תביעת חוב עבור ציוד מחשבים

ביום 13.10.13 שלח התובע מכתב לנתבעת, אשר בו פירט את החובות הכספיים של הנתבעת, הכוללים חובות בגין תשלומים שוטפים וכן עלות חומרה וציוד מחשבים שרכש עבורה, ללא פירוט החוב בגין ההגדרות המיוחדות.

התובע מבסס תביעתו על סעיף ההגדרות בחוק זכות יוצרים, התשס"ח – 2007 (להלן: "חוק זכות יוצרים"), לפיו יש הגנה על "יצירה ספרותית", ובכלל זה "תכנת מחשב". לתמיכה בטענותיו הגיש התובע חוות דעת מומחה בתחום המחשב של מר אריאל אוומי.

...

כמו כן, שוכנעתי כי נגרמה לתובע עוגמת נפש עקב ההפרה.

בנוסף, אני נעתר לבקשת התובע לצו מניעה קבוע כפי שייקבע להלן.

סוף דבר אני מורה לנתבעת לשלם לתובע סך של 100,000 ₪ בגין הפרת זכויותיו בתוכנת המחשב.

בהקשר זה נרשם על-ידי התובעת בפרשת תביעתה - הפרושה על מחצית העמוד, מבלי שיצורפו לה נספחים - כהאי לישנא: "אבקש להחזיר לו את ה 300 שקלים ולקבל את ה 3500 מחשב נייד שלי בחזרה + כרטיס זכרון". כאמור, התובעת כימתה את תביעתה והעמידה את הסעד הכספי על סך 3,200 ₪.

אולם, בנסיבות העניין, לאור דברי נציג הנתבעת בכתב ההגנה ובדיון מיום 21.11.13, וכן בשים לב לדבריו בדיון לפניי, אני מורה בזאת על הנתבעת להשיב לתובעת את המחשב במצבו כיום, כאשר במקום הדיסק הקשיח התקול שלא נמצא - זאת כדברי נציג הנתבעת, תחויב הנתבעת בסך 100 ₪ כאשר סכום זה יקוזז מסך החוב (בגובה 300 ₪) של התובעת לנתבעת - זאת בשים לדברי נציג הנתבעת בדיון מיום 21.11.13 - עבור בדיקת המחשב ורכישת הציוד כאמור.

...

כך גם אין בידי לקבל את טענת התובעת בדיון לפניי ולפיה הנתבעת מכרה את חלקי המחשב.

14) על כן בדין לדחות את התביעה משלא הוכחה עילתה ולא הוכח בסיסה, וכך אני מורה.

אולם, בנסיבות העניין, לאור דברי נציג הנתבעת בכתב ההגנה ובדיון מיום 21.11.13, וכן בשים לב לדבריו בדיון לפניי, אני מורה בזאת על הנתבעת להשיב לתובעת את המחשב במצבו כיום, כאשר במקום הדיסק הקשיח התקול שלא נמצא - זאת כדברי נציג הנתבעת, תחויב הנתבעת בסך 100 ₪ כאשר סכום זה יקוזז מסך החוב (בגובה 300 ₪) של התובעת לנתבעת - זאת בשים לדברי נציג הנתבעת בדיון מיום 21.11.13 - עבור בדיקת המחשב ורכישת הציוד כאמור.

במסגרת עילה זו תובע המשיב את התשלום שלטענתו חייבת לו המבקשת בגין הטיפול השוטף שהעניק לה (60,651 ₪), תשלום עבור החומרה וציוד המחשב שנימצא ברשותו ושנרכש על ידו (8,370 ₪ בתוספת מע"מ) וכן תשלום עבור ההגדרות המיוחדות (327,600 ₪ בתוספת מע"מ).

בתשובתה לתגובת המשיב חזרה המבקשת על טענותיה והוסיפה, כי המשיב אינו טוען כי הסעד לגבי חובות העבר הוא תביעה בעיניין קניין רוחני, וכי אין נפקות לשאלה האם הפרה המבקשת זכות יוצרים של המשיב כדי להכריע בשאלה האם שולם למשיב בגין השירותים שהעניק למבקשת.

...

יצויין, כי על פי המלצתי פנו הצדדים להליך של גישור שלא עלה יפה ועל כן אין מנוס מלדון ולהחליט בבקשת המבקשת.

כך, כאשר מוגש לערכאה שיפוטית כתב תביעה הכולל עניינים שבסמכותה לצד עניינים כאמור שאינם בסמכותה, אין מנוס (בכפוף לסעיף 76 לחוק בית המשפט, במקרה של שאלה המתעוררת דרך אגב) אלא לפצל את ההליך".

התוצאה על יסוד האמור לעיל, הבקשה מתקבלת.

המשיבה הגישה תביעה לסכום קצוב בגין חוב נטען בעבור רכישת והתקנת ציוד לוויני.

ברע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת בע"מ נ. בנק הפועלים [לא פורסם] היתייחס בית משפט העליון לכללים שיש להחיל בכל הקשור בבקשה להפקדת ערובה כאשר התובעת היא חברה מוגבלת במניות.וכך סיכם בית משפט העליון את ההלכה החלה בנושא זה: "מן האמור לעיל עד כה עולה כי על בית המשפט הבוחן בקשה להורות לתובע שהוא תאגיד להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבע, לשקול בראש ובראשונה את מצבה הכלכלי של החברה, בהתאם ללשון הסעיף. זה שלב הבדיקה הראשון. ואולם בכך, לא נעצרת הבדיקה. משקבע בית המשפט כי החברה לא הראתה כי תוכל לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, על בית המשפט להמשיך ולבחון האם נסיבות העניין מצדיקות חיוב החברה בערובה, אם לאו...זהו שלב הבדיקה השני. בהקשר זה יש להביא בחשבון, בין היתר: (א) את הזכויות החוקתיות (הנוגדות) של הצדדים (ב) את ההנחה שחיוב החברה להפקיד ערובה במקרה כזה (בו לא הוכיחה שיש ביכולתה לשלם הוצאות נתבע) מבטא את הכלל והפטור הוא החריג....זאת ועוד – על פי הפרשנות שהיתה נהוגה ביחס לסעיף 232 לפקודה, שקדם לסעיף 353א לחוק, ניתן לומר – על דרך ההקש – כי שאלת סכויי ההליך...גם היא יכולה להשקל על ידי בית המשפט במסגרת בחינתו את הנסיבות לסתור את ההנחה המצדיקה חיוב החברה בערובה." עוד נקבע באותו עניין כי הנטל מוטל על החברה להראות מדוע אין זה מוצדק לחייבה בהפקדת ערובה.

...

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה, בתגובה וכתבי הטענות על כל צורפותיהם, נחה דעתי כי יש מקום לחייב את המשיבה בהפקדת ערובה.

כל אלו מובילים אותי למסקנה כי יש להורות למשיבה על הפקדת ערובה.

לא ראיתי בשלב זה תשובה הולמת של המשיבה לטענה זו. סוף דבר אשר על כן הנני מורה למשיבה להפקיד בקופת בית המשפט סך של 10,000 ₪ עד ליום 31.3.2015, כערובה להבטחת הוצאות המבקשת.

הממונה הפנה לכך כי היחיד הצהיר כי הוא מיתקיים מעזרה של הוריו, הוא לא ממצה את כושר הישתכרותו וברשת החברתית פייסבוק פירסם מכירת וציוד מחשבים.

לתגובה צורפו מסמכים ונטען כי הוא אינו מנהל עסק למכירת מחשבים והפרסום הוא למכירת 2 מחשבים, האחד מחשב אישי שלו והשני פורסם עבור חבר.

נכסים הנכללים בקופת הנשייה ואופן ממושם –נכסים פיננסים בלתי מוגנים ימומשו לטובת הקופה בנוסף לחובת התשלומים הנ"ל. בעיניין זה חל סעיף 164 לחוק באופן שנכס שיוקנה ליחיד במהלך תקופת התשלומים ייכלל בנכסי קופת הנשייה, למעט נכסים על פי ההתניות הנקובות שם. הנאמן יסיים את מלאכת בדיקת תביעות החוב תוך 45 ימים מהיום.

...

למרות זאת, אני סבור כי ניתן להעמיד את כושר ההשתכרות על הסך של 7000 ₪.

אני סבור כי מדובר בשורת מחדלים שהינם על הרף הבינוני שאינם מובילים לביטול ההליך ואולם יש מקום להאריך את תקופת התשלומים ב- 10 חודשים.

אני סבור כי במקרה של היחיד קיימות נסיבות כלכליות מיוחדות המצדיקות הארכת התקופה ובכך תאוזן זכות הנושים לפירעון חובם ובין הצורך בשיקומו הכלכלי, לפי סעיף 163(ה) לחוק.