תביעת חברת הסעות בגין אי תשלום עבור הסעות לאירועים

מחמוד מוחמד חסן גדיר, בנו של גדיר (להלן – גדיר הבן) דווח למוסד כעובד של ח.ג. הסעות החל מיום 1.7.2007 ואילך, לרבות בתקופת הארוע נושא התביעה (דו"ח תקופות עיסוק נ1/ 6).

מעדותו של גדיר הבן עולה, אם כן, שעל-פי הידוע לו כל הנוסעים בהסעות מטעם ח.ג.לאתר העתיקות במחצבת נשר באזור רמלה-לוד בזמנים הרלוואנטיים לתביעה הוסעו לאתר העבודה על מנת ליתן שירות עבור התאמה.

גדיר הבן העיד שלא הופקו עבור סויטאת תלושי שכר בכל תקופת עבודתה משום שלא רצתה בכך (פרו: 115; ש: 27 – 29), שידוע לו שיעבדה במקביל אצל קבלן בתחום החקלאות בשם עלי גדיר או אלון פיתוח וכח אדם, וכן ידוע לו שיעבדה אצל התאמה משום שהוסעה בהסעות שהזמינה התאמה מהחברה שבבעלותו.

לגבי תשלומם לגדיר, לגדיר הבן או לח.ג הסעות, ציינה נציגת התאמה בדיון המוקדם מיום 24.10.17 (פרו: 17; ש: 9 – 10) כך: "העובדים באתרי החפירות מועסקים כנגד שכר לשעה. אנחנו לא שילמנו עבור שירותי הסעות למר גדיר, אלא אנחנו עובדים עם חברת הסעות מסודרת, אני לא זוכרת את שמה." מטעם התאמה העידה הגב' זורבסקי, מנהלת כח אדם ומנהלת פרויקטים בתחום כח אדם זמני בהתאמה.

...

סוף דבר – התביעה מתקבלת.

אנו קובעים עוד שהנתבעים 3 ו- 5, מוחמד חסן גדיר והתאמה יעוץ והשמה בכח אדם בע"מ, הם מעסיקים במשותף של התובע במועד הפגיעה.

התביעה כנגד הנתבעת 2 וכנגד הנתבע 4 - נדחית.

מחמוד מוחמד חסן גדיר, בנו של גדיר (להלן – גדיר הבן) דווח למוסד כעובד של ח.ג. הסעות החל מיום 1.7.2007 ואילך, לרבות בתקופת הארוע נושא התביעה (דו"ח תקופות עיסוק נ1/ 6).

מעדותו של גדיר הבן עולה, אם כן, שעל-פי הידוע לו כל הנוסעים בהסעות מטעם ח.ג.לאתר העתיקות במחצבת נשר באזור רמלה-לוד בזמנים הרלוואנטיים לתביעה הוסעו לאתר העבודה על מנת ליתן שירות עבור התאמה.

גדיר הבן העיד שלא הופקו עבור סויטאת תלושי שכר בכל תקופת עבודתה משום שלא רצתה בכך (פרו: 115; ש: 27 – 29), שידוע לו שיעבדה במקביל אצל קבלן בתחום החקלאות בשם עלי גדיר או אלון פיתוח וכח אדם, וכן ידוע לו שיעבדה אצל התאמה משום שהוסעה בהסעות שהזמינה התאמה מהחברה שבבעלותו.

לגבי תשלומם לגדיר, לגדיר הבן או לח.ג הסעות, ציינה נציגת התאמה בדיון המוקדם מיום 24.10.17 (פרו: 17; ש: 9 – 10) כך: "העובדים באתרי החפירות מועסקים כנגד שכר לשעה. אנחנו לא שילמנו עבור שירותי הסעות למר גדיר, אלא אנחנו עובדים עם חברת הסעות מסודרת, אני לא זוכרת את שמה." מטעם התאמה העידה הגב' זורבסקי, מנהלת כח אדם ומנהלת פרויקטים בתחום כח אדם זמני בהתאמה.

...

סוף דבר – התביעה מתקבלת.

אנו קובעים עוד שהנתבעים 3 ו- 5, מוחמד חסן גדיר והתאמה יעוץ והשמה בכח אדם בע"מ, הם מעסיקים במשותף של התובע במועד הפגיעה.

התביעה כנגד הנתבעת 2 וכנגד הנתבע 4 - נדחית.

עניינה של התביעה הוא תשלום תמורת הסעות שהמשיבה ביצעה עבור המבקשת, בתקופה שתחילתה בספטמבר 2009 וסופה ביולי 2011.

בין המקרים שבהם קבעו בתי המשפט כי אין להחיל את סעיף 15, ניתן למצוא מקרים שבהם ההליך הקודם לא נוהל לגופו כלל, מחמת אי תשלום אגרה (ע"א (י-ם) 9277/06 אברהמי נ' משרד החינוך (20.3.07); ע"ע 806/06 זעירא נ' אוניברסיטת בר אילן (25.8.09) ), או אי המצאת התביעה בהליך הקודם (תא (ת"א) 24266-11-09 בן שמעון נ' הראל חברה לביטוח (30.01.11) ), וכן מקרים שבהם נמצאה התרשלות מצד התובע, הגובלת בשימוש לרעה בהליכי משפט (בש"א (חיפה) 2934/04 עריית אום אל פחם נ' אגבאריה (11.4.05); תא (חיפה) 5661/02 כהן נ' האחים עופר ספנות בע"מ (28.4.04); תא (נתניה) 2978/05 אבו זיאד נ' מועצה מקומית מג'ד אל שמס ואח' (7.12.06) ).

בבקשה אשר ביקש להגיש לביהמ"ש בהסכמת הצד שכנגד ציין, כי בסמוך לפני מתן פסק הדין הוצת רכבו במזיד, ובשל ארוע זה נאלץ להעדר רבות ממשרדו.

...

כן היא טוענת, כי חוסר המעש מצד המשיבה שולל ממנה את הזכות להישען על הוראות סעיף 15 הנ"ל. דיון והכרעה לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, החלטתי להורות על דחיית הבקשה, מהטעמים שאפרט להלן.

מכאן מתבקשת המסקנה, כי התובענה שלפניי לא התיישנה.

הבקשה לסילוק התביעה על הסף נדחית.

העיריה פנתה באוגוסט 2016 לנתבעת בתביעה והתובעת בתביעה שכנגד 1, חברת א.ד.ם. אקספרס (אירועים) בע"מ (להלן: 'אדם') חברה בעלת ניסיון בתחום ההסעות וספקית שירותי הסעה באשכולות שונים לעירייה, בבקשה להוסיף את אשכולות החינוך המיוחד לשירותי ההסעה שהעניקה.

במהלך בירור ההליך הגיעו אדם ומשכ"ל להסכמה, לה ניתן תוקף של פסק דין, בו נדחו התביעה שכנגד וההודעה לצד ג' נגד משכ"ל. עוצמה הגישה תביעה שכנגד נגד יונה, א"צ ואדם, בטענה, שלפני שנושלה אדם ממתן שירות באשכולות 1-6, פעלה עם יונה בנישול עוצמה מהיותה קבלן המשנה והעברת השרות באשכולות לא"צ. בתביעתה, עתרה עוצמה לתשלום עבור שירותי ההסעות בחודשים הראשונים לשנת הלימודים תשע"ז, שלא שולמו לה, ופיצויי קיום לתקופה לאחר שנושלה מהחוזה.

שישה ימים לאחר מכן, ביום 8.12.2016, בעוד אדם במשא ומתן עם העיריה להסדר תשלומים זמני לחודשים מתחילת השנה (מוצג ת/4, תויק בטעות בצרוף עם מוצג ת/5), שלח יונה דואר אלקטרוני לגיספן בעריית ירושלים, בה חזר על כך שעקב אי תשלום אדם להסעות מתחילת השנה תפסיק א"צ לבצע הסעות עבור העיריה באשכולות החינוך המיוחד, תוך שבוע משליחת ההודעה (נספח י'2 לכתב הגנת אדם).

בישיבה, הציגה אדם את מכלול המחלוקות בינה לבין העיריה בכלל חוזי הסעותיה באותה עת. יום למחרת, ביום 14.2.2017, נשלח לאדם סיכום הישיבה (נספח 6 לתביעה שכנגד, להלן "סיכום א'") לפיו מתוה האופטימיזציה שהכינה החברה החיצונית לעירייה יהא בסיס לבצוע ההסעות באשכולות החינוך, שינויים של עד 5 כלי רכב באישור העיריה (סע' 1-4, 12 לסיכום א') ונקבע מפתח תשלום לרכב הסעה.

...

ניתן לעלות מהתשתית הראייתית ראיות שניתוחן על ידי הצדדים מאפשר להסיק לטובת אדם וא"צ מסקנות המזכות אותם בחלק מתביעותיהם ובכללם רכיבי התמורה שהוכח לגביהם כי קיבלה בפועל אדם מהעירייה על פי ההסכם שנחתם בין הצדדים, והוכח כי עומדת לתובעים זכות לקבלת חלק מרכיבי התמורה כך שתביעתם מתקבלת בחלקה.

לטענת מר גונן, כששילמה משכ"ל את התשלום הראשון בינואר, פנה ליונה והודיע לו שההסכמה שהושגה לטענתו תחת לחץ אינה מקובלת עליו והוא מבקש להפנות את הנושא לבוררות, יונה הסכים אך הדבר לא יצא לפועל.

סוף דבר לאור האמור, אדם תשלם לא"צ 501,872 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה כדין מיום הגשת התביעה וכן תשלם לא"צ הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 55,000 ש"ח. דין התביעות שכנגד וההודעה לצדדי ג' להידחות ובנסיבות העניין ישא כל צד בהוצאותיו.

ענייננו בשתי תביעות שהדיון בהן אוחד: האחת (ת"א 72182-01-19) בה חברת ציר הסעות ותיור (פסגות מינוף והובלה) בע"מ (להלן: "ציר הסעות") תבעה את מוניות סמדר החדשה בע"מ (להלן: "מוניות סמדר") ואת מנהלה מר יוסי ימין בתביעה כספית בסך של 532,025 ₪ בגין קנסות ואובדן רווחים; והשנייה (ת"א 9658-02-19) בה תבעה מוניות סמדר את אכיפת ההסכם שנחתם בין הצדדים והחיובים הנובעים ממנו בסך של 255,871 ₪.

לטענתה, היא ביצעה הסעות במונית אחת מבני ברק לירושלים אך ציר הסעות לא שילמה לה בעבור אותן הנסיעות, ובס"ה 3,276 ₪.

עוד טוענת סמדר כי, לא שולם לה בגין שלוש חשבוניות אשר אושרו על ידי חברת ציר הסעות, האחת לחודש 06/2018, בסך של 81,300 ₪, השנייה לחודש 07/2018 בסך של 62,680 ₪ והשלישית לחודש 08/2018 בסך של 27,459 ₪.

על כן, היא מבקשת לחייב את ציר הסעות בתשלום החשבוניות הנ"ל. עוד טוענת סמדר כי בגין ארוע תאונתי של אחת המוניות, העבירה חברת הביטוח סך של 23,666 ₪ לידי ציר הסעות, כאשר הסכום הנ"ל מגיע על פי ההסכם למוניות סמדר אך הוא לא הועבר לה מעולם.

...

בנסיבות אלה, אני מורה על חיובם של אוהד זקן, זוהר צדיק וכפיר צדיק בחובותיה של ציר הסעות והמונית השישית כפי שיפורט להלן.

אני מורה על קבלת התביעה של מוניות סמדר באופן הבא: אני מורה על חיוב הנתבעים באותה תביעה, ביחד ולחוד, לשלם למוניות סמדר את הסכומים האמורים אשר מסתכמים בסך של 198,381 ₪, בתוספת ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה (05.02.19) עד ליום התשלום בפועל.

הנני קובע כי ההסכם מיום 29.11.16 עליו חתמו הצדדים הינו הסכם מכר של המוניות ושל הזכויות הציבוריות למוניות נגישות, ובתום 10 שנים מיום חתימת ההסכם (29.11.26) תועבר הבעלות בזכויות הציבוריות על שם מוניות סמדר, הכל כפוף לדינים החלים במשרד התחבורה.

הנני מורה על חיוב הנתבעים בתביעה זו, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך של 35,100 ₪, שאם לא כן הם יישאו הפרשי ריבית והצמדה מאותו מועד עד יום התשלום בפועל.