מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת בנק מלווה נגד רוכשי דירה בגין העברת כסף לקבלן

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בחיפה ת"א 7971-11-19 רחמים ואח' נ' בונה הצפון חברה קבלני בנין בעכו בע"מ בפני כבוד השופטת אספרנצה אלון התובעים- המבקשים עוז רחמים ואח' ע"י ב"כ עוה"ד אייל ורדי גלר ואח' הנתבעת- המשיבה 1. בונה הצפון חברה קבלני בנין בעכו בע"מ ח.פ. 510356397 ע"י ב"כ עוה"ד שי אושוביצקי ואח' 2. בנק הפועלים בע"מ ח.פ. 520000118 ע"י ב"כ עוה"ד אורי גאון ואח' צד ג'- משיבה פורמאלית חברת החשמל לישראל בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד אלעד זרנקין ו/או נועם פרץ החלטה
ביום 27.03.2022 ניתן פסק דין בגדריו התקבלה תביעת הרוכשים כנגד היזם שהקים את הפרויקט ומכר את הדירות לקבלת הפצוי הקבוע בסעיפים 5א(א) ו-(ב) לחוק המכר (דירות), תשל"ג-1973, בגין האיחור במסירת הדירות.
חובת התשלום של הרוכשים עבור דירותיהם אינה כלפי היזם, אלא הועברה על דרך של המחאת חיובים לבנק המלווה את הפרויקט עצמו, שהנפיק לצורך הבטחת הכספים ערבויות לכל רוכש.
...
יוצא אפוא כי החיוב לתשלום הכספים אינה קיימת לטובת היזם, אלא קיימת לטובת הבנק בלבד, וזאת מכוח המחאת חיובים.
סוף דבר, בשל השעבוד הקבוע, ההמחאה על דרך השעבוד של הכספים והתשלומים המגיעים ליזם מאת הרוכשים, חובה שהועברה לבנק בדרך של המחאת החיובים, וכן כוחו המהותי הגובר של העיקול על פני כוחו הדיוני בלבד של העיקול - הבקשה לעיקול זמני נדחית.
בצד זאת אני קובעת כי ממועד הגשת הבקשה לסעד זמני (24.02.2022) ועד ליום 07.04.2022 (10 ימים לאחר מתן פסק הדין שניתן ביום 27.03.2022 לא תיחשב תקופה זו כתקופה בה איחרו ו/או התעכבו הרוכשים שלא כדין בתשלום יתרת התמורה עבור הדירות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בנוסף, התב"ע הייתה מאושרת ל-6 יחידות בלבד בעוד שבפועל נמכרו 13 דירות בפרויקט; מכרו זכויות של חלק מחברי הקבוצה באמצעות ייפוי כוח שאינו מסמיך אותם לבצע את המכירה; "קנו החוצה" חברים מהקבוצה בסכום הקרן ואת יתרת הכספים העבירו למר מדמוני, במקום להעביר ליתר חברי הקבוצה; כספים בפרויקט לא עברו דרך חשבון נאמנות ושולמו ישירות לנתבעים; לא רכשו לתובעים פוליסת ביטוח חיים; לפרויקט אין דו"ח שמאי משנת 2012 המסדיר את תיקצוב הפרויקט טרם העברת הכספים על ידי התובעים; עורכי הדין פעלו על פי הנחיות מר מדמוני בלבד, ללא שקיפות וללא קבלת החלטות כדין; אין כתב הוראות לנאמן; לא אושר לפרויקט לווי או מימון בנקאי והנתבעים החלו לאיים על התובעים שיחתמו לצורך שעבוד הקרקע לשוק האפור; מלבד הערת אזהרה על הקרקע אין לתובעים בטוחות בגין הכספים ששלמו עד כה ואשר מהוים כ-82% ממחיר הדירה הסופי על פי הסכם הרכישה.
סך הכספים ששולמו בפרויקט (בנכוי שכ"ט עורכי הדין): 772,500 ₪ סך התשלומים לקבלן גדסי: 815,319 ₪ סך התשלום בגין הדירה בפועל: 1,587,819 ₪ (772,500 ₪ + 815,319 ₪) ההפרש בין המחיר המובטח למחיר ששולם בפועל: 388,819 ₪ (1,199,000 ₪ - 1,587,819 ₪) אני קובע איפוא כי הזוג שדה זכאים לפצוי בסך 388,819 ₪ בגין ראש נזק זה. הזוג שורק – לטענת הזוג שורק הנזק שניגרם להם נוכח הפרת ההסכמים על ידי מדמוני נדל"ן הוא 535,395 ₪ [סך 996,908 ₪ (המחיר ששלמו הזוג שורק עד להגשת כתב התביעה) + סך 811,787 ₪ (הסכום ששלמו הזוג כחלון לגדסי) בנכוי סך 1,273,000 ₪ (עלות הדירה המובטחת (1,190,000 ₪ בתוספת 7%))].
וזו לשון עיקר ההסכמה שקבלה תוקף של החלטה ביום 02.10.2017: "הגענו להסכמה לפיה הרוכשים הפוטנציאלים (העתידיים) ישלמו לתובעים באמצעות ב"כ סך 700,000 ₪ בתוך 90 מהיום. כנגד הפקדת הכספים מתבטל העיקול שהוטל בתיק זה על המקרקעין הידועה כחלקה 19 גוש 8731, ותוגש הודעה ובקשה מוסכמת לבית המשפט לצורך מתן צו לביטול העיקול בלישכת רישום המקרקעין [...]" לאחר ששקלתי את טענות הצדדים אני סבור כי יש ממש בטענת עו"ד רוטשילד להפחתת סכום התביעה בגין אותם 700,000 ₪ שהתקבלו לידי התובעים מכוח הליך העיקול בתביעה דנן.
...
אני מחייב את איי.די.איי לשפות את עו"ד גליקו בסך 29,250 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת ההודעה לצד שלישי ועד למועד התשלום בפועל.
אני מחייב את מר מדמוני ומדמוני נדל"ן לשפות את עו"ד רוטשילד בסך 1,769,174 ₪ בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום הגשת ההודעה לצד השלישי ועד למועד התשלום בפועל.
בנוסף אני מחייב את מר מדמוני ומדמוני נדל"ן לשלם לעו"ד רוטשילד הוצאות משפט בגובה מחצית אגרת בית המשפט בגין ההודעה לצד השלישי ובתוספת שכר טרחת בא כוח עו"ד רוטשילד בסך 100,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

להשלמת התמונה, הגיש הנתבע כנגד התובעת תביעה שכנגד בגין פיצוי כספי בסך של 230,600 ₪ בה עתר להשבת כספים אשר שילם על חשבון העסקה בסך של 14,048 ₪; וכן פיצוי בסך של 107,000 ₪ בגין הוצאותיו עקב ביטול העסקה (מסירות מיוחדות מארה"ב לארץ, הוצאות השהייה בארץ והוצאות המתווך); ופצוי נוסף בסך של 123,000 ₪ בגין ההליכים המשפטיים שנוהלו כנגדו, לרבות תיק הוצאה לפועל, צו עיכוב יציאה מהארץ ונזקים נפשיים שנגרמו לו לטענתו בעקבותיהם.
אכן היתה מחלוקת בין הצדדים לעניין השאלה האם הנתבע קיבל לידיו את פנקס התשלומים לצורך העברת תשלום לחשבון הבנק המלווה ואם לאו.
בנגוד לטענת הנתבע כי הדירה נרכשה ללא היתר, וכי ההיתר ניתן שנה וחצי מיום חתימת ההסכם, התובעת הציגה היתר בנייה אשר ניתן עוד לפני תחילת ביצוע הבנייה, אשר קיבל לווי בנקאי צמוד על ידי בנק הפועלים, לרבות שעבודים שונים.
ההיתר עליו הצביע הנתבע ואשר ניתן ביום 20.03.19 הנו למעשה "היתר שינויים", אשר מגיש קבלן במהלך ביצוע הבנייה בדבר שינויים שחלו במהלך הבנייה, והדבר לא נסתר מעיניו של הנתבע.
הפקת שוברי התשלום על ידי הבנק המלווה למסירה לרוכשים לשם העברת התשלומים לטובת הבנק, מהוה למעשה הוכחה לכך שהבנייה החלה רק לאחר קבלת היתר הבנייה.
...
סוף דבר אני מקבל את התביעה במלואה ומורה על חיוב הנתבע בתשלום הפיצוי המוסכם בסך של 410,000 ₪ בתוספת הפרשי ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה (26.02.18) ועד יום התשלום בפועל.
אני מורה על דחיית התביעה שכנגד.
הנתבע ישלם לתובעת הוצאות משפט בסך של 10,649 ₪ ובשכר טרחת עורך דין בסך של 28,100 ₪, הכל בתוספת ריבית והצמדה מהיום ועד יום התשלום בפועל.

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

לגרסת המשיב כפי שזו הוצגה למפרקת, הכסף הועבר בהמחאות שנתן אביו לשותפות ע.מ בנה ביתך, שהיתה הקבלן המבצע של החברה לבניית הפרויקט והתחייב להעביר אסמכתות, שכאמור לא הובאו.
נשאלת השאלה, אם סך נוסף של 250,000 ש"ח כדי לשריין הדירה שולם בהעברה בנקאית וכך גם כל התשלומים שבוצעו עבור הדירה בהמשך, מדוע שולם סכום זה במזומן, כאשר האב - שהוא מקור הכסף מסר לכאורה שיקים למטרה זו. לגירסת אבי המשיב, הסכום שולם על ידו לעדיאל לוי, שמבחינתו הוא החברה; הסכום שולם בחמישה שיקים שעדיאל פרט למזומן.
כשנשאל המשיב למה היה צריך למסור השיקים לעדיאל שיפרוט זאת למזומן, תחת לקחת הכסף ולהעבירו לחברה עונה "אני אומר שעדיאל בעצם סיפר לי את זה שהדירה עומדת למכירה והוא עזר לי לקנות את הדירה. הוא סיפר לי שהיא למכירה. כשהתקשרתי לאבא לשאול אותו מה עם הכסף שהוא הבטיח לי כמו לכל האחים שלי, הוא סיפר לי שהוא כבר העביר שיקים לעדיאל על סך 250,000 ש"ח. כל אחד מהאחים שלי קיבל 250,000 ש"ח לצורך קניית דירה. אז פניתי לעדיאל לשאול אותו מה עם השיקים כי יהושוע היתקשר לשאול אותי מה עם הכסף, אז אני עשיתי חקירה מה קורה עם הכסף, אני לא התקשרתי ליהושוע לומר לו שהכסף אצל עדיאל. (פר ' 15.3.22 עמ' 30 ש' 15 - 20). כל ההסברים הם חסרי הגיון. האב משלם הכסף עוד טרם החליט המשיב לרכוש הדירה, לא סביר שישולם כסף מבלי שהבן מודע לכך ונתן הסכמתו, אחרת לא היה צריך להיתקשר לאב ולשאול מה עם הסכום שהבטיח לו כמו לשאר האחים ואז המשיב מתחיל לחפש את הכסף, היכן הוא.
בנגוד לטענת המשיב, עו"ד בר יוסף העיד שלא ליווה הפרויקט באופן פיזי לגבי היתקדמות הבניה אך מכיוון שהיה מדובר בפרויקט ללא לווי בנקאי "והיה לי קצת רגש בענין, אז השתדלנו להגיע מידי פעם לאתר, לראות איפה הדברים עומדים לראות שזה באמת בתוך השלבים , הרבה פעמים מסתכלים על הדברים באופן כללי" (עמוד 42 ).
ציינתי גם "בענייננו, כל שנותר להשלמה הוא למעשה קבלת טופס 4 ואולי פריטים קטנים נוספים. על הרוכשים להפנים שיקבלו דירה למגורים, אם כי יתכן ויתברר, כי פגמים בה, אך ככל שיקבלו הדירה לא קמה להם הזכות לאי תשלום יתרת התמורה, או לקזוז הנטען על ידם. מכל מקום קזוז זה לא הוכח, אך מאחר ועסקינן בשלב מקדמי, בו טרם הושלמו הדירות, הסכומים אינם מוגדרים ולכן שמורה לרוכשים הזכות לטעון לקזוז עם הגשת תביעות החוב על ידם". (ס' 18 להחלטה) כך שאין מקום לקזוז והטענות לנזקים מקומם בתביעת החוב.
ולפני סיום - המשיב מלא טענות כרימון כלפי המפרקת שלא עשתה עבודתה נאמנה ולא כך הדבר; ידי המפרקת כבולות, היא פועלת בחלל בו זרועות שונות מושכות לכל כיוון, תוך ניצול מצבה של החברה והעמימות בה פעלו הגורמים השונים בה. מבחינה זו המפרקת מצויה באפלה ובדקה כל אשר אך ניתן, מספר בקשות הוגשו נגד אותם דיירים שלא שילמו מלוא התמורה וזאת לאחר שבדקה בדוק היטב את גילגול הכספים הנטענים, ששולמו כתמורה עבור הדירה והתברר שחלק מהדיירים לא ממש דייקו.
...
לא נינתן לכרוך אמירה כללית זו, עם המסקנה אותה מנסה להסיק המשיב לגבי קבילות ותוכן מש/1 אליו התיחס עו"ד בר יוסף באופן פרטני.
ככל שהמשיב ישלם מלוא התמורה, יהיה פטור מתשלום דמי השימוש.
המשיב ישלם הוצאות הבקשה ושכר טרחת עו"ד לקופת הפירוק בסך של 80,000 ש"ח, וזאת תוך 30 יום, לא ישולם הסכום הוא ישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל.

בהליך ערעור חדלות פרעון תאגיד (עחד"ת) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בחיפה עחד"ת 33701-09-23 אבקסיס ואח' נ' בונה הצפון חברה קבלני בנין בעכו בעמ ואח' בפני כב' השופטת בטינה טאובר, סגנית נשיא בעיניין: חוק חידלות פרעון ושיקול כלכלי, תשע"ח-2018 להלן: "החוק" ובעניין: תקנות חידלות פרעון ושיקול כלכלי, התשע"ט-2019 להלן: "התקנות" ובעניין: בונה הצפון חברה קבלני בנין בעכו בע"מ , ח.פ. 510356397 להלן: "החברה" ובעניין: עו"ד אלונה בומגרטן להלן: "הנאמנת" ובעניין: מאיר אבקסיס ואח' להלן: "המערערים" ובעניין: בנק הפועלים בע"מ להלן: "הבנק" ובעניין: הממונה על הליכי חידלות פרעון ושקום כלכלי להלן: "הממונה" פסק דין
העירעור מופנה כנגד הכרעת הנאמנת בשני רכיבים בתביעות החוב שהגישו המערערים: דחיית טענת המערערים למעמד של נושה מובטח בשל טענת קזוז הפצוי שחבה להם החברה בגין איחור במסירת דירות שרכשו המערערים מתשלום יתרת התמורה עבור הדירות; דחיית טענת המערערים לפצוי כספי בגין התחייבות נטענת של החברה לספק דירות מחולקות.
סעיף 13.18 להסכם המכר מעגן את מערכת היחסים בין הבנק לרוכשים, כדלקמן: "מוסכם בזה, כי אין לבנק המלווה כל אחריות או מחויבות מכל מין וסוג שהם כלפי הרוכש בקשר לבניה ולחוזה למעט התחייבויותיו הכתובות והמפורשות של הבנק בגוף כתב הערבות שימסרו לרוכש על ידי הבנק המלווה. לרוכש אין ולא תהיינה כל זכויות/טענות, דרישות ו/או תביעות מכל מין וסוג שהם כלפי הבנק המלווה, למעט זכויותיו על פי הערבויות הבנקאיות שקבל ו/או יקבל מאת הבנק". על רקע האמור, אין מחלוקת כי המערערים היו מודעים לכך כי החברה המחתה לבנק באופן בלתי חוזר את הסכומים המגיעים לה מרוכשי הדירות, כך שאת התשלום בגין רכישת הדירות היו רוכשי הדירות חייבים לשלם לבנק ולא לחברה.
ב., 4 ו-5 לנספח ד' להסכם המכר שקובעים כדלקמן: "ב. התמורה בגין הדירה תועבר ישירות לחשבון החברה שמספרו 5166 בבנק הפועלים בע"מ...באמצעות שוברי תשלום שימסרו לרוכש במעמד חתימת הסכם זה או לאחר מועד חתימת הסכם זה.
...
בכל מקרה, סבורני כי בנסיבות המקרה דנן, הויתור על זכות הקיזוז חוסה תחת עקרון חופש החוזים ומהווה התחייבות חוזית לגיטימית בין הצדדים.
לאור האמור, סבורני כי לא עלה בידי המערערים להוכיח קיומה של זכות קיזוז לא מכוח המערכת ההסכמית שבין הצדדים ולא מוכח הוראת סעיף 255 לחוק חדלות פירעון, ומשכך אין כאמור מקום לקבל טענת המערערים להקניית מעמד של נושה מובטח מכוח זכות הקיזוז, ודין טענות המערערים בעניין זה להידחות.
סוף דבר סיכומו של דבר – הערעור נדחה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו