תביעת השבת שכר לימוד בגין קורס מיגון ואבטחה

התשתית העובדתית התובע הועסק אצל הנתבעת כמתקין מערכות העובדות במתח חשמלי נמוך, ובהן מצלמות אבטחה, אינטרקום ומערכות גילוי אש. זאת, החל מאוגוסט 2002 ועד להתפטרותו ביום 26.8.16.

למחרת נשלח מכתב תשובה מהנתבעת שבו נכתבו הדברים הבאים (נספח ח לתצהיר התובע): "הח"מ מודיע לכם בזאת כי כל הנושא עבר לטפול הנהלת החשבונות של החברה לבצוע חישובים לזכויותיו וכמו כן העתק של המסמכים שנימסר ע"י סרגיי נימסר לעורך דין של החברה בכדי לבדוק את זכויותיו והשלכותיו של מכתב הפיטורין שנימסר לנו ע"י סרגיי. הח"מ מודיע לכם בזאת כי תוך פרק שלא יעלה על 60 יום כל הנושא ייבדק ויסתיים הן ע"י עורך הדין והן ע"י הנהלת חשבונות של החברה ויוחזר לכם מכתב עם תוצאות הבדיקה.

לאור זאת, השאלה המרכזית שבמחלוקת, שלפיה יש להכריע בשאלת זכאותו של התובע, הנה האם הוצע לתובע תפקיד משרדי חלופי מתאים, אם לאו; שנית מהאשור הרופא התעסוקתי הראשון קבע כי התובע אינו כשיר לעבודה, ניתן ללמוד כי לפחות באופן זמני, עד ליום 1.3.16, התובע לא היה כשיר לכל עבודה, ולא רק עבודה פיזית, כשרק האישור השני שנתקבל מהרופא התעסוקתי קבע כי התובע אינו כשיר לחזור לעבודה כמתקין מערכות מיגון, אי כשירות קבועה להבנתנו, לנוכח העובדה כי הרופא התעסוקתי אינו מגבילה בזמן כפי שעשה באישור הקודם.

רביעית, בהתייחס לטענת הנתבעת כי התובע לא התכוון לשוב לעבוד אצלה, נוכח העובדה שנירשם לקורס לימודי לצורך ביצוע שינוי תעסוקתי, הרי שלא מצאנו בטענה זו ממש.

טענת התובע ביחס לשינויים שבוצעו בתלושי השכר לא הובהרה (ס' 36 לכתב התביעה המתוקן) ועל כן נדחית גם היא ככל שהיא מתייחסת לרכיב ההודעה לעובד.

...

דין התביעה להידחות.

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.

בנוסף, תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום.

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב ס"ע 28600-03-16 לפני: כב' הנשיאה הדס יהלום התובע אלכסנדר גייסנסקי ע"י ב"כ: עו"ד גל גולדברג הנתבעת כפיר ביטחון ומיגון אלקטרוני בע"מ ע"י ב"כ: עו"ד ליאת אינגבר פסק דין

על זכותו של התובע לידרוש קיומם של חיובים על פי הסכם שהוא אינו צד לו, נכתב: "...לדידי, עובד בענף השמירה, שמעסיקו היתקשר בהסכם עם גוף צבורי לאספקת שירותי שמירה, ובהסכם מצויה תניה לפיה ישולם לעובדים שכר מסוים - אי תשלומו של אותו השכר יכול שיוליד לעובד עילת תביעה, בהסתמך, בין היתר, על עיקרון תום הלב החולש על יחסי העבודה בין הצדדים, במיוחד אם המעסיק שילשל את הסכומים האמורים, או חלקם, לכיסו." ראה ע"ע 1503/02 עפר יחיאלי-חב' השמירה בע"מ, עבודה ארצי, כרך לג (26), 46 (2004).

בנוסף, הנתבעת הפניתה לצוו ההרחבה להסכם הקבוצי בענף השמירה והאבטחה 2014 בו נכתב בהגדרת "עובד": ""עובד" - כל עובד מעל גיל 18, המועסק על ידי מעסיק והמבצע עבודות שמירה ו/או אבטחה אצל מזמין שירות מכח חוזה למתן שירותי, ובכלל זה עובד חודשי ועובד בשכר.

בהנתן שהתובע היה בעל תעודת מאבטח בתוקף ממשטרת ישראל ומשלא הוסבר מהו קורס מתקן בסיסי ולא נטען כי התובע לא עבר קורס כזה, לא הוכח כי לא עמד בקריטריונים שנקבעו במיכרז ביחס לעבודה כמאבטח במשרד הרשוי.

על פי הפסיקה, אין ללמוד מהכינוי שניתן לאותו רכיב על היותו שכר עבודה או תוספת שאינה נושאת זכויות סוציאליות ויש לבחון את טיב התשלום מבחינה מהותית.

על הנתבעת להשיב לתובע סך 1,854 ₪, בגין ניכוי שלא כדין משכר עבודה.

...

למרות זאת, בפסיקה נקבע כי לא קמה זכאות לפיצוי כספי בעניין זה, על כן התביעה ברכיב זה נדחית.

סוף דבר תביעת התובע מתקבלת חלקית.

הנתבעת תשלם לתובעת: א. הפרשי תגמולי מעסיק לפנסיה בסך 8,363 ₪.

בפני תביעה להשבת סך של 1,030 ₪ אשר נכתה הנתבעת משכרו של התובע (להלן- הנכוי) בגין עלות קורס הכשרה בו הישתתף במסגרת עבודתו בנתבעת (להלן- ההכשרה).

אם לא ירצה בכך, ישלם לחברה שכר לימוד והכשרה בסך של 30ש"ח + מע"מ בגין כל שעת לימוד והכשרה המתקיימים בתחום הנמל וסך של 40 ₪ + מע"מ לכל שעת לימוד והכשרה המתקיימים מחוץ לנמל.

לטענת התובע הנכוי בוצע הן שלא בהסכמה והן בנגוד לדין וזאת משעה שאינו עומד בהוראות צו ההרחבה להסכם הקבוצי בענף השמירה והאבטחה החל על התובע, בהוראות חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 (להלן - חוק הגנת השכר), בהוראות חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996 (להלן – חוק קבלני כוח אדם) ובהוראות תקנות העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (חיוב בתשלום בעד הכשרה מקצועית), התשנ"ח-1997 (להלן- תקנות קבלני כוח אדם).

...

אולם, מהעדויות שהובאו בפני לא שוכנעתי כי הנתבעת הרימה את הנטל להוכיח שהתובע הפר את תקופת ההתחייבות המצוינת בנספח א'.

לא רק שלא הוכח על ידי הנתבעת כי המדובר בהכשרה מקצועית מוכרת, אלא נספח א' אינו כולל את הפרטים הנדרשים על פי הוראות סעיף 2(2) לתקנות, בין היתר, רמתה של ההכשרה, היקף שעות ההוראה שלה, נושאיה וטיב ההכרה בה, ומשעה שקבעתי כי הנתבעת לא הרימה את הנטל להוכיח שהתובע הפר את תקופת ההתחייבות המצוינת בנספח א', גם לא מתקיים במקרה דנן, האמור בסייפא סעיף 2(3) לתקנות שלפיו ".... והמועמד לעבודה סירב לקבל את העבודה האמורה או הפסיק מרצונו לעבוד בה....". לאור האמור, אני מקבלת את טענת התובע כי ניכוי עלות ההכשרה משכרו נעשה בניגוד לתקנות וזאת בכפוף לדברי לעיל, כי לא הובהר האם הנתבעת נופלת בגדר "קבלן כוח אדם". אשר לטענת הנתבעת כי משעה שהתובע לא הועסק כמאבטח או שומר לא חל עליו ההסכם הקיבוצי, עיון בהסכם ההעסקה מעלה כי בסעיף 16(ה) מחילה הנתבעת את הוראות הסכם זה על התובע בזו הלשון "החברה תנהג כלפי העובד בהתאם להוראות ההסכם הקיבוצי בענף השמירה. כתובת ארגון העובדים: שבי ציון 7 אשדוד. טלפון 08-8512200". משכך, דין טענה זו להידחות ואני קובעת כי על התובע חלות הוראות ההסכם הקיבוצי.

לאור כל האמור, חייבת הנתבעת בתשלום סך של 1,030 ₪ אשר ניכתה משכר התובע בגין עלותה היחסית של ההכשרה.

התובעת טוענת כי התלמיד לא ביקש לבטל הרשמתו לאיזה מהקורסים, שהתקיימו במקביל, ולא יכול היה לעשות כן ללא תשלום, לאור האמור בתקנון, לפיו ביטול לאחר 14 יום מתחילת הלימודים מחייב בתשלום מלא שכר הלימוד, ולכל הפחות 50% משכר הלימוד ועוד דמי הרשמה.

ההגנה בהתנגדות לבצוע שטר, טענה הנתבעת וצרפה גם תצהיר בנה, כי הצ'קים נימסרו בשנת 2015 למכללה עבור לימודי מר מוריס אזולאי, בנה, בשני קורסים: האחד, טכנאי מנעולים, ישומי אינטרנט וכספות והשני, מיגון ואבטחה.

בדיון ההוכחות הראשון הציגה העדה, שלא הגישה תצהיר עדות ראשית, גב' טולדנו, תצהיר, והוא אף סומן, אך לא הוחזר אליי, למרות מספר החלטות.

נטל ההוכחה בתביעה שטרית רובץ על כתפי הנתבעת, במיוחד בטענה, שהיא מטבעה טענת "הודאה והדחה", טענת תשלום בגין צ'קים חוזרים.

...

אני מקבלת את טענת הנתבעת כי לאור המצב הכלכלי הקשה של הנתבעת, והגישה המתחשבת עליה העידו עדות התובעת, הסכימה התובעת ללכת לקראת התלמיד בביטול הרשמתו לקורס מיגון.

סיכום מכל האמור לעיל עולה כי הנתבעת הוכיחה את טענתה לכשלון תמורה מלא כנגד צ'קים בסכום 6,500 ₪ עבור קורס מיגון.

אני קובעת כי הנתבעת תשלם לתובעת את הסכום 2,614 ₪ ועוד אגרה יחסית בסך 375 ₪ ושכר טרחת עו"ד יחסי בסך 795 ₪.

התביעה שלפניי עניינה השבת שכר הלימוד ששלמו 17 התובעים לנתבעת, העוסקת במתן שירותי הכשרה מקצועית, במסגרת לימודים לקבלת תעודת 'טכנאי מיגון ומערכות אבטחה כולל הבית החכם' ( להלן: הקורס) בסך של 122,800 ₪ בצירוף של 25,000 ₪ בגין עוגמת נפש והפסד של תקופת עבודה ממועד בו היה צפוי הקורס להסתיים.

העברת הלימודים לקמפוס בקריית אתא נבע מהצורך בכיתות לימוד גדולות יותר ומערכת שיחרור אויר ומפוח איוורור בכיתות, העומדים בדרישות משרד הבריאות, בשונה מהמבנה שבחוצות המפרץ בו לא היתקיימו באותה תקופה קורסים מאחר והכיתות היו קטנות ללא שיחרור אויר ודלת כניסה ויציאת חירום כנדרש.

...

סוף דבר- מכל האמור, מצאתי כי פרוץ מגיפת הקורונה הובילה לשינוי מהותי בתנאי הקורס, וכי אף שהנתבעת פעלה כמיטב יכולתה כדי לתת את עיקר השרות שלו התחייבה, הרי שלא יכולה היתה לעשות כן, באופן שמצדיק סטיה מהסכם ההתקשרות של הצדדים, ביטול הקרוס וביצוע השבה חלקית בניכוי הוצאות הנתבעת ובעל פי שיקולים של צדק.

כך אני מורה כי הנתבעת תשיב לתובעים, למעט תובע 8, 20% בלבד מעלות הקורס אשר שולמה על ידם.

בהתאם לאסמכתאות תשלום שכר הלימוד תשלם הנתבעת לתובעים 1,4,9,10,11,12,17 סך של 1,480 ₪ לכל אחד, לתובעים 16, 3,5 תשלם הנתבעת סך של 1,400 ₪ לכל אחד, לתובעים 2,6,7,13,14 - סך של 1,440 ₪, ולתובע 15 סך של 1,320 ₪.