תביעת חברת מימוש זכויות רפואיות לשכר טרחה בגין שירותים לנתבע

התובע טוען כי סוכם בינו לבין הנתבע שבגין טפול ב-3 הליכים שהיו תלויים ועומדים בבית המשפט בחודש אוגוסט 2019 (תביעה לפירוק שתוף כלפי יעל מור, תביעה להשבת שכר דירה שגבה הנתבע בגין דירות יעל מור, הליכי מימוש מחסנים ששועבדו על ידי מנגד לטובת הנתבע) ישלם הנתבע לתובע שכר טירחה בסך 500,000 ₪ בצרוף מע"מ. הסכם זה היה חלק אחד מהסכם כולל של 1.5 מיליון ₪, שבו סוכם כי הנתבע ישלם לתובע 1 מיליון ₪ כשכר טירחה בגין ההליכים שנוהלו והסתיימו בתיק מנגד.

גם ללא היתיישנות התביעה, על פי גרסתו של התובע עצמו, לא תבע את שכר הטירחה שטען ללא סיוע מעבר לעדותו, שהנתבע חייב לו. זאת, אף אם התובע היה זכאי לשכר טירחה, שכן בנגוד לאמור בכתב התביעה, בו טען שהיה זה שכר טירחה מוסכם, בעמ' 42 לתמליל מיום 18.4.21, אישר שלא ישבו ודברו וסיכמו שמגיע לתובע 60,000 ₪ עבור הטיפול, ומכאן שמדובר בתביעה לשכר ראוי, שהתובע לא הוכיח את סכומה.

לטענת התובע על רקע חקירת מישפחת הרינג בשנת 2019 ביקש הנתבע להרחיק עצמו מהתובע, והעביר את הטיפול בדירות לאחרים, ומאז הוא מיתכחש לסיכומים בינו לבין התובע בכל הנוגע לתיק הנדל"ן. לעומתו, הנתבע הכחיש קיומו של מיזם משותף ושותפות בין הצדדים, וכי התובע לא קיבל שכר טירחה בגין פעולותיו בתיק הנדל"ן. לטענת התובע, הנתבע לא הוכיח ששילם סכום כלשהוא לתובע בגין השירותים המשפטיים שקבל.

שכר טירחה בגין הסכמי הלוואות – התובע ערך עבור הנתבע הסכמי הלוואה עם חברת א.י. איור בע"מ בסך 1 מיליון ₪, חברת אור הקסם בע"מ בסך 1 מיליון ₪, שני הסכמי הלוואה עם יניב וגיא הרינג וחברת איגמה ניהול ומסחר וניהול בע"מ בסך 1.5 מיליון ₪ ו-1.2 מיליון ₪, והסכם הלוואה עם שלמה אלפסי בסך 1 מיליון ₪.

התוצאה היא, שדין תביעתו להדחות, בשל הפגמים בהוכחתה, שאינם ניתנים לריפוי כתוצאה מכך שגרסתו של הנתבע גם היא היתה מעורפלת, משתנה, ובחלקה בלתי אמינה.

...

התוצאה היא, שדין תביעתו להידחות, בשל הפגמים בהוכחתה, שאינם ניתנים לריפוי כתוצאה מכך שגירסתו של הנתבע גם היא היתה מעורפלת, משתנה, ובחלקה בלתי אמינה.

לפיכך, אני דוחה את התביעה, מבלי שיש בדחיית התביעה לפגוע בזכותו של התובע כלפי הנתבע לשכר טרחה לפי הסכם מיום 20.8.2019 (ת/10), על סך 500,000 ₪, שלא הגיע זמן פרעונו.

על פי תקנה 153, ובזיקה לכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ) ולסכום התביעה בסך 5.5 מיליון ש"ח, אני מחייב את התובע לשלם לנתבע הוצאות משפט, כולל שכר טרחת עורך דין, בסך 234,000 ₪.

להלן אדון באותם המקרים: הנתבע הפנה לת"א (ת"א) 20635-10-15 זכותי – מומחים לזכויות רפואיות בע"מ נ' סירטון (פורסם בנבו, 16.2.17; להלן: עניין סירטון), שם נדחתה תביעתה של חברה למימוש זכויות רפואיות לשכר טירחה.

המחלוקת בין הצדדים לעניין אופן חישוב שכר הטירחה סעיף 3 להסכם קובע את התמורה שלה זכאית התובעת בגין השירותים שאותם התחייבה להעניק לנתבע, וזו לשונו: "3. בגין השרות תהיה החברה זכאית לתמורה מיצטברת כמפורט להלן (להלן: "התמורה"): במידה ולא תיתקבל זכאות החברה תהיה זכאית לסך בלתי חוזר של 2000 ₪ כולל מע"מ עבור העבודה.

...

תוצאה התביעה מתקבלת באופן חלקי.

כן ישלם הנתבע לתובעת אגרת משפט מינימלית בסך של 654 ₪, כמפורט לעיל.

הנתבע ישלם לתובעת את כלל הסכומים האמורים לעיל בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישאו הסכומים ריבית והפרשי הצמדה כדין.

המחלוקת בין הצדדים עניינה בשאלה האם ועד כמה מגיע לתובעת שכר טירחה בגין שירותים שהיא נתנה לפי הנטען לנתבע, במסגרת תביעתו לקביעת דרגת נכות מהעבודה מול המוסד לביטוח לאומי.

בין היתר, התובעת טענה כי הסעיף חוקק כדי להגן על "... חברות למימוש זכויות רפואיות או מייצגים אחרים (וביניהם עורכי דין) מכך שהידע והניסיון שלהם ינוצל על ידי לקוחות אשר יקבלו שירות וסיוע בבניית התיק הרפואי, יגישו עבורם את התביעה לביטוח לאומי, ידריכו אותם לועדות וברגע האמת, הלקוחות יודיעו על ביטול ההסכם וינשלו את המייצגים משכר הטירחה המגיע להם (בדיוק כפי שהנתבע עשה)"[footnoteRef:40].

...

לאחר שעיינו בטענות ובעמדות הצדדים אנו דוחים במלואן את טענות הנתבע שבנדון, וקובעים את שתי הקביעות הבאות: ראשית, מיטל פירטה והסבירה היטב את תנאי ההסכם בפני הנתבע, ולא הוכח כי נמנע ממנו פריט מידע כלשהו; שנית, הגם שמצבו הגופני של הנתבע לא היה במיטבו, הרי שלא הוכח על ידו כי הוא היה במצב שמנע ממנו הבנה מלאה ושלמה של פרטי ההסכם.

סוף דבר לסיכום – לאור האמור לעיל, דין התביעה להתקבל חלקית, ועל הנתבע לשלם לתובעת סך של 35,321 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית החל מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

אולם, טענותיה לניהול ההליך בחוסר תום-לב מצידו של הנתבע, ובסרבול רב, דינן להידחות.

לסיכום, ולאור כלל אלה, יישא הנתבע בהוצאות התובעת ובשכר טרחת בא-כוחה בסך של 5,000 ₪.

בית משפט השלום בחיפה ת"א 21679-12-18 זכותי - מומחים לזכויות רפואיות בע"מ נ' קומורניק ואח' תיק חצוני: 5353910918 בפני כב' השופטת הבכירה כאמלה ג'דעון תובעת זכותי - מומחים לזכויות רפואיות בע"מ, ח.פ 512909177 ע"י ב"כ עוה"ד א. פודורובסקי ואח' נתבעים 1.עמוס קומורניק ז"ל, ת.ז 005467501 2.מרדכי קומורניק, ת.ז 055003602 3.אורי קומורניק, ת.ז 055907364 4.אהוד קומורניק, 058741471 ע"י ב"כ עוה"ד מ. קומורניק פסק דין

התובעת הנה חברה העוסקת במתן שירותים ובסיוע במימוש זכויות רפואיות.

על פי הנטען, לאחר שהובהר למנוח את פרטי ההיתקשרות עם התובעת, הוא חתם על הסכם למתן שירות המפרט את תנאי ההיתקשרות עם התובעת (להלן "ההסכם"), ועל נספח תמורה (מס הכנסה) המפרט את תנאי התשלום לתובעת (להלן "נספח התמורה"), ועל נספח "הטבת - לא קיבלת לא שילמת" הפוטר את המנוח מכל תשלום על פי ההסכם, והמזכה אותו בהחזר דמי טפול פתיחת תיק למקרה ויימצא כי אינו זכאי להחזרי מס. החתימה על המסמכים נעשתה לאחר שגב' רונית מילאה את פרטי המנוח על גבי המסמכים הנ"ל, ולאחר שנמסרו למנוח דוגמאות לתחשיבי שכר הטירחה ודוגמאות המפרטות הכיצד ייגבה שכר הטירחה (נספחים 1 ו-2 לתצהיר התובעת).

...

לאור כל האמור לעיל שוכנעתי במידה הדרושה בהליך זה כי התובעת מילאה אחר התחייבויותיה על פי ההסכם, וכי החזרי המס שזכה בהם המנוח כמתואר לעיל, היו פרי הפעולות שנעשו על ידה.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל הנני קובעת כי הנתבעים לא הוכיחו כל הגנה מפני התביעה השטרית, ולפיכך דין התביעה להתקבל, וכך הנני מורה.

הנתבעים ישלמו לתובעת שכ"ט עו"ד בסך של 20,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

רקע כללי ביום 23.1.2013 היתקשרה הנתבעת עם התובעת, עורכת דין במקצועה, בהסכם לשכר טירחה אגב מתן שירותים משפטים (להלן – הסכם 2013).

כעולה מהסכם 2013, הטיפול בתביעת מל"ל יכלול "הגשת תביעה ומימוש מימוש זכויות מהמוסד לביטוח לאומי נכות עבודה ונכה נזקק" וכן, "הגשת תביעה למימוש זכויות נכות כללית מהמוסד לביטוח לאומי"; השני, טפול תביעה אובדן כושר עבודה כנגד חברות הביטוח הפניקס ו/או מנורה ו/או הראל (להלן – תביעת אכ"ע); השלישי, טפול בתביעה כנגד המעביד (דוד ומילר אחזקות מבנים בע"מ) (להלן – תביעת המעביד).

לטענתה, רק כאשר נחתם הסכם 2017 מסרה לה התובעת כי היא זכאית לשכר טירחה בגין קיצבאות שהיא מקבלת רק לאחר שתוכר לה נכות קבועה, ולאחר מכן עוד 36 חודשי קצבה.

לפיכך, כאמור, הגעתי לכלל מסקנה כי הצדדים לא התקשרו בהסכם שכ"ט בעל פה לתשלום שכר טירחה שיער של 18% בצרוף מע"מ מתביעות אכ"ע חב' הפניקס או מתביעת נכות כללית מהמל"ל. עם זאת, אין בדחיית התביעה לתשלום שכ"ט מותנה תוצאה כנתבע על ידי התובעת כדי לשלול מהתובעת את זכאותה לתשלום שכ"ט עבור העבודה שביצעה בפועל.

ביחס לתביעת אכ"ע נגד חברת הפניקס טענה התובעת כי במסגרת הארכת הזכאות מידי שנה "העניקה הדרכה רפואית אישית שוטפת בעיניין איסוף ותעוד החומר הרפואי, נעשו תיאומי מס בעיניינה של הנתבעת, הוגשו ערעורים, נשלחו מכתבים ומיילים, בוצעו שיחות טלפון רבות ועוד" (סעיף 7 לתצהיר עדות ראשית).

...

הנתבעת תשלם לתובעת סך של 7,261 ₪ (כולל מע"מ), בצירוף ריבית והצמדה כדין ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

התביעה שכנגד נדחית.

בשים לב לפער בין סכום התביעה אל מול הסכום שנפסק בסופו של דבר, ספק אם היה מקום לפסוק שכ"ט והוצאות לטובת התובעת.