תביעת הלוואה בין מכרים: עו"ד נתבע על אי-החזר

בית משפט השלום באשקלון ת"א 23261-01-15 כחלון נ' מורן תיק חצוני: בפני כבוד השופט עידו כפכפי תובע גבריאל כחלון ע"י ב"כ עו"ד מקסים בן עזרא נתבע גרשון מורן ע"י ב"כ עו"ד איתן בן דוד פסק דין

גבי טען כי גרשון הציג חשבונות של סילברסטון בסך 750,000 ₪, כאשר בפועל לא שילם את מלוא החשבונות כפי שטען אלא בין גרשון לשיינברג היו קשרים עיסקיים אחרים של הלוואות וניכיון שיקים וסכומים שהועברו במסגרת יחסים אלו נזקפו על ידי גרשון כאילו שולמו בגין עבודתו של גבי.

אין בידי לקבל טענה זו. כדי שיחול הכלל של הודאה והדחה על הנתבע להודות בכל העובדות המהוות את עילת התביעה ולטעון טענות מדיחות.

בנוסף נערך תצהיר התומך בתביעת גבי בו טוען שיינברג כי העביר לגרשון 489,600 ₪ כהחזר הלוואות שקבל ממנו וגרשון העביר מנגד 571,000 ₪ (כאמור בטבלה נ/2).

סוף דבר מעשה בשני מכרים שניהלו קשר עסקי תוך אמון וללא היתחשבנות מסודרת.

...

סוף דבר מעשה בשני מכרים שניהלו קשר עסקי תוך אמון וללא התחשבנות מסודרת.

בנסיבות העניין מבקשים שני הצדדים מבית המשפט להשלים עבורם את החסר הראייתי בגרסאותיהם, ולא ניתן לעשות כן. על כן, התביעה נדחית.

אני מחייב את התובע לשלם לנתבע הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 37,440 ₪.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"א 56671-08-16 בן מוחה ואח' נ' חיון ואח' לפני כבוד השופט רחמים כהן תובעים 1. ניסים בן מוחה 2. אליאנור בן מוחה ע"י ב"כ עוה"ד אחיקם גריידי נתבעים 1. מיכל חיון 2. שמואל חיון ע"י ב"כ עוה"ד ברוך טולידאנו ומשה אמיר פסק דין

במקביל להגשת התובענה הגישו התובעים בקשה למתן צו מניעה זמני וביום 23.11.16, לאחר דיון במעמד הצדדים, ניתן צו זמני האוסר על הנתבעים לבצע כל עסקה או דיספוזיציה בזכויות הרשומות על שם מיכל, עד להכרעה בתובענה העיקרית.

ניסים ושמואל הם מכרים מזה שנים רבות וביניהם מערכת יחסים לבבית, שהושתתה לאורך השנים על אמון הדדי, במסגרתה שמואל הלווה לניסים כספים בסדרי גודל שונים.

בהקשר לכך העידה אליאנור: "ידעתי שיש בינהם איזו שהיא התחשבהות, כשעשינו את החוזה של הבית ובאתי למשרד של עו"ד ליליאנה שאלתי את שמואל ואת ניסים, כשהתיישבתי על השולחן, למה רשום 1,600,000 ₪ ולא 1,800,000 ₪ ואז הוא אמר לי כי יש בינינו איזו שהיא הלוואה, קיזזנו זה יוצא פחות או יותר ככה, הסתכלתי על ניסים והוא אמר לי כן ובאותו רגע הסכמתי, לא אמרתי שום דבר כאילו וזהו? לא צריך לשלם את זה? הוא אמר לי לא." (עמ' 131, ש' 18 – 22 לפרוטוקול).

יתירה מכך, גם אם נקבל, שמחיר הדירה אותה עת היה בטווח מחירים גבוה יותר מזה שסוכם, הרי שאין בכך די ויש צורך להוכיח את הקשר בין ההלוואה לבין התמורה שנקבעה וכי לא מדובר בהנחה שניתנה בנסיבות שאפפו את הסכם המכר.

" האם היתנהגות הצדדים בפועל גרמה לשינוי הסכם המכר בכל הנוגע לאופן ביצוע התשלומים? קרי, שלא על דרך העברות ו/או המחאות בנקאיות.

בהנתן, שהחזקה בדירה הועברה במועד לאחר תשלום התמורה והתובעים המשיכו וממשיכים להתגורר בדירה, אין מקום לפסוק עבורם החזר בגין דמי השכירות.

...

סבורני, שיש לתת משקל לעדותה של עוה"ד צור, שייצגה את שני הצדדים בעסקה ומהווה עדה נטולת פניות.

משקלם המצטבר של הראיות ובעיקר האישור, כמו גם כלל הטעמים דלעיל, מובילים למסקנה, שמלוא התמורה החוזית בסך 1,608,000 ₪ שולמה בהתאם להסכם המכר.

סוף דבר נוכח כל האמור, התובענה נדחית.

הוא הסתפק באמירה הכללית כי הפנה אליו מכרים ובני מישפחה כדי לרכוש דרכו רכבים.

זאת גם זאת –גם אם אקבל כי לפני ההלוואה הנטענת הלווה התובע לנתבע 100,000 ₪ ללא ריבית ( הלוואה שאין מחלוקת כי ניתנה והוחזרה) , קשה עלי לקבל כי קיבל החזר בסך 99,000 ₪ - הפסד של 1,000 ₪ - מתנה לנתבע לשם שמיים.

ת.קבלתי מאות שיחות טלפוניות מאנשים שונים שמדברים על החוב כביכול, ואני הסברתי דבר פשוט, בן אדם זייף שיק, קודם צריך לבטל את התביעה שלו של השיק ואם הוא חושב שמגיע לו כספים, אמרתי לאנשים שדיברו איתי שהם יכולים לקבוע כל סכום, הרגשתי אונס שהוא מילא שיק שניתן כבטחון על עסקה שהיתה שנתיים לפני כן והוא ידע שהחשבון סגור והוא עשה מסיבות זרות ויש פה משהו חמור של זיוף, הרגשתי אונס ואני מיתעקש על עקרון, הציעו לי הרבה דברים והרגשתי שהכל היה סרק ולא בשביל לסגור את השמועה שאני חייב לו כסף.

התובע ישלם לנתבע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 3,500 ₪.

...

סוף דבר: אני מקבל את גרסת הנתבע לפיה השיק לא ניתן להבטחת הלוואה כטענת התובע.

דין התביעה השטרית ,אפוא, להידחות ואני דוחה אותה.

התובע ישלם לנתבע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 3,500 ₪.

עוד טוען מריליוס, שמעדותו של עו"ד שגיא עלה, שהנתבע ידע על קיום העיקולים ותביעות המימוש מצד הבנק בגין אי תשלום המשכנתאות על ידי הנתבעים; שאביה של הנתבעת, צבי, היה לווה ונתבע בתביעת המימוש של הבנק, ולכן נמכר הנכס למריליוס מעל שוויו, וחלקם של הנתבעים נמכר למריליוס; וגם הנתבעים וגם ישראל ידעו על זה. עו"ד שגיא ומר רוזנבוים העידו שהמתווה היה של רכישת החוב כרכיב של מכירה ולא של רכישת חוב של הבנק.

דחיית טען הביניים משמעו כי לא ניתן צו גודר נגד הטוען, והנתבעת חשופה לכל תביעה עתידית מטעם כל הצדדים לטען הביניים, וכן כי על הנתבעת לשלם את מלא החוב בתיק ההוצאה לפועל ואין די בהפקדתו בקופת בית המשפט.

בעירעור לעליון נדחה עירעורו של הנתבע, בית המשפט העליון הסתמך על קביעותיו העובדתיות של בית המשפט המחוזי וציין, בין היתר, את הדברים הבאים: "זאת ועוד. בית המשפט קמא קבע כממצא שבעובדה כי המערער היה מודע לעיסקאות הנדל"ן ולהסכמי ההלוואות המרובים שנערכו בין הלווים ובני משפחתם לבין הבנק, וכי הוא עצמו היה צד לחלק ניכר מעיסקאות אלה. בחקירתו הנגדית אישר המערער כי עוד בטרם חתם על ההסכם לרכישת הדירה, וגם לאחר מכן, נרשמו על שמו זכויות בנכסי מקרקעין שונים, נכסים ששועבדו על ידו להבטחת הלוואות שנטלו בני המשפחה מהבנק המשיב ומבנקים נוספים. בחקירתו הנגדית המערער אינו יכול להשיב לשאלות שונות לגבי טיבן של אותן העסקאות, ומתאר את חלקו בהן כפאסיבי ביותר וכמי שפועל בעצת והכוונת בני מישפחה שונים ממשפחת רעייתו (ביאליסטוצקי).

הדברים מאירים באור משונה את הנטען ע"י המערער בסעיף 3 לתצהירו, כי: "אינני איש כספים או איש עסקים. הנני תלמיד ישיבה אשר תורתו אומנותו, אשר נקלע שלא כדין ותוך הפרת המשיב את התחיבויותו כבנק זהיר, למלחמת לחצים לא לו הניטשת ככל הנראה בין המשיב ללווים אחרים". מחקירתו הנגדית של המערער עולה, כי הדירה שבנידון לא שימשה אותו למגוריו, כי החזרי תשלומי ההלוואה החודשיים נעשו משך כל השנים בהוראות קבע מחשבונות שאין לו מושג של מי הם, וכי המוציא והמביא בכל הקשור בדירה, בהשכרתה ובפרעון ההלוואות היו גיסו חיים ביאליסטוצקי ובני מישפחה נוספים.

הנתבע טוען כי התובעת הנה חברה זרה שאין לו כל יריבות עימה, וכי מר ביאלוסטוצקי, מכריו ובני משפחתו מנצלים את העובדה כי הסכמי המחאת הזכות הותירו את שם הנהנה ריק בתחילה, וכן את העובדה שבמכתבים מפברואר 2006 לא נזכר מיהו "מרשו" או מיהם "מרשיו" של עו"ד ברק, כדי לתבוע אותו וללחוץ עליו, כשהם מודעים לכך שבאופן אישי לא יוכלו לעשות כן." (ההדגשה הוספה – ע' ר').

...

דין טענות אלו להידחות, שכן קביעות אלו אינן עולות מפסק הדין.

בהתבסס על אותם מסמכים אני קובעת כי התובעת לא התקשרה עם הבנקים בהסכם לרכישת זכויות המשכון של הבנקים, גם לא בנאמנות, וכמו כן, וכתוצאה מכך, לא התקשרה בכל הסכם עם הנתבע.

סוף דבר התביעה מתקבלת חלקית ואני קובעת כי מריליוס התקשר בהסכם עם הנתבעים לרכישת הזכויות בנכס.

בית משפט השלום באשקלון ת"א 42153-12-18 אזולאי נ' שמואל ואח' תיק חצוני: לפני כב' השופטת הבכירה סבין כהן תובעים מרדכי אזולאי ע"י ב"כ עוה"ד חיים בן אלון נתבעים 1.נפתלי שמואל ע"י ב"כ עוה"ד טמיר כרמי 2.ישי בר-און- נמחק 3.שרון מורי ע"י ב"כ עוה"ד אילי קיפרמן פסק דין

התובע והנתבע הנם מי שהיו במועדים הרלוואנטיים לתובענה מכרים וחברים, שבילו יחדיו.

בפתח ישיבת ההוכחות, לאור טענת מורי, כי אמנם קיבל את ההלוואה, אך החזיר אותה באמצעות הנתבע, טענה שהנתבע אישר, הסכים התובע למחיקת התביעה כנגד מורי, שכן, התובע ידע על מעורבותו של מורי רק מההליכים בתיק פשיטת הרגל ואילו הנתבע אישר, כי מורי החזיר לידיו את הכספים, כך שעל פניו, אם כל ידיעותיו של התובע בנוגע למורי הנן מפיו של הנתבע, עליו סמך התובע כמי שיהיה אחראי להלוואה, הרי שאם ההלוואה שולמה על ידי מורי ואילו הנתבע לא העביר את הכספים לתובע, האחריות להחזר הכספים היא של הנתבע בלבד ולא של מורי, שלגביו הנתבע מאשר כי פרע את ההלוואה.

פארס העיד על ארוע משנת 2017.

...

כל סימני השאלה בעדותו של פארס ובפרט הקושי לסמוך על זיהוי ביחס לאירוע שאמור להיות שולי, מלפני שלוש שנים, מביאים אותי למסקנה, כי אין לבסס הכרעה בהליך על סמך עדותו של פארס.

החזרת ההלוואה על ידי מורי משמעותה היא למעשה, כי קבלת טענות התובע מביאה למסקנה, כי הנתבע השאיר את הכספים שמורי העביר לו בכיסו ולא העבירם לידי התובע.

העברת הסכום לידי הנתבע לא הוכחה ולא מצאתי מקום להסתפק בעניין זה בעדות התובע בלבד, שאין לה כל תימוכין ולפיכך, מצאתי מקום לדחות את התביעה גם בעניין רכיב זה. לאור כל האמור, אני מורה על דחיית התביעה.