תביעת המדינה לקבלת פיצוי תאונת דרכים מחברת ביטוח

בעקבות תאונת הדרכים בה היה מעורב שולם לתובע באמצעות חברת מנורה מבטחים ביטוח בע"מ סך של 17,000 ₪ (נספח 9 לתצהיר תובע).

עם זאת, התובע אינו זכאי לכפל פיצוי בגין התקופה בגינה קיבל תשלומים החל מחודש דצמבר 2018, בין אם מחברת הביטוח בעקבות תאונת הדרכים ובין אם מהמוסד לביטוח לאומי ומנורה מבטחים פנסיה וגמל - בגין אי הכושר הנובע ממחלתו.

בית הדין הארצי לעבודה הסביר, כי הנימוק להעדר זכאות לדמי מחלה לעובד המקבל דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי נובע מהעובדה שמדובר בגימלה מחליפת הכנסה: "אשר לזכאותה של המערערת לדמי מחלה בגין התקופה שהוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתקופת אי כושר יש ליתן הדעת לכך שדמי מחלה הם תחליף הכנסה. התכלית היא שבתקופת מחלה לא תיפגע רמת חייו של העובד. דין דמי המחלה שמשלם המעביד לעובד דינו כדין שכר לכל דבר (דב"ע לח/146 – 0 המוסד לביטוח לאומי - לבנה נוביקוב, פד"ע י,271). בעיניין מתוק פריג'ה (דב"ע מז/95 – 3 מדינת ישראל, משרד החינוך והתרבות - מתוק פריג'ה,פד"ע יט, 159, 162) עמד בית דין זה על תכלית דמי מחלה כתשלום סוצאלי מובהק שנועד לאפשר קיום לעובד ובני משפחתו שעה שנבצר ממנו לעבוד עקב מחלה. תשלום דמי מחלה תכליתו להבטיח הכנסה במזומנים לעת הפסקת ההכנסה כתוצאה מאי יכולת לעבוד עקב מצב תחלואתי (דב"ע מח/61 – 3 נטלי רייזמן – תלם מחשבים, פד"ע כ, 41, 44). הוא הדין בתכלית דמי הפגיעה. גם אלו הם תחליף הכנסה. אין מקום לתשלום כפול בגין אותה תקופה. על כן לא זכאית המערערת לדמי מחלה בגין התקופה בה קיבלה דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי". (ע"ע (ארצי ) 1370/02 מהא מועדי - המועצה המקומית מג'אר (10.01.2006).

...

מכאן, במכלול השיקולים ששקלנו ונסיבות תיק זה, לרבות תקופת העבודה, מהות התפקיד, גובה השכר ומכלול נסיבות העניין, על הנתבעת לפצות את התובע בפיצוי בגין נזק שאינו ממוני בסך של 50,000 ₪.

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין את הסכומים הבאים: בגין גמול הפרשי שעות נוספות סך של 25,878 ₪ בגין הפרשי פנסיה ופיצויים סך כולל של 2,429 ₪ סכומים אלו בסעיפים א' ו ב' ישולמו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, החל מיום 1.3.2017 (אמצע תקופה רלוונטית) ועד למועד התשלום המלא בפועל.

באשר להוצאות ההליך ושכ"ט עו"ד – לאחר ששקלנו את מכלול נסיבות העניין, אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 12,000 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 יום מקבלת פסק דין זה. במידה ומי מהצדדים יבקש לערער על פסק דין זה, עליו להגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, וזאת בתוך 30 ימים מיום שפסק הדין יומצא לו. ניתן היום, כ"ה באב תשפ"א (3 באוגוסט 2021), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה, על נימוקיה, בכתבי הטענות בתגובותיהם הרבות של הצדדים, ולא בלי היתלבטות, הגעתי להכרעה כי דין הבקשה לזימון העדים המבוקשים, הגב' דפנה קורן ומר משה קופרשטיין להדחות, ולהלן נימוקי: התביעה שבכותרת עניינה הסכם שנערך בין התובע לבין חברות הביטוח לפיו התחייבו חברות הביטוח לפצות את התובע באותם מקרים בהם הם אחראים לפצות נפגעים מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים וכאשר חברת הביטוח אף עשויה לפצות את התובע מכוח סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי.

יוצא שלמל"ל, כמוסד צבורי וחברתי מהמעלה הראשונה, אשר נוסד מעצם היותה של מדינת ישראל מדינת רווחה, ישנה מערכת ענפה של קבלת החלטות, משיקולים צבוריים וחברתיים ולא משיקולים כלכליים ורווחיים.

התביעה נסמכת על כך שלטענת התובע, הנתבעת אינה ממלאת את חלקה בחוזה, ואילו הנתבעת טוענת כי מלכתחילה שקולי המל"ל בעת אשר מפצה הוא את האלמנה/גרושה/ידועה בציבור של המנוח, אינם תקינים ואינם נכונים ומצדיקים לשיטתה את אי תשלום הפצוי בהתאם להסכם וזאת בשים לב לפסקי הדין של בית המשפט בתביעת הפלת"ד. על מנת להוכיח כי שקולי המל"ל אינם רלוואנטיים, מבקשת הנתבעת להעיד שני עדים ולתהות על אופן קבלת ההחלטות במל"ל, ואף לערער עליהם.

...

התובע מתנגד לבקשה, ולטענתו דין הבקשה להידחות הן בשל ההסכם ארוך השנים והן בשל חזקת התקינות המנהלית העומדת למל"ל ואשר מטרתה בדיוק למנוע הליכים מסוג זה בו כל פלוני יוכל להטריד את המל"ל ולטעון כנגד נימוקיו.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה, על נימוקיה, בכתבי הטענות בתגובותיהם הרבות של הצדדים, ולא בלי התלבטות, הגעתי להכרעה כי דין הבקשה לזימון העדים המבוקשים, הגב' דפנה קורן ומר משה קופרשטיין להידחות, ולהלן נימוקי: התביעה שבכותרת עניינה הסכם שנערך בין התובע לבין חברות הביטוח לפיו התחייבו חברות הביטוח לפצות את התובע באותם מקרים בהם הם אחראים לפצות נפגעים מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים וכאשר חברת הביטוח אף עשויה לפצות את התובע מכוח סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי.

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, ובשים לב כי התביעה של התובע הינה מכוח הסכם בין הצדדים ובשים לב כי בית משפט שבכותרת אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות המוסד לביטוח לאומי, ובשים לב כי הנתבעת יכולה להתגונן בפני התביעה בהתאם להוראות ההסכם, ותחולתו על הצדדים והמקרה, אין מנוס ואני מורה על דחיית הבקשה לזימון העדים, כמבוקש ע"י הנתבעת.

תביעתו של המשיב הוגשה תחילה נגד "אלסנדוק – הקרן הפלסטינאית לפצוי נפגעי תאונות דרכים"; "חברת טרסט העולמית לביטוח בע"מ"; "קרנית – הקרן לפצוי נפגעי תאונת דרכים" (להלן בהתאמה: אלסנדוק, טרסט ו-קרנית); הנהג; והמדינה.

ביחס למדינה נטען, בין היתר, כי שוטרי מג"ב פעלו ברשלנות אשר תרמה לאבוד השליטה של הנהג על רכבו, וכפועל יוצא מכך גם לפגיעה במשיב ולנזק שניגרם לו. בהחלטתו מיום 1.3.2020 קיבל בית המשפט המחוזי בקשה שהגיש המשיב למחוק את תביעתו נגד אלסנדוק וטרסט בשל קיומו של הליך תלוי ועומד נגדן "בבית המשפט המוסמך ברשות הפלסטינית" (להלן: ההליך המקביל); ובפסק דין מיום 31.7.2020 התקבלה בקשת המשיב לדחיית התביעה נגד קרנית, לאחר הסכמה שהושגה בינה ובין המשיב.

...

הבקשה לחיוב בהפקדת ערובה אשר לבקשת המדינה להורות למשיב להפקיד ערובה להבטחת הוצאותיה, הרי שמצאתי כי יש לקבל את הערעור, וזאת בשל היעדר הנמקה רלוונטית לסוגיה זו. כמפורט לעיל, בית המשפט המחוזי מנה בהחלטתו את השיקולים לדחיית הבקשה לסילוק על הסף, ולאחר מכן דחה את בקשת המדינה להפקדת ערובה "בשל אותם טעמים". דא עקא, שלא בואר כיצד "אותם טעמים" הנוגעים לדחיית הבקשה לסילוק על הסף רלוונטיים אף להכרעה בבקשה לחיוב בהפקדת ערובה, וכיצד יש בעצם דחיית בקשה לסילוק על הסף, כשלעצמה, כדי להוביל ממילא לדחיית הבקשה לחיוב בהפקדת ערובה – שהרי השיקולים שיש לשקול ביחס לכל אחת מהבקשות שונים (לשיקולים שנזכרו בפסיקה כרלוונטיים להכרעה בבקשה לחיוב בהפקדת ערובה בערכאה הדיונית, ראו: רע"א 3746/20 קריל נ' ריטיקר, פסקה 15 (12.11.2020), וההפניות שם).

אשר על כן, אני מקבלת את הערעור אך בכל הנוגע לקביעת בית המשפט המחוזי בדבר דחיית הבקשה לחיוב בהפקדת ערובה.

סוף דבר: בקשת רשות הערעור ביחס לבקשת המדינה לסילוק התביעה נגדה על הסף, נדחית.

בבקשה לגילוי מסמכים ובשאלון נדרשו "כל הטבלאות ו/או לוחות התמותה ו/או תוחלת החיים" וכן בכל הנוגע לציפיות עתידיות לעליית שכר, המצויים בידי המדינה בכלל פעילותה או שהמדינה קיבלה או שלחה לגורמים שונים, לרבות ובפרט חברות ביטוח או כל הוראה שניתנה ביחס לכך, ופרוט של כל התכתבות, פגישות או שיחות בין המדינה לבין חברות הביטוח בנושאים האמורים.

אם סבור המבקש כי ההתפתחות הטכנולוגית והרפואית תביא להארכת תוחלת חייו, ייכבד המבקש או המומחה מטעמו ויעלה טענה זו, ובית המשפט יבחן את הטענה ויכריע בה. כך, לדוגמה, באחת התביעות על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, היתייחס בית המשפט למחלת הלב השגרונית ממנה סבל התובע, וכך נאמר שם: "עם זאת, מחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, כמו גם מהתשובות לשאלות ההבהרה שהשיב המומחה עולה, כי: ''הפרוגנוזה של חולים עם מחלת לב שגרונית השתפרה בהרבה במשך השנים אודות לטפול המודרני במחלה זו'" (ת"א (מחוזי י-ם) 494/93 קרא נ' בוזגלו, עמ' 4 (11.6.1996)).

...

לכן, איני רואה בנסיבות המקרה דנן טעם להיעתר לדרישתו הדווקנית של המבקש ולהורות למשרד הביטחון להגיש תצהיר מתוקן שיכלול גם את המילים החסרות.

המבקש טען כי היה על הצבא לאבחן את המחלה הלבבית עובר לגיוסו לצה"ל. דהיינו, טרונייתו של המבקש היא כנגד משרד הביטחון מכוח עילה מוגדרת הנוגעת לשירותו הצבאי והמיון לקראתו (במאמר מוסגר אציין כי המדינה טענה כי דין התביעה נגדה להידחות ולו משום עקרון ייחוד העילה).

סוף דבר שהבקשה נדחית.

התובע תמך את תביעתו בטופס הודעה על תאונת דרכים לחברת הביטוח, טופס אי הגשת תביעה לחברת הביטוח, צלום רישיון רכב ורישיון נהיגה, טופס דיווח לשירות הלקוחות של הנתבעת, תגובת הנתבעת לפניית התובע, התכתבות במייל, מכתב התראה, תמונות ממקום הארוע וחוו"ד דעת שמאי בצרוף קבלה עבור תשלום שכ"ט לשמאי.

לטענת הנתבעת, היא מפעילת סיורים במועדים הקבועים בהסכם הזכיינות (כל 4 שעות) והיא פעלה לפי אותו הסכם, ואין להטיל עליה חבות או התחייבות מעבר לתנאים הקבועים בהסכם הזיכיון שקבעה מדינת ישראל בעצמה ועל-פי שיקוליה.

בהליך אזרחי, דרך המלך לחישוב שיעור הנזק וגובה הפיצויים היא בחינת חומר הראיות ועמידה ברף הראייתי הנידרש לקבלת התביעה - הוכחה על פי מאזן הסתברויות.

...

לפיכך, אני קובע כי נזקיו של התובע (תיקון ללא מע"מ, שכ"ט שמאי וירידת ערך) עומדים על סך 12,821 ₪.

סוף דבר מכל האמור לעיל, אני מקבל את התביעה באופן חלקי ופוסק לתובע 66% מסכום נזקיו, קרי סך של 8,462 ₪, בצירוף אגרת בית משפט בסך 773 ₪, שכר בעד בסך 400 ₪, ושכ"ט עו"ד בסך 1,800 ₪, ובסה"כ 11,435 ₪.

הנתבעת תשלם לתובע, באמצעות ב"כ התובע, את הסכום הנ"ל תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין שאם לא כן, יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.