תביעת הכרה בתאונת עבודה - חוות דעת מומחה רפואי

אין חולק כי לו נדחתה התביעה לעצם ההכרה בתאונה כתאונת עבודה היה זה פסק דין לכן מהותית עצם ההכרה בתאונה כתאונת עבודה אף היא פסק דין.

משנותרה פלוגתא שהיא בעיניין אחר ושונה ומובחן,כנדרש בפסיקה , של הקשר הסיבתי ולא של עצם קרות התאונה ,ושלא קיבלה מענה במסגרת פסק הדין החלקי, יינתן פסק דין משלים, לאחר שתתקבל חוות דעת המומחה הרפואי.

...

בתאריך 16/1/23 ניתן בהליך זה פסק דין (חלקי).בו נקבע כי התביעה מתקבלת והוכר אירוע חריג ותאונת עבודה.

טענת הנתבע בעניין חריגה מסמכות נדחית.

בקשת הנתבע לעניין הכותרת וההבהרה , פרט לתלוי בבר"ע בה לא דנו ,נדחית.

נוכח ההשקעה בתגובת התובע, והמהות ,הנתבע ישלם שכ"ט ב"כ התובע ללא קשר לתוצאות ההליך בסך 1,000 ₪ תוך 30 יום.

לכן, הוא הגיש תביעה לנתבע רק במועד זה; - בית הדין הכיר במסגרת הליך ההכרה בתאונת העבודה שבגינה נגרם לו אוטם בשריר הלב, ובתוך כך גם דחה את חוות דעתו של המומחה הרפואי מטעם הנתבע; - קיים מעשה בית דין כנגד הנתבע, אשר מושתק מלטעון אחרת בדבר "טעות נגררת". כפי שקבע מומחה רפואי מטעם בית הדין, לא צוין במסמכים הרפואיים משנת 2009 כי הוא סובל מאוטם, שעליו הוא ידע לראשונה רק בשנת 2014, כאמור לעיל.

] גם בתצהיר התובע מצוין כי בשנת 2010 הוא פנה באמצעות עורך דין לנתבע, ובקש להגיש תביעה בגין הפגימה הלבבית: "מאחר והיה לי חשש כבד שעברתי תאונת עבודה והתקף לב, פניתי לעורך דין שיגיש עבורי תביעת (כך במקור – בית הדין) לנכות מעבודה לביטוח לאומי. עורך הדין הגיש את התביעה מטעמי למוסד לביטוח לאומי ב-28.7.2010, אך מאחר ולא היו לי מסמכים וחומר רפואי לבסס את התביעה, תביעתי נמחקה עקב אי המצאת החומר הרפואי"[footnoteRef:19].

ראו למשל בעיניין כהן, שם נקבע על ידי בית הדין הארצי כי "השאלה אם מצופה מתובע לפנות לקבלת חוות דעת נוספת במסגרת חובת השקידה הראויה הקבועה בסעיף 8 לחוק ההתיישנות תלויה בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה, ואין מקום לקביעת כללים גורפים. יחד עם זאת, הפסיקה הכירה בכך שאיבחון רפואי שגוי אינו מילת קסם המאתחלת באופן אוטומאטי את מרוץ ההתיישנות מכוח סעיף 8 לחוק" [footnoteRef:40].

...

גם איננו מקבלים את ההנחה העובדתית של התובע, כי עד מועד זה לא נרשם בפירוש "אוטם" במסמכים הרפואיים, היות שקיימים מספר מסמכים רפואיים מהשנים 2014-2010 שם מצוין כי התובע עבר אוטם לבבי.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, דין התביעה להידחות.

אנו מקבלים את עמדת הנתבע, כי התובע זכאי לגמלה רק החל מיום 1.11.2013 ואילך, לאור הוראות סעיף 296(ב) לחוק הביטוח הלאומי.

ככל שהתשובה לשאלה הקודמת חיובית – האם לתנאי העבודה השפעה משמעותית על הליקוי (השפעה משמעותית היא בשיעור של 20% ומעלה)? חוות דעת המומחה הרפואי התקבלה ביום 18.1.23 (להלן – חוות הדעת).

לציין כי התעוד הרפואי שצורף הנו החל מ-2009 בהיות התובע בגיל 49 ש', ואין כל מידע על מצבו הרפואי קודם לכן – ארוע תאונה / חבלות וכיוב'.

יוצא אם כן, כי לא ניתן להתבסס על חוות דעת המומחה הרפואי ויש להורות על מינוי מומחה רפואי נוסף ולחילופין לקבל את התביעה.

דיון והכרעה מתוה נורמאטיבי כידוע, על מנת שבית הדין יקבל תביעה להכרה בפגיעה כפגיעה בעבודה בהתאם להילכת המקרוטראומה, על התובע להוכיח שלושה רכיבים להוכחת קיומו של קשר סיבתי בין המחלה לעבודתו: "כאשר מדובר בפגיעה בעבודה על דרך המקרוטראומה, לאחר שהונחה מסכת עובדתית מתאימה, יש לברר שלושה נושאים: האחד - קיומו של קשר סיבתי בין תנאי העבודה לבין הליקוי; השני - האם הפגיעה נעשית במנגנון המקרוטראומה; השלישי - מידת ההשפעה של תנאי העבודה על הופעת הליקוי ביחס לגורמיו האחרים.

...

חזקה על המומחה שהוא מבין את המאמרים המקצועיים בתחום עיסוקו, וקביעתו כי קשר סיבתי נשלל הינה מסקנה שלו לגבי העולה מהמאמרים, והתובע לא הראה אחרת.

היינו, גם אם היינו מקבלים את טענות התובע לגבי התשתית העובדתית לפיה התובע שוהה במצטבר על ברכיו למעלה משעה וחצי – ואיננו מקבלים הטענה כאמור – אזי גם אז בהתאם לקביעת המומחה, הליקוי ממנו סובל התובע בברכיו אינה תוצאה של עבודה כאמור, אלא של גורמים אחראים שכידוע המומחה אינו נדרש לפרטם ואף לא עמדו לפניו במלואם.

סוף דבר התביעה נדחית.

עוד נפסק כי "המומחה הרפואי המתמנה על ידי בית הדין מחזיק בידיו את הכלים והמומחיות לקבוע מהו הליקוי שממנו סובל המבוטח והאם יש קשר סיבתי בין ליקוי זה לבין עבודתו. בשל כך אם לא נימצאו בחוות הדעת פגמים גלויים לעין והיא אינה בלתי סבירה על פניה, אין כל בסיס לפסילתה ויש לקבלה" [עב"ל (ארצי) 1035/04 דינה ביקל – המל"ל, מיום 06/06/2005].

עם זאת, ככל וחס וחלילה התובע ילקה בתסמונת התעלה הכפית/הקארפלית בעתיד, פתוחה לפניו הדרך להגיש טופס תביעה לנתבע להכיר בתסמונת כפגיעה בעבודה, בכפוף להוראות הדין, שכן תביעה זו נדחית בשל העידר קיומו של הליקוי נכון ליום מתן חוות דעתו של המומחה.

...

ביום 08/10/2023, הגיש התובע הודעה במסגרתה טען כי יש לקבל את התביעה, היות והמומחה קבע קיומו של קשר סיבתי, וכן טען כי המומחה חרג מסמכותו עת קבע שהתובע אינו סובל מתסמונת התעלה הכפית, שכן מדובר בסוגיה אשר על הוועדה הרפואית לדון בה. התובע הוסיף וטען כי מדובר במחלת מקצוע ואין צורך ברישום רפואי, וביקש לקבל את התביעה.

כמפורט לעיל, הלכה פסוקה היא כי בית הדין סומך את ידו על חוות הדעת של המומחה הרפואי שמונה על ידו ולא יסטה מקביעותיו אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן. מעיון בחוות דעת המומחה שוכנענו כי יש לאמץ את עמדתו וכי אין נימוק המצדיק סטייה ממנה.

עם זאת, ככל וחס וחלילה התובע ילקה בתסמונת התעלה הכפית/הקרפלית בעתיד, פתוחה לפניו הדרך להגיש טופס תביעה לנתבע להכיר בתסמונת כפגיעה בעבודה, בכפוף להוראות הדין, שכן תביעה זו נדחית בשל העדר קיומו של הליקוי נכון ליום מתן חוות דעתו של המומחה.

לאור כל המפורט לעיל, התביעה נדחית.

לפנינו תביעה להכרה בתאונת עבודה, כמשמעה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח חדש], תשנ"ה-1995 (החוק).

לעומת זאת, "...במקרים בהם קיים ספק ניתן למנות מומחה רפואי... תאונת עבודה אינה רק 'ארוע עובדתי פיזי המתרחש בעבודה בפתאומיות בנקודת זמן ברורה וגורר עצמו תוצאה מיידית ונראית לעין', אלא גם מקרוטראומה ו'ארוע הבא על רקע קונסטיטוציונלי הפורץ בהקשר לתקרית בעבודה' (בג"צ עובדיה כרם)... את המונח 'תאונה' יש לפרש באופן מרחיב על מנת להתאימו למציאות המגוונת של פגיעות בעבודה" (שם).

מן הכלל אל הפרט הלכה פסוקה היא כי חוות דעת המומחה הרפואי משמשת "אורים ותומים" לבית הדין בתחום הרפואי וככלל: "בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות דעתו של המומחה מטעמו, שכן האובייקטיביות של המומחה מטעם ביה"ד גדולה יותר ומובטחת במידה מירבית מעצם העובדה, כי אין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל את שכרו מידי בעלי הדין" (עב"ל (עבודה ארצי) 315/06 יוסף מיכאלי - המוסד לביטוח לאומי (5.2.09)).

...

ביום 1.8.23, לאחר קבלת סיכומי הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי: "חומר הראיות מצביע על כך שהכאב אותו חש התובע החל בזמן העבודה בקשר לתנועה או אירוע שהתרחש במהלכה... אמנם, כיוון שכאבי התובע החלו, על פי עדותו, מיד לאחר ביצוע העבודה, ביום השלישי, יש מקום למנות מומחה שיידרש לקשר הסיבתי בין הנסיבות שהוכחו לבין מצבו הרפואי של התובע. חוות דעתו של המומחה תוכל לשפוך אור גם על הספקות שהמוסד העלה ביחס לקשר הסיבתי בין מצבו הרפואי של התובע לבין עבודתו". בהתאם להחלטתנו שלעיל, מונה ד"ר עידו ציון כמומחה מטעם בית הדין, על מנת שיחווה דעתו בשאלה אם קיים קשר סיבתי בין כאבי הגב של התובע לבין תנאי עבודתו.

סוף דבר התביעה מתקבלת.