בנוסף לטענת התובעים בשל הצורך לשלם את החוב הנידרש על ידי הבנק, נקט הוא כנגד התובע בהליכי הוצל"פ כאשר חוב המשכנתה עמד על 990,000 ₪ והתובע שילם לבנק סכומים שוטפים בסך של כ־350,000 ₪ וכן ממכירת דירות קיבל לידיו הבנק 1,560,000 ₪, כך שסך הכול שילם התובע לבנק 1,910,000 ₪ דהיינו סכום עודף של כ־920,000 ₪ המסתכם למועד הגשת התביעה בסך של 1,033,917 ₪.
הבנק מציין כי גם את ההסכם השלישי הפרו 'החייבים' (התובעים ואריה גרשון) ברגל גסה והוא הודיע להם ביום 23.4.13 כי בכוונתו לנקוט כנגדם בכל האמצעים (ר' נספחים יג–יד) ולאחר מכן, משראו החייבים כי אין להם בדל של טענה להצדקת פירותיהם מההסכם השלישי הגישו הם את התובענה דנן כמהלך נגד להליכים שהבנק התרה שינקוט כנגדם.
לטענת הבנק הוא העניק לתובעים ארכת חסד סופית ואחרונה לתיקון ההפרות (ר' נספח ט) ומשלא תוקנו ההפרות הועמדה "הלוואת המחילה המותנית של עופר" כהגדרתה בהסכם השני לפרעון מיידי.
כך שככל שחפצו התובעים לדעת מה מצב החשבונות, הפקדונות והבטוחות בפרויקטים (שבנייתם טרם הסתיימה או הסתיימה), יכלו הם לפנות אל הבנק ולעשות כן. לא הוכח על ידי התובעים כי הם עשו כן ולא הובא על ידם כל הסבר משכנע מדוע לא.
הסכם הפשרה השני
בהסכם הפשרה השני (נספח כה) משנת 2009 אישרו החייבים (התובעים ואריה גרשון) כי חובם הכולל לבנק בשלושת חשבונות שצויינו בסעיף 1 עומד על סך של 2,105,170 ₪ וכי עקב הפרתם את ההסכם הראשון "עומד מלוא החוב לפרעון מיידי" (סעיף 2).
...
אשר על כן ישלם התובע 2 לבנק את הסך של 191,424 ש"ח נכון למועד הגשת התביעה, בצירוף ריבית כקבוע בנספחים ג' ו-ד' לכתב התביעה שכנגד, עד מועד התשלום המלא בפועל (ר' בהרחבה סעיפים 366-332 לעיל).
בנסיבות העניין בשים לב לניהולו של התיק לאורך שנים, מספר הדיונים שהתקיימו, היקף העבודה ותוצאתו, הנני מחייב את התובעים, ביחד ולחוד, לשלם לבנק בגין שכר טרחת עו"ד (ביחס לתביעה ולתביעה שכנגד) סך כולל 225,000 ש"ח, עד יום 28.2.23 וממועד זה ואילך ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק.
כמו כן ישלמו התובעים לנתבע, ביחד ולחוד, חלקו בעלות ההקלטה והתמלול (כנגד הצגת אסמכתאות מתאימות), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד כל תשלום ועד מועד מתן פסק הדין.
