תביעת הורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים להחזר הוצאות חינוך

ארבע תביעות לפניי; שתי תביעות הדדיות שהגישו הצדדים למזונות שלושת ילדיהם הקטינים, ושתי תביעות הדדיות בעיניין רכושם של הצדדים.

האשה טוענת כי רמת החיים של הצדדים בהיותם נשואים הייתה גבוהה ומאז מועד הקרע נפגעה רמת המחייה של הקטינים מאחר והאשה נושאת ברוב הוצאות הקטינים, לרבות הקטין איתי שהוא בעל צרכים מיוחדים.

בנוסף לדמי המזונות האמורים לעיל, יישאו שני ההורים בהתאם ליחס הכנסותיהם (75%-25%) בכל הוצאות החינוך, בהתאם לדרישת מוסדות החינוך, לרבות: בתי ספר, צהרונים, רכישת ציוד לבית ספר, סל תרבות, דמי שכלול, מחזור קייטנה בקיץ עבור כל קטין, שיעורים פרטיים, חוג אחד לכל ילד בעלות של עד 250 ₪ לחודש עבור כל ילד, אבחונים שונים ע"פ גורם מטפל וכיו"ב- הכל כנגד הצגת אסמכתות בכתב אחד לשני.

מובהר כי במקרה ומי מהצדדים לא יעמוד בתשלום הוצאות החינוך והרפואה של הקטינים ודמי המזונות, וההורה האחר יצטרך לגבות חיובים אלה, יוכל הוא לפנות ללישכת ההוצאה לפועל במסלול מזונות, על מנת לגבות את התשלום.

כל אחד מהצדדים נושא בתשלום החזר המשכנתא באופן שווה.

...

מששוכנעתי שחוות הדעת נערכה תוך בחינה מקיפה של כלל האסמכתאות שהובאו לעיון וידיעת האקטואר בדבר זכויות הצדדים, מתקבלת חוות הדעת במלואה, תוך אימוץ חלופה ב שבה.

מכל המקובץ לעיל, ניתן תוקף של פסק דין לחוות דעת האקטואר לאיזון שוויוני לפי שוויים במועד הקובע.

סוף דבר התביעה למזונות הקטינים מתקבלת בחלקה כמפורט בסעיף 31 דלעיל.

בהמשך כתב התביעה, נטען כי צרכי הקטינה מורכבים מרכיבים כלהלן: סך של 1,300 ₪ בגין מזון (מטרנה), סך של 700 ₪ בגין ביגוד והנעלה, סך של 650 ₪ בגין ספרים, אגרת חינוך, טיולים, צעצועים, סך של 100 ₪ בגין הוצאות נסיעה, סך של 350 ₪ בגין תרבות ופנאי, ימי הולדת, סך של 200 ₪ בגין הוצאות רפואיות, סך של 700 ₪ בגין .

הנתבע העריך את 7 הוצאות הקטינה בסך של 1,500 ₪ לחודש ( 200 ₪ בגין טיטולים, 500 ₪ בגין מזון, ₪ בגין נסיעות, 300 ₪ בגין ביגוד והנעלה, 200 ₪ בגין אבזרי ילדים ומשחקים, סך של 150 ₪ בגין בילויים ומתנות וסך של 50 ₪ בגין הוצאות רפואיות).

התובעת לא הסבירה מדוע במקרה כאן צרכי הקטינה, שאינה בעל צרכים מיוחדים, עולים על סכומים אלו ולמעשה מחקירתה עלה כי טענותיה נטענו בעלמא, ללא ביסוס ועל דרך ההפרזה.

למרות שבסעיף 13 את טוענת שאת נימצאת במצוקה כלכלית קשה ביותר, כן? למרות זאת הורייך חייבו אותך במדור? למרות שבסעיף 34 את טוענת שהגעת לפת לחם של ממש, כן? למרות זאת חייבו אותך במדור? על זה שאת גרה בדירה שבבעלותם ושגרת בה בילדותך? ההורים שלי מרויחים מינימום, הם לא יכולים לעזור לי. לכן אני צריכה לשלם, לי יש אח קטן בן 10 שצריך לעזור לו. שאלת בית משפט: דודה שלך עוזרת לך? שאלת בית משפט: כמה את משלמת? כמה שאני יכולה, כל פעם זה שונה.

4 החל ממועד הגשת התביעה, יישאו הצדדים בחלוקה בשיעור של 40% התובעת ו 60%- הנתבע בהוצאות רפואיות חריגות מכל מין וסוג שהוא, לרבות רפואת שיניים כולל אורתודנטיה, משקפיים/עדשות מגע, טיפולים פסיכולוגיים/רגשיים, איבחונים, וכל הוצאה רפואית אחרת חריגה אשר איננה מכוסה (במלואה או בחלקה) על ידי קופ"ח, ובכלל זה הפרשים בגין אותה הוצאה חריגה לאחר קבלת החזר מכל מקור שהוא, א"כ ההחזר מתקבל מביטוח פרטי הממומן ע"י הורה אחד בלבד שאז רק ההורה המממן זכאי להנות מהחזר זה. כל הוצאה רפואית כנ"ל תעשה על יסוד אסמכתא מגורם רלוואנטי המאשר את נחיצותה, אשר תועבר מהורה אחד לשני בתקשורת מתועדת 10 ימים טרם הוצאת ההוצאה/קבלת הטיפול.

15 החל ממועד הגשת התביעה יישאו הצדדים, בחלוקה בשיעור של 40% התובעת ו 60%- הנתבע בהוצאות החינוך כדלקמן: אגרות חינוך, שכר לימוד וכל תשלום אחר הנידרש לתשלום ישירות למערכת/מסגרת חינוכית לרבות ועד הורים, שעורי עזר (ע"פ המלצת הגורם הרלוואנטי), תנועת נוער ותוכנית מצוינות.

...

נוסף על כך, כפוף להצגת הסכם שכירות תקף / הסכם הלוואת משכנתא תקף ומגורים בפועל בדירה שאינה דירת הורי התובעת, הנתבע ישלם לתובעת סך השווה לשיעור של 30% משכר הדירה המשולם או תשלום המשכנתא החודשי ולא יותר מסך של 750 ₪.

ברע"א 8256/99 פלונית 213 בעמוד 234 – נאמר כי דרישות היושר, שיקולי ההגינות ותחושת 18 ( נ' פלוני פ"ד נ"ח( הצדק של החברה הישראלית מובילים למסקנה כי בנסיבות מסוימות תהא חובה לתשלום מזונות גם במקרה של ידועים בציבור או זוגות שנישאו בנישואין אזרחיים, ראו שם בעמוד 238: "בכל הנוגע לתשלום מזונות לאחר פרידה יש דימיון רב בין בני זוג,

לסיכום –לא נמצא בסיס לטענות התובעת, לא בהסכם מפורש ולא בהסכם מכללא או תום לב, ומכל מקום התובעת לא עמדה בנטל להוכיח צורך ממשי בפסיקת מזונות משקמים או כי סבלה חרפת רעב ועל כן תביעתה למזונות משקמים נדחית.

סופו של דבר נקבע במסגרת החלטה זמנית כדלקמן: "לכן, לאחר בחינת זמני השהות כמפורט בסעיף 6 לעיל והעזרה שנותן המשיב בטיפול בילדים, בכישוריה של האם ויכולה להיתפרנס לפחות בשיעור שכר המינימום כפי שעשתה עד 5/18 בטכניון במשרת סטודנט, בשכרו של המשיב, בהקף ההלוואות לרבות ההחזר בגין תשלומי המשכנתא, וזכותו של האב לקיום סביר אני קובע שתי תקופות לתשלום המזונות תקופה ראשונה שתימשך כ-3 חודשים על מנת לאפשר לאם למצוא מקום עבודה ובתקופה השנייה מזונות תוך היתחשבות בשכרה של האם, כדלקמן:

   לעומת זאת, בעיניין אחר קבעתי כי מקובלים בעיני  דבריה של כבוד  סגנית הנשיא, הש' רבקה מקייס בתיק תמ"ש [כ"ס] 24690/04 פלונית נ' פלוני [פורסם במאגרים המקוונים] (להלן: "עניין פלונית") כדלקמן: "ואולם, איני סבורה כי מלוא הגימלה של ילד נכה באה לפטור את ההורים מהוצאות השוטפות של הילד הנכה.  מטרת קצבה זו לתת להורים אפשרות לדאוג לצרכים המיוחדים של ילד מיוחד זה,..." באותו עניין, נקבע על ידי כבוד השופטת מקייס כי האב ישלם דמי מזונות לבתו הקטינה, וכי ההוצאות הרפואיות החריגות ישולמו מתוך גמלת המל"ל ורק אם הוצאות אלה תהיינה מעבר לסכום מלוא הגימלה, בכפוף להצגת חשבוניות, יישא הנתבע במחצית יתרת ההוצאות הרפואיות החריגות.

נתון נוסף שיכול ללמד על יכולתו הכלכלית של הנתבע היא העובדה שעד לחודש יולי 2019 לערך התגוררו הצדדים בדירה שבבעלות הורי הנתבע (ס' 14 לכתב התביעה לפירוק שתוף אותה הגיש הנתבע כנגד התובעת בתלה"מ 15556-05-20).

הדרך הראויה הינה מחד גיסא,  לקבוע חיוב במזונות הקטין, ומאידך גיסא, להורות כי הוצאותיו החריגות, רפואיות וחינוכיות הן אלו המיוחדות הנובעות מהצרכים המיוחדים והן אלו שאינן נובעות מהצרכים המיוחדים,  תשולמנה מתוך גמלת הנכות, ולחייב את ההורים  לשם בהישתתפות,  רק מקום שבו ההוצאות בפועל עולות על הגימלה המשולמת.

ב.   הוצאות חינוכיות - צהרון [עד סוף כתה ב' בהתאם לתעריף צהרון צבורי, ובכפוף לכך שהאם עובדת], קייטנות [מחזור אחד בקיץ בעלות קייטנת ערייה / מתנ"ס], חוגים [חוג אחד לכל קטין בעלות מתנ"ס], ספרים, אגרות חינוך, רישום לביה"ס, לועד הכיתה שעורים פרטיים, בקיזוז ההטבה שתקבל האם מהמל"ל. כל החלטה על הוצאה חינוכית מהותית  תיתקבל תוך שתוף והיוועצות בין ההורים ובהסכמתם.

...

אינני מתעלם מהטענה כי הנתבע אינו עובד כיום, ובשקלול הנתונים, הגעתי למסקנה כי פוטנציאל הכנסתו של הנתבע סך של 17,000 ₪ נטו לחודש.

לפיכך, אני מורה כי התובעת תשמש "הורה מרכז". לאחר ששקלתי את מכלול הנתונים, לרבות מצבו הרפואי המיוחד של הקטין,  את יכולת השתכרות האב ביחס להשתכרות האם ואת חלוקת זמני השהות של הקטינים עם הוריהם, הנני מחייב את הנתבע לשאת במזונותיהם של שני הקטינים בסך של 1,500 ₪ לחודש עבור כל אחד מהם, כולל דמי מדור.

סבורני כי בנסיבות, לנוכח זמני השהות הקיימים והסכומים שנפסקו, אין לפסוק דמי טיפול.

נטען כי טרם הפרדה, נשא הנתבע בתשלום סך 250 ₪ עבור המשכנתא, מחצית ארנונה ומחצית חשמל בלבד משך מספר חודשים ולאחר ההחלטה בדבר מזונות זמניים שילם גם את הסך שנפסק שם, 1,500 ₪ כיום לאחר שהתובעת רכשה את חלקו של הנתבע בדירה, היא נושאת בהחזר משכנתא חודשי סך 1,734 ₪ לחודש ובכל צרכי הקטינים, לרבות הוצאות החינוך של 3 הקטינים והוצאות אחזקת מדור.

אשר למצב כיום נטען כי הנתבע מוציא ומביא את הקטינים ממסגרת החינוך, הילדים הגדולים מגיעים שוהים אצלו באופן חופשי, ולנים ועל אף הקשיים הוא עושה מאמצים להיות שותף פעיל, הוא מגיע לכל הפגישות, אסיפות הורים הקשורים לקטינים והוא מספק את צרכיהם.

נפסק שם פה אחד בסעיף 3 לפסה"ד הנ"ל כי: "הוחלט פה אחד כאמור בחוות דעתו של השופט ע' פוגלמן. בגילאי 15-6 חבים שני ההורים באופן שווה במזונות ילדיהם מדין צדקה, תוך שהחלוקה ביניהם תיקבע על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות העומדים לרשותם, לרבות שכר עבודה, בנתון לחלוקת המשמורת הפיזית בפועל, ובשים לב למכלול נסיבות המקרה. יישום עיקרון זה במקרה הטיפוסי של משמורת פיזית משותפת, ייעשה ברוח העקרונות האמורים בפיסקה 61 לחוות דעתה של השופטת ד' ברק-ארז, כבררת מחדל שניתן לסטות ממנה. בצד האמור, על בית המשפט לעינייני מישפחה להפעיל את שיקול דעתו בנסיבות כל מקרה ומקרה". דיון והכרעה: לשם הכרעה בתביעת מזונות יש ראשית לידון בצרכי הקטינים, ביכולות ההורים וביחס ההכנסות ביניהם.

ראו עמ"ש (ת"א) 1180-05-14 א.א. נ' מ.א., מיום 26.3.2015, עמוד 4 השופט שוחט: "הסכומים עליהם הועמדו הצרכים ההכרחיים לא נקבעו על בסיס מחקרי או כלכלי כלשהוא... ומהוים חזקה שניתנת לסתירה בהתקיים נסיבות מיוחדות/חריגות בהקשר לתא המשפחתי הספציפי והקטינים במסגרתו, שעניינם עומד לדיון. ייתכנו בהחלט מקרים בהם מוכח (והנטל על מי שטוען זאת), כי הצרכים ההכרחיים של משק הבית שעניינו עומד לדיון נמוכים יותר מהסכומים שנקבעו ככאלה, מה שמשפיע על גובה צרכי הקטנים כלפי מטה..." במקרה דנן הצדדים לא טענו כי מדובר בקטינים בעלי צרכים מיוחדים או אחרים או כי רמת החיים להם הורגלו היא גבוהה מהממוצע.

...

ביום 8.2.19 ניתנה החלטתי בבקשה לפסיקת מזונות זמניים.

לפיכך, אני קובעת כי יחס חלוקת האחריות ההורית וזמני השהות הוא 85% התובעת ו-15% הנתבע.

ממועד פסק הדין ישלם הנתבע למזונות ומדור הקטינים ב, א ו-ה' סך 930 ₪ עבור כל קטין.

לאב 3 ילדים בגירים, מתוכם בת המתגוררת עמו וכן בת בוגרת בעלת צרכים מיוחדים שאמה משמשת לה אפוטרופסית והאב משלם לאם את הוצאות הנסיעה לבת בכל שבוע.

האב הצהיר כי קיים לו חוב בגין הלוואה שניטלה לטובת רכישת רכב בהחזר חודשי של 1,800 ₪.

יש לקבוע בנוסף לכך שכל הורה יישא במחציות מהוצאות החינוך והבריאות החריגות, ומהסכומים יש לקזז את הקיצבאות והמענקים שמקבלת האם בגין הקטינות.

לא הוצגו כל ראיות לתשלום סכום בגובה זה עבור ביגוד והנעלה של הקטינות ודוקא הסכום שצוין בכתב התביעה נראה כתואם יותר את רמת החיים של המשפחה והצרכים הממשיים של הקטינות.

...

הנני קובע, כי כל דרישה לטיפול ו/או להשתתפות של האב במימון או תשלום הוצאות חריגות כאמור (חינוכיות ורפואיות) תיעשה אך ורק לאחר שהאם תמצה כל ההליכים מול כל הגורמים האחראים על מימון, סבסוד, השתתפות ו/או מתן הנחות והטבות.

הנני מחייב את הצדדים להתייעץ זו עם זה ועם גורמים מקצועיים מוסמכים בטרם הוצאת הוצאה כאמור שהיא מעל 200 ₪.

לאור התוצאה אליה הגעתי אני קובע כי כל צד יישא בהוצאותיו.