תביעת חוב מזונות על פי דין קדימה

במסגרת ההליך, הוגשו נגד החייב 9 תביעות חוב בסכום של 640,081 ₪, מתוכם סכום של 451,349 ₪ בדין קדימה, שהנו חוב מזונות כלפי המוסד לביטוח לאומי, הוא החוב נשוא ענייננו.

הכלל הוא, לפי הוראת הסעיף, כי לא יינתן הפטר מחוב על פי פסק דין לחובות בתובענת מזונות, אולם בית המשפט רשאי להורות כי גם חוב מזונות יופטר, הכל במידה ובתנאים שבית המשפט יקבע.

...

לסיכום - הפטר בגין חוב מזונות ניתן במקרים חריגים.

חרף סיפור חייו של החייב, והעובדה כי מדובר בחוב ישן, לא מצאתי כי מדובר במקרה חריג המצדיק מתן הפטר ואף לא שוכנעתי בשינוי מהותי שחל בנסיבותיו של החייב באופן המצדיק עיון מחדש בצו שניתן.

לאור כל האמור, אני מורה על דחיית הבקשה.

מונח בפניי ערעור על החלטת המנהל המיוחד, עו"ד סאלם סוהייל, המשיב 2 (להלן: "המנהל המיוחד") אשר דחה את בקשת המבקשת, המערערת (להלן: "המערערת") ליתן הארכת מועד להגשת תביעת חוב בדין קדימה (כך, לטענת המערערת) בגין חוב מזונות אותו חב החייב למערערת, והכל במסגרת תיק פש"ר 1270-02-15 (להלן: "תיק הפש"ר").

על פי הגישה המקילה יש לבחון את כלל הנסיבות בכל מקרה לגופו, תוך איזון בין תכלית הליכי פשיטת הרגל, זכויות הנושים וזכויות החייב.

תביעת החוב זוכה לדין קדימה על-פי הוראות הפקודה, וזהו המצב החוקי בישראל.

...

סבורני כי אין להתעלם במקרה הנדון ממהות תביעת החוב והיא מזונות קטינים.

לכן, לא די בהתפתחויות שארעו לאחר הגשת הערעור כדי לסתום את הגולל על בקשה זו. בנוסף ולחלופין, נתתי דעתי לטענת הכנ"ר בסעיף 8 לתגובתו, לפיה ממילא אין מדובר בחוב בר הפטר, ולכן המערערת תוכל להיפרע מהחייב שלא במסגרת תיק זה. איני מקבלת את הטענה.

מכל הטעמים הללו, הנני מקבלת את הערעור ומורה על הארכת מועד כמבוקש.

כמו כן, קיימת תביעת חוב מזונות בסך של 116,284 ₪ בדין קדימה.

על פי התסקיר שהונח לפני כב' בית משפט השלום, יתר חובות החייב הנם מוסדיים – לכרטיסי אשראי לישראל בע"מ, בנק לאומי לישראל בע"מ, סלקום בע"מ, עריית בת-ים, קרנית קרן לפצוי בע"מ (להלן : "קרנית").

...

טענות המערער כי ההמלצה על ביטול הליך נבעה משיקולים זרים אינה מקובלת עלי וטוב היה אילו לא נטענה.

מכל האמור לעיל, המערער לא הצליח להרים את הנטל ולא מצאתי מקום להתערבות בפסק דינו של בית משפט השלום מיום 5.4.2021.

סיכום : מן המקובץ לעיל, לא מצאתי לנכון להתערב בפסק דינו של בית משפט קמא, הערעור נדחה בזה.

על פי מימצאי הבדיקה של הנאמנת היחיד זכאי לקיצבת נכות בסך של 3,321 ₪ ואולם מדי חודש המוסד לביטוח לאומי מנכה מהקיצבה סך של 1,364 ₪ על חשבון חוב המזונות, ועל כן היחיד מקבל בפועל קצבה בסך 1,957 ₪ וכן מקבל מאות שקלים נוספים בכל חודש כסיוע מהוריו.

על הנאמנת להכריע בתביעת חוב המזונות בדין קדימה, ולהודיע הכרעתה לבית המשפט, ליחיד ולנושה עד ליום 1.11.22.

...

מכלול הנתונים שפורטו מוביל למסקנה כי יש לאפשר למוסד לביטוח לאומי להמשיך לקזז את חוב המזונות מקצבתו של היחיד, באופן שבו הקצבה שתיוותר בידי היחיד מדי חודש תעמוד על סך של 2,200 ₪, וזאת עד הגיעו של היחיד לגיל 67, ולפטור את היחיד מיתרת חוב המזונות שלא תקוזז עד למועד זה. לנוכח האמור לעיל, בהיעדר נכסים והיעדר מקור השתכרות, ולאור מצבו הבריאותי של היחיד, מקום שמתקיימים התנאים שבסעיפים 167 לחוק ניתן ליחיד הפטר לאלתר.

לאור חשיבות הדברים לענייננו אביאם במלואם: "לקבל את ערעורה של המערערת בנוגע לקביעת בית משפט קמא באשר לפקיעת חיובו של המשיב במזונותיה על פי הסכם הממון וממילא לבטל גם את קביעתו, בסעיף 90 לפסק הדין, שמחייב את המערערת לשלם או להשיב למשיב מחצית תשלומי משכנתא שפרע מיום הגיע אחרון ילדי הצדדים לבגרות. החיוב של המשיב בתשלומי משכנתא יבוטל מיום הגשת תביעת המערערת לפירוק שתוף – 14.5.17." (ההדגשה לא במקור – מ"ש) יוצא אם כן שהחיוב במזונות נותר על כנו, ולא נקבע כלל, בין על ידי רשמת ההוצל"פ ובין על ידי בית המשפט המחוזי, שהחיוב פקע במועד כזה או אחר.

יתרה מכך, גם במסגרת ההליך בבית המשפט המחוזי לא העלה היחיד טענות נגד היתרה בתיק ההוצל"פ, כפי שציין אף בית המשפט שם. בשולי הדברים יוער כי מאחר וענייננו בחוב מזונות, שהוא חוב בדין קדימה, לא חלה עליו הוראת סעיף 235(ג), שקובעת שאין לכלול ריבית פיגורים בחובות כלליים, אף שזו מחושבת במסגרת יתרת התיק בהוצל"פ, ולכן אין מניעה לבסס את גובה החוב על היתרה בתיק ההוצל"פ. הכרעה סוף דבר, העירעור נדחה.

...

מכך עולה המסקנה שהנאמנת אכן נמנעה מלהעביר את המסמכים לידיעת היחיד, לצורך השגתו, כנדרש, בטרם הכריעה בתביעת החוב ומכל מקום לא הוכח אחרת כאמור.

אף טענה זו אין בידי לקבל.

יתרה מכך, גם במסגרת ההליך בבית המשפט המחוזי לא העלה היחיד טענות נגד היתרה בתיק ההוצל"פ, כפי שציין אף בית המשפט שם. בשולי הדברים יוער כי מאחר וענייננו בחוב מזונות, שהוא חוב בדין קדימה, לא חלה עליו הוראת סעיף 235(ג), שקובעת שאין לכלול ריבית פיגורים בחובות כלליים, אף שזו מחושבת במסגרת יתרת התיק בהוצל"פ, ולכן אין מניעה לבסס את גובה החוב על היתרה בתיק ההוצל"פ. הכרעה סוף דבר, הערעור נדחה.