תביעת בעלות בחלקת מקרקעין ברחובות

רקע והשתלשלות האירועים במועדים הרלוואנטיים לתביעה דנא, היו התובעים הבעלים הרשומים של שתי חלקות קרקע המצויות בדרום מערבה של העיר רחובות, אשר שטחן הכולל 15,291 מ"ר, והידועות כחלקות 32 ו-33 בגוש 3651 (להלן: "חלקות התובעים" או "החלקות המקוריות").

...

בסיכומי התשובה טענו התובעים כי הנתבעות 1,2 מנועות מלטעון לאי מיצוי הליכים בנושא החזר הוצאותיהם בהסתמך על הוראת סעיף 106ד(2) לחוק, שכן טענה זו הינה, כך נטען, "בבחינת הרחבת חזית". טענה זו אף היא, כקודמתה, דינה להידחות.

אני דוחה אפוא, לאור האמור, את עתירת התובעים להחזר הוצאותיהם.

התוצאה א. סוף דבר, לאור האמור והמקובץ לעיל התוצאה היא כי דין התביעה להידחות על הסף, כמו גם לגופה – וכך אני אומנם מורה.

בית המשפט המחוזי בבאר שבע בפני: כב' השופט אריאל ואגו ה"פ 2051-06-15 המבקשים: 1. יצחק חכמון 2. נורית חכמון ע"י ב"כ עו"ד דוד ג'והן המשיבים: 1. רשות מקרקעי ישראל 2. אילנה חכמון 3. עמוס חכמון 4. הוועדה המקומית לתיכנון ובניה באר-טוביה 5. לישכת רישום מקרקעין רחובות המשיבים 2-3 ע"י ב"כ עו"ד אלדד שורק ועו"ד ענת רואש המשיבות 1 ו-5 ע"י ב"כ פמ"ד (אזרחי) עו"ד בנימין גבאי פסק דין

אלו, נזכרים בהמשך לסעיף 125 שלעיל, הקובע כי "אין בכך לגרוע מהוראות סעיפים 93 עד 97 לפקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש], תשכ"ט-1969". סעיפי ההחרגה בפקודת ההסדר, שעליהם נסמכים המבקשים שלפני (אף כי טיעוניהם מתמקדים בעיקר בחלופות המנויות בסעיף 93), הם כדלקמן: "93. שוכנע בית המשפט לאחר ההסדר שרישומה של זכות בפנקס הושג במירמה, או שזכות שהייתה רשומה בפנקס קיים הושמטה מן הפנקס החדש או נרשמה בו שלא כשורה, רשאי בית המשפט, בכפוף לדין החל על היתיישנות תובענות, להורות על תיקון הפנקס, אם דרך ביטול הרישום או בדרך אחרת כפי שבית המשפט ראה לנכון; אולם בית המשפט לא יורה על תיקון הפנקס אם רכש אדם מקרקעין בתום לב ובתמורה, מבעל רשום, אחרי ההסדר.

השני, נעוץ במכתב, שעליו מבססים המבקשים את טענותיהם, ביחס לטעות שנפלה, כביכול, במדידת השטח על-ידי רמ"י. במכתבו של מר ליאור גורן, מרכז בכיר לפרצלציה, אגף בעלות ורישום ברמ"י, מיום 28.12.14, סעיף 5 (המכותר "סיכום"), נכתבו הדברים הבאים: "מבדיקת הנתונים שלעיל עולה, כי נפלה טעות במדידת המגרשים והשטח שנקבע בתוכנית לצרכי רישום, ומאוחר יותר כשטח חלקות 4 ו-5, אינו תואם את השטח המוגדר בתב"ע ושטחי העיסקאות שנחתמו". והוסף כי: "מאחר ומדובר בחוכר רשום, יש לקבל את הסכמתו לכל פעולה של תיקון הגבול". בדברים אלה, רואים המבקשים משום הודאת בעל דין, שהוא גם הבעלים של הקרקע, בטעותו, ועל כך מבססים, למעשה, בקשתם למתן הסעד ההצהרתי.

...

מדובר בהסכמה לגיטימית ומקובלת, עליה, אין חולק, המבקשים חתומים.

מסקנה זו מתעצמת אף לנוכח התעלמותם של המבקשים, שוב ושוב, ממכתבי הרשות, במהלך ביצוע המדידות והכנת תוכניות הרישום, שאליהם, מצופה היה מהם להיות ערים וליתן דעתם, ובמידת הצורך התנגדותם, במועד הקבוע לכך.

משהמשיבים התנגדו למינוי מומחה, ומשלא עמדו המבקשים בנטל הכבד, להוכחת עילה לשינוי הרישום - אין מנוס מדחיית בקשתם.

לאור כל האמור לעיל - הבקשה לשינוי רישום הזכויות בשטח המריבה - נדחית.

לצדדים חלקות מקרקעין הגובלות זו בזו, המצויות ברחוב ההדס ברחובות.

המקרקעין מושא התביעה הנם "מקרקעין מוסדרים" ובהתאם להוראות ס' 125 (א) לחוק המקרקעין התשכ"ט-1969, נסחי המקרקעין שצורפו כנספחים א' ו-ב' לכתב התביעה, מהוים "ראייה חותכת", הן לזכויות המשיבים בחלקה 273 והן לזכויות המבקשים בחלקה 274.

לעניין הטענה להיעדר סמכות עניינית, אומר כבר עתה כי על פניו נראה כי דינה של טענה זו להדחות שכן המדובר בתביעה שהסעד המבוקש בה הנו בעיניין החזקה במקרקעין ולא בשאלת הבעלות בהם.

...

מכל מקום, אינני מוצא לנכון בשלב זה, לתת החלטה מפורטת ומנומקת בעניין זה. סבורני שמקומה של טענה זו, כמו טענות נוספות להתברר במסגרת הדיון המקדמי שייערך בתביעה.

לסיכום אני קובע כי התביעה אינה כשירה להידון בסדר דין מקוצר ואני מורה על מחיקת הכותרת.

היחידה המשפטית תנתב את התיק למותב מתאים בהתאם לתכנית העבודה ויומן בימ"ש. המזכירות תמציא העתק החלטתי לב"כ הצדדים ולנתבעת 3 ניתנה היום מוצ"ש יא חשון תשע"ט 20 אוקטובר 2018, בהעדר הצדדים.

רקע הצדדים שלום ושמעון גדסי, הם אחים, בעלים משותפים במקרקעין הידועים כגוש 3658 חלקה 295, המצויים ברחוב ככר החשמונאים 16 בשכונת מרמורק בעיר רחובות (להלן "החלקה").

לפיכך לא נותרה בידי שלום הברירה אלא להגיש תביעה זו. הסעד המבוקש על ידי שלום בתביעה זו הוא – כי בית המשפט יסמיך את ב"כ של שלום ככונס נכסים על זכויותיו של שמעון בחלקה, על מנת שיחתום בשם שמעון על כל הבקשות, התוכניות וההיתרים הנדרשים על מנת לאפשר לשלום לבנות את ביתו על מגרשו, זאת מבלי לפגוע בזכות מזכויותיו של שמעון.

...

אינני מקבל את טענות ב"כ הנתבע לפיהן הצגת טיוטת התב"ע מהווה הרחבת חזית, ביחס לתוכנית שהוצגה בתחילה.

מהראיות והעדויות שנשמעו בפניי שוכנעתי כי אין הצדקה ממשית לסירובו של שמעון, הדבר סותר את התחייבותו בהסכם החלוקה ונעשה בחוסר תום לב. לנוכח כל האמור, מצאתי לחייב את שמעון לחתום על מסמכי טיוטת התב"ע – התקנון והתשריט – במתכונת שהוגשה לתיק בית ביום 27.7.20.

אין בכל האמור לעיל כדי לקבוע דבר במישור היחסים שבין מי מהצדדים לבין ה"ה פרץ, בעלי הזכויות בחלקת משנה 4, אשר אינם צד להליך זה. למעלה מן הצורך מובהר עוד, כי אין בפסק דין זה כל קביעה במישור הסמכויות המסורות על פי דין לרשויות התכנון.

סוף דבר אני מחייב בזה את הנתבע לחתום על מסמכי טיוטת התב"ע – התקנון והתשריט – במתכונת שהוגשה לתיק בית המשפט בית ביום 27.7.20.

מבוא לפני 3 בקשות לסילוקה על הסף של תובענה אשר הגיש מר שלמה נחמיאס (להלן: "התובע" או "נחמיאס"), נגד שותפיו בפרויקט מקרקעין בפינת הרחובות רוטשילד, הרצל ולילנבלום בתל אביב (הנתבעים 8- 13 אותם הגדיר התובע כנתבעים פורמליים, והנתבעים 3, 5 – 7; להלן יחד: "בעלי המקרקעין"), נגד יזם הפרויקט, חברת תדהר מגדל רוטשילד בע"מ (להלן: "הנתבעת 4" או "תדהר" או "היזם"), נגד עורך הדין שמונה על ידי הצדדים לקידום הפרויקט (להלן: "הנתבע 2" או "עו"ד קורן") ואף נגד הבורר אשר דן בסכסוך בין הצדדים, כבוד הנשיא (בדימוס) השופט אורי גורן (להלן: "הנתבע 1" או "הבורר").

רקע עובדתי הסכם שתוף 2005, הסכם עקרונות 2010, תחילת הבוררות והסכם פשרה 2011 בבסיס מערכת היחסים בין הצדדים, הסכם שתוף פעולה שנחתם בתאריך 2.6.2005 בין התובע (באמצעות חברה בבעלותו ובהמשך בעצמו) והנתבעים הפורמליים, אשר החזיקו בחלקות מקרקעין גובלות בפינת הרחובות הרצל, לילינבלום ושדרות רוטשילד בתל אביב, הן חלקות 14, 15, 16, 17 ו -19 בגוש 7245 (להלן בהתאמה: "הסכם שתוף 2005" או "הסכם שתוף הפעולה"; ו - "מיתחם המקרקעין" או "המיתחם").

...

" [עניין SKS, פסקאות 34 -35; ההדגשות שלי – נ.ע.] סיכום התובענה נדחית על הסף.

משסבורני כי הגשת התביעה דנן יש בה גם לעלות כדי שימוש לרעה, בשים לב לעקרונות שהתווה בית המשפט העליון, אך עם זאת, משניתן פסק הדין על בסיס כתבי הטענות בלבד, מבלי שנתקיים דיון, וכן לאור גילו ומצבו הבריאותי של התובע, כנטען על ידיו, ראיתי להורות כי התובע יישא בהוצאות בסך 10,000 ש"ח ₪ עבור כל אחת מן הבקשות (סה"כ 30,000 ₪), לתשלום תוך 30 יום.

המזכירות תסגור את התיק ותשלח את החלטתי לצדדים, בדואר רשום.