מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת ברי רשות להצהרה על זכויות בנחלה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

אישרה שבבקשה לתיקון כתב התביעה בפ"ת ובתצהיר שצרפה לבקשה צו טענה והצהירה שנכון למועד הגשת תצהירה היו במושב 19 נחלות פנויות.
אילו ההסתדרות לא הייתה מאשרת את הסכמי בר הרשות לאחר צוי המניעה שניתנו בפ"ת, או אם הייתה פונה לבית משפט השלום בפ"ת לאחר שהתובע עמיחי סמדג'ה הגיש לה את המסמכים להכיר בו כבר רשות בטען ביניים כיצד לנהוג בנסיבות העניין, הייתה נחסכת תביעה זו. נשאלת השאלה היכן היה הייעוץ המשפטי של הנתבעת 4, ההסתדרות, שהוא שומר הסף במקרים מעין אלו, בכל הזמן הזה?).
כאשר היו צריכים לרשום זכויות בר רשות בנחלה היו פונים למר משה חסן.
הם לא פנו לבית המשפט בבקשה להוראות מכיוון שבעת שהגיע התובע עם כל המסמכים, טרם ניתן פסק דין (תשובה מוזרה, הרי ההסתדרות ידעה על צו המניעה, וידעה שהתובעים לא היו בעלי דין בתביעה בפ"ת, וידעו שיש לתובע ולגב' אביב אותן זכויות על פי הפרוגרמה, והיא הנותנת שעל ההסתדרות היה לפנות לבית המשפט בבקשה למתן הוראות, וכל ההליך שבפני היה נחסך, והיו נמנעות החלטות סותרות של בתי המשפט).
...
סבור אני שיש לקצוב את מועד הבנייה לזמן ריאלי של קבלת היתר בנייה ובניית הבית, וסבור אני שתקופה של 3 שנים הינה תקופה סבירה.
סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, תוצאת פסק הדין הינה כדלקמן: אני מורה לנתבעות 3 ו-4 ביחד ובמשותף לבנות בתוך 3 שנים מהיום בנחלה אחרת פנויה במושב גיתית (שכן לפי העדויות יש 80 נחלות במושב ויש כ-30 נחלות פנויות) בית בגודל המקורי של הבית שהיה בנוי על חלקה 37; מיד לאחר בניית הבית תיערך הגרלה בין משפ' אביב למשפ' סמדג'ה איזו נחלה תקבל כל אחת מהמשפחות.
ואז הרישום של גב' מטר אביב בספרי ההסתדרות כברת רשות בחלקה 37 יישאר על כנו, והתובע עמיחי סמדג'ה יירשם בספרי ההסתדרות כבר רשות בנחלה בה ייבנה הבית החדש; בתקופה זו של שלוש השנים יש להשאיר את המצב הקיים על כנו, באופן שהרישום של הנחלה על שם גב' מטר אביב יישאר על כנו, ואילו החזקה בבית ובמגרש שסביבו תישאר בידי מר עמיחי סמדג'ה, כאשר על מר עמיחי סמדג'ה המתגורר בבית לשלם את כל המיסים המוניציפליים בגין מגוריו בבית במגרש 37 כל עוד הוא מתגורר בו או מחזיק בו; מאחר והנתבעים 1 ו-2 הם אלו שגרמו להליכים אלו שבפני עקב כך שלא צירפו את התובעים וגורמים נוספים במושב לתביעה שהגישו לבית המשפט בפתח-תקוה, ישלמו הנתבעים 1 ו-2, ביחד ולחוד, לתובעים, ביחד ולחוד, כדלקמן: את הוצאות המשפט בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל; שכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

כן נקבע כי המבחן לסיווג התביעה לעניין היתיישנות הוא מבחן "תוכן התביעה". תוך עשיית שימוש במבחן "תוכן התביעה", הרחיב וקבע בית המשפט העליון בע"א 8234/09 שם טוב נ' פרץ כי, שעה שהסעד של הצהרה על זכויות בעלות בנכס לא היה עוד בר ביצוע באותו מקרה, יש לראות בתביעת פיצוי בגין שווי הנכס חלף האכיפה, כסעד של אכיפה במקרקעין, ולכן החיל תקופת היתיישנות בת 25 שנים.
כך גם הוכרה תביעה לביטול עסקת מתנה ביחס לזכויות בר רשות בנחלה, הגם שנקבע כי אין מדובר בזכויות קנייניות (רמ"ש 4867-02-15 ד.ש. נ' ל.ה.) בע"א 3260/11 ברכה נ' אפריקה ישראל להשקעות בע"מ נקבע כי הכרעה בשאלת סיווגה של התביעה, אם במקרקעין אם לאו, תלויה באופי הסעד וטיב הזכות הנטענת – תוכן התביעה ומהותה.
...
אין בידי לקבל את טענת המשיב לפיה המועד בו נולדה עילת התביעה הינו מועד עריכת ההסכם בשנת 2003, שכן, הגם שנרשם בפסיקתא כי זכויות המבקשים לא תירשמנה במרשם המקרקעין, אף המשיב איננו טוען כי כבר במועד חתימת ההסכם ידוע היה למבקשים שלא ניתן יהיה לרשום את הזכויות בחלקה במרשם המקרקעין.
לא נטען כי כבר באותה עת היתה ידועה למבקשים עמדת רמ"י לענין זה. אני קובעת כי המועד בו נולדה עילת התובענה הינו 12/07/05, המועד בו הודיעה רמ"י למבקשים בכתב כי לא ניתן לרשום את החלקה ע"ש המשיב, וכי בהתאם לפסיקתא תוחכרנה הזכויות בחלקה למבקשים, אך לא תירשמנה במרשם המקרקעין.
סוף דבר: לאור כל המקובץ, הבקשה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בסעיף 11 לכתב התביעה נכתב כך: "11. במסגרת הליך זה, תבקש התובעת, לאפשר הגשמת תכלית החכירה במקרקעי ציבור, ולקבוע כי הנתבעים הפרו את הוראות החוזה והחלטות המועצה, ובשל כך להורות על השבת הנחלה לרשות המדינה ולחייב את הנתבעים ו/או מי מהם בתשלום דמי שימוש ראויים בגין השמוש הבלתי חוקי אשר נעשה בחלקה ב' של הנחלה והרווחים אותם הפיקו." ובמשך כתב התביעה בפרק הסעדים הנתבעים נכתב כך: "הצהרה על בטלות זכויות הנתבעים במקרקעין והשבתן לידי המדינה
התובעת הוסיפה כי לגבי הנתבעת 2 (להלן: "האגודה") האגודה אמנם היא בגדר שוכרת במקרקעין (ולא בגדר בר רשות) אולם לטענת התובעת "ברור כי בנסיבות העניין, משהנתבע העקרי הנו גרין, אין מקום לפצל בינה לבין גרין בנוגע לסעד המבוקש של הצהרה על בטלות הזכויות". התובעת הוסיפה כי אין טעם בפיצול הדיון בנוגע לסעדים המבוקשים של דמי שימוש וסעד ההשבה, הנובעים מאותה מסכת עובדתית.
...
" כאמור בענייננו, אין המדובר בחכירה לדורות אלא בחוזה משבצת שהינו חוזה שכירות או חכירה למשך שלוש שנים אני סבורה כי משעה שתביעה לאכיפת חיוב בחוזה שכירות נתונה לבית משפט השלום בשל מהות זכות השכירות כזכות שעניינה חזקה, הרי שגם תביעה שעניינה סעד הצהרתי בדבר בטלות זכות השכירות לגבי מקרקעין, מקומה להתברר בבית משפט השלום שכן אין מקום לקבוע סמכות שונה שעה שמדובר בהכרעה לגבי קיום או העדר קיום של זכות מאותו סוג (השוו ע"א 476/88 אשתר נ' נפתלי פ"ד לח (2) 630 בעמ' 755 בהקשר של בעלות - לעניין הסמכות לדון גם בשאלת ביטולו של חוזה מכר) .
לנוכח כל האמור, הסמכות בקשר לסעד המבוקש לגבי זכות השכירות של האגודה נתונה לבית משפט השלום.
לפיכך, הסעד המבוקש שעניינו סעד הצהרתי לגבי בטלות זכויות הנתבעת בחלקה ב' של הנחלה איננו נתון לסמכותו של בית משפט זה ואני מורה על מחיקתו מכתב התביעה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

התובעים עותרים לסעדים שלהלן: להצהיר כי התובע הוא "... בר רשות בנחלה במושב אמירים, אשר חלקה א' שלה מצויה בגבולות משק 17...", זאת בהתאם להסכם שנחתם ביום 5.8.1973 בין המנוחים והסוכנות, "ובגבולות המשק, כפי שהיו קיימים מיום חתימת ההסכם ועד היום", ולהורות על רישום התובעים כבעלי הזכויות בנחלה 17 וכן להורות למושב אמירים לייחד לנחלה זו שטחים חקלאיים (סעיף 28 (א) לתביעה).
התובע פנה למושב, באמצעות ב"כ, והבהיר לו כי הוא עומד על זכויותיו כבר רשות במשק 17.
...
אני דוחה את טענת התובעים, לפיה המושב והסוכנות היו צריכים לפנות לרמ"י להשלמת הקצאת המגרש לטובת המנוחים .
סוף דבר דין התובענה להידחות.
אני מחייב את התובעים, יחד ולחוד, לשלם לכל אחד מהנתבעים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪.

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2023 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

לאחר שקרע נקרע ביחסי האח ורעייתו (והליכים ביניהם התנהלו בפני בית משפט זה החל משנת 2012) עתרו הצדדים כנגדם ביום 9.3.17 בתובענה לסילוק יד (תמ"ש 20782-03-17) במסגרתה הצהירו שמיום העברת הזכויות בנחלה על שמם "הם בעלי מלוא הזכויות בנחלה" (סעיף 43).
בהסכם הממון ויתרה התובעת על זכות בר הרשות במשק (ואף על הזכות כבת ממשיכה במשק) והסכימה לקבל רק מחצית שווי ההשקעות במשק.
כאמור, עד להסכם הממון זכויות הצדדים בנחלה (כברי רשות ואף קודם לכן כבנים ממשיכים) היו שוות.
...
מעת פינוי דירת המגורים, אז תצטרך התובעת לשכור דירה בה יוכלו בנות אלה להתגורר בזמנים שאין הן שוהות בבסיס, ולהעמיד להן את התנאים לכך, ועד לסיום שירות צבאי סדיר ישלם הנתבע לתובעת סך של 600 ₪ לחודש בעד מזונות ומדור כל אחד מהבנות הבגירות.
סיכומו של דבר, הריני מורה כדלקמן: הנתבע ישלם לידי התובעת בעד מזונות הקטינים סך של 2,400 ₪ (1,250 ₪ עבור Y, 1,150 ₪ עבור X) מדי ראשון לחודש.
מעת פינוי הדירה ועד לתום שירות חובה בצה"ל ישלם הנתבע לתובעת סך של 600 ₪ לחודש בעד מזונות ומדור כל אחד מהבנות הבגירות Z, A ו- B. הסכומים האמור יישאו הפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן, על בסיס המדד הידוע היום, ויתעדכן מידי שלושה חודשים, ללא עדכון בדיעבד.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו