תביעת חברת בנייה נגד חברת ביטוח בגין נזקים באתר בנייה

בית משפט השלום בהרצליה ת"א 16224-01-19 פלוני נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ תיק חצוני: בפני כבוד השופטת ענת דבי תובע פלוני נתבעת הפניקס חברה לביטוח בע"מ פסק דין

לפניי תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות-דרכים, התשל"ה – 1975 (להלן: "חוק הפיצויים") לפצוי בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובע, לטענתו, כתוצאה מתאונת-דרכים מיום 20.3.18, בה היה מעורב כנהג ברכב.

מעדות התובע עלה, כי עבודתו כמנהל עבודה כרוכה, בין היתר, בעבודה בגובה וכי בעת השהייה באתר הבנייה, משך כשש-שבע שעות ביום, הוא נידרש לחבוש קסדת מגן (עמוד 2 בשורות 22-27); השפעת נכותו הרפואית כתוצאה מהתאונה באה לידי ביטוי בסחרחורת מלווה בבחילה, בגינה נבצר הימנו לטפס על סולמות והוא מתקשה בשינוי תנוחה או בכפיפה (עמוד 3 בשורות 6-10); בהכבדה משמעותית על הצואר בעת חבישת קסדת המגן בעת השהייה באתר הבנייה (עמוד 2 בשורות 23-24) ובכאבים, אי נוחות וחוסר רכוז, בגינם הוא נידרש להפסקות מרובות בעת עבודה מול מחשב (עמוד 3 בשורות 2-4).

כך, התובע נימנע מלהביא לעדות מי מהמנהלים או מהקולגות שלו לעבודה, אשר היה בעדותם כדי לזרות אור על סוגיה זו. כלל ידוע הוא שמעמידים בעל דין בחזקתו, שלא ימנע מבית המשפט ראיה, שהיא לטובתו, ואם נימנע מהבאת ראיה רלוואנטית שהיא בהשג ידו, ואין לכך הסבר סביר, ניתן להסיק, שאילו הובאה אותה הראיה, הייתה פועלת כנגדו (ראו בעיניין זה ע"א 548/78 שרון נ' לוי, פ"ד לה(1) 736).

לא זו בלבד אלא שבפועל, לאחר שהתובע שהה בחופשת מחלה במשך כחודש ימים בלבד, הוא שב לעבודתו בחברת חומרית ולאותו תפקיד כעובר לתאונה (עדות התובע בעמוד 3 בשורות 4-5); כבר בחודש אוגוסט 2018, עם הפסקת עבודתו בחברת חומרית, החל התובע לעבוד בחברת "קבוצת ברקת יזמות והקמת מבנים" (להלן: "חברת ברקת") ועשה כן עד לחודש פברואר 2019 בשכר חודשי ממוצע בסך של 20,243 ₪, העולה באופן ניכר על שכרו החודשי הממוצע ערב התאונה; בחודש מרץ 2020 עבד התובע בחברת "גלעד דוגה בנייה ועבודות" בשכר בסך של 17,167 ₪, העולה אף הוא על שכרו ערב התאונה [הסכומים לפני ניכוי מס הכנסה]; בחודש אפריל 2020 הוא עבד בחברת "פרויקטים אחרים בע"מ" (להלן: "חברת פרויקטים") והחל מחודש יוני 2020 ועד היום הוא עובד ברציפות בחברת "אבנר גלעד שימור ושיחזור בע"מ" (להלן: "חברת גלעד") (עמוד 8 בשורות 15-16).

...

עם זאת, בשים לב לנכויות הזמניות כפי שנקבעו בחוות-דעת המומחה בתחום האורתופדיה כמו גם לטיב הנכות בתחום א.א.ג, אשר באה לידי ביטוי בסחרחורות, אני נכונה להניח, כי התובע נדרש בכל זאת לעזרה החורגת מעזרה רגילה של בני-משפחה, ובפרט בתקופה הסמוכה לאחר התאונה, ואני סבורה, כי בנסיבות העניין יהא זה נכון וראוי לפצות אותו בראש נזק זה בפיצוי גלובאלי לעבר ולעתיד על דרך האומדנה בסך של 5,000 ₪.

לסיכום האמור לעיל, מצאתי לפסוק לתובע פיצוי בסך של 117,394 ₪, כמפורט להלן: הפסד שכר לעבר - 1,185 ₪ הפסד שכר לעתיד [כולל פנסיה] - 98,264 ₪ עזרת הזולת – 5,000 ₪ הוצאות – 3,000 ₪ כאב וסבל – 9,945 ₪ __________ 117,394 ₪ הנתבעת תשלם הסכומים כמפורט לעיל בתוספת שכר טרחת עו"ד כדין, החזר אגרה ששולמה וכן מחצית האגרה השנייה.

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 51362-05-14 שרוף ואח' נ' ח. מיתר לבנין בע"מ ואח' לפני כבוד השופטת שרי סנדר מקובר התובע: המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ עוה"ד ג'האד ח'ורי הנתבעים: צד ג': 1. ח. מיתר לבנין בע"מ 2. יצחק מזרחי 3. מאיר מזרחי ע"י ב"כ עוה"ד גיל מיכלס עבידאת חברה לבנייה בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד חסן אגבריה פסק דין

בקצרה יצויין, כי התביעה הוגשה בתחילה גם נגד גורמים נוספים, וכן הוגשו הודעות נגד צדדי ג' ואף נגד צדדי ד', בהם חברת המנופים שפעלה באתר הבנייה ("גובה- עבודות מקצועיות בתחום הבניין בע"מ"- להלן: "חברת גובה" או "חברת המנופים"), המנופאי מטעמה אשר הפעיל את המנוף במועד התאונה (להלן: "המנוף"), וחברת הפיגומים שבנתה את הפיגום שקרס ("בראי עבודות בע"מ"- להלן: "חברת 'בראי'" או "חברת הפיגומים").

א. להסכם, בו נכתב כי "קבלן המשנה יהיה אחראי לכל נזק ו/או אובדן ו/או מעשה ו/או מחדל שנגרמו ו/או נעשו תוך ועקב ביצוע הסכם זה על ידו ו/או כל הבאים מכוחו ומטעמו לכל גוף ו/או אדם ו/או לרכוש...". התחייבות זו של עבידאת הנה לפקח על העבודות ולשאת באחריות מלאה בגין נזקים שנגרמו בעטיים, ואולם, אך ורק בכל הנוגע לעבודות הגמר, ולא בגין כל עבודה שהיא המבוצעת באתר.

...

אינני מקבלת את טענת המל"ל לחישוב הפיצוי בהיוון עד גיל 70, שהוא פיצוי האופייני למי שמתפרנס כעצמאי.

סוף דבר התביעה מתקבלת חלקית כמפורט בפסק הדין לעיל.

התביעה נגד הנתבעים 2 ו- 3 נדחית ללא צו להוצאות, בהתחשב בייצוג שניתן להם יחד עם ייצוגה של מיתר ולא נטען להוצאות נפרדות ונוספות שנגרמו להם בהליך.

זהות הצדדים התביעה היא תביעת תיחלוף שמוגשת על ידי חברת הביטוח, שבזמנים הרלבאנטיים לכתב התביעה, ביטחה את הרכב הנפגע בפוליסת ביטוח כלי רכב מסוג מקיף (להלן:"התובעת") (להלן:"הפוליסה") בהתאמה.

התובעת טוענת שמעשיו של הנתבע גרמו לרכב נזקים, כמפורט בחוות הדעת השמאית (להלן:" חוות הדעת") שצורפה לכתב התביעה, ולפיכך על הנתבע לפצותה בגין נזק זה. התובעת טוענת כי מדובר בארוע שיש להחיל לגביו את כלל "הדבר מדבר בעד עצמו", ולהעביר את נטל הראיה להוכיח העידר רשלנות לכתפיו של הנתבע.

התובעת לא סיפקה הסבר סביר להמנעות מהעדתו של המאבטח של מיתחם הבניה, וזאת כאשר מדובר באחת השאלות המרכזיות בתביעה זו. מדובר במאבטח באתר בניה הממוקם ליד מקום עבודה של הגב' אורטל, ועל פני הדברים לא הייתה מניעה לזמנו.

...

אני דוחה את טענת התובעת שנטל השכנוע מוטל על כתפי הנתבע.

תוצאה לאור כל האמור לעיל, אני מורה על דחיית התביעה.

התובעת תשלם לנתבע הוצאות משפט בסך 1,000 ש"ח, וכן שכ"ט בסך 4,500 ₪ בלבד.

לפני תביעת נזיקין בגין ניזקי גוף, שהוגשה מכוח פקודת הנזיקין [נוסח חדש], התשכ"ח-1968.

צדדי ג' מתכחשים לחבות ולחילופין צד ג' 1 שלחה הודעה לצד השביעי חברת הביטוח מגדל כמבטחת צד ג' 1 (להלן: "הצד השביעי"), וצד ג' 2 שלחה הודעת צד ד' לחברת אבן השדה בע"מ בהיותו הקבלן הראשי של הפרויקט (להלן: "צד ד' 1") ולחברת הביטוח מנורה מבטחת צד ד' 1 (להלן: "צד ד' 2").

טענת הנתבעות, לצורך ביצוע העבודות נשכרו צד ד' 1 כקבלן ראשי ומבצעת הבניה וצד ג' 2 כמפקחת על ביצוע העבודות ולצורך ביצוע עבודות האדריכלות נשכרה חברת דוד חוג'ה בע"מ צד ג' 1 מעבידתו של התובע אשר תיכנן בעצמו את הפתח אליו נפל לטענתו.

לטענת צד ג'1 לא היה ביכולתה למנוע את התאונה שכן הנתבעות הן שהשאירו את הבור פתוח מבלי לכסותו ומבלי להתריע בפניו וצד ג' 1 ביטחה את עצמה בפני אירועים נשוא התביעה אצל חברת מגדל.

לטענת צד ג' 2 לא הוכח כי הוא נשכר לפקח במקום, הוא מבוטח אצל נתבעת 2 ולא ברור כיצד מבטחת שולחת הודעת צד ג' כנגד המבוטח ובנגוד לדין, וכי לפי הידוע לו נתבעת 2 מבטחת את נתבעת 1 בביטוח עבודות קבלניות ולפי תנאי הפוליסה גם צד ג' מבוטח בה. לטענת צדדי ד', צד ג' 2 מבוטחת במגדל ולפיכך היא שתשלם את הפצוי ולא צד ד' 2.

צד ג' 2 מיתנגדת לבקשה וטוענת כי אין יריבות בינה לבין התובע וכי כל חלקה היה פקוח על איכות הבניה ולא על הבטיחות באתר.

...

משעיינתי בטענות הצדדים אני סבור כי יש טעם בבקשת התובע ומשכך אני מקבל את הבקשה וצד ג' 2 וצד ד' 1 יצורפו כנתבעים לתיק.

לענין מילוי טוען התובע כי השאלון שנשלח אליו מטעם הנתבעות ארוך ומכביד ואני מקבל את טענתו.

במקביל ובכדי לקדם ההליכים בתיק הנני קובע: התיק נקבע לשמיעת ראיות התביעה ליום 7.9.022 שעה 10:00.

בית משפט השלום ברמלה ת"א 27499-12-19 פלוני נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ בפני כבוד השופט דב גוטליב תובע פלוני ע"י ב"כ עוה"ד מ' בן עדי נתבעת הפניקס חברה לביטוח בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד שלמה ברקוביץ ואח' פסק דין

לפניי תביעה לפיצויים על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975 (להלן: חוק הפלת"ד) בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובע כתוצאה מתאונה מיום 19/01/2016.

סוגיית החבות : בתצהירו (סעיפים 6-11) תאר התובע את נסיבות קרות התאונה כדלקמן: "ביום 08/08/18, נשלחתי לעבוד באתר בנייה של חברת דניה דיבוס בעיר לוד. באותו היום התעוררתי בשעה 5 לערך ונסעתי לאתר הבנייה עם משאבת בטון מסוג מרצדס...

על מאפייני העבודה של מפעיל משאבת בטון העיד גם מעסיקו של התובע, מר משה עמר: "הוא מגיע לשטח ... פותח 4 רגליים, לוחץ אותן לרצפה כדי לייצב את המשאבה שתהיה משקולת כנגד הזרוע... אז הוא שם מפזרי עומס מתחת לכל רגל, לוחץ את הרגליים ופותח את הזרוע עם ג'ויסטיקים, סיום היציקה הוא מקבל את הזרוע, סוגר את הרגליים ושוטף את הסל עם צנור עם לחץ מים.... יש מדרגות מאחורה שהוא יכול לטפס, לעלות על המשאבה למעלה לראות שהכל תקין, למלא מים, יש לו אמבטיה כזאת של צלינדרים שצריכה להיות מלאה מים, אז יש מדרגות שאפשר לטפס על סיפון המשאית ולראות שהכל תקין, שהכל בסדר וזהו, מדרגות שיכול גם לעמוד עליהן בזמן השטיפה". (עמ' 35 ש' 4-30 לפרוטוקול).

לעמדת הנתבעת, הנכויות הזמניות שנקבעו לתובע במל"ל אינן בעלות תוקף מחייב, התובע לא הוכיח כי פוטר מעבודתו בעקבות התאונה, אין הצדקה להעדרות התובע מהעבודה במשך חודשים רבים, התובע לא טרח לחפש עבודה אחרת ולא עשה ניסיון למצוא עבודה אחרת, יש לנכות מהפצוי את התגמולים שקבל התובע מחברת ביטוח בסכום 27,249 ₪ והתובע לא הוכיח שמדובר בפיצויים שהתקבלו מכוח חוזה.

...

משהוכח כי התובע עבר טיפולי פיזיותרפיה וטיפולים רפואיים נוספים, והתייצב לבדיקות רפואיות רבות, הרי שסביר כי גם נדרש להוצאות נסיעה וחנייה במסגרת זו. לאחר שעיינתי במסמכים ובטענות הצדדים, אני מוצא לפסוק פיצוי בראש נזק זה לעבר ולעתיד על דרך האומדנה בסך 3,000 ₪.

סוף דבר התביעה מתקבלת.

גריעה מכושר השתכרות (כולל פנסיה) 475,749 ₪ נזק לא ממוני 15,906 ₪ הוצאות רפואיות ונסיעה 3,000 ₪ עזרת צד ג' 20,000 ₪ ניכויי מל"ל 239,922 ₪ - סה"כ פיצוי 445,263 ₪ אחר כל האמור לעיל, הנתבעת תשלם לתובע, סכום של 445,263 ₪, בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור 15.21% (כולל מע"מ) והחזר אגרה.