תביעת הכרה בפגיעה בעבודה: הלכת המיקרוטראומה או תאונת עבודה

לפני תביעה להכיר במחלת הסרטן מסוג CML בה לקה התובע כפגיעה בעבודה לפי הילכת המקרוטראומה או כמחלת מיקצוע.

תביעת התובע להכיר במחלת הסרטן מסוג CML כפגיעה בעבודה נדחתה על ידי המוסד לביטוח לאומי ביום 23.2.2020, מאחר שלא הוכחו קיומם של אירועים תאונתיים זעירים, חוזרים ונשנים, תוך כדי ועקב עבודת התובע, אשר גרמו לפגיעה הנטענת – מחלת הסרטן.

...

לסיכום: התובע חלה בממאירות מסוג CML.

נוכח כל האמור, משלא מצאתי כל עילה לסטות מהאמור בחוות דעתה של ד"ר ציקל שלום, חוות הדעת מתקבלת ואני קובע כי מחלת הסרטן בה לקה התובע אינה מהווה פגיעה בעבודה.

אשר על כן, התביעה נדחית.

לפנינו תביעת התובעת להכרה בפגיעה בכתף ימין כפגיעה בעבודה בהתאם להילכת המקרוטראומה ו/או מחלת מיקצוע.

הנתבע דחה את תביעת התובעת וציין בהחלטה מיום 22.8.21, כי "על פי המסמכים שבידינו, לא הוכח קיום אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עבודתך, ואשר הביאו לפגיעה בכתף ימין". כנגד החלטת הנתבע הוגשה התביעה שבפנינו.

לטענת הנתבע: א. התובעת לא הוכיחה תשתית עובדתית לפגיעה בעבודה על דרך של מחלת מיקצוע ו/או מקרוטראומה.

...

יצוין כי מצאנו את עדותה של התובעת מהימנה, עקבית וסדורה.

שוכנענו שמדובר בתנאי עבודה המקימים תשתית עובדתית לפי תורת המיקרוטראומה.

  סוף דבר: בית הדין ימנה מומחה מטעמו על מנת שיבחן את הקשר הסיבתי בין הפגימה הנטענת בכתף ימין של התובעת לתנאי עבודתה.

לפנינו תביעת התובע להכרה בפגיעה בעמ"ש מותני כפגיעה בעבודה בהתאם להילכת המקרוטראומה ו/או מחלת מיקצוע.

הנתבע דחה את תביעת התובע וציין בהחלטה מיום 3.2.21, כי "1. על פי המסמכים שבידינו, לא הוכח קיום ארוע תאונתי / אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עבודתך, ואשר הביאו לכאב גב תחתון עם הקרנה לרגל שמאל. 2. מבחינה רפואית לא הוכח קיום קשר סיבתי בין מחלתך לבין תנאי עבודתך. 3. מחלתך התפתחה על רקע מצב תחלואתי טבעי שאינו קשור בתנאי העבודה. לפיכך, אין לראות במחלתך כתאונת עבודה". כנגד החלטת הנתבע הוגשה התביעה שבפנינו.

מתאור עבודתו של התובע לא עולה, כי עבודתו כללה רצף של תנועות חוזרות ונישנות או חבלות חוזרות ונישנות בגבו.

...

יצוין, כי לא מצאנו לקבל את טענת התובע לפיה יש להכיר גם בעבודתו בשירות הלקוחות כעבודה המקימה תשתית של מיקרוטראומה.

שוכנענו שמדובר בתנאי עבודה המקימים תשתית עובדתית לפי תורת המיקרוטראומה.

סוף דבר: בית הדין ימנה מומחה מטעמו על מנת שיבחן את הקשר הסיבתי בין הפגימה הנטענת בעמ"ש מותני של התובע לתנאי עבודתו.

לציין כי התעוד הרפואי שצורף הנו החל מ-2009 בהיות התובע בגיל 49 ש', ואין כל מידע על מצבו הרפואי קודם לכן – ארוע תאונה / חבלות וכיוב'.

דיון והכרעה מתוה נורמאטיבי כידוע, על מנת שבית הדין יקבל תביעה להכרה בפגיעה כפגיעה בעבודה בהתאם להילכת המקרוטראומה, על התובע להוכיח שלושה רכיבים להוכחת קיומו של קשר סיבתי בין המחלה לעבודתו: "כאשר מדובר בפגיעה בעבודה על דרך המקרוטראומה, לאחר שהונחה מסכת עובדתית מתאימה, יש לברר שלושה נושאים: האחד - קיומו של קשר סיבתי בין תנאי העבודה לבין הליקוי; השני - האם הפגיעה נעשית במנגנון המקרוטראומה; השלישי - מידת ההשפעה של תנאי העבודה על הופעת הליקוי ביחס לגורמיו האחרים.

...

חזקה על המומחה שהוא מבין את המאמרים המקצועיים בתחום עיסוקו, וקביעתו כי קשר סיבתי נשלל הינה מסקנה שלו לגבי העולה מהמאמרים, והתובע לא הראה אחרת.

היינו, גם אם היינו מקבלים את טענות התובע לגבי התשתית העובדתית לפיה התובע שוהה במצטבר על ברכיו למעלה משעה וחצי – ואיננו מקבלים הטענה כאמור – אזי גם אז בהתאם לקביעת המומחה, הליקוי ממנו סובל התובע בברכיו אינה תוצאה של עבודה כאמור, אלא של גורמים אחראים שכידוע המומחה אינו נדרש לפרטם ואף לא עמדו לפניו במלואם.

סוף דבר התביעה נדחית.

לפנינו תביעתו של מר אפרים דרהי (להלן – התובע) נגד המוסד לביטוח לאומי (להלן – הנתבע) להכיר בפגימה בברכיו כפגיעה בעבודה על פי הילכת המקרוטראומה או כמחלת מיקצוע כמשמעותה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן – החוק).

ובמילותיו של המומחה: "יש לקבוע כי בסבירות מעל 50% קיים קשר סיבתי של גרימה בין העבודה למרכיב השחיקה במדור הקידמי בלבד, אך לא במדור המדיאלי בעטיו הועלתה מחשבה לניתוח החלפה חלקית של הברך UKA." בתשובתו לשאלה ג' השיב המומחה כך: "התעוד הרפואי הנו חלקי ומתחיל רק ב 2012 בגיל 52 ש', עת התובע עבר לקופ"ח כללית. לפיכך אין מידע האם היו תלונות או ארוע תאונה בשנים קודמות. על פי התעוד לתובע עודף משקל משמעותי מאוד וכן התפתחות סוכרת, שני גורמים משמעותיים התורמים לשחיקת סחוס במפרקים. מחלת גאוט במקרה כאן אינה תורמת לאור העדר ממצא הסתיידויות בבירכיים בצלום 2018. בשיקלול הנתונים האישיים כמתואר אל מול 30 שנות חשיפה כ 3 שעות ליום, יש לקבוע כי לעבודת התובע השפעה משמעותית (מעל 20%) של החמרה על הליקוי במדור הקידמי של שתי הבירכיים." בהחלטה מיום 21.11.23, ובהמשך לבקשת הצדדים, הורה בית הדין על הפניית שאלות הבהרה למומחה.

...

נוכח האמור, מצאנו כי חוות הדעת מפורטת ומנומקת כנדרש.

כללו של דבר, נוכח כל האמור, ומאחר שהצדדים לא הצביעו על כל פגם ממשי בחוות הדעת או הימנעות המומחה ממענה על שאלות ההבהרה שהופנו אליו אנו מאמצים את חוות דעת המומחה וקובעים שקיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לפגיעה ממנה הוא סובל במדור הקדמי של שתי ברכיו וכי אין קשר סיבתי לפגיעה ממנה הוא סובל במדור הפנימי/מדיאלי של שתי ברכיו.

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.