תביעת חוב של עובד חברה בפירוק בגין קרן השתלמות

בתביעתו עתר התובע לחייב את הנתבעות בתשלום שכר עבודה, פצויי פיטורים או פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לפיצויים, פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לפנסיה, השבת נכויי שכר, פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לקרן הישתלמות, דמי הבראה, פדיון חופשה, דמי חגים, פיצוי לדוגמה לפי סעיף 26א לחוק הגנת השכר ופצוי בגין אי מסירת הודעה בכתב על תנאי עבודה.

במסגרת פסק הדין שהורה על פירוקה של החברה, מינה בית המשפט את עו"ד עדנה מרין כמנהלת מיוחדת לבדיקת תביעות החוב וקופות הגמל של העובדים והיא הוסמכה לנקוט בפעולות הדרושות לשם מימוש הערבויות שהופקדו במשרד הכלכלה להבטחת העובדים, ונדרשה להגיש דו"ח על בדיקת תביעות החוב והשלמת מלאכתה תוך 11 חודשים.

...

בית הדין עיין בבקשת הנתבעת 2 לעיכוב ההליכים נגדה ושמע את נימוקי התנגדות התובע לבקשה בדיון שהתקיים ביום 17.2.19, ומחליט להיעתר לבקשת הנתבעת.

בתגובה לבקשה טען התובע כי דין הבקשה לעיכוב ההליכים נגד הנתבעת להידחות, מאחר שבתביעת חוב במסגרת הליכי פירוק, לא ניתן להיפרע בגין תקופת עבודה העולה על שנה, ואילו התובע עבד תקופה ארוכה יותר.

בנסיבות אלה, קרי: מה שנראה לכאורה כהתקשרות אמיתית של הישיבה לקבלת שירותי ניקיון מהחברה, כפי שנקבע בסעש 21322-01-16; האחריות השיורית הפוטנציאלית המוגבלת של הישיבה, ככל שקיימת, ביחס לסעדים שנתבעו בכתב התביעה, במקרה שהגשת תביעת חוב במסגרת הליכי פירוק החברה לא תביא למיצוי מלא של זכויות התובע; הקושי הממשי של הישיבה לנהל את ההליך כפי שהוסבר בתצהירו של מר שכטר, שלכאורה לא נסתר ומתיישב עם ההנחה שמסמכי החברה אכן מצויים בידיה של המנהלת המיוחדת ; הסמכויות שהוענקו למנהלת המיוחדת בהליכי הפירוק, לרבות פעולה למימוש ערבויות שהחברה נדרשה להפקיד במשרד הכלכלה על פי דין, והכל בשילוב חובת התובע לנהוג בתום לב ביחסי עבודה, אשר ביטויה בנסיבות הנדונות היא נקיטת פעולות סבירות להקטנת נזקו (ראו: סעש (ת"א) 65356-12-15 דהן – הצלחה מתוקה בע"מ ואח' (מיום 28.5.16, מותב בראשות כב' השופטת זלמנוביץ-גיסין), מביאים את בית הדין למסקנה שיש מקום לעכב את ההליך, במובן זה שיש להורות על מחיקת התביעה - מחיקה שאינה יוצרת מעשה בית דין ואינה פוגעת בזכותו של התובע להגיש תביעה נוספת נגד הישיבה לאחר מיצוי הליך הגשת הוכחת החוב, במידת הצורך.

באשר לרכיב הפרשות לקופות הגמל וקרנות הישתלמות קבע המפרק כי הגורם המוסמך לתבוע רכיב זה לאחר פירוק החברה הוא קופת הגמל או הפנסיה עצמה ומשכך, אין מקום לאשר תביעות אלה במסגרת תביעת החוב.

טענות המפרק בערעורים של יריב ותומר לטענת המפרק יש לדחות את הערעורים שהוגשו, בין היתר, מאחר והכרעתו מפורטת ומנומקת ומתבססת על המסמכים שהוצגו בפניו; היות ולערעורים צורפו אסמכתות חדשות שלא צורפו לתביעת החוב נספחים ב'-ט', יג' לערעור יריב; נספחים ח' ו-כד' לערעור תומר) וכי אין לאפשר למערערים לצרף מסמכים חדשים שלא צורפו בשלב הכרעת תביעת החוב; מאחר ולא צורף תחשיב של סכום העמלות הנתבע ע"י המערערים; מאחר ולא הוכחו יחסי עובד-מעביד; היות והמל"ל לא מכיר ביחסי עובד ומעביד בין חברה לחברה בע"מ ולא מכיר ברכיב אי הפרשות לקרן הישתלמות; מאחר והחשבוניות שצרף יריב אינן מתייחסות לתקופה שבגינן נתבעות העמלות; מכיוון שלא הוכח שרכיב העמלות מורכב מעמלות אישיות ולא מחלקתיות; כי הנטל להוכחת תביעות חוב על כתפי המערערים.

כב' השופטת פרוקצ'יה קבעה בע"א 8767/07 פז חברת נפט בע"מ נ' עו"ד אמיר שושני (פורסם במאגרים המשפטים, ביום 27.12.2010) בסעיף 16 לפסק דינה כי: "(...) מדובר בהפעלת סמכות של ביקורת שיפוטית על החלטות הגורם המקצועי המופקד על תחום מיוחד של ניהול נכסי החייב וחלוקתם בין הנושים. הדעת נותנת כי הבקורת השיפוטית על החלטות נאמן מכל סוג ומהות תופעל במשורה, ותוגבל למצבים של חריגה קיצונית מסבירות ותקינות הפעולה, תוך הותרת מתחם שיקול דעת רחב לנושא התפקיד לאור הקף סמכויותיו, מומחיותו, וחשיבותם של גורמי היעילות הדיונית הפועלים בענין זה. השיקולים לענין זה דומים ביחס לפונקציות השונות שהנאמן ממלא, והכרעות הנאמן בתביעות חוב של נושים בכלל זה". כידוע, בעל תפקיד משמש כזרועו הארוכה של בית משפט של פירוק והאחרון אינו נוטה להתערב בהכרעת החוב של בעל תפקיד אלא במקרים חריגים.

...

למעלה מן הצורך בנסיבות העניין, סבורה אני כי ההכרעה מוצדקת מבחינה משפטית לנוכח התשתית העובדתית שהונחה בפני המפרק בעת הכרעתו ולכן דין הערעור שהוגש בעניינו של שמעון להידחות בזאת.

לאחר עיון בערעורים ובתגובות, סבורה אני כי דין ערעורים אלו להידחות.

סוף דבר שלושת הערעורים נדחים.

עוד טוענת שופרסל כי התובעת הגישה למל"ל תביעת חוב כנגד שתי החברות שפורקו (סופר שירות ודוד אל בע"מ) לטענתה, יש לנכות את הסכום שנתבע מהמל"ל מסכום התביעה בתיק דנן ואין לידון בעילות תביעה שמתבררות בפני המפרק.

שופרסל טוענת כי הייתה לה היתקשרות אותנטית עם הקבלן, בהתאם להסכם היתקשרות שנחתם ביום 1/1/19 לצורך קבלת שירותי ניקיון, וכי עובדי הקבלן אינם עובדיה ולא היתה להם כל היתקשרות עימה (שופרסל טוענת כי מבחינתה מעסיקה של התובעת היה הקבלן (חברת דוד אל בע"מ) ולא חברת דוד אל סדרנות אשר הפיקה לה את תלושי השכר, שלא בידיעת שופרסל).

בכתב ההגנה טענה שופרסל כי על פי הוראות החוק להגברת האכיפה אחריותו של מזמין השרות היא בהתאם לזכויות הקבועת בצו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק דהיינו כי הזכאות קמה לאחר 6 חודשי עבודה והיא בשיעור 12% מהשכר בתקופה הרלונטית, דהיינו בסך הכל 5,892 ש"ח. עוד טענה כי יש לקזז מהסכום לו זכאית התובעת כל תשלום שלו היא זכאית מהמל"ל בעקבות פירוק שתי החברות הקבלניות.

קרן הישתלמות עיון בהוראות סעיף 25 (א) ו-(ב) לחוק להגברת אכיפה מגלה, כי זכאות לקרן הישתלמות אינה נמנית על הזכויות המופיעות בהוראות צוי ההרחבה, ולפיכך שופרסל אינה מחויבת בתשלום לתובעת והתביעה כנגד שופרסל ברכיב זה נדחית.

...

אשר על כן, התביעה כנגד שופרסל בגין רכיב זה נדחית.

התביעה לתשלום פיצוי בגין פיטורים שלא כדין ותמורת הודעה מוקדמת נדחית.

התביעה כנגדה ברכיב זה נדחית.

למען הסר ספק, התביעה נושא ענייננו אינה נוגעת לתקופת הצבתו של התובע בשופרסל על-ידי חברת אשל, לגביה היתנהל הליך מקביל בבית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב-יפו [ד"מ (איזורי ת"א) 6100-11-19 araya teages – שופרסל בע"מ (8.6.20)].

במסגרת הכרעת המפרק בתביעת החוב שהגיש התובע מיום 1.12.19 בעיניינה של סופר שירות זכה התובע בסכומים הבאים: 3,982 ₪ בגין הודעה מוקדמת; 6,998 ₪ בגין פדיון חופשה; 1,633 ₪ בגין דמי חגים; 5,922 ₪ בגין דמי הבראה; 3,900 ₪ בגין חלף הפרשות לפנסיה; 4,874 ₪ בגין חלף הפרשות לקרן הישתלמות; 11,723 ₪ בגין פצויי פיטורים.

כך העיד התובע בחקירתו הנגדית, בעדותו המוקדמת ביום 3.11.19: "ש. כבר לפני 8 חודשים בחודש 3/19 ניתן צו פירוק לסופר שירות, האם הגשת תביעת חוב?

בתגובה לאקונית במיוחד שהוגשה מטעם התובע ביום 14.1.21 צוין כי תביעת חוב נגד סופר שירות אכן הוגשה וכי הכספים כבר הועברו לחשבונו של התובע עוד בחודש דצמבר 2019 (מהאסמכתא שצירף התובע עולה כי הועברו ביום 3.12.19), חודש בלבד לאחר עדותו המוקדמת וכשבוע וחצי לפני הדיון במהלכו ציין ב"כ התובע כי "האפשרות של תביעת חוב לא קיימת". לתגובה צורף מכתב המוסד לביטוח לאומי ביחס להכרעה בתביעת החוב, כשהוא נושא תאריך 1.12.19.

...

על כן, בהתאם לסמכותנו מכוח סעיף 18 לחוק הגנת השכר אנו דוחים את התביעה ברכיב זה. טרם נעילה בשולי הדברים ועל מנת שלא תצא פסיקתנו חסרה, נבקש לייחד מספר מילים לטענתה החוזרת של שופרסל לפיה העבירה כבר לסופר שירות את מלוא הסכומים בהם היא חבה כלפיה על פי הסכם ההתקשרות ביניהן, כך שחיובה עתה בתשלום כזה או אחר כלפי התובע, יהווה משום חיוב בכפל.

מה גם, שסבורים אנו כי קבלת טענה מעין זו תיטול את עוקצו של החוק להגברת האכיפה, שבבסיסו השאיפה להטלת אחריות על מזמיני שירות בתנאים הנקובים בו. סוף דבר מהטעמים שפורטו לעיל, תביעת התובע מתקבלת בחלקה.

בשים לב לכלל נסיבות העניין, לרבות הסכום הנפסק לעומת הסכום שנתבע ובעיקר האופן בו נוהל ההליך על-ידי התובע, תוך אי גילוי עצם הגשת תביעת חוב בגין רכיבי התביעה – התנהלות שאינה ראויה לטעמנו - שופרסל תישא בהוצאות התובע בסך 500 ₪ ובשכר טרחת ב"כ התובע בסך 1,500 ₪ בלבד, אשר ישולמו בתוך 30 ימים ממועד מתן פסק הדין, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין.

מתשובתו של התובע עלה כי בדומה לחברת אקסלנט, הוא לא הכיר את פאיינל ע"מ. עוד עלה מתשובת התובע, כי "סולטן" – שאותו התובע כן הכיר – עבר ככל הנראה לעבוד בפאיינל ע"מ[footnoteRef:39] (ככל הנראה הוא עבר לעבוד שם בגלל כניסת חברת אקסלנט להליכי פירוק).

] סוגיה שישית – הזכויות שקבל התובע במסגרת 'גמר חשבון' ותביעת החוב למוסד לביטוח לאומי – טרם שנידון בזכויות המגיעות לתובע, יש להתייחס לסכומים השונים שהתקבלו אצלו – הן מהנתבעת במסגרת סיום היחסים הפורמאליים בחודש 6/2017; הן מ"סולטן" בשנת 2019; והן מהמוסד לביטוח לאומי, ובגין תביעת חוב שהגיש התובע לאור כניסת חברת אקסלנט להליכי פירוק.

התובע גם זכאי לתשלומי מעסיק על חשבון פצויי פיטורים בגין שתי תקופות ההעסקה, מלבד תקופת ההעסקה הפורמאלית, בסיומה שולמו לו פצויי פיטורים על ידי הנתבעת; - לאור הוראות תיקון 18 לחוק עובדים זרים, תשנ"א-1991, התובע זכאי לפקדון עובדים זרים בשיעור 16% משכרו, החל מחודש 5/2017, ובנכוי הסכומים ששולמו על ידי הנתבעת (בגין חודשים מאי ויוני 2017); - התובע אינו זכאי לפצויי פיטורים, והוא גם אינו זכאי לזכויות מכוח צו ההרחבה בענף הניקיון, ובכלל זה אינו זכאי לתשלומים על חשבון קרן הישתלמות.

...

הפיצוי שאנו קובעים להלן, נקבע על ידינו לאור ההשלכות הניכרות שהיו לאי-קבלת תלושי השכר לגבי ידיעותיו של התובע – עובד מוחלש, כאמור לעיל, ובכל הקשור לזכויותיו, ואף ביחס לשאלה מי היתה מעסיקתו.

לאחר ששקלנו את כלל נסיבות העניין, הגענו למסקנה כי יש לחייב את הנתבעת בסך של 12,500 ₪ בגין אי-הנפקת תלושי שכר לתקופה שבנדון.

סוף דבר לסיכום – לאור כל האמור לעיל, נקבע בזאת, כדלקמן – - אשר לסעדים הלא ממוניים – דין התביעה להתקבל, ועל הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בגין אי-מתן הודעה לעובד בסך של 7,500 ₪ ופיצוי בגין אי-מתן תלושי שכר בסך של 12,500 ₪.