לאור חשיבות הדברים לענייננו אביאם במלואם:
"לקבל את ערעורה של המערערת בנוגע לקביעת בית משפט קמא באשר לפקיעת חיובו של המשיב במזונותיה על פי הסכם הממון וממילא לבטל גם את קביעתו, בסעיף 90 לפסק הדין, שמחייב את המערערת לשלם או להשיב למשיב מחצית תשלומי משכנתא שפרע מיום הגיע אחרון ילדי הצדדים לבגרות. החיוב של המשיב בתשלומי משכנתא יבוטל מיום הגשת תביעת המערערת לפירוק שתוף – 14.5.17." (ההדגשה לא במקור – מ"ש)
יוצא אם כן שהחיוב במזונות נותר על כנו, ולא נקבע כלל, בין על ידי רשמת ההוצל"פ ובין על ידי בית המשפט המחוזי, שהחיוב פקע במועד כזה או אחר.
יתרה מכך, גם במסגרת ההליך בבית המשפט המחוזי לא העלה היחיד טענות נגד היתרה בתיק ההוצל"פ, כפי שציין אף בית המשפט שם.
בשולי הדברים יוער כי מאחר וענייננו בחוב מזונות, שהוא חוב בדין קדימה, לא חלה עליו הוראת סעיף 235(ג), שקובעת שאין לכלול ריבית פיגורים בחובות כלליים, אף שזו מחושבת במסגרת יתרת התיק בהוצל"פ, ולכן אין מניעה לבסס את גובה החוב על היתרה בתיק ההוצל"פ.
הכרעה
סוף דבר, העירעור נדחה.
...
מכך עולה המסקנה שהנאמנת אכן נמנעה מלהעביר את המסמכים לידיעת היחיד, לצורך השגתו, כנדרש, בטרם הכריעה בתביעת החוב ומכל מקום לא הוכח אחרת כאמור.
אף טענה זו אין בידי לקבל.
יתרה מכך, גם במסגרת ההליך בבית המשפט המחוזי לא העלה היחיד טענות נגד היתרה בתיק ההוצל"פ, כפי שציין אף בית המשפט שם.
בשולי הדברים יוער כי מאחר וענייננו בחוב מזונות, שהוא חוב בדין קדימה, לא חלה עליו הוראת סעיף 235(ג), שקובעת שאין לכלול ריבית פיגורים בחובות כלליים, אף שזו מחושבת במסגרת יתרת התיק בהוצל"פ, ולכן אין מניעה לבסס את גובה החוב על היתרה בתיק ההוצל"פ.
הכרעה
סוף דבר, הערעור נדחה.