, על כל המשתמע מכך.

...

יש לציין כי במהלך ההליך הגישו התובעות בקשה לפיצול סעדים שנדחתה, ראו החלטתי מיום 30/7/13.

סבורני כי דווקא הימנעות התובעות מלתבוע את הפיצוי המוסכם מלמדת על כך שהתובעות הפנימו את הוראות ההסכמים והיו נכונות לפעול על פיהן: התובעות הבינו כי במצב שנוצר אין הן יכולות לאכוף על הנתבעות מלבצע את הפרויקטים והן אינן זכאיות לתמורה עבור המניות ו/או לתמורה עבור ביצוע המתקנים.

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.

בנוסף תשלמנה התובעות הוצאות משפט הכוללות את האגרה כפי ששולמה ושכר טרחת עורך דין בסכום של 20,000 ₪.

בהסכם צוין כי שירותיו של המערער כיועץ נשכרים "שלא על בסיס של בלעדיות"; השני נחתם במהלך חודש מאי 2010, ולפיו המערער "יספק לחברה שירותי תאום פרוייקטים, ניהול לוגיסטי, מטלות ומשימות נוספות אשר יתעדכנו מעת לעת ע"פ הסכמת הצדדים", וזאת בתמורה לתשלום חודשי בסך 8,000 ₪ + מע"מ וכנגד העמדת רכב צמוד שהמשיבה תישא בהוצאותיו (להלן "הסכם הריטיינר").

להשלמת התמונה אוסיף, כי בין הצדדים נחתם בשעתו הסכם נוסף ביום 7.3.2010 הדומה בתוכנו להסכם הראשון, אך הוא מתייחס לארבעה פרוייקטים מסוימים שצוינו בנספח שלו וכן נחתם ביניהם הסכם אחרון ביום 25.5.2010 להקמת חברה משותפת שתעסוק בתחום האנרגיה הסולרית להפקת חשמל, שבעקבותיו הוקמה חברה משותפת בשם "סולארג'", וביום 27.10.2011 העביר המערער את כל מניותיו בחברה זו למשיבה.

ממסמכים אלה (מוצגים 405 ו-406) נראה כי אכן שגה בית משפט קמא בנימוקו זה לדחיית תביעתו זו, אולם המערער מיתעלם מהנימוק הנוסף בפסק הדין המפנה לרישת סעיף 3.1 להסכם, לפיו עמלת השיווק תשולם, "במידה והחברה תבצע אחד או יותר מהפרוייקטים המאושרים [הדגשה במקור] בהסכם לפיו תתקין מערכת סולרית, וזאת בין בדרך של התקנה באמצעותה או באמצעות גורם אחר מטעמה, יהא היועץ זכאי לעמלה כמפורט להלן...". מכך עולה, ללא ספק, שזכותו של המערער לקבלת עמלה קמה רק אם העסקה מתבצעת בפועל.

...

משאין חולק שעסקת ההתקנה לא יצאה בסופו של דבר לפועל , המערער אינו זכאי לכל עמלה בגין עסקת ההתקנה.

משום כל אלה אני סבור שאין להתערב בסכום ההוצאות שנפסק בבית משפט קמא, ומנגד אין לפסוק הוצאות למשיבה בקשר לערעור זה, למרות שהוא נדחה ברובו הגדול.

מסקנה לאור כל האמור לעיל אציע כדלקמן: חלף הסכום שנפסק למערער בסעיף 29 רישא לפסק הדין (סך של 19,656 ₪) יבוא הסכום 95,564 ₪, לפי הפירוט הבא: עסקת תורג'מן - 10,764 ₪ (9,200 ₪ + מע"מ), עסקת רמת חובב - 2,900 ₪ (אגרת רכישת מסמכי המכרז), עסקת גן נר - 81,900 ₪ (70,000 ₪ + מע"מ).

שלומית יעקובוביץ, שופטת התוצאה על דעת כלל חברי המותב, הערעור מתקבל באופן חלקי, כך שחלף הסכום שנפסק למערער בסעיף 29 רישא לפסק הדין (סך של 19,656 ₪) יבוא הסכום 95,564 ₪.

הנתבעת 1 הנה חברה שעסקה בהקמת פרויקטים ושימוש במכשירים וציוד אנרגיה סולרית, בה השקיע התובע מכספו בהסתמך על מצג שוא, שלטענתו נוצר על ידי הנתבעים; הנתבע 2 הנו הבעלים בנתבעת 1, מחזיק 75 % ממניותיה, ולטענת התובע, הציג את עצמו כבעל חברה משגשגת ויכולת כספית גבוהה; הנתבע 3 מחזיק ב- 15% ממניות הנתבעת 1; הנתבע 4, מחזיק ב- 10 % ממניות הנתבעת 1; הנתבע 5 הנו יועץ כלכלי ומי שיעץ לתובע בעיניין השקעת כספיו בחברות שונות.

להלן אביא הציטוט הרלבנטי מפסק הדין: "2. ...עם ובכפוף להעברת מלוא התשלום הנקוב בסעיף 1, בסך כולל של 156,380 ₪ [הוא הסכום בו חוייב הנתבע 5 כאן – ס"י], תדחה התביעה כנגד אלדר וללא צו להוצאות". עוד הוסכם מפורשות כי : "5. עם החתימה על הסכם זה, הצדדים מוותרים וויתור מלא, מוחלט, סופי ובלתי חוזר על כל טענה ו/או תביעה ו/או מחלוקת ו/או זכולת מכל סוג שהוא, שעמדו להם ו/או למי מטעמם בקשר עם הסיכסוך נשוא הסכם זה, בין אם במפורש ובין אם במשתמע, כלפי מי מהצדדים ו/או מי מטעמם". הינה-אם-כן, פסק הדין שנתן תוקף להסכם הפשרה בהליך הקודם חוסם את התביעה דנן מחמת מעשה בית דין.

...

לא זו אף זו, דין התביעה להידחות מחמת מעשה בית דין.

לפיכך, מאחר ומדובר באותה תשתית עובדתית ואותן טענות שהועלו בהליך האחר, הן לא תיבררנה פעם נוספת, ודין התביעה כנגד הנתבע 5 להידחות על הסף.

סוף דבר לאור המקובץ לעיל, הנני מורה על דחיית התביעה כנגד הנתבע 5 הן מחמת התיישנות, והן מחמת מעשה -בית-דין.

נגד הנתבע 2 פתח דבר עסקינן בבקשת הנתבע 2 לסילוק התביעה נגדו על הסף, מחמת שהוי; היתיישנות; מעשה בית דין; חוסר סמכות עניינית; והיות התביעה קנטרנית וטרדנית (להלן: "הבקשה").

הנתבעת 1 הנה חברה שעסקה בהקמת פרויקטים ושימוש במכשירים וציוד אנרגיה סולרית, בה השקיע התובע מכספו בהסתמך על מצג שוא, שלטענתו נוצר על ידי הנתבעים; הנתבע 2 הנו הבעלים בנתבעת 1, מחזיק 75 % ממניותיה, ולטענת התובע, הציג את עצמו כבעל חברה משגשגת ויכולת כספית גבוהה; הנתבע 3 מחזיק ב- 15% ממניות הנתבעת 1; הנתבע 4, מחזיק ב- 10 % ממניות הנתבעת 1; הנתבע 5 הנו יועץ כלכלי ומי שיעץ לתובע בעיניין השקעת כספיו בחברות שונות.

ר' גם: ת"א (שלום ירושלים) 17262-08 דוד נגדאי ואח' נ' רוני חיט (19/11/2014), שם נפסק: "מכאן איפוא, שנאמן בפשיטת רגל, שמעמדו כמעמדו של מפרק חברה, ממלא תפקיד שפוטי וכי החלטתו הדוחה תביעת חוב, בדומה להחלטת מפרק הדוחה הוכחת חוב, מקימה מעשה בית-דין מסוג השתק עילה." (ההדגשה שלי – ס"י) ולענייננו, הנאמן דחה תביעת החוב (צורפה כנספח ג' לבקשה) שהוגשה ע"י התובע (החלטת הנאמן צורפה כנספח ד' לבקשה), והחלטתו הפכה זה מכבר לחלוטה.

...

הכרעה לאחר עיון בכתבי הטענות, ובחינת מכלול טענות הצדדים, מצאתי, כי דין הבקשה לסילוק על הסף להתקבל.

דין התביעה נגד הנתבע 2 להידחות על הסף מחמת מעשה בית דין.

סוף דבר לאור המקובץ לעיל, הנני מורה על דחיית התביעה כנגד הנתבע 2 הן מחמת מעשה בית דין, והן שמדובר בחוב עליו חל צו ההפטר.