מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת הכרה במחלת CTS דו-צדדית על פי תורת המיקרוטראומה

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2016 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

הרקע להגשת הבקשה ביום 7.04.2014 הגיש התובע תביעה להכרה במחלת C.T.S דו צדדי כפגיעה בעבודה.
2) לחץ על העצב המדיאני בשתי תעלות שורש היד, תיסמונת התעלה הקארפלית בדרגה קלה דו צדדית.
ואלו נימוקי הבקשה: לשאלה "האם ניתן לקבוע בסבירות של מעל 50% קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקוי ממנו הוא סובל", השיב המומחה, בין היתר, כי: "היות והשפעת הפגיעה הצוארית הנה סינרגסטית לתיסמונת התעלה הקארפלית לא ניתן לבטל את תרומתה של הפגיעה הצוארית לתסמינים מהם סובל התובע, ואיני מסוגל לבודד את תיסמונת התעלה הקארפלית שלא באה לידי ביטוי טרם התאונה ולהעריך האם הייתה מתבטאת בתובע לולא היה נפגע בצוארו, והאם קיים קשר סיבתי בינה עבודת התובע. עם זאת, היות וידוע כי קיים קשר סיבתי בין עבודה ממושכת על כלים רוטטים ובין התפתחות תיסמונת התעלה הקארפלית לא ניתן לבטל את האפשרות כי לעבודתו של התובע בכלים רוטטים במשך כ-4 שעות בממוצע ביום ולאורך שנים רבות הייתה תרומה להתפתחות של תיסמונת התעלה הקארפלית בשתי ידיו, ולפיכך אני סבור כי יש קשר סיבתי בין עבודתו והליקוי ממנו הוא סובל". כמו כן, לשאלה האם עבודת התובע היא תוצאה של פגיעה מיקרוטראומטית, בהתאם לכללי הפסיקה, השיב המומחה: "ניתן לומר כי חלק מהליקוי ממנו סובל התובע נגרם ככל הנראה על-ידי תיסמונת התעלה הקארפלית, וכי על פי תורת המקרוטראומה ייתכן כי נוצרה בו על דרך של פגיעות זעירות כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקוי, כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות". עוד שלל המומחה את היותה של מחלת התובע מחלת מיקצוע בהתאם לסעיפי הליקוי אליהם הופנה.
...
ואלו נימוקי הבקשה: לשאלה "האם ניתן לקבוע בסבירות של מעל 50% קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקוי ממנו הוא סובל", השיב המומחה, בין היתר, כי: "היות והשפעת הפגיעה הצווארית הינה סינרגסטית לתסמונת התעלה הקרפלית לא ניתן לבטל את תרומתה של הפגיעה הצווארית לתסמינים מהם סובל התובע, ואיני מסוגל לבודד את תסמונת התעלה הקרפלית שלא באה לידי ביטוי טרם התאונה ולהעריך האם הייתה מתבטאת בתובע לולא היה נפגע בצווארו, והאם קיים קשר סיבתי בינה עבודת התובע. עם זאת, היות וידוע כי קיים קשר סיבתי בין עבודה ממושכת על כלים רוטטים ובין התפתחות תסמונת התעלה הקרפלית לא ניתן לבטל את האפשרות כי לעבודתו של התובע בכלים רוטטים במשך כ-4 שעות בממוצע ביום ולאורך שנים רבות הייתה תרומה להתפתחות של תסמונת התעלה הקרפלית בשתי ידיו, ולפיכך אני סבור כי יש קשר סיבתי בין עבודתו והליקוי ממנו הוא סובל". כמו כן, לשאלה האם עבודת התובע היא תוצאה של פגיעה מיקרוטראומטית, בהתאם לכללי הפסיקה, השיב המומחה: "ניתן לומר כי חלק מהליקוי ממנו סובל התובע נגרם ככל הנראה על-ידי תסמונת התעלה הקרפלית, וכי על פי תורת המיקרוטראומה ייתכן כי נוצרה בו על דרך של פגיעות זעירות כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקוי, כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות". עוד שלל המומחה את היותה של מחלת התובע מחלת מקצוע בהתאם לסעיפי הליקוי אליהם הופנה.
לטעמנו, לא התקיימו בענייננו נסיבות המצדיקות פסילתה של חוות הדעת, והפגמים שנפלו בחוות הדעת ניתנים לריפוי באמצעות הפניית שאלות הבהרה למומחה.
לאור כלל האמור לעיל, הבקשה למינוי מומחה אחר נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

תביעת התובעת להכרה במחלה ממנה סובלת היא בידיה (cts) דו צדדי, על פי תורת המקרוטראומה נדחתה על ידי הנתבע, מכאן ההליך אשר לפנינו.
...
לאור האמור לעיל, שוכנענו כי לא מתקיימים התנאים הבסיסיים לקיום תשתית עובדתית על פי תורת המיקרוטראומה.
התובעת העידה על ביצוע מגוון פעולות ותנועות שונות ולא שוכנענו כי התובעת בצעה עבודות הקלדה תוך ביצוע תנועות חוזרות ונשנות דומות במהותן אחת לרעותן, אלא הקלדת נתונים ושימוש בעכבר המחשב באופן משתנה, כאשר ההקלדה התמקדה בנתונים בודדים, ולא הקלדה רצופה באופן חוזר ונשנה על פני פרק זמן משמעותי מיום העבודה.
בהתאם לכך, הננו מורים על דחיית התביעה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

עסקינן בתובענה להכרה במחלת ה-CTS (דו צדדית) כפגיעה בעבודה לפי תורת המקרוטראומה ו/או כמחלת מיקצוע.
בתי הדין הכירו במחלת ה-CTS כפגיעה בעבודה גם אצל עובדים שלא עסקו בקלדנות "מקצועית נטו". לסיכום, טענה התובעת כי יש לקבוע שקיימת תשתית ראייתית ועובדתית על פי תורת המקרוטראומה, וכן להכיר בפגיעת התובעת כמחלת מיקצוע, ולהורות על מינוי מומחה רפואי.
...
בתי הדין הכירו במחלת ה-CTS כפגיעה בעבודה גם אצל עובדים שלא עסקו בקלדנות "מקצועית נטו". לסיכום, טענה התובעת כי יש לקבוע שקיימת תשתית ראייתית ועובדתית על פי תורת המיקרוטראומה, וכן להכיר בפגיעת התובעת כמחלת מקצוע, ולהורות על מינוי מומחה רפואי.
לסיכום, טען הנתבע כי לא הוכחה תשתית לפעולות חוזרות ונשנות, ולכן יש לדחות את התובענה מבלי למנות מומחה.
אחרית דבר לאור כל האמור לעיל, דין התובענה להדחות.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2017 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לאחר שבית הדין שמע ראיות בתיק ולאחר שנשמעו סיכומי הצדדים בשאלה האם הוכחה תשתית עובדתית על פי תורת המקרוטראומה קבע בית הדין כי הונחה תשתית מתאימה על פי תורה זו להנחת דעתו ובהתאם לכך מינה מומחה רפואי על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי שבין תנאי העבודה לבין הפגימה ממנה סובל התובע.
במסגרת הדיון שנקבע לשמיעת סיכומים מיום 17.9.17 ובכלל כך המסמכים שהוצגו שמהם עולה כי תביעת התובע להכיר במחלת CTS דו צדדי נדחתה לראשונה ב-27.5.07 ולאחר מכן אף נדחו תביעות דומות.
...
המומחה נשאל על יסוד מה הוא הגיע למסקנה כי אין הפעלת לחצים על אזור המרפק ועל כך הוא השיב כי תיאור עבודתו של התובע לא כלל לחץ על אזור העצב האולנארי במרפק.
על רקע האמור ונוכח טענת הנתבע שלפיה יש לדחות את התביעה בנוגע לעצב האולנארי ומאידך אין לקבל את התביעה בנוגע לתסמונת התעלה הקרפאלית, זאת מחמת התיישנות, משהתובע לא השיג על החלטת הנתבע משנת 2007 ומשהתביעה מושא ההליך שבפנינו התייחסה אך ורק לפגיעה בעצב האולנארי ולא לתסמונת התעלה הקרפאלית.
על רקע האמור, התביעה נדחית היה ותוגש תביעה חדשה יפעל הנתבעת בהתאם להודעתו כאמור כך שהתשתית העובדתית שנקבעה תשמש את פקיד התביעות.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

לפנינו תביעתה של גב' לונה דהן (להלן: "התובעת") כנגד המוסד לביטוח לאומי (להלן: "הנתבע") להכיר במחלת CTS דו צדדי ממנה סובלת כפגיעה בעבודה או על פי תורת מקרוטראומה, כמשמעותה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה- 1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי").
...
לאחר ששמענו את עדותה של התובעת ושקלנו את כלל הראיות שהובאו בפנינו, הגענו לכלל מסקנה שעלה בידי התובעת להוכיח קיומה של תשתית עובדתית לביסוס עילת המיקרוטראומה באופן המצדיק בשלב זה מינוי מומחה רפואי.
שוכנענו כי התובעת הרימה את הנטל להוכיח אכן ביצעה סדרה של תנועות דומות במהותן, חוזרות ונשנות, במסגרת עבודתה ארוכת השנים כעובדת משק וניקיון.
אשר על כן אנו סבורים כי על בסיס הראיות והעובדות שהונחו בפנינו, קיימת תשתית עובדתית הנחוצה לצורך מעבר לשלב של מינוי מומחה רפואי לבחינת שאלת הקשר הסיבתי בין מצבה הרפואי של התובעת לעניין המחלה ממנה היא סובלת בכפות ידיה לבין תנאי עבודתה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו