מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת גימלת ילד נכה רטרואקטיבית לפי תקנות חדשות

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

בתקנה 5, המתייחסת ל"מועד התשלום", נקבע בסעיף קטן (ד) כי "ילד נכה ששולמה בעדו גמלה לפני תקנות אלה עד שמלאו לו 18 שנים, יימשך תשלום הגימלה בעד 90 ימים נוספים לאחר היום שבו מלאו לו 18 שנים".] ביום 15.3.2018, בעקבות פנייה יזומה של הנתבע מיום 21.2.2018, הוגשה בשמו של מתנאל תביעה לגימלת נכות כללית.
] הנתבע טוען, כדלקמן: - באופן כללי, תביעת התובעים נגועה בשיהוי ניכר ובנגוד לדין; תביעה לתוספת גמלה (כלומר, לגימלה מוגדלת) היא תביעה לכל דבר ועניין; מטרת הגימלה לילד נכה היא להעניק סיוע לצרכים שוטפים, ולכן יש להגישה סמוך למועד תחילת הנכות; היה על התובעים להגיש את התביעה תוך 12 חודשים מיום הווצרות העילה; הגשת התביעה לאחר מכן מזכה בתשלום למפרע של שנה אחת בלבד.
כלומר, גם אם השתכנע פקיד התביעות כי יש לשלם את התוספת, אזי אין מדובר ב"חידוש אוטומאטי" של הזכאות, אלא למעשה בזכאות חדשה[footnoteRef:36].
כך למשל, בעיניין פלונית נקבע על ידי בית הדין הארצי – בהקשר של גמלת תלויים – כי גם אם לצורך תשלום תוספת תלויים, בן/בת הזוג או הילד אינו נידרש להגיש תביעה עצמאית, הרי שבקשה לתשלום תוספת תלויים היא בעצם בקשה להגדלת הגימלה, והחלטה ביחס אליה היא בגדר "תביעה" לפי תקנה 9 לתקנות הגשת התביעה.
...
ראו גם בסיכומי התגובה של הנתבע[footnoteRef:53]: "... (ש)עד ליום זה, ולאחר למעלה מ-4 שנים, התובעים לא המציאו שום מסמך רפואי ביחס למצבו הרפואי של מתנאל בין השנים 2019-2017, טרם גיוסו לצה"ל, המעיד על התקפים באותה תקופה. המסקנה המתבקשת היא שלא היו (ה)תקפים". [53: ראו סיכומי התגובה של הנתבע מיום 23.11.2023, סעיף 14.
] לסיכום עד כה – אנו דוחים את כלל טענות התובעים ובכל הקשור למתנאל.
סוף דבר לסיכום – טענותיהם של התובעים ביחס לאושרי, אלרואי ו-מתנאל דינן להידחות במלואן – דחינו את טענות התובעים ביחס לאושרי, בעיקר משעה שאושרי מעולם לא קיבל קצבת ילד נכה, ולא ניתן כיום ואף אין הצדקה להעניק לו גמלה רטרואקטיבית, שנים רבות אחורה; דחינו גם את הטענות ביחס לאלרואי, היות שטענות התובעים ביחס אליו התרכזו במכתב אחד בלבד משנת 2019, וכאשר הטענות הועלו לראשונה בשיהוי ניכר ורב ובשלהי שנת 2022; ולבסוף, אנו דוחים גם את טענות התובעים לגבי מתנאל.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

לפני ערעור על החלטת וועדת ערר (ילד נכה) מיום 26.12.2018 (להלן:"הועדה") אשר קבעה כי המערערת זכאית לגימלה בשיעור 100% מתאריך 25.4.2018 עד ליום 11.9.2018.
הועדה קבעה כי המערערת עונה להגדרה של "ילד נכה", כאשר לא ברור מדוע קבעה את מועד התחולה ליום 25.4.2018 ומדוע אין להתחיל את המועד ביום 17.7.2017, בהתאם לסמכותה לקבוע נכות רטרואקטיבית למועד הגשת התביעה לפי תקנה 5(ג)(2) לתקנות.
תחת הכותרת "נימוק", צוין: "הפרעה פרכוסים חדשה עדיין אינה נשלטת". כמו כן סומן בפרוטוקול "טפול רפואי מיוחד" וסומנו 3 (מבין 7) הפרמטרים הבאים: טפול יומיומי בנוגדי פירכוס, מעקב במרפאת מומחים והשגחה קבועה - "זקוק לנוכחות הזולת בקירבתו כדי למנוע מצבי סיכון". כך גם צוין בפרוטוקול הועדה.
...
הוצאות משפט - בנסיבות העניין, ישלם המשיב למערערת סכום של 2,000 ₪, בגין הוצאות משפט.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

סעיף 7 עוסק בבדיקה מחדש, ולפיו "המוסד יבדוק ויקבע מחדש את הזכאות לגימלה ואת שיעורה, אם הגיש הזכאי לגימלה בקשה לבדיקה מחדש והמציא אישור מרופא כי חלה החמרה במצבו של הילד." סעיף 8 לתקנות עוסק בהגשת תביעה חדשה ולפיו "נדחתה תביעה לגימלה לפי תקנות אלה, רשאי התובע להגיש תביעה חדשה, ובילבד שחלפו 6 חודשים מיום שבו נדחתה באחרונה תביעתו לגימלה; לתביעה חדשה כאמור יצרף התובע אישור רפואי בדבר החמרה שחלה במצבו של הילד." סעיף 9 מוסיף וקובע כי "הוכנס ילד נכה למוסד ... או נימסר למשפחת אומנה, יודיע על כך מקבל הגימלה למוסד לביטוח לאומי בתוך שלושה שבועות." מלשון החוק והתקנות עולה כי גמלת ילד נכה משולמת למבוטח, אשר הנו הורהו של הילד הנכה, בעד הילד הנכה, שכן מקבל הגימלה, אשר נידרש להודיע על שינוי במצבו של הילד, הנו ההורה ולא הילד בעל הלקות.
כפי שנפסק בעיניין דנילוב, "ראציונל טעונו של ב"כ התובע, כל ילד נכה יוכל להגיש ערר בנוגע לדחיית תביעת הוריו לגימלת ילד נכה לאחר הגיעו לגיל 18, מכוח סעיף 10 לחוק ההתיישנות (לפיו "בחישוב תקופת ההתיישנות לא יבוא במניין הזמן שבו עדיין לא מלאו לתובע שמונה-עשרה שנה"), וברור כי הדבר עומד בסתירה מוחלטת לתכליתה של הגימלה, ולהלכה הפסוקה אשר הדגישה כי לא נועדה לצורך החזר רטרואקטיבי.
...
העולה מהאמור לעיל הוא כי החלת כללי ההתיישנות המהותיים על התביעה מובילה למסקנה כי זכאות הורי התובע הייתה יכולה להיות לכל היותר למשך שבע שנים לאחור מיום היווצרות עילת התביעה.
לסיכום הזכאות להגדלת הגמלה הינה של הורי התובע, אשר ידעו על זכאותם החל מיום 28.07.15 לכל הפחות, עת הודיע להם הנתבע על טעותו.
התוצאה היא כי דין התביעה להידחות.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

לאחר החלטה זו הגיש המערער תביעה לקבלת הטבות לפי הסכם הניידות ,שאושרה רטרואקטיבית מחודש 7/16 כבעל רכב ובהתאם לאישורים שהציג לפיהם הוא בעל רכב מחודש 8/15 ובעל רישיון נהיגה מחודש 7/16.
מועד הזכאות לקיצבת ניידות לבעל רכב יכולה להיות רק מחודש 8/15 ,מועד בו פנה ללישכת הבריאות מחדש ועמד בתנאים השונים לקבלת הקצבה (בכפוף להמצאת מורשה נהיגה).
באשר לזכאות לקיצבת ניידות לחסרי רכב ,כאמור בס' 15 להסכם הניידות ,הרי שהתקנה ברורה וחד משמעית וממנה עולה כי הזכאות הנה רק למי שהוא מוגבל בניידות ,שמקבל קצבת שר"ם (תקנה 15(ב)(1) או מי שמשתלמת לו גמלת ילד נכה (תקנה 15(ב)(2)).
...
טענות הצדדים לטענת המערער בשל התארכות ההליכים שמחמת המשיב הוכר בסופו של דבר כבעל אחוזי מוגבלות בניידות בשיעור 80% כאמור.
הכרעה אני מקבל את עמדת המשיב, מכל הטעמים המפורטים בסיכומי ב"כ המשיב.
הוועדה שבסופו של דבר קבעה למערער אחוזי מוגבלות בניידות בשיעור 80% , לא קבעה שכך היה מצבו וכך היה שיעור מוגבלותו בניידות כבר בשנת 2011.
סוף דבר תביעת המערער נדחית מהטעמים שהעלתה ב"כ המשיב, ומנימוקים שפורטו לעיל.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 10.4.97 תוקן חוק הביטוח הלאומי בתיקון מספר 15, והוסף לו סעיף 222א, שלפיו: "השר באישור ועדת עבודה והרווחה יקבע כאמור מבחנים בדבר תשלום גמלה בשל ילד נכה, לפי סעיף 222 לתקופה שקדמה להגשת התביעה לגמלה, ורשאי הוא לקבוע תקופות קודמות שונות, בהיתחשב בסוג הליקוי ממנו סובל הילד נכה ובסוג הגימלה המגיעה בעדו". על פי סעיף ההסמכה שבחוק הותקנו תקנות הביטוח הלאומי (דמי מחיה עזרה ללימודים וסידורים לילד נכה) התשנ"ח-1998 שביטלו את התקנות הישנות.
בסעיף 6(א) לתקנות נקבע לעניינו כי: "גמלה לפי תקנות אלה תשולם בעד התקופה המתחילה ב-10 לחודש שבו הוגשה התביעה לגימלה. ראה המוסד כי נתקיימו בילד תנאים המזכים בגימלה גם בתקופה שקדמה להגשת התביעה תשולם הגימלה בעד התקופה האמורה ובילבד שלא תשולם גמלה בעד תקופה העולה על 48 חודשים שבתכוף לפני הגשת התביעה". טענת התובעים היא משלא התבקשה הילדה להמציא בדיקת שדה ראיה, מדובר בפגם מהותי ויש לחייב את הנתבע בתשלום גמלה החל ממועד לידתה.
אשר לסבירות של הוראת החוק והתקנות, נקבע בפסיקה שתביעה לגימלה יש להגיש תוך 12 חודשים מיום הווצרות עילת התביעה וככל שהתביעה מוגשת לאחר מועד זה, תוכר הזכאות לתקופה של שנה אחת בלבד למפרע מיום הגשת התביעה (סעיף 296 לחוק).
השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות ומבחנים בדבר תשלום גמלה בשל ילד נכה לפי סעיף 222, לתקופה שקדמה להגשת התביעה לגימלה, ובילבד שלא תשולם גמלה לפי הסעיף האמור לתקופה העולה על 12 החודשים שבתכוף לפני הגשת התביעה לגימלה, ואם הוגשה בקשה לבדיקה מחדש בהתאם להוראות שנקבעו לפי סעיף 222 – לתקופה העולה על 12 החודשים שבתכוף לפני הגשת הבקשה כאמור; השר רשאי באישור ועדת העבודה והרווחה לקבוע תקופות קודמות שונות, בהיתחשב בסוג הליקוי שממנו סובל הילד הנכה ובסוג הגימלה המגיעה בעדו.
...
לסיכום נוכח כל האמור לעיל, אנו סבורים כי לא נפל פגם מהותי בהחלטה של הנתבע לעניין מועד התשלום הרטרואקטיבי של הגמלה.
לכן, דין התביעה להידחות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו