תביעת הפרת חוזה לחלוקת עלונים

לאור הפרת החוזה נגרמו לו נזקים בסכום כולל של 24,380 ₪, לפי הפרוט כדלקמן: · השבת הסך 2,925 ₪ בגין עלות העלונים שהזמינה החברה מקופיקאט; · בגין ירידה במחזור העיסקאות של החברה בסך 21,000 ₪; בכתב ההגנה טענו הנתבעים שמעולם לא הוסכם בין החברה לבין העסק שתבוצע חלוקה אך ורק של החברה ובתקופת זמן של שבועיים שלושה.

לאור האמור לעיל, סבור אני שהחברה היא זו שהפרה את חוזה ההפצה, ויש לדחות את תביעתה בתיק אז' 68059-03-16.

...

לאור האמור לעיל, סבור אני שהחברה היא זו שהפרה את חוזה ההפצה, ויש לדחות את תביעתה בתיק אז' 68059-03-16.

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, תוצאת פסק הדין הינה כדלקמן: 1) התביעה בתיק אז' 68059-03-16 נדחית.

2) התביעה בתיק אז' 54974-05-16 מתקבלת, ואני מורה על שפעול הליכי ההוצל"פ בתיק הוצל"פ 5176530416 בלשכת ההוצל"פ ברמלה.

רקע לפני תביעת התובעים לתשלום פיצויים בסך 7 מיליון ₪ בשל הפרת הסכם בלעדיות למתן שירותי ביטוח רכב לרוכשי מכוניות אצל הנתבעת 1; פגיעה מכוונת של הנתבעים במערכת היחסים החוזית של התובעים לסוכנויות המשנה של הנתבעים בכל הקשור עם הענקת שירותי ביטוח רכב וביטוח פנסיוני; ולבסוף בשל הפגיעה שנגרמה לתובעים בשל הפרת הסכם למתן שירותי ביטוח בתחום הפנסיוני עם עובדי הנתבעת.

התובעים אף שללו טענת הנתבעים ולפיה התובע עסק רק בחלוקת עלוני ביטוח, וזאת לנוכח ביקוריו הרבים של התובע בסוכנויות השונות, מסירת הצעות לביטוחי רכב כשהוכח כי אותם "עלונים" היוו חלק מהליך המכירה.

...

התובעים גם מתנהלים מול סוכני המכירות באופן המוביל למסקנה ולפיה הנתבעים מאפשרים לתובעים למכור ביטוחי רכב לאלה שחפצו בכך בסוכנויות הנתבעת באופן בלעדי.

סוף דבר התובעים אינם מוכיחים שהנתבעים הפרו את הסכם הבלעדיות.

במצב דברים זה דין התביעה להידחות.

על פי הנטען בכתב התביעה, התובע הוא בעל עסק להפצת עלונים ומגנטים ("דיוור ישיר הפצת עלונים ומגנטים") ובמועד הרלוואנטי (יוני-יולי 2015) ביצע עבור הנתבעת – מסעדת סושי – עבודה בחלוקה של עלונים לפירסום הנתבעת.

מר אביטל העלה טענות כנגד התובע ואף ציין שהגיש כנגדו תביעה בגין הפרת חוזה (תביעה שהוגשה בחודש אוגוסט 2015 ונמחקה מחוסר מעש).

...

במצב דברים זה, אני קובע כי נציג הנתבע ידע כי השותפות בין התובע למר אביטל באה אל קיצה (או מתקרבת לבוא אל קיצה) ועל כן, לא היה רשאי להעביר את התשלום עבור העבודה לידי מר אביטל תמורת חשבונית מס מאוחרת מעיסקו החדש, אלא היה עליו להעביר לידי התובע צ'ק "למוטב בלבד" על שם "דיוור ישיר", הוא העוסק המורשה שביצע עבורו את העבודה כמצויין בחשבוניות המס שצורפו לכתב התביעה.

לאור האמור לעיל, אני מקבל את התביעה ומורה לנתבעת לשלם לתובע סך של 11,464 ₪, בצירוף 500 ₪ הוצאות משפט.

טענותיו של מר הרר: מר הרר טוען כי מטרת התביעה דנא, כמו יתר התביעות שהגישה דיאליט נגדו, הנה להביא לסילוקו משוק המכונות ליצור וליטוש יהלומים, מתוך מטרה לחזק כוחה המונופוליסטי של דיאליט בשוק זה. מר הרר טוען שדיאליט זנחה בסיכומיה טענותיה לפיהן מר הרר הפר את הסכם שתוף הפעולה שכרת עימה, וכי מר הרר התערב באופן בלתי הוגן בעסקיה, כך שטענתה היחידה שנותרה היא שמר הרר גרם להפרת החוזים שבינה לבין סהג'ננד.

בעיניין זה מפנה מר הרר למסמך ההבנות מיום 20.5.1998 שבין מר פורת ליקב (נספח טז' לתצהירו של מר פורת) לפיו המשיכה דיאליט לבצע פיתוח והתאמת מכשיר ניסור מתוצרתה למכונת הניסור של יקב; לעובדה שדיאליט חילקה בימי העיון שערכה בסוף שנת 1998 אלפי עלונים של מכונות הניסור מתוצרתה; וכן לכך שבמסגרת המיזם שבין דיאליט לבין מר Dhiraji Lal Kotadia דיאליט לא הציעה לשווק את מכונות הרר.

מר הרר המשיך ופעל מכוחו של הסכם שתוף הפעולה מספר חודשים נוספים עד לחודש אפריל 1999 – מועד בו ביטל את ההסכם מנימוקים אחרים (ביצועיה הירודים של דיאליט בשיווק מכונותיו), מבלי שהתייחס באופן כלשהוא לטענות ההפרה בעיניין העלונים (כפי שעולה אף מתמליל השיחה שצרף כנספח 16 לתצהירו).

...

אולם, בטרם ניתנו לדיאליט ע"י מר הרר החשבונות עליהם הוריתי בהתאם למבוקש ע"י דיאליט לגבי מכונות הבלוקר והלוח הישנות מתוצרת מר הרר, כאשר טרם ניתנה לדיאליט האפשרות לכמת ההיקף הכספי של תביעתה והיקף נזקיה עקב הפרת המדגם בהסתמך על חשבונות אלה (כפי שמציינת דיאליט בסעיף 125 בסיכומיה), ובעיקר – בטרם ניתנה לדיאליט האפשרות להוכיח קשר הסיבתי בין נזקיה והפסדיה הנטענים לבין מעשי ההפרה של המדגם ע"י מר הרר בהתאם לאמות המידה שנקבעו בפרשת רונית – אני סבור כי טרם בשלה העת לפסיקת פיצויים בתביעתה זו של דיאליט.

בהחלטתו מיום 11.1.04 קבע כב' השופט בנימיני ביחס למכונות הלוח והבלוקר הישנות מתוצרתו של מר הרר כדלקמן: "אני נעתר לבקשה למתן צו מניעה זמני, צו תפיסה וכינוס נכסים זמני וצו איסוף ומסירה, כמפורט בעתירות א'-ח' שבכותרת לבקשה (למעט סעיף ב' העוסק באירוע שכבר התרחש), כאשר הצווים מתייחסים הן לשתי המכונות נשוא הבקשה, והן לחלקיהן החיצוניים (המארז, הגוף, המכונה, הזרוע והמפרק). ואולם:

נוכח האמור לעיל, ובהתחשב בתוצאות בירורה של תביעתה זו של דיאליט - הנני מורה בזאת כי צווי התפיסה וכינוס נכסים שניתנו ע"י כב' השופט ע. בנימיני כסעדים זמניים לגבי מכונות הלוח והבלוקר הישנות מתוצרת הרר ('היהלום') - יעמדו בתוקפם ויהפכו לסעדים קבועים.

התובעות עתרו בתביעתן לסעד הצהרתי לפיו ביטלו כדין את הסכם השכירות בהודעת הביטול שניתנה על ידן בתאריך 28.6.20, הצהרה על בטלות אמצעי התשלום והבטוחות שנמסרו לקורן מכח הסכם השכירות ובכלל זה הערבות הבנקאית, וחיוב קורן בתשלום בגין הנזקים שנגרמו לתובעות בשל הפרתו היסודית הנטענת של ההסכם.

לטענתן, הוכח שמר לוי פעל לקידום עסקו על חשבון חנות הנוחות וחילק עלוני פירסום ("פלאיירים") של המרכולית בהם פירסם מבצעים והנחות על מוצרים מובילים שנמכרו גם בחנות הנוחות.

...

התביעה שכנגד נדחית אף היא בהעדר הוכחת רכיבי הנזק שבה.

בהתאם אני מורה על ביטול כל אמצעי התשלום והבטוחות שניתנו לקורן על ידי התובעות מכח הסכם השכירות ובכלל זה: בטלות הערבות הבנקאית שנמסרה לקורן מכח סעיף 20.2.1 להסכם השכירות, בטלות שטר חוב שנמסר לקורן מכח סעיף 20.2.2 להסכם ובטלות השעבוד הספציפי שנרשם על ציוד ומלאי השייך לתובעות מכח סעיף 20.2.4 להסכם.

בהתאם לשיקולים אלה, אני מחייב את התובעות לשלם לקורן הוצאות משפט בסך 117,000 ₪.