תביעת דיבה בגין תסקיר פקיד סעד נגד פקיד הסעד

ביום 6.1.2021 הגישה העותרת תביעה אזרחית נגד העו"ס לסדרי דין בין היתר בעילות של פגיעה בפרטיות, הפרת חובה חקוקה, לשון הרע ורשלנות מקצועית (תביעה זו עודנה מתבררת; להלן: התביעה האזרחית).

כך, בעיניין פלוני, הפנה בית המשפט את העותרת להעלות טענותיה שמכוונות לפגמים בהתנהלות "ועדת תסקירים" בבית המשפט לעינייני מישפחה: "[...] לעותרים סעד חלופי. התסקיר שלצורך הכנתו היתכנסה הועדה נערך בהתאם להחלטת בית המשפט לעינייני מישפחה במסגרת הליך המתנהל בין האם לאב בעיניין סדורי הראייה של הקטין. [...] תסקיר זה [...] ייבחן על ידי בית המשפט לעינייני מישפחה לאחר הגשתו, והוא שייקבע את המשקל שיש לייחס לו [...] ככל שלעותרים השגות באשר לאופן עריכת התסקיר ולמשקל שיש לייחס לו כתוצאה מאופן עריכתו - עליהם לפנות לבית המשפט לעינייני מישפחה בעיניין זה. [...

באותם המקרים - כאשר היה מדובר בטענות של נאשם בדבר פגמים שנפלו בהגשת כתב אישום (לרבות בשלב החקירה) - נקבע על ידי בית משפט זה כי על אף כי לבית משפט זה, בשבתו כבית דין גבוה לצדק, הסמכות לבחון את תקינות מעשיהם של גופי שילטון הרי ש'דרך המלך' להעלאת טענות מעין אלה היא במסגרת ההליך המתנהל לפני הערכאה הדיונית וכי על כן דין העתירות להדחות על הסף" (בג"ץ 2592/10 פלוני נ' פקידת סעד לסדרי דין, פסקה 8 (26.4.2010) (להלן: עניין פלוני)).

...

בו ביום הגישה העותרת בקשה להטלת חיסיון על התסקיר ובית המשפט נעתר לבקשה.

באותם המקרים - כאשר היה מדובר בטענות של נאשם בדבר פגמים שנפלו בהגשת כתב אישום (לרבות בשלב החקירה) - נקבע על ידי בית משפט זה כי על אף כי לבית משפט זה, בשבתו כבית דין גבוה לצדק, הסמכות לבחון את תקינות מעשיהם של גופי שלטון הרי ש'דרך המלך' להעלאת טענות מעין אלה היא במסגרת ההליך המתנהל לפני הערכאה הדיונית וכי על כן דין העתירות להידחות על הסף" (בג"ץ 2592/10 פלוני נ' פקידת סעד לסדרי דין, פסקה 8 (26.4.2010) (להלן: עניין פלוני)).

נוכח כל האמור לעיל, הרי שלעותרת יש סעד חלופי בדמות פנייה לבית המשפט לענייני משפחה.

סוף דבר: העתירה נדחית.

במכתב הפירסום יש גם טענת כנגד גורמי הרווחה והמשטרה שלא עשו כלום בעיניין חשדותיה של הנתבעת בעיניין ; כך למשל לעניין פקידת הסעד ציינה הנתבעת במסמך " זו

( ( ספרו של אורי שנהר, דיני לשון הרע", תשנ"ז 1997 , עמ' במקרה דנן מדובר בפירסום שעשתה הנתבעת כנגד הגרוש שלה - התובע, כאשר קיים ביניהם סיכסוך קשה ,מר ,קצוני ומתמשך, ויעידו על כך התסקירים הרבים שהוגשו לתיקי צוי : ההגנה לעיל, שציינו זאת, פעם אחר פעם , כך למשל בתסקיר מיום 17/1/2012 " מדובר בזוג המאופיין בקונפליקט גבוה ומתמשך ובריבוי דיונים משפטיים סביב נושאי

התובע מפנה לפסק דין ב עא (ת"א) - 04- 10 עו"ד אילן בומבך נ' עו"ד אמיר פישביין, שם נקבע כי בתביעה בגין לשון הרע על פי החוק, שבה הוכח נזק, בין שמדובר בנזק ממוני - ובין שמדובר בנזק לא ממוני, רשאי בית המשפט לפסוק פיצוי על פי דיני הנזיקין הכלליים, כאשר אין מיגבלה עקרונית על סכום הפצוי.

...

לענין פרסום פסק הדין אני מאשרת פרסום ללא שמות הצדדים או פרטים מזהים, וזאת במטרה לשמור על טובת הקטינה ולא לפגוע בה. מספר הערות לפני סיום - לא מצאתי להיזקק לטענת הנתבעת כי, יש לקזז מהסכום שייפסק נגדה כל סכום שהתובע קיבל ואו יקבל מהנתבעים האחרים - מנועי חיפוש .

מדובר בטענות שאינן רלבנטיות ואין בהן ממש , לא מצאתי להתייחס אליהן ודינן להידחות.

סוף דבר אני מקבלת את התביעה כאמור לעיל ,וקובעת כי הנתבעת אחראית לפרסום לשון הרע בעצם שליחת המכתב לא.ד.,ולא עומדת לה הגנה לפי חוק איסור לשון הרע.

טיעוני הצדדים תמצית טיעוני התובע לטענת התובע, בתביעה "בעיניינה של קטינה" יש להזמין תסקיר משירותי הרווחה לבחון הסתת הקטינה כנגדו ע"י הנתבעת, לקבוע חלוקה שווה של הסעות בחגים וחופשות, ולהפנות את הנתבעת לאיבחון על מנת לבחון את אופיה ושיקול הדעת שלה.

מינוי עו"ס לסדרי דין – הוענקו סמכויות לפקידת הסעד בלישכת הרווחה בעיר מגורי הקטינה _____, שכבר הוסמכה בעבר בהליכים קודמים בעיניינם, לפי סע' 19 ו- 68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב 1962- , וכן הוזמן תסקיר לרבות המלצות.

עיון במקרים שהובאו בפסיקה שעסקו בתובענות בין בני מישפחה בהקשר זה, מעלה כי כל מקרה בהתאם לנסיבותיו, לא כל ביטוי חריף יש בו משום לשון הרע.

...

תמצית טיעוני הנתבעת לטענת הנתבעת, את התביעה "בעניינה של קטינה", הגיש שלא בהתאם לתקנות, לא הפריד בין עילות התביעה כנדרש, ותבע סעדים שלא ניתן להעתר להם כאן.

לסיכום ובשקלול כל האיזונים שפורטו, נמצא לחייב את הנתבעת, לשלם לתובע פיצוי בסך .

לסיכום, בהתאם לחוק השמות ולהסכמת ההורים ניתן לקטינה שם משפחתם של שני ההורים.

התביעה נדחית.

( תלה"מ (י-ם) 56328-06-18 ח.ל. נ' ר.א.א. ]פורסם בנבו[ ( דומה שאחד הטעמים שביסוד הריסון בפסיקת פיצוי, בגין נזק לא ממוני, נוכח לשון הרע שפורסמה אגב סיכסוך זוגי, הוא החשש מהצפת בתי המשפט בתביעות בשל לשון הרע, אף כאשר עסקינן בפרסומים שנעשו מתוך סערת רגשות, ללא כוונה לפגוע.

התברר שהאב לא עוול במאומה, אין ולא כלום במשקל הראיות הדרוש בדין האזרחי וככל שגירסת הנתבעת "התפתחה" וכללה תגובות מחריפות לכל ניסיון להרחיב את הקשר בין הקטין לבין אביו, קל לסבור כי הנתבעת החליטה להביא לניתוק הקשר ואחר כך לא ממש בחלה באמצעים לשם השגת מטרה זו. כאשר העידה עוד בשנת 2015 פקידת הסעד, אמרה היא במפורש כי שלילת העלילות כנגד התובע לא הפריעה לנתבעת להמשיך ולהזין את הקטין במסר ולפיו אביו מסוכן.

תלונות כי הסב פוגע מינית גם בילדה, גן בבן (וראה תסקיר שירותי הרווחה מיום 17.09.2018.

...

61-62 , תשס"ג) מסקירת פסיקת בתי המשפט הדנה בשיעור הפיצוי הכספי שנקבע בגין נזק לא ממוני שהסב הורה אחד למשנהו מחמת הסתת הילדים עד לכדי ניתוק קשר, עולה המסקנה לפיה המגמה במרוצת השנים היא להעלות את רף הפיצוי בגין נזק שאינו ממוני, תוך התחשבות במשך הנתק ואופיו, שיעור תרומת ההורה המסית לסרבנות הקשר, ופועלו של ההורה האחר.

השוו: עמ"ש (ת"א) 47311-10- 13 פלוני נ' פלמונית ( 2014 ) בסעיף 65 לפסה"ד. נוכח האמור סבורני, כי יש להעמיד את סכום הפיצוי אותו על האישה לשלם לאיש, בגין נזקיו הלא ממוניים, אשר נגרמו בעטיה, הן נוכח שלושה פרסומי לשון הרע אותם פרסמה אודותיו כאמור, והן נוכח הסתתה את הילדים, באופן 29 ".₪ שהוביל לניתוק הקשר בינם לבין האיש, בסך כולל של 250,000

( המוסכמת למתן רשיונות יבוא פמ"מ – 30.06.2005 סוף דבר 80,000 ₪ בסך הכל).

מן הכלל אל הפרט - האם הוכח הנטען? האם הייתה למנוחה תלות בזוכת הצוואה, הנכדה, כטענת המתנגדות? האם הוכחה השפעה בלתי הוגנת? האם כשירותה של המנוחה הושפעה מלחץ שהופעל עליה? האם הוכחה מעורבות בעריכת הצוואה? האם הטענות כנגד הבן אבי-הנכדה, יש בהן להביא לפסילת צוואה שמזכה את הנכדה? לצורך בחינת הדברים, תובא להלן המסכת הראייתית שעלתה בדיוני ההוכחות, מהמסמכים, מהליכים משפטיים שנוהלו בעבר, ומהעדויות הרבות.

( (תסקיר פקיד הסעד ______, מיום 20.12.2008 בהחלטה ארוכה ומפורטת קבע בית המשפט בכ"ס בהליך האפוטרופסות, לאחר דיון, כי יש למנות אפוטרופוס חצוני לגוף ולרכוש לאם, ומונתה הקרן לטפול בחסויים (ביום 8.6.2009 .

( וכן אישר שיש לו סיכסוך כספי עם העד לצוואה שתבע אותו (ע' 47-48 טענת הנכדה בסיכומים (ס' 81 ), כי אביה היה 'מבולבל' בעדותו ואינו זוכר להפריד בין השלבים השונים של עריכת הצוואה, ולא בין הצוואה למתנה, נדחית.

...

טענת זיוף שנזנחה - טענה נוספת שהועלתה בכתב ההתנגדות, הינה טענת זיוף, שנזנחה בסיכומים, לא הוכחה במסגרת ההליך, ונדחית.

לסיכום, במכלול כל שפורט לעיל, נקבע כי הצוואה הינה פרי השפעה בלתי הוגנת על האם המנוחה, פרי שליטה ותלות בבן ובנכדה.

אף שחלקן של הראיות והנסיבות, לו יעמדו ברשות עצמן, לא בהכרח יביאו למסקנה זו, הרי שבבחינת כולן יחדיו, הרי שבהתאם להלכת 'החוטים השזורים' – בהצטברן יחד הן מעלות קיומה של השפעה בלתי הוגנת על האם.

הבקשה לצו קיום צוואה – נדחית.