תביעת ידועה בציבור לקצבת שאירים ממוסד לביטוח סוציאלי

התובעת, גב' עדה שי, ביקשה בתביעתה להכיר בה כידועה בציבור של עמנואל לוי ז"ל, שנפטר ביום 7.12.20 (להלן – המנוח), לצורך קבלת קצבת שאירים ממבטחים מוסד לביטוח סוצאלי של העובדים בע"מ וקרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע"מ (בהחלטה מיום 23.3.22 תוקן שם הנתבעות) (להלן – הנתבעות או הקרן).

...

משהדרישות לעניין רכיב הקשר הזוגי, ניהול משק הבית המשותף, והמגורים המשותפים מתקיימות – אנו קובעים כי התובעת והמנוח היו ידועים בציבור.

לסיכום דין התביעה להתקבל.

הנתבעות ישלמו לתובעת קצבת שאירים.

בית הדין האיזורי לעבודה באר שבע ק"ג 8299-12-21 09 אוגוסט 2023 לפני: כב' השופט עדו בן-צור נציג ציבור (מעסיקים) מר בסר מרדכי נציג ציבור (עובדים) מר ביתן אהרון התובעת: מרים קדוש ע"י ב"כ: עו"ד שלמה פרידמן הנתבעת: מבטחים מוסד לביטוח סוצאלי ע"י ב"כ: עו"ד לימור עוזר פסק דין

לפנינו תביעה להכרה בתובעת כידועה בציבור לצורך זכאות לקבלת קצבת שארים מקרן פנסיה.

...

לאור כל האמור הגענו לכלל מסקנה כי על אף שהתובעת והמנוח קיימו יחסי זוגיות, הם לא ניהלו משק בית משותף ולא ניהלו מערכת יחסים המתאפיינת כחיי משפחה משותפים.

מעבר לכך, שוכנענו כי בשנה וחצי האחרונות לחייו של המנוח, התובעת והמנוח לא התגוררו במגורים משותפים, ולא התקיימו נסיבות של אילוץ שמנעו מגורים משותפים כאמור.

התביעה נדחית.

בית הדין הארצי לעבודה ע"ע 45163-05-13 ניתן ביום 13 מאי 2018 מבטחים - מוסד לביטוח סוצאלי של העובדים בע"מ המערערת יפה בן הרוש המשיבה לפני: השופטת (בדימוס) רונית רוזנפלד, השופטת לאה גליקסמן, השופט משה טוינה נציגת ציבור (עובדים), גברת יעל רון נציג ציבור (מעסיקים) מר אמנון גדעון בשם המערערת – עו"ד אורן מילדוורט, עו"ד שלי בר בשם המשיבה – עו"ד יגאל פרץ, עו"ד **** בלומנטל פסק דין

בפסק הדין מושא העירעור קיבל בית הדין קמא את תביעת המשיבה וקבע כי "משהצליחה התובעת [המשיבה בהליך זה – מ.ט.] להוכיח כי היחסים שהתקיימו בינה לבין המנוח עלו לכדי מעמד של ידועים בציבור, הרינו מקבלים את תביעתה וקובעים כי היא זכאית לקיצבת שארים מהקרן המנוהלת על ידי הנתבעת". העירעור ותשובת המשיבה: בקליפת האגוז טוענת המערערת בערעורה כי בעניינינו היתקיימו הנסיבות המיוחדות בהן על ערכאת העירעור להתערב בממצאים העובדתיים שקבעה הערכאה הדיונית.

על פי התקנון "אלמנת מבוטח" היא מי שהייתה "בת זוגו של מבוטח ביום בו נפטר ובילבד שגרה עמו במשך לפחות שנה אחת רצופה עד למועד פטירתו"; "בת זוג" בהגדרת התקנון היא אחת משתיים - "אישתו של מבוטח" או "מי שהוכרה כידועה בציבור של מבוטח... בהחלטה של ערכאה שיפוטית המוסמכת לכך". ההכרה בזכותה של "הידועה בציבור" לקיצבת שאירים בתקנון המערערת, היא ביטוי להתנתקות ממסגרות רשמיות ומהגדרות פורמאליות כתנאי להכרה בזכות לקיצבת שאירים.

אכן, בהתאם לפסיקתו של בית דין זה, בית הדין מייחס משקל ראייתי רב לכך שתובע הכרה כידוע בציבור הצהיר בזמן אמת לצורך קבלת הטבות שונות כי הוא יחיד ואינו חולק את חייו עם בן זוג [עב"ל (ארצי) 4926-09-10 פחימה דורית – המוסד לביטוח לאומי (15.3.2011)], ובמקרים רבים נוכח הצהרות אלה המסקנה המתחייבת היא כי אין להכיר בתובע כידוע בציבור.

...

לפיכך, אין לאמץ את עמדת המערערת לפיה יש לנהוג בפסיקת ההוצאות באותו האופן שבו נוהג בית הדין במקרים שבהם תביעת העמית או הטוען לזכאות נדחית, גם באותם מקרים בהם תביעה שכזו מתקבלת.

סוף דבר: לאור האמור לעיל, הערעור נדחה.

המערערת תשלם למשיבה שכ"ט עורך הדין בסך של 7,500 ₪.

לפנינו תביעתה של גב' זהבית פרי (להלן: "התובעת") למתן פסק דין הצהרתי, לפיו היא זכאית לתשלום קצבת שאירים ממבטחים מוסד לביטוח סוצאלי של העובדים בע"מ (להלן: "הנתבעת" או "מבטחים").

התובעת אשר הגישה תביעה למוסד לביטוח לאומי לקיצבת נכות ציינה כי היא גרושה שכן בטופס התביעה אין אפשרות לרשום "ידועה בציבור". מצבה המשפחתי צוין בתום לב ובתמימות ומבלי כל כוונה לזכות בהטבה.

...

מלבד העובדה שיש בהסכם (שלא נחתם) ציון כי בני הזוג מתגוררים בדירת המנוח, בניגוד לטענת התובעת, יש בו לטעמנו דאגה מצד המנוח כי באם באותה תקופה אכן התגוררה התובעת בדירתו (3 שנים לפני פטירתו) אזי שלא תהיינה לה טענות לזכויות ברכוש.

המסקנה הינה כי התובעת לא הוכיחה קיום משק בית משותף ואף לא מגורים משותפים שנתיים רצופות לפני שנפטר.

התוצאה איפוא כי התובעת לא עמדה בנטל להוכיח כי הינה "אלמנת המנוח" לצורך קבלת קצבת שאירים מהנתבעת, ולפיכך התביעה נדחית.

התובעת , הגב' רחל גל הגישה תביעה להכיר בזכאותה לגימלת שאירים, כידועה בציבור של המנוח מר רוסו ז"ל , זאת נוכח דחיית הנתבע את תביעתה .

" (ר' דב"ע 37-6/97 , ד"ר אליציה פוגל נ' מבטחים מוסד לביטוח סוצאלי בע"מ, פד"ע לב 372).

יפים לעניינו דבריו של בית הדין הארצי בעב"ל 497/03 שושנה גריידי נ' המוסד לביטוח לאומי מיום 16.1.05 שם נקבע : "דבר היותה של אשה ידועה בציבור הוא עניין שבעובדה שיש להוכיחו ולא יהיה די בראיות שהיחסים נמשכו תקופה ניכרת אלא שיש צורך בראיות כי האישה אכן ידועה בציבור של האדם בו מדובר ושהציבור ראה בשניים בעל ואישתו וכך התייחסו אליהם, ואף השניים עצמם מתייחסים כך זה לזה" (דיון ל/19-0 המוסד לביטוח לאומי – מנו, פד"ע ב' עמוד 72).נ..

מעבר לאמור, ביום 28.10.21 הגישה התובעת הודעה התומכת בגירסתה בדבר מגורים משותפים שלה ושל המנוח ברחוב מדינת היהודים 14 הרצליה, כמצוטט: "התובעת קיבלה לידה פלט דוח איכון. 2. לשישה חודשים מידגמיים נימצאו מעל 6,000 רשומות איכון מתוכן 2,523 רשומות בבית המערערת שם טוענת כי התגוררה עם המנוח. מצ"ב דוח איכון על גבי דיסק. 2. על גבי דוח האיכון מסומנות בצהוב 3 אנטנות שנמצאות בסמוך לבית בו התגורר ברחוב מדינת היהודית בהרצליה..." עיון ערים אנו לכך כי גם התובעת וגם המנוח לא הצהירו בדבר היותם ידועים בציבור במסמכים שהגישו לביטוח לאומי בכל הנוגע לגימלת אזרח ותיק והשלמת הכנסה, וכן ערים אנו לכך כי התובעת ציינה בתביעתה ובמסמכים שהגישה כי היא מתגוררת עם חברים כי היא מחפשת חדר להשכרה.

...

מנגד טוען הנתבע, כי דין התביעה להידחות, הואיל והתובעת לא היתה ידועה בציבור של המנוח בעת פטירתו ואף לא קודם לכן ומשכך אינה זכאית לגימלה.

במצב דברים זה שוכנענו כי אכן התובעת הרימה את הנטל להוכיח כי פטירת המנוח עימו קיימה משק בית משותף, הובילה לכך שעליה היה לשאת ממועד פטירתו בכל הוצאות הבית ועלויות המחיה שעד לפטירתו של המנוח האמור, התחלק בין שניהם.

לאור המפורט לעיל, שוכנענו כי עלה בידי התובעת להוכיח כי מערכת היחסים בינה לבין המנוח כללה קשר זוגי וניהול משק בית משותף ומגורים יחדיו לרבות במועד סמוך לפטירתו המנוח.

התביעה מתקבלת.