תביעת גירושין וכתובה לאחר חלוקת רכוש

הצדדים התגרשו ביום 21.7.21 בהסכם גירושין, והותירו את בירור התביעה לחלוקת רכוש, והכתובה לאחר סידור הגט.

...

. אינה נכס ישיר שירש הנתבע מאמו המנוחה, אולם שוכנעתי כי הדירה ב..

דעתנו כי החוק נתן לגורם השיפוטי שיקול דעת רחב בפסיקה זו. כבר מצאנו שופטים בבתי המשפט שחישבו כל אחד לפי דרכו, הבנתו והשקפתו.

וראה בענין זה פס"ד ביה"ד הרבני נתניה 824780:"לאור האמור, מאחר שהוראת החוק הפשוטה, התואמת גם את גישתו של המשפט העברי איננה מכירה במוניטין אישי כנכס לצורך עריכת איזון המשאבים – לפיכך תביעת התובעת נדחית." על נדון היוון הזכויות אם לשלמם כעת או במועד מימושן ראה לרה"ג מיכאל עמוס שליט"א בספר שורת הדין חי"ז עמ' שעב שמסיק:" מכל האמור עולה שיש לדחות את תביעת הבעל לחייב את האשה בתשלום מיידי של מחצית זכויותיה העתידיות". לאור האמור ביה"ד פוסק כי: ביה"ד דוחה את בקשתה של האשה לאיזון הדירה בנתיבות.

ניתן לפתוח תיק לסידור גט. אם הצדדים לא יגיעו להסכם, ייקבע מועד לדיון בחלוקת הרכוש ובתביעת הכתובה, לאחר סידור הגט.

דיון כתובה ופצוי בפני בית הדין הונחו שתי תביעות גירושין הדדיות: הבעל הקדים ותבע תחילה תביעת גירושין, אחריה הוגשה תביעת הגירושין של האשה.

...

הרב יצחק רפפורט הכרעה לאור האמור פוסק בית הדין: אנו דוחים את תביעת האישה לקבלת הכתובה ופיצוי.

אנו דוחים את תביעת האישה לפסיקת מזונות אישה עד לגירושין.

אנו דוחים את בקשת האישה לחלוקת רווחים מהחנות לממכר פיצות עד למכירת העסק.

ביום א' בתמוז תשע"ג 09.06.2013 ניתן פסק דין מנומק ומפורט, ובו חייב בית הדין את הצדדים להתגרש, והותיר את התביעה לכתובה וחלוקת הרכוש לדיון לאחר סידור הגט.

...

ברם גם אם ננקוט משנה זהירות ונתייחס לטיעון זה שבסיכומיו להפסידה מכתובה מדין עוברת על דת משה, מצאנו לבעל גינת ורדים בתשובה (חלק אבן העזר כלל ד סימן יא) שהתייחס לשאלה מעין זו בטענת בעל לכישוף שהוא סיכון ממשי.

ואמנם היה מקום לשקול פשרה מסוימת כפי שסיים הגינת ורדים אולם הסתירה שנמצאת בטיעוני הנתבע מבטלת גם אפשרות זו. לסיכום: אין עילה הלכתית להפסיד את התובעת בכתובה ותוספת בגין טענת הכישוף של הנתבע.

הנתבע עצמו אינו נקי ממעשים גרועים שאינם פחותים בחומרתם ממעשים אלו, וברמת המתירנות בה למרבה הצער נראה שחיו הצדדים אין לנתבע לבוא על התובעת בתלונות שכאלו להפסידה מכתובה, ועל זה נאמר (מסכת סוטה י' ע"א) "היינו דאמרי אינשי, איהו בי קארי, ואיתתיה בי בוציני" וכבר הרחיבו על אודות בעל הטוען להפסיד אשה מכתובה בגין עוברת על דת יהודית שלא בתום לב ואין זה בא מתוך יראת שמים ראה למרן הראשל"צ הגרע"י זצ"ל בספרו יביע אומר ח"ג סימן כ"א וברבים מן הפדרי"ם ואכמ"ל. לסיכום: אין עילה הלכתית להפסיד את התובעת מכתובה מהעילה של עוברת על דת יהודית.

עיון בהסכם מיום 11.7.2019 מלמד כי מספר סוגיות הקשורות בנישואיו והגירושין של הצדדים הוסדרו במסגרתו, ובכלל זה: עניינים שקשורים לסידור הגט (ס' 1 להסכם); עינייני חלוקת הרכוש בין הצדדים (ס' 8-2 להסכם); פירוק השתוף בדירת המגורים (ס' 12-9 להסכם); אפוטרופסות (ס' 13 להסכם); הורות משותפת (ס' 14 להסכם); ניתנו סמכויות לעו"ס לסדרי דין לקבוע חלוקת זמני שהות (ס' 15 להסכם); חלוקה של תשלום הוצאות החזרי הלוואת המשכנתא והוצאות אחזקת הבית (ס' 16 להסכם); נשיאה בהוצאות בריאות חריגות ובהוצאות חינוך של הקטינים (ס' 17 להסכם); כאשר הוסכם כי תביעת המזונות תישאר פתוחה בשלב זה, וכי ככל שלא יעלה בידי הצדדים להגיע להסכמות, התיק ייקבע להוכחות (ס' 18 להסכם).

יוזכר, כי בדיון שהתקיים בבית הדין הרבני ביום 23.12.2020 דחה הנתבע את הצעת בית הדין לסדר גט ולדון בכתובה לאחר סידור הגט ודרש לקיים דיון הוכחות; "בית הדין: אתה מבקש דיון הוכחות? הבעל: בודאי. אני מסרב לתת גט. אין עילה הלכתית לתת לה גט לעניות דעתי. מה שהיא אמרה זה לא נכון. היא לא טענה את זה בבית המשפט... בית הדין: האם אתה מסכים לתת גט ולדון בכתובה לאחר מכן? הבעל: לא. אני מסרב. אני מבקש לבקש דיון האם אני חייב לתת לה גט. בית הדין: נקבע מועד לדיון בתביעת האשה לגירושין. בית הדין לא יוכל לחייב ב"פ לפני שמיעת הצדדים וקיום דיון הוכחות" (ש' 42-32 פרו' בית הדין מיום 23.12.2020; ת/ט').

...

דיון והכרעה טענה מקדמית – סילוק על הסף אקדים תחילה ואדרש לטענת הנתבע, לפיה דין התובענה להידחות על הסף מן הטעם, כי הסעד שהתבקש בתובענה זהה לסעד לו עתרה התובעת בבית הדין במסגרת תביעת הגירושין שהוגשה על ידה.

אומדן הנזק לאחר שהגעתי לכלל מסקנה, כי התנהגות הנתבע וסירובו במשך כ-21 חודשים לתת גט לאשתו הינם בגדר עוולה המזכה את התובעת לפיצוי, יש לקבוע את גובה הפיצוי.

סוף דבר אשר על כן, אני קובעת כדלקמן: הנתבע ישלם לידי התובעת כפיצוי נזיקי סך של 63,000 ₪.

הנתבע ישלם לידי התובעת הוצאות משפט בסך של 18,000 ₪.

בכ"ה בתשרי התשפ"א (13.10.20) הגישה המערערת לבית הדין הרבני האיזורי נתניה תביעת גירושין וכתובה, שלה כרכה גם את עינייני הילדים – משמורת והסדרי שהות ומזונות, אך לא את עינייני הרכוש.

בפתח הדיון שלאחר מכן, שהתקיים בד' באדר התשפ"א (16.2.21), השיב בא כוח המערערת (היחיד לכאורה אז, עו"ד שרון סגל) לשאלת בית הדין "מה חדש?" באומרו "אין חדש, באנו לנסות שאולי בית הדין יעזור לצדדים", באת כוח המשיב הגיבה: "על זה [אני] מסכימה [...] האיש לא מעוניין להתגרש [...] אבל בסופו של דבר אי אפשר להכריח שלום בית. אז אומר ככה." ולאחר הקדמה זו פירטה באריכות את עינייני רכושם של הצדדים, בא כוח המערערת הגיב, ואף מרשתו עצמה הגיבה, לחלק מן הדברים ונוהל משא־ומתן ער בסיועו של בית הדין לאורך חמישה עמודי פרוטוקול, מלבד משא־ומתן שנוהל שלא לפרוטוקול עם כל צד בנפרד, כשכולו עוסק בעינייני הרכוש בלבד.

אכן למעשה בג"ץ 5679/03‏‏ ביטל, לפי האמור, את ההלכה המשפטית שנקבעה בעיניין איזמן, ולמצער צימצם אותה למקרים שבהם הצדדים עצמם היו נכונים להתגרש מייד לאחר פסק הדין (בעיניין איזמן לא הוזכר סרוב כזה, אלא שבית הדין מצדו הורה כי הצדדים ינהלו משא־ומתן על הסכם גירושין כולל וככל שלא יגיעו להסכם כזה ידון הוא לבקשת מי מהם בתביעות השונות), ולהוציא מקרים שבהם סרב אחד מהם לכך בכלל או סרב לכך כל עוד לא יידונו עינייני הרכוש או עניינים אחרים.

...

אך נוכח כל האמור, גם אם הבנה זו שגויה אין לכך נפקות לענייננו.

) סוף דבר, הצדדים המתדיינים לפנינו – שניהם – כרכו ענייני רכוש שונים, ובפשטות המשמעות היא כריכת כלל ענייני הרכוש, ובכלל זה נכרך בהתנהלותם ובהתדיינותם באופן ברור גם עניינם של יישום ההסכם, הן ההסכם הראשון והן הנספח, וההכרעה במחלוקות הנוגעות אליו בשאלת קבלתה או דחיית של חוות הדעת השמאית, מינויו או אי־מינויו של שמאי אחר וקבלת או דחיית חוות דעתו שלו ואופן איזונן של דירות הצדדים בהתאם לכך אם באמצעות נטילת כל דירה בידי אחד מהצדדים ותשלומי איזון בשל הפער בין מחירי הדירות השונות ואם באמצעות מכירת הדירות או חלקן לצדדים שלישיים, והכול בהתאם לשמאות שתיקבע כשמאות המחייבת.

להתנהלות זו חברו ונלוו גם האמירות הלא ראויות ולא מכובדות כלפי בית הדין קמא וכלפי בית דין זה ואף הניסיון המניפולטיבי והמופרך להציג את אי־קבלת עמדתה של המערערת בסוגיית מעמדו של הסכם (הנספח) כשוויון נפש כלפי סרבנות גט. פסיקתנו והוראותינו נוכח כל האמור הן כדלהלן: אנו דוחים את הערעור על החלטת בית הדין האזורי לעניין הסמכות.