תביעת חוב נגד חברה שקרסה

בנוסף, החברה לא הגישה תביעת חוב נגד נס פולימרים, אשר נימצאת, אף היא בהליכי פירוק ודי היה בכך כדי שהטענה תדחה מה גם שלא נטען ובודאי שלא הוכחו הסכומים שיש לקזז.

" עוד טענו המערערים, כי כי הבנק גרם לנזקים חמורים לחברה עקב ביטול מסגרת האשראי באופן חד צדדי, עד כדי קריסתה, דבר שמעמיד לחברה טענת קזוז.

...

אינני רואה מקום להתערב בקביעתו של בית משפט קמא, אשר בחר שלא לקבל את הטענה, לאחר שהשווה את החתימות על אישורי המסירה לחתימות שהמערער אינו חולק עליהן וקבע שמדובר בטענה בעלמא בציינו: "כפירתו של המבקש באישורי המסירה של ההתראות שנשלחו לחברה טרם העמדת המסגרת לפרעון בעייתית ביותר; לא שוכנעתי כי אין אלו חתימותיו על גבי אישורי המסירה, בהיותן דומות מאוד לחתימותיו על גבי מסמכי פתיחת החשבון, על גבי יפוי הכח שבתיק ועל גבי תצהיר התמיכה בבקשת הרשות להתגונן." בעניין זה ראוי להוסיף והבהיר, כי על אף שבדרך כלל ייעזר ביהמ"ש בחוו"ד של מומחה כתב יד לבדיקת חתימות, אין על ביהמ"ש חובה גורפת להיזקק לעדות מומחה וכבר נפסק, כי: "רשאי בית-משפט גם לסמוך על מראה עיניו כדי שיוכל להפעיל את שכלו הישר" ולהשוות בין החתימות בעצמו, ללא עזרת מומחים.

בהתאם לכל האמור לעיל, אני דוחה את הערעור במלואו.

המערערים ישלמו לבנק הוצאות הערעור בסך כולל של 5,000 ₪.

בגדר זאת הוצע, כי מניות החברה ונכסיה יימכרו לגורם חצוני בעוד הפרויקט יוחרג מנכסי החברה שימכרו במסגרת ההסדר; רוכשי הדירות שלטובם נרשמה הערת אזהרה במקרקעי הפרויקט, יקבלו את הדירות שרכשו עבור תשלום יתרת התמורה שטרם שולמה לחברה, בתוספת של 150,000 ש"ח (למעט רוכשת אחת אשר לא נדרשה לשלם תוספת זו); וביחס לרוכשים שלטובתם לא נרשמו הערות אזהרה – וביניהם המבקשים, סבר הנאמן כי מדובר בנושים שזכאותם מתמצת באפשרות להגשת תביעות חוב נגד החברה.

כן נכתב: "אילוץ הצדדים לגבש מתוה חדש ביחס לפרויקט, אפילו אם הוא אפשרי עיונית, עשוי להביא לקריסת ההסדר כולו". מוסיף הממונה, כי בכל זאת העירעור אינו תאורטי, היות שאף אם לא ניתן לאכוף את הסכם המכר, עשויה לקום למבקשים "זכות עקיבה" ביחס ליתרת הכספים תוך מתן קדימות על פני יתר נושי החברה "ככל שהדיון יושב לבית המשפט קמא וככל שטענות הנאמן יידחו". על כן, הממונה סבור כי יש מקום להורות לנאמן לעכב את חלוקת הכספים שהתקבלו בגין מימוש הפרויקט לנושי החברה עד להכרעה בטענות המבקשים.

...

דיון והכרעה לאחר ששקלתי היטב את טענות הצדדים, השתכנעתי כי דין הבקשה להידחות.

יוצא אפוא, כי הבקשה שלפניי נגועה בשיהוי של ממש.

סוף דבר הבקשה נדחית אפוא.

בנוסף לכך, כרית הבטחון נועדה לכסות חובות שהנתבעים טוענים להם ושבגינם הם הגישו תביעות חוב נגד החברה, ולא לשם הבטחת הוצאות המשפט.

זאת במיוחד שעה שהחברה מסכימה שבאותה עת הועברו אליה מאת הנתבעים 42,000,000 ₪ ויש להניח שהנתבעים לא היו מעבירים סכום זה אילו ידעו שהחברה נימצאת על סף קריסה.

...

כן טוענת החברה כי יש לדחות את הבקשה על הסף משום שלא צורף לה תצהיר התומך בגרסה העובדתית לפיה הכסף הועבר לנתבעים לשם יצירת כרית ביטחון.

עוד נפסק, כי "משמגיע בית המשפט לכלל מסקנה כי יש הצדקה לחיובה של החברה התובעת בהפקדת ערובה, עליו לקבוע את שיעורה באופן מידתי המאזן כראוי בין כלל השיקולים הצריכים לעניין" (רע"א 875/11 מועצה אזורית באר טוביה נ' נוריס לפיתוח והובלות בע"מ, פסקה 5 (23.5.2011)).

מכל מקום בענייננו, כפי שצויין לעיל, ובשונה מן הרף הנדרש לשם מתן סעד זמני, על מנת לפטור מהפקדת ערובה לא די בסיכויי תביעה טובים, אלא יש להראות "סיכויים גבוהים ביותר". גובה הערובה - בשים לב לסכום התביעה ומורכבות ההליך מצד אחד, ולאינטרס של הנושים מן הצד השני, אני סבורה כי הסכום שהוקצב על ידי בית המשפט של חדלות פירעון בסך 300,000 ₪ (ואף שאין בו כדי לחייב בהליך דנן), הוא סביר ומידתי והוא מאזן כראוי בין מכלול השיקולים שיש להביא בחשבון במקרה דנן.

המסגרת הנורמאטיבית בעל תפקיד משמש "כקצין בית המשפט" והוא ממלא תפקיד מעין-שפוטי בכובעו כגורם המכריע בתביעות החוב המובאות לפתחו על ידי הנושים בהליכי חידלות פרעון (ע"א 255/89 **** פרדו נ' מדינת ישראל, פ"ד מו(5) 641, 655 (1992); רע"א 5388/97 יוסי ינוב נ' דן אחיעזר עו"ד, פ"ד נב(1) 199, 205-204 (1998); רע"א 8327/07 משה שוב נ' רו"ח שמואל רוזנבלום, בפיסקה 7 (נבו 23.12.2007); בש"א (מחוזי י-ם) 7013/09 אברהים אבו ג'האלין נ' עו"ד ד"ר משה כהן, המנהל המיוחד לבדיקת תביעות החוב כנגד חברת ש. בראשי בע"מ, בפיסקה 4 (נבו 26.5.2011); פש"ר (מחוזי חי') 51284-01-14 גבריאל אבוטבול נ' כונס הנכסים הרישמי, בפיסקה 13 (נבו 29.4.2014)).

"אני עשיתי שני חישובים לריבית, אם יראה אדוני בהחלטה שלי. חישוב לפי (נוקב בסכום), לפי הטווח הגבוה, ומשם הגעתי ל-3.6. שזה גם כן גבוה יותר מריבית רגילה, סטנדרטית. עכשיו, יש לך עסק של פטנט ייחודי, וכל מה שהגעת (אליו) זה ריבית סטנדרטית בבנקים? זה לא השבחה, מבחינתי. יכול לשים את הכסף בנדל"ן בארצות-הברית או משהו כזה – יש לך השבחה פה. זה עסק של פטנט ייחודי ... אז בהיעדר נתון ההשבחה, כל ההחלטה שלי קורסת מאליה. (נכס) ייחודי, שכל אחד מהצדדים מביא פטנט. כך מקובל בעולם ההיי-טק. אני קצת מכיר." (עמ' 26, שור' 22-19, 32-31 לפרוטוקול הדיון).

...

הטענות הנוספות שהעלה גיל, דינן להידחות משום שמדובר במיחזור של טענות שהועלו בעבר וכבר נדחו שלוש פעמים: תחילה בפסק הבורר, לאחר מכן בפסק הדין משנת 2015 ולבסוף בפסק הדין משנת 2018 שאימץ את פסק הדין משנת 2015.

סוף דבר מכל הטעמים שפורטו לעיל, הכרעת החוב השנייה של המנהל המיוחד מבוטלת בזאת.

בכפוף לכך, שני הערעורים נדחים.

בתוך כך לא זימנה התובעת כעד מטעמה את עו"ד אולג גיבלוב אשר מונה כבעל תפקיד בתיק הפרוק לבדיקת תביעות חוב של עובדי חברת שנאל נגדה.

מכתב-התביעה עלה כי התובעת הופתעה מקריסתה הכלכלית של חברת שנאל – לאחר שהוטעתה בידי ששון לחשוב שעסקיה איתנים והיא תוכל לפרוע את חובותיה.

...

בתוך כך אין לאפשר לתובעת לחרוג מהטיעון העובדתי בתביעה ובתצהיר העד היחיד מטעמה.

התביעה נדחית במלוא סכומה.

הדברים אמורים בהזמנה 1007; התוצאה היא אפוא דחיית התביעה ללא חיוב בהוצאות.