תביעת חוב בגין שירותי הובלה

ביום 23.10.2012 חתם שלמה, בשם חברת שי, על התחייבות כלפי התובעת לעמוד בתנאי החזר אשראי שספקה לה התובעת בגין שירותי הובלה ימית.

בגין חוב חברת שי לתובעת הגישה התובעת ביום 29.3.2015 את התביעה הנוכחית נגד שלמה, מתוקף היותו ערב, ונגד הנתבעת, שהנה אשתו, לה נישא בשנת 1983.

...

מסקנה כזו אף לא ניתן לגזור מעצם העובדה שהנתבעת נטלה הלוואה מחברת שי ובמועד אחר - הלוותה לה סכום כסף.

המסקנה מהאמור לעיל הינה שלא עלה בידי התובעת להביא מסה קריטית של ראיות נסיבתיות המעידות על כוונת הנתבעת לשאת בכל חובותיו של שלמה או על מעורבותה הישירה או העקיפה בעסקיו של שלמה ובחברת שי. התוצאה לאור המסקנות אליהן הגעתי בפסקאות 16 ו-21, ניתן בזה פסק דין הצהרתי, הקובע כי לגביית מלוא חובו של שלמה, בעלה של הנתבעת, זכאית התובעת לנקוט בהליכי מימוש מחצית הזכויות בדירה הרשומה על שם הנתבעת ברחוב מאיר יערי 23/18 בתל-אביב בחלקה 23 בגוש 7186 (עד לגובה מלוא החוב), ובהליכי מימוש רבע הזכויות בדירה הרשומה על שם הנתבעת ברחוב יוספטל 32 בבת ים בחלקה 160/11 בגוש 7139 (עד לגובה מלוא החוב), בכפוף לשמירה על זכות המגורים בדירה לאמו של שלמה, ויקטוריה טריץ.

משהתקבלה התביעה בחלקה, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת שכר טרחת עורך-דין בסך כולל של 36,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

שכן, המפורט לעיל מציב תהיות בנוגע לקיום עילת תביעה בידי התובעת לקבלת תמורה עבור שירותי תמיכה, ואולם חשוב מכך, הוא מצביע על כך שקיימת אפשרות לא מבוטלת לכך שזכותה של התובעת לקבלת תמורה בגין שירותים, ככל שהיא קיימת, תהיה כפופה להסכם ההפצה משנת 2013, אשר מכיל תניית בוררות זרה ותניית דין זר, וככל שזהו המצב, הרי שהכף נוטה באופן מובהק לכך שהפורום בישראל אינו הפורום הראוי והמתאים לידון בתובענה בנוגע לחוב בגין שירותים.

לכל האמור יש להוסיף את אופן הצגת הדברים בכתב התביעה, אשר הובילה למתן היתר המצאה במעמד צד אחד, ואשר מתברר כי לא היתה מדוייקת, כמפורט לעיל.

...

ביום 17.3.20 החליט השופט התורן להיעתר לבקשה למתן היתר להמצאת כתב התביעה אל מחוץ לתחומי המדינה, על יסוד הנטען בכתב התביעה ובבקשה, אשר נתמכה בתצהיר של מר יונתן אדרת.

סבורני כי הסכסוך בנוגע לחוב בגין שירותי טרום סגירה כרוך בטבורו בסכסוך הקשור בחוב בגין שירותים רגילים, ומשבחרה התובעת לכרוך את הדברים יחדיו, באופן ובצורה בהם היא בחרה, אין הצדקה בנסיבות אלה להתיר לה את המצאת כתב התביעה, כמות שהוא ובמתכונתו הנוכחית על כל חלקיו, לידי הנתבעת אל מחוץ לתחומי המדינה.

סוף דבר, על יסוד האמור לעיל אני קובע שאין הצדקה למתן היתר להמצאת כתב התביעה לידי הנתבעת אל מחוץ לתחומי המדינה, ומשכך אני מורה על ביטול ההיתר שניתן ביום 17.3.20.

אני מחייב את התובעת לשלם לנתבעת הוצאות בסך 3,500 ₪ בגין הדיון בסוגיית היתר ההמצאה, סכום אשר ישולם בתוך 30 ימים, אחרת ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד מועד התשלום בפועל.

בית משפט השלום בבאר שבע ת"א 22633-11-20 א.מ.צ תעשיות מחזור פסולת בע"מ נ' לקיה ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופטת רחלי טיקטין עדולם תובעת א.מ.צ תעשיות מחזור פסולת בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד מתן נבון נתבעים 1. מועצה מקומית לקיה ע"י עו"ד אייל ימיני ועו"ד לירון פרידמן 2. סלימאן אבו עאיש ע"י ב"כ עוה"ד מאיר סוויסה 3. יוסף שירותי הובלות (חאלד) בע"מ - נמחק 4. א.ר דוגוש עבודות עפר בניה והובלות בע"מ - נמחק פסק דין

לפניי תביעה לתשלום חוב בגין הטמנת פסולת שפונתה משטח "נחל רוש", שבתחום המועצה המקומית לקיה, באתר הטמנה ומחזור שבבעלות התובעת.

סוף דבר אני מקבלת את התביעה כנגד המועצה וקובעת כי על המועצה לשלם לתובעת סך של 70,403 ₪, בגין שירות הטמנת הפסולת שספקה לה. אני דוחה את התביעה כנגד הנתבע 2 אשר זיהה צורך דחוף וטפול בו מול ראש וסגנו וקיבל אישורם וגם הוכח כי יידע את הגזבר.

...

לאחר דיון מעמיק בסוגיה, נקבע: "הכלל הוא כי לא יינתן צו קיום מלא המחייב את הרשות בתשלום מלוא התמורה החוזית אלא במקרים נדירים. הכרעה בשאלה האם יש מקום ליתן צו קיום חלקי או האם יש לחייב את הרשות בתשלום השכר הראוי תעשה תוך איזון בין שיקולי הצדק היחסי בין הצדדים לבין התכליות הכלליות שבבסיס סעיף 31 לחוק החוזים וסעיף 232 לצו, ובשים לב לסיבות המקרה". לאחר שמצאתי כי הצדק הוא עם התובעת, ואילו המועצה היא שפעלה בחוסר תום לב לאורך ההתקשרות ולאחריה, ולאחר שהוכח כי עלות הפינוי המוסכמת, הינה סבירה לכל הדעות, ואף עומדת בעלויות שאושרו על ידי המועצה במסגרת מכרז אחר לפינוי פסולת, ומשכך מהווה "שכר ראוי" בגין השירות, ומשלא נטען וכן לא הובאה כל אסמכתא מטעם המועצה בנוגע למה הוא השכר הראוי לגישתה וכאשר הוכח הצורך הדחוף בביצוע הפינוי, כל אלו מחד, ומאידך לאור החשיבות על עקרון השמירה על האינטרס הציבורי וקיומה של פסיקה רבה במסגרתה נפסק במקרים דומים תשלום חלקי בלבד בגין השירות אני קובעת כי המועצה תישא בעלות של 85% מהעלות המוסכמת, שהיה סך כולל של 82,828 ₪ (כולל מע"מ), ולכן תשלם לתובעת סך של 70,403 ₪.

סוף דבר אני מקבלת את התביעה כנגד המועצה וקובעת כי על המועצה לשלם לתובעת סך של 70,403 ₪, בגין שירות הטמנת הפסולת שסיפקה לה. אני דוחה את התביעה כנגד הנתבע 2 אשר זיהה צורך דחוף וטיפול בו מול ראש וסגנו וקיבל אישורם וגם הוכח כי יידע את הגזבר.

בעניין זה יצוין מחד כי המועצה התנערה מאחריותה להתנהלותו של הנתבע 2, בחרה שלא להתגונן גם בשמו ולהעניק לו חסות, והוא נאלץ להתגונן בגפו, על כל ההוצאות הכרוכות בכך, כאשר בסופו של דבר התביעה נגדה התקבלה ונגדו נדחתה.

החוב בגין שירותי ההובלה לטענת התובע, הנתבע 1 הזמין אצלו שירותי הובלה בסכום של 30,000 ₪, אך הנתבע 1 לא שילם לו התמורה בגין ההובלות למרות פניותיו הרבות אליו (ראו סעיף (4(ח) לתצהיר התובע).

התובע לא עמד בנטל ההוכחה והשכנוע באשר לחוב זה, ועל-כן דין תביעתו לתשלום עבור שירותי הובלה להדחות.

...

נוכח האמור לעיל, דין התביעה נגד הנתבעים 2 ו-3 להידחות.

א.(3) לתוספת לכללים הנ"ל, ונוכח התוצאה אליה הגעתי, הנני מחייב את הנתבע 1 לשלם לתובע שכ"ט עו"ד בסכום של -.

כן, ונוכח התוצאה אליה הגעתי, הנני מחייב את התובע לשלם לשני הנתבעים 2 ו-3, ובהתחשב בכך שהגנתם, יחד עם הגנת הנתבע 1, התנהלה יחדיו, שכ"ט עו"ד בסכום של -.

החוב הנטען מורכב משלושה ראשי נזק: הראשון, ע"ס 219,462 ₪, בגין אי תשלום עבור שירותי הובלה שקבלה החברה מהמערערת, בהתאם להסכם למתן שירותי הובלה מיום 31.7.18.

בהקשר זה ראוי לצטט מפסק הדין שניתן לאחרונה בע"א 2710/23 אהרון שדמי נ' ירמיש יעקב (17.5.23), שם נכתב בפיסקה 7 כדלקמן: "נקודת המוצא היא כי תפקידו של בית המשפט בעירעור על הערכת בעל תפקיד בתביעת חוב מצטמצם לפיקוח ובקרה על אופן ביצוע תפקידו ובחינת תקינות פעולותיו. היתערבות בית המשפט בפעולותיו של בעל התפקיד מוגבלת למקרים חריגים בלבד, בהם חלה סטייה מהותית וקיצונית מסבירות ומתקינות ההחלטה או הפעולה מושא הבקורת (ראו מיני רבים: ע"א 8716/21 שושני נ' כדורי חומרי בנין בע"מ, פסקה 11 [פורסם בנבו] (7.7.2022). ע"א 7753/21 בן דוד נ' כונס הנכסים הרישמי, פסקה 14 [פורסם בנבו] (28.4.2022))." כדי להוכיח את תביעת החוב בנוגע לראש הנזק הראשון (חוב ההובלה), צירפה המערערת כ-5,200 תעודות שקילה, לאור הוראת סעיף 8 בהסכם המסגרת בין הצדדים, לפיו התשלום עבור ההובלה יבוצע כנגד תעודות שקילה בלבד.

...

שוכנעתי כי דחיית תביעת החוב בראש נזק זה הינה סבירה ואין מקום להתערב בה. כפי שציין ב"כ הממונה בדיון, החברה הגיעה לחדלות פירעון למרות שבקופתה היה ממון רב והיא שילמה באופן שוטף את התחייבויותיה, כאשר הסיבה להליך הפירוק נעוצה בחילוקי הדעות הקשים בין בעלי מניותיה.

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, לא שוכנעתי כי יש מקום להתערבות בית משפט זה בהכרעת החוב ולא מצאתי כי חלה סטייה מהותית וקיצונית מסבירות ומתקינות פעולת הנאמן בדרך בחינת תביעת החוב ובאופן הכרעתו.

אשר על כן, הערעור נדחה בזאת.