תביעת השבה ופיצויים בגין הפרת חוק המכר וחוק הגנת הצרכן

סעיפים 8 ו- 9 לחוק המכר התשכ"ח 1968, עוסקים בחובתו של מוכר לספק המוצר שנמכר במועד שנקבע.

מצב שכזה שבו צרכן מוגבל, לכאורה, ביכולתו לבטל את הזמנתו ונותר "שבוי" של הספק איננו מצב ראוי, ועלול לאפשר לספק או מוכר להקל ראש במועד האספקה, שהרי ממילא הצרכן ייאלץ להמתין להזמנה עד הגעתה, תוך שהספק מפר חובתו לספק הפריטים במועד שנקבע.

סופו של דבר, אני קובע כי הנתבעת הפרה חובתה לספק לתובעים את הפריטים במועדים שהתחייבה להם, ושימוש בזכות התובעים לקבלת פיצויים בגין הפרה זו אינה עולה כדי שימוש בזכות הנובעת מחוזה שלא בתום לב. משאלו פני הדברים, אעבור לשאלת הנזק.

לשאלת בית המשפט, השיב התובע כי סכום התביעה מורכב מסכום הקניה המלא ששולם לנתבעת.

לאחר שנתתי את דעתי לכלל הטענות, ושקלתי את כלל השיקולים בשים לב לאופי ההפרה, טיב המוצרים שנרכשו, עגמת הנפש שנגרמה לתובעים, טענות הנתבעת בכתב ההגנה, כמו גם נטילת האחריות מצד הנתבעת בפתח הדיון שהתקיים היום, אני מוצא לנכון לקבל את התביעה בחלקה.

...

סופו של דבר, אני קובע כי הנתבעת הפרה חובתה לספק לתובעים את הפריטים במועדים שהתחייבה להם, ושימוש בזכות התובעים לקבלת פיצויים בגין הפרה זו אינה עולה כדי שימוש בזכות הנובעת מחוזה שלא בתום לב. משאלו פני הדברים, אעבור לשאלת הנזק.

אולם, בנסיבות העניין סבורני כי התובעים זכאים לפיצוי בגין נזק לא ממוני לפי סעיף 13 לאותו חוק.

בהקשר זה נפסק כי "לא כל עגמת נפש באשר היא תזכה בפיצוי, אף שעגמת נפש של ממש בודאי ראויה לכך. גם נדרשת הוכחה במידת מה של עצם קיומו של נזק [...]; ובסופו של דבר, מסור הנושא לשיקול דעת" (ע"א 6884/09 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' ירדני, [פורסם בנבו] פסקה י"ז (17.08.2010)).

סוף דבר אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים את הסך של 5,000 ₪, בצירוף הוצאות משפט בסך 250 ₪.

המסקנות ביחס להתנהלות אלבר בעיניין שנידון שם, יפות גם למקרה הנידון, כמפורט שם בפיסקה 45: "הפרת חובת הגילוי על ידי המשיבה מהוה הטעה והפרת חובתה לנהוג בתום לב במשא ומתן לכריתת חוזה, כמשמעם בחוק החוזים, וכתוצאה מכך - הפרה יסודית של ההסכם כמשמעה בסעיף 6 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970; וכן אי התאמה והפרת חובת תום לב כמשמעם בסעיפים 6, 11 לחוק המכר וקיומו של חוזה מכר בפרט. כמו כן, מחדלה זה מקים עוולת הפרת חובה חקוקה – חובת הגילוי מכוח חוק מכירת רכב משומש". ממכלול הראיות עולה כי אלבר ידעה, או לכל הפחות היה עליה לדעת, על מצבו של הרכב אולם התנהגה באופן מתמם, הפניתה התובע לבדיקה במכון חצוני, ובכך סברה כי יצאה ידי חובתה.

על כן עולה כי התובע שילם לאלבר סך של 101,200 ₪ עבור הרכב, וסכום זה עליה להשיב לו. פיצויים בגין הפרת חוזה עלות השכרת רכב חלופי לו הייתה אלבר משכילה להסכים לביטול ההסכם וההשבה אותה דרש התובע עת החזיר את הרכב, יכול והיה נימנע הצורך לידון בזכאות התובע לפיצויים בגין הפרת ההסכם.

פיצוי בגין הפרת חוק הגנת הצרכן התובע מפנה לסעיף 31א(א) לחוק הגנת הצרכן ועותר לפצוי לדוגמה בסך 10,000 ₪.

בגין פיצויים עבור הפרת ההסכם תשלם הנתבעת לתובע סך של 48,460 ₪, בצרוף הפרישי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה.

...

סוף דבר הנתבעת מכרה לתובע רכב פגום והפרה את חובת הגילוי.

אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע, כהשבה של תמורת המכר, סך של 101,200 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה.

בגין פיצויים עבור הפרת ההסכם תשלם הנתבעת לתובע סך של 48,460 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה.

התביעה שלפני עניינה פיצוי בגין הסתרת עובדות מהותיות והטעיית התובעים אשר רכשו מהנתבעת רכב משומש.

התובע עותר הן להשבת התמורה ששילם והן לפצוי בגין הפרת ההסכם, פיצוי בגין עוגמת נפש וכן לפצוי בגין העלויות בהן נשא לצורך הרכישה לרבות עבור בדיקת הרכב ובסך כולל של 20,754 ש"ח. תמצית טענות הנתבעת: התובע חתם על הסכם ראשון לרכישת הרכב ביום 3.9.21, שהיה מותנה בבצוע בדיקותיו של התובע.

ומשלא עשתה כו, הפרה הנתבעת את חובת הגילוי הקבועה בסעיף 4 (ב) לחוק מכירת רכב משומש והן את סעיף 4 (א) לחוק הגנת הצרכן שעניינו חובת הגילוי בכל הנוגע לאיכות נחותה או תכונה הידועה למוכר אשר מפחיתה את ערך הנכס.

...

לפיכך ולנוכח כל האמור לעיל, אני מעמידה את גובה הפיצוי בגין רכיב זה על דרך האומדנא בתוספת פיצוי, על סך של 5,000 ₪.

סוף דבר: התביעה מתקבלת.

הנני מורה לנתבעת לשלם לתובעים סך של 15,000 ₪ בצירוף עלות הבדיקה בכפוף להצגת קבלה כנדרש ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, ועד לביצוע התשלום בפועל.

משלא עלה בידי הצדדים לגשר על המחלוקות ביניהם שלחה המשיבה ביום 10.10.2019 באמצעות בא כוחה, מכתב התראה לפני תביעה בו דרשה: "קיום עסקה (לשביעות רצון הלקוח) ותשלום פיצויים או לחלופין ביטול העסקה, השבה כספית מלאה ותשלום פיצויים" עוד נכתב כי, בטרם ינקטו הליכים משפטיים על-ידי המשיבה באמצעות ב"כ ניתנת היזדמנות למערערת לתקן את הליקויים בריהוט שנרכש או לחלופין לבטל העסקה.

המשיבה טענה כי, המערערת הפרה את ההסכם שנכרת בין הצדדים, נהגה ברשלנות, הפרה את חוק המכר תשכ"ח 1968 (להלן: "חוק המכר"), חוק הגנת הצרכן תשמ"א-1981 (להלן: "חוק הצרכן") ופעלה בתרמית וחוסר תום לב. משכך, עליה להשיב הכספים לשאת בתשלום פיצויים בגין עוגמת נפש והוצאות.

...

לפי חוות הדעת סך כל עלויות התיקון נעמדות; "לפי עלות הנ"ל (בכפוף לאי החלפת ארון ח. הורים) סה"כ 31,600 ₪ (לפני מע"מ)." לאחר שנשמעו טענות הצדדים בכתב ובעל פה קבע בית המשפט (כב' השופטת ד' ורד) כי, דין התביעה להתקבל.

דיון והכרעה: לאחר שעיינתי בהודעת הערעור על נספחיה, החלטתי לדחות את הערעור בלא צורך בתשובה בהתאם להוראת תקנה 138 (א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.

וכן, יפים דבריה של כב' השופטת בן פורת בעניין דומה; "הלכה פסוקה היא, שהימנעות מהזמנה לעדות של עד הגנה, אשר לפי תכתיב השכל הישר עשוי היה לתרום לגילוי האמת, יוצרת הנחה, שדבריו היו פועלים לחיזוק הגרסה המפלילה, בה דוגלת התביעה (ע"פ 99/82 [2]; 28/49[3]; ע"פ 112/52 [4], בעמ' 254; ע"פ 531/80 [5])". (ע"פ 437-82 ס' אבו נ' מדינת ישראל, פ"ד לז(2) 085, 97-98) אשר על כן, הערעור נידחה, המערערת תשלם הוצאות לאוצר המדינה בסך 3,000 ₪, סכום זה ישולם מתוך העירבון והיתרה תוחזר למערערת באמצעות בא כוחה.

בית משפט השלום בטבריה תאד"מ 51160-03-21 לוי נ' אוטו דיל - מכירות רכב 1997 בע"מ תיק חצוני: בפני כבוד הרשם בכיר מוהנד חלאילה תובעים יהושע לוי ע"י ב"כ עוה"ד נתבעים אוטו דיל - מכירות רכב 1997 בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד פסק דין

פיצוי בגין הפרת חוק הגנת הצרכן – 10,000 ₪.

בסדר דין מהיר על בית המשפט לנמק את הפסק באופן תמציתי – כך ייעשה להלן: חוק מכירת רכב משומש ( זכאות למידע וגילוי נאות) תשס"ה 2008 קובע כי – זכאות למידע על רכב משומש *(א) מי שרכש רכב משומש זכאי לקבל מכל מוסך שבו תוקן או טופל הרכב ומכל מבטח שביטח את הרכב, כל מידע שיש בידיהם על הרכב.

כשנשאל העד מטעם הנתבעת מדוע לא צורף דו"ח הסריקה השיב : "לא יודע קיבלנו את זה מהלקוח". כאילו כביכול שהלקוח שמכר לנתבעת את הרכב הוא זה שהזמין את הבדיקה.

...

סעד : על יסוד העבודות שנקבעו והמסקנות שהוסקו כמופרט לעיל, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים שלהלן: נזק מכני על פי חוות דעת שמאי – 22,432 ₪.

כמו כן תשלם הנתבעת לתובע החזר מלא של האגרה ששולמה בסך 786 ₪.

הנתבעת תשלם לתובע בגין הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד סך כולל של 8,500 ₪.