מבוא
תביעה זו עוסקת בגמר חשבון בין התובעת שהנה חברת הסעות אשר משכירה רכבים בשיטת "שכר מכר" (ליסינג), ומספקת עבודת הסעות לשוכר הרכב כקבלן משנה שלה.
המחלוקת בין הצדדים נוגעת לשאלות הבאות:
האם זכאית הנתבעת לקזז סך של 40,000 ₪ מחובה, בגין ניזקי התאונה לרכב שלא שולמו ע"י חב' הביטוח או צד שלישי.
...
ככל שזו התובעת, הרי שהיא צריכה להמחות את זכותה לנתבעת, וזו תפעל לגביית החוב מהנהג, באמצעות ההוצל"פ, ואם הנתבעת היא זו שנקטה בהליך המשפטי, הרי בוודאי ובוודאי שאין היא זכאית לכל סכום מידי התובעת בענין זה.
אשר על כן, טענת הנתבעת לקיזוז 40,000 ₪ מחובה נדחית.
בקשה זו נדחית.
משהסכימו שני הצדדים שלא לדווח דיווחי אמת, ויתכן שכתוצאה מכך קיבלו מענקים שלא מגיעים להם, בוודאי שבית המשפט לא ייתן כל סעד הנוגע לאי הוצאת חשבוניות, לא לתובעת ולא לנתבעת, שכן "מעילה בת עוולה לא תצמח עילת תביעה".
סוף דבר
אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 118,158 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.7.20 ועד התשלום בפועל.