תביעת חוב של נושה יחיד בהליך חדלות פירעון

תביעת החוב של הנושה בנק הפועלים קרית שמונה, בסך 135,618 ₪, בדין רגיל, טרם נבדקה.

הנאמן הדגיש ותהה מדוע היחיד, המצוי בהליך חידלות פרעון מעדיף להוותר דוקא בזמן ההליך עם שכר של 3,500 ₪ תוך שהוא אינו פועל לשקום כלכלי ואינו ממצה זכויותיו מול המל"ל אשר ייתכן ויקנו לו קצבה חודשית בנוסף להכנסה מעבודה.

בכפוף למילוי ההוראות דלעיל, יהא היחיד, והוא בלבד, פטור מחובות העבר שלא ניתן לפרוע מנכסי קופת הנשייה, בהתאם לסעיף 174 לחוק.

הפרת תנאי תכנית הפרעון - במידה והיחיד יפר את הוראות הצוו לשקום כלכלי, הוא עלול להיות חשוף לסנקציות, על פי הוראות החוק וכמפורט  בהצעת הממונה, לרבות הארכת תקופת התשלומים, הגדלת סכומי התשלומים, הטלת הגבלות שהוסרו מחדש, ביטול ההליך והקניית נכסים לקופת הנשייה.

...

מהצעת בעלי התפקיד עולה כי כי היחיד צבר לחובתו מספר מחדלים עד כה, לרבות פיגור בתשלום השוטף, אי מיצוי כושר ההשתכרות, אי המצאת מלוא המסמכים הנדרשים ואי הגשת דו"חות חודשיים באופן סדיר, יצירת חובות סמוך לכניסה להליך ואי מיצוי זכויות מול המל"ל. יחד עם זאת, בנסיבותיו של הליך זה, סבורני כי מדובר במחדלים אשר ניתן לאזנם במסגרת קביעת תכנית שיקום ותיקונם מהווה תנאי לאישור הצעת בעלי התפקיד.

לאור עמדת הממונה והנאמן, בהעדר התנגדות מטעם הנושים, אשר לא התייצבו לישיבת בית המשפט, ובכפוף להסרת המחדלים המפורטים בהצעת הממונה - אני מקבלת את הצעת הממונה ומורה על מתן צו לשיקום כלכלי בהתאם לסעיף 161 לחוק ובהתאם לתנאים כדלקמן.

בית משפט השלום בבאר שבע חדל"פ 50663-10-20 חגבי נ' ממונה על חידלות פרעון – מחוז באר שבע והדרום ואח' חדל"פ 21735-10-20 חגבי נ' ממונה על חידלות פרעון – מחוז באר שבע והדרום ואח' תיק חצוני: 323852_5 בפני כבוד השופט עידו כפכפי חייבים תמר חנה חגבי, ת"ז 057397804 נחמיה חגבי , ת"ז 058702036 משיבים 1. ממונה על חידלות פרעון – מחוז באר שבע והדרום ע2. בנק מזרחי טפחות (נושה) 3. אהוד ערב (נאמן) 4. י. שוגר ובניו בע"מ (נושה) 5. אובליגו א.א.פ. אדוונס פייננס (2016) בע"מ פסק דין

אי קיום חובותיו של היחיד בהליך חידלות הפרעון, לרבות אי מילוי הוראות צו זה או העדר שתוף פעולה עם הנאמן ועם הממונה - צפוי להשליך לרעה על ההליך, ובין היתר עלול להוביל להארכת תקופת התשלומים או לביטולו המוחלט של ההליך.

מובהר ליחיד שהסתרת נכס מנכסיו טרם או לאחר מתן הצוו לפתיחת הליכים, במטרה שלא ייכלל בנכסי קופת הנשייה, אי מסירת שנידרש למוסרו לפי הוראות החוק, מסירת מידע כאמור שהוא חלקי או כוזב לנאמן, לממונה או לרשם ההוצאה לפועל, במטרה לפגוע בהליכי חידלות הפרעון, מהוה עילה לביטול ההחלטות בעיניין מתוה ההפטר, ההפטר, ולנקיטת הליך פלילי לפי סעיף 346 לחוק, וזאת בנוסף למימוש נכסיו לקופת הנשייה.

הנאמן יחלק את הכספים שהצטברו ויצטברו בקופת הנשייה עם סיום מימוש כלל הנכסים שבית המשפט הורה על ממושם במסגרת הצוו לפרעון החובות ולשיקום כלכלי, ולפי כל החלטה אחרת ככל שתתקבל בעיניין זה, וזאת בהתאם לתביעות החוב שאושרו ולפי סדרי העדיפות על פי הדין.

...

צו שיקום כלכלי לאחר שעיינתי בהצעת הממונה ושמעתי את הצדדים בדיון מיום 5.12.22; בהסכמת הממונה, הנאמן והחייבים; ובהיעדר התנגדות מטעם איזה מהנושים - ניתן בזאת צו לשיקום כלכלי בהתאם לסעיף 161 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: החוק), כיחס לשני החייבים.

לטענת המערער, בעת שעשה ניסיון לגביית החוב וגילה כי היחיד נמצא בהליך חידלות פרעון, פעל להגיש תביעת חוב, אשר הוגשה לנאמן באמצעות המייל בתאריך 25.4.2021 (יצוין כי בכתב העירעור ההתייחסות לבעל התפקיד, ככל הנראה בשגגה, היתה כ"מנהל מיוחד").

עם זאת, בסעיף 12 לכתב העירעור ציין המערער כי מעמד החוב כלפיו הוא של נשייה רגילה, שכן, כל שיש בידו הם שיקים והסכם בטוחה.

דיון והכרעה המועד לשם הגשת תביעת חוב בהליך חידלות פרעון קבוע בסעיף 210 לחוק: "(א) נושה בחוב עבר רשאי להגיש לנאמן תביעת חוב, בתוך שישה חודשים ממועד פירסומו של הצוו לפתיחת הליכים; הנאמן רשאי לבקש מהנושה להשלים פרטים הנוגעים לתביעת החוב, אם סבר כי הדבר דרוש לשם הכרעה בה.

...

הכרעת הנאמן בתביעת החוב מלמדת כי הנאמן סבר שלא התקיימו נסיבות בגינן נבצר מהמערער להגיש את תביעת החוב במועד והנאמן אף ציין כי תביעת החוב הוגשה לאחר שבני הזוג כבר הגישו הצעתם להסדר (ראו סעיפים 11,20,30, 46-48 להכרעת הנאמן בתביעת החוב מתאריך 8.11.2022), אם כן, לא שוכנעתי כי מתקיים בענייננו "טעם מיוחד" לשם הארכת מועד להגשת הערעור.

למעלה מן הצורך אוסיף שנימוקי הנאמן, כפי שפורטו בהכרעת החוב שנשלחה למערער פורטו דיו ומכל מקום, הרי שגם לגופו של עניין, לא שוכנעתי שהמערער הרים את נטל ההוכחה הנדרש ממנו.

סוף דבר הערעור על הכרעת הנאמן בתביעת חוב – נדחה ואף הבקשה להארכת המועד להגשת הערעור נדחית, מהנימוקים שפורטו לעיל.

בית משפט השלום בחיפה בפני כבוד סגנית הנשיאה השופטת איילת הוך-טל חדל"פ 65368-04-21 עחדל"פ 61465-08-23 עחדל"פ 59929-08-23 עחדל"פ 58549-08-23 עחדל"פ 55781-08-23 עחדל"פ 63141-09-23 עחדל"פ 54422-10-23 עחדל"פ 51241-10-23 עחדל"פ 22520-10-23 בעיניין חוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, תשע"ח-2018 להלן – החוק ובעניין משה אבישר, ת"ז 005332846 להלן – היחיד ובעניין הממונה על הליכי חידלות פרעון ושקום כלכלי – מחוז חיפה להלן – הממונה ובעניין ריקי אלמוג , עו"ד להלן – הנאמנת ובעניין 1. ווי וואן השקעות בע"מ, ח"פ 515456426 2. קלאסיק-אייר נציגויות בע"מ, ח"פ 512883802 3. אפי גרינוולד, ת"ז 039982269 4. אלינורה אבישר 5. יונתן אבישר 6. יעל חירם 7. מקסימוס קפיטל בע"מ להלן–הנושים /המערערים פסק דין

בפועל לא הועברו כספים לאופק כך שלא קיים כל חוב של אופק לנושה ומשכך גם אין חוב של המערער כלפי נושה זו. היחיד סבור כי די לעיין במסמכים שהוצגו בתמיכה לתביעת החוב כדי להגיע למסקנה כי לא מדובר בעסקת ניכיון שיקים שנמסרו על ידי חברת אופק לצד שלישי (עו"ד גולדהורן), כי אם בעיסקה ישירה במסגרתה נימסרו המחאות מחברת אופק לנושה מקסימוס.

טרם סיום יוער כי במהלך הדיון הבהירה הגב' מיכל צוקרמן כי בעיניינו של פז גולדהורן מיתקיים הליך חידלות פרעון וגם שם הגישה חברת מקסימוס תביעה בגין החוב דנן.

...

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, לטעמי יש לדחות את הערעור.

לאור הנסיבות האמורות, וכדי לאפשר דיון מהותי בתביעת החוב, אני מורה על השבת תביעת חוב זו לדיון לפני הנאמנת.

סוף דבר כל הערעורים נשוא הדיון כאן נדחים, בהסתייגות אחת לגבי השבת הדיון בתביעת החוב של הנושה פולמן בפני הנאמנת, כמפורט לעיל.

הבנק מוסיף וטוען, כי הוא לא נידרש לציין בתביעת החוב כי קיימת בידיו בטוחה, שכן המחאת זכות אינה עונה להגדרת "בטוחה" כמשמעה בסעיף 243 לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, התשע"ח-2018 ("חוק חידלות פרעון"), שעה שלטובת הנושה לא שועבד כל נכס של החייב.

כבר עתה יודגש, כי קיומה של המחאת זכות בהתאם לתנאי הסעיף משמעה כי אותו נושה (נמחה) נהנה מיתרון שאין לנושים הרגילים היחיד, דהיינו, הוא רשאי להמשיך ולגבות את חובו, במנותק מהליך חידלות הפרעון, כשמשמעות הדבר היא שהדבר יביא, בחלק ניכר מהמקרים, לפגיעה בדיבידנד שיקבלו יתר נושיו של היחיד.

...

ההתנהלות האמורה בהחלט יכולה לפעול לחיזוק טענת הבנק ולהביא למסקנה כי מדובר בהמחאת זכות, שבמסגרתה המחה היחיד את זכויותיו כלפי החייב (המעסיקה) לטובת הנמחה (הבנק).

אין בידי לקבל טענה זו. היחיד הוא לווה פרטי, נעדר מומחיות עסקית.

בקשת היחיד מתקבלת, אפוא, במובן זה, שאני מורה לבנק להפסיק לנכות את תשלומי ההלוואה משכרו של היחיד, החל מהחודש העוקב למתן החלטה זו. כמו כן, אני מחייבת את הבנק בהוצאות היחיד בגין הבקשה בסך של 2,500 ש"ח. ערעור כדין לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד.