תביעת חברת ניקיון נגד המשרד לקליטת עלייה

לתביעה זו קדמה תביעה נוספת שהגיש התובע כנגד חברת א. אפיקים שירותי ניהול בע"מ (להלן: חברת אפיקים או חברת כח האדם), שעוכבה טרם מתן פסק הדין נוכח צו פירוק שניתן כנגד חברת אפיקים (ס"ע 45743-01-16, להלן: התביעה הראשונה).

נקדים ונציין, כי לאחר שבחנו את טענות הצדדים ומכלול העדויות והראיות שהובאו בפנינו השתכנענו, שאין להכיר בנתבעת כמעסיקה ו/או מעסיקה במשותף של התובע החל ממועד תחילת עבודתו בחצריה, אלא כמי שהיה עליה לקלוט את התובע לעבודה לאחר תשעה חודשי הצבה, בהתאם לסעיף 12א(ג) לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, תשנ"ו- 1996 (להלן: חוק קבלני כוח אדם).

[3: נספח א' לתצהיר הנתבעת] בהקשר זה נבהיר, כי בשונה מפסק הדין שניתן לפני חודשים אחדים על ידי בית הדין הארצי לעבודה בעיניין אפיקים[footnoteRef:4], בתביעה שלפנינו לא נטען לתחולת צו ההרחבה בענף הניקיון ואין צורך להכריע בשאלה אם חברת אפיקים סיפקה לנתבעת כח אדם או שירותי ניקיון, משהחזיקה בשני רישיונות במקביל.

[5: ע"ע (ארצי) 24256-06-17 מנרב הנדסה ובניין בע"מ - GOITOM TWELDE (9.6.2020), להלן: פס"ד מנרב, ראו בסעיפים 34-41 לפסק הדין] במקרה שלפנינו טען התובע בתביעה הראשונה כי חברת אפיקים היא מעסיקתו (היחידה); היא שקבלה אותו לעבודה והציבה אותו בבית החולים; ולגבי סיום עבודת בבית החולים העיד התובע כי פנה לגב' כרמית גיגי במשרדי חברת אפיקים, וזו הורתה לו לחכות בבית "עד שנסדר לך עבודה אחרת"[footnoteRef:6].

...

לא היה מוכן לכתוב מכתב כרמית"[footnoteRef:19] [19: נספח נ/2 לתצהיר גב' אבודרהם בתביעה הקודמת] משמדובר בראיה בכתב שלא נסתרה בראיה בכתב אלא רק בעדות בלתי עקבית של התובע, ומאחר שהנטל על התובע להוכיח כי פוטר וזכאי לפיצויי פיטורים, מעדיפים אנו את גרסת הנתבעת והטענה כי התובע פוטר על ידי הנתבעת, נדחית.

לפיכך, משטענת הנתבעת כי יש להפחית מחישובי התובע הפסקות שנטל אינה מתיישבת עם דוחות הנוכחות ותלושי השכר, ואף לא סופק הסבר מניח את הדעת להיקף ה"שעות הרגילות" ולא הוצג תחשיב נגדי הסותר את תחשיב התובע, יש לקבל את התביעה להפרשי שכר בגין התקופה שהחל מיום 1.4.2014 ואילך (18,004.64 ₪ לפי חישובי התובע), כשמסכום זה יש להפחית את שכר חודש 12/2015 ששולם לתובע (בסך של 1,371.35 ₪) ואת הסכום ששולם לתובע בגין הפרשי השכר במסגרת תביעת החוב (בסך של 5,843 ₪), ומיוחס במלואו לחודשי העסקתו של התובע על ידי הנתבעת[footnoteRef:21].

סוף דבר לאור כל המפורט לעיל, התביעה מתקבלת בחלקה ועל הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים המפורטים להלן, בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק דין זה לידיה: פיצוי בגין העדר הפרשות לפנסיה בסך של 2,664 ₪; דמי חגים בסך של 185 ₪; הפרשי שכר בסך של 10,790 ₪.

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב הע"ז 64901-03-18 מדינת ישראל נ' המשרד הנקי נקיון ואחזקה (1987)בע"מ בפני: כבוד השופטת שרה מאירי בעיניין: מדינת ישראל ע"י ב"כ עו"ד רון אופיר המאשימה המשרד הנקי נקיון ואחזקה (1987)בע"מ ע"י ב"כ עו"ד שלמה בכור הנאשמת גזר דין

נהפוך הוא: החברה השקיעה ומשקיעה משאבים לא מבוטלים במנגנון בחינה ומעקב אחר חידושי ויזות, כשבחודשים מסויימים פורטו בה מעל 200 (!!!) עובדים (ונטורה, עמ. 35, המעידה על תפקיד חשבת השכר) וכן צרפה "נוהל קליטת עובדים". [הערת ביה"ד: עפ"י כתב האישום, עפ"י הודעתה בפני המאשימה, ולכאורה עפ"י חתימתה, שם – שם משפחתה הוא "ונטוררו", ולא "ונטורה"].

מדובר בחברה ללא עבר פלילי, ששיתפה פעולה מהרגע הראשון בחקירות ואף במהלך ניהול התיק הסכימה להגשת כל מיסמכי התיק וויתרה על שורת עדים, ע"מ לחסוך זמן שפוטי ומזמן התביעה והעדים.

לאור ריבוי הנסיבות שמחוץ לנסיבות ביצוע העבירה הקשורות בנאשמת ובהיותה בין היתר, חברה ותיקה (מעל 30 שנה), בעלת מוניטין רב וללא רבב בתחומה, תחום הנקיון והאחזקה, נורמאטיבית, מעסיקה כ- 1,500 ועובדים, במאות אתרים, ברחבי הארץ, אצל לקוחותיה שחלקם הארי הם גופים מוסדיים/ארגונים גדולים, המקבלים שירותי הנקיון באמצעות מכרזים מסודרים ובתנאי כסף קשוחים; משבר הקורונה פגע פגיעה קרדינלית בפעילותה, ופגיעה אנושה, כהרשעה או השתת קנס גבוה חלילה – תגרם ודאי בתקופה זו. הנאשמת מדורגת בדרוג גבוה בדירוגי החשכ"ל והיא בעלת תקן ISO בתחום, רשומה באגוד לשכות המסחר וחברה פעילה בהנהלת ארגון חברות הנקיון, והיא משתתפת פעילה בדרוג "מעלה" לאחריות חברתית.

עוד ראוי להזכיר כי בעניינינו, לא הואשם נושא משרה בתאגיד, וכתב האישום הוגש אך נגד הנאשמת, התאגיד.

...

טיעוני הנאשמת "במסגרת מתחם העונש ההולם ייקבע בד"כ העונש ובין היתר תיקבע שאלת ההרשעה בדין או אי הרשעה". קריאה ברורה של העדויות והכרעת הדין מביאה למסקנה כי העבירה בוצעה מתוך הבנה מוטעית מצד הנאשמת, של נסיבות העסקתו של העובד, של המצב המשפטי הנוהג ו/או בשל יישום לא נכון של נהליה (עדות ונטוררו), ולא בוצעה על בצע כסף, נסיון לחמוק משכר הולם, זכויות הולמות וכיו"ב – נהפוך הוא בהעסקת עובד זר נדרשת הנאשמת לתשלומים גבוהים מישראלי (לרבות בטוח בריאות, הטל עו"ז, השקעת משאבים בפיקוח וכיוצ"ב).

בהתאם, לא שוכנעתי כי יש בנסיבות שנטענו כדי לבטל הרשעתה של הנאשמת (או לפעול בחריג שבחריג, וליתן צו של"צ תוך ביטול הרשעתה).

ראוי היה לנאשמת להזכיר כי פס"ד אדרי אליו הפנתה הנאשמת בטיעוניה – אין עסקינן "במסגרת עיסוקו" של הנאשם שם (ראה סעיפים 47,3)!; עוד ראוי היה לצטט ממנו כי נשללה שם הטענה כי ראוי להעמיד הרף התחתון על אי הרשעה(כטענת הנאשמת כאן!) ; אזכיר עוד את שאומץ (אושש), מקביעת ביה"ד האיזורי שם, כהאי לישנא: "בעבירות כלכליות, שהדרך להילחם בהן היא באמצעות יצירת הרתעה כלכלית דרך הטלת קנסות כבדים.....ככלל, דרך המלך ליצירת הרתעה יעילה ואפקטיבית היא בהטלת סנקציה עונשית כספית". לאחר שאיזנתי בין כל השיקולים שטענה להם הנאשמת עם טענות המאשימה והוראות הדין, אני קובעת כי מתחם הענישה ההולם בענייננו הוא כאמור בין 25,000 ₪ ל-60,000 ₪, כשלטעמי, בשקלול כל הנסיבות, הקנס הראוי עומד איפוא ע"ס 51,000 ₪ (כ- 35% מהקנס המכסימלי).

בית המשפט המחוזי בחיפה ה"פ 19986-06-17 הדס אחזקות (בי) בע"מ נ' נצבא החזקות 1995 בע"מ ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופט נאסר ג'השאן המבקשת הדס אחזקות (בי) בע"מ המשיבים 1.נצבא החזקות 1995 בע"מ 2.נאות כרמלי חברה לבנייה ואחזקות בע"מ 3.המשרד לקליטת עליה/המשרד הראשי (פורמאלי) 4.בנק לאומי לישראל בעמ (פורמאלי) פסק דין

כן הוגשה הסכמה דיונית בין המבקשת לבין המשיבה מס' 3 - משרד העלייה והקליטה, ולפיה ביקשו הצדדים כי התובענה תימחק כנגד המשיבה מס' 3 .

ד) נאות כרמלי תהיה אחראית "להפעלה, לאחזקה ותחזוקה שוטפת מלאה ויסודית של מקבץ הדירות על כל מערכותיו, מתקניו ותשתיותיו.." (סעיף 7.11 להסכם), והיא תהיה אחראית לניקיון שוטף של המקומות הציבוריים (סעיף 7.12).

...

מסקנה: מסקנתי היא שנמסרה לנאות כרמלי הודעה על מימוש האופציה בעל פה (דהיינו הודעה על רצון עמידר לנהל מו"מ לגבי המחיר לשם חידוש ההסכם).

המסקנה אפוא, שאופציית הרכישה אינה עומדת בשלב זה למבקשת ועל כן דין התבוענה להידחות.

המבקשת תשלם למשיבות 1 ו-2 סך כולל של 50,000 ₪ בגין הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. הסכום ישולם תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

התובע, הגיש ביום 15.2.2021 תביעתו נגד חברת דחס מנוף ושירותים אשקלון (1979) בע"מ (להלן- הנתבעת 2 או חברת דחס) וכן כנגד עריית אשדוד (להלן- הנתבעת 1 או הערייה), בחצריה הוצב.

אני מאמץ את מסקנתה של כב' השוםטת מעודד בסע"ש (איזורי ת"א) 14899-11-21 IBRAHIM GUMA KHATER MOHAMED - עריית יבנה (נבו 13.01.2024), שם העלה התובע טענה דומה ובקש לחייב את עריית יבנה, כאשר חברת דחס היתקשרה עימה, באופן זהה לענייננו.

שם בחנה את תחולת צו ההרחבה בענף הניקיון על תובע, שהועסק על ידי חברת דחס, הנתבעת גם בתיק זה, וערכה איבחנה בין שני הענפים, ניקיון ופינוי אשפה וקבעה "בהתאם לסיווג האחיד של ענפי הכלכלה 2011 של הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה, אשר בהתאם להלכה הפסוקה מהוה מקור בו ניתן להסתייע בעת בחינת שאלת התחולה של צו ההרחבה, ניקיון מופיע תחת סדר N – שירותי ניהול ותמיכה, ענף ראשי 81 – שירותי תיחזוקה לבניינים ועבודות גינון. תחת תת ענף 8129 (המצוי תחת ענף 812 שכותרתו "שירותי ניקיון") מצוי בין היתר טאטוא רחובות.

" בהנחיית משרד הכלכלה (נספח 4 לתצהירו של מר גלנטי) בדבר הרשוי הנידרש מחברות, עולה כי "פעילות שעניינה המהותי בפנוי אשפה, כאשר זו מחייבת בעיקר שימוש בציוד מכאני, לרבות משאיות אשפה, מנופי הובלה, מכוניות דחס וכיו"ב" לא תיחשב כפעילות ב"תחום הניקיון".

כמו כן לאור מסקנתי לפיה חברת דחס אינה חברת כוח אדם, יש לדחות טענות התובע בדבר חובת הערייה לקלוט אותו להעסקה ישירה לאחר 9 חודשי עבודה.

...

לאחר שבחנתי טענות הצדדים, הגעתי אפוא למסקנה כי דין טענה זו להידחות.

סוף דבר לאור כל שפורט לעיל התביעה נגד נתבעות 4-2 נדחית.

התביעה נגד הנתבעות 3-4 נדחית.

עניינה של התביעה בהחלטת הנתבע מיום 11.5.2022 הדוחה את תביעת התובעת, ילידת 1955, אשר הועסקה כעובדת ניקיון בחברת ניקיון א.א.א. אבירם בע"מ (להלן- החברה) במשך כשני עשורים, במשרה מלאה, 8 שעות ביום, לתשלום דמי פגיעה בגין הליקוי בגבה.

טענות הצדדים לטענת התובעת, במסגרת עבודתה בחברה, וכדבר שבשיגרה, היה עליה לבצע עבודה פיזית הכרוכה בהרמת משקל של דליים מלאי מים, הרמת חומרי נקוי ושקיות אשפה כבדות ובפעולות טאטוא ושטיפה הכרוכות בכך, זאת באופן חוזר ונשנה, בהתכופפות ומאמץ על גבה משך שעות עבודה רבות בכל יום.

במסגרת סעיף 5 לתצהירה, התובעת טענה כי "לאורך כל השנים, עבודתי נתקיימה בבנייני משרד הבטחון, ביניין בן 8 קומות. הייתי אחראית בעיקר על ניקיון חדרי השירותים בכל קומות הבניין ובלובי ופינוי אשפה ממטבחוני כל הקומות וניקוי שתי מחלקות נוספות בקומת הקרקע. בנוסף הייתי נידרשת לעבודות ניקיון חדרי ישיבות, אולמות, משרדים לפי הנחייה." לטענת הנתבע, לתובעת לא ארעה "פגיעה בעבודה" כהגדרתה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ב- 1995.

בתום הדיון סיכמו באי כוחם של הצדדים את טענותיהם בעל פה. יוער, כי הדיון הוקלט, וביום 19.3.2024 התימלול נקלט לתיק בית הדין.

...

חרף האמור לעיל מצאנו כאמור כי התובעת הניחה תשתית עובדתית בכל הנוגע לעבודתה בחדרי השירותים בלבד, שכן גרסתה עולה בקנה אחד עם גרסתה של גב' אברץ.

אירוע תאונתי? לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, בחנו את המסכת הראייתית והתרשמנו מהעדויות שנשמעו בפנינו, הגענו לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות, שכן לא שוכנענו כי אירע לתובעת אירוע תאונתי – לא ביום 15.8.2020 ולא ביום 19.8.2020.

אשר על כן, התביעה לגבי האירוע התאונתי מיום 15.8.2020 או מיום 19.8.2020 נדחית.