תביעת בנק הפועלים לתשלום חובות בחשבונות עסקי ופרטי

לפניי תביעה כספית בסך 2,742,728 ₪ שהגיש התובע (בנק הפועלים בע"מ, להלן: "הבנק") כנגד בעלת החשבון –הנתבעת 1 "סופר מודיעין בע"מ" (להלן: "סופר מודיעין") והנתבעים 2-3 שהנם מורשי חתימה בחשבון וערבים לחובות סופר מודיעין מכוח כתב הערבות.

ביום 2.12.2014, ולאחר שנערכו לכל הפחות שתי פגישות עם נציגי הבנק (ראו פירוט להלן), ולאחר שהוצגה בפני הבנק תוכנית עסקית הנוגעת לסופר מודיעין (להלן: "התוכנית העסקית", ראו נספח י"ד לת/1), חתמה סופר מודיעין על מיסמכי פתיחת חשבון מס' 11550 בסניף 169 של הבנק (להלן: "החשבון"); ביום 9.12.2014 נחתמו כאמור כתבי הערבות; ביום 16.12.2014 חתמה חברת הייטס שבבעלות צימברג ויאיר על אגרת חוב כלפי הבנק, לסילוק של כל החובות המובטחים של סופר מודיעין והבטחת התחייבות להחזרת הלוואה מיום 16.12.2014 על סך 3,000,000 ₪ כהגדרה באגרת החוב (נספח ו' לתביעה), במועד זה ניתן מישכון מדרגה ראשונה על פקדון כספי בסך 3,000,000 ₪ בחשבון 277070 מס' עסקה 3500001 (להלן: "הפקדון").

בנוסף טוען יאיר כי היתנהלות שכפה הבנק גרמה למתן צו הפרוק כנגד קוסט; כי הבנק הסתיר שה-"נהנית" בחשבון זו חברת קוסט וזאת בנגוד לחובותיו על פי דיני הלבנת ההון וראה פירוט בסעיף 95 לסיכומי יאיר; ככל שביהמ"ש יורה על השבת כספים יש לבקשם מסופר מודיעין ולא מהנתבעים, אשר לא קיבלו את הכספים ולכן לא יכולים להשיבם; כי יש לבטל את ערבות הערבים כאשר הבנק לא הציג את אישור מסגרת האשראי; לא הוכח כי כתבי הערבות חלים על החוב הנטען ולא גולו פרטים כמתחייב מחוק הערבות (סעיף 113 לסיכומי יאיר); כי יאיר זכאי לפצוי ללא הוכחת נזק בגין הטלת העיקולים בסך 71,000 ₪ עבור כל מחזיק ובסך כולל של 1,917,000 ₪ (סעיף 126 לסיכומי יאיר; סעיפים 3-26 לתצהיר המשלים מטעמו) וכי יש לקזז את הסכום הנ"ל מסך התביעה; כי היה על הבנק לפנות לביהמ"ש של פירוק ולנקוט בכל הליך אחר על מנת לאכוף את זכויות השיעבוד שלו ועת שלא עשה כן גרם לנזקים בלתי הפיכים לנתבעים.

תביעת הבנק נסמכת על מיסמכי פתיחת החשבון של סופר מודיעין, וביניהם שאלון "הכר את הלקוח"; הצהרה על העידר נהנה בחשבון; הצהרות עושר, ראו נספח ב' לתצהיר פורת; על כתב הערבות שנחתם על ידי צימברג ויאיר, בו נקבע בין היתר כי הבנק "רשאי לידרוש מהערב את סכום הערבות בשלמות או בחלקים, לפי בחירתו (...)" (סעיף 2.1 לכתב הערבות); כי הערב ישלם עם דרישתו הראשונה של הבנק כל סכום שיידרש בהתאם לערבות (סעיף 2.2 לכתב הערבות); כי אין לבנק חובה לפנות תחילה לנערב- סופר מודיעין בפעולות גבייה כלשהן וגם אם אלו ננקטו הרי שאין הן דוחות את התשלום (סעיף 2.3 לכתב הערבות); הבנק אינו חייב לקבל מהנערב (סופר מודיעין) בטוחה או ערבות נוספת להבטחת פרעון חובות הערבים והדבר לא יגרע מתוקף הערבות (סעיף 3.3 לכתב הערבות).

...

הנתבעים לא פנו לבית המשפט לאחר פקיעת צו העיקול בבקשה לפסיקת פיצויים; כעת, תביעת הבנק מתקבלת, לכן ועל פי פס"ד דיאליט הנזכר לעיל, גם אם היה נפסק פיצוי כלשהו לטובת הנתבעים רשאי היה הבנק לדרוש את השבתו: " ככל שבעתיד (מבלי לנקוט עמדה מצדי לגופו של עניין), יתקבל ערעורה של חברת דיאליט, כי אז ביכולתה לתבוע את השבת כספי הפיצויים, ככל שייפסקו". סוף דבר לאור כל האמור לעיל התביעה מתקבלת במלואה.

הנני מחייבת את הנתבעים 1-3 ביחד ולחוד לשלם לבנק את סכום התביעה בסך של 2,742,728 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית בשיעור המירבי כנהוג בבנק, ראו בעניין זה ע"א 8506/13 זאבי תקשורת אחזקות בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (23.8.2015) [פורסם במאגרים] שם נקבע בין היתר כי התערבות ביהמ"ש בשיעור הריבית תעשה במקרים חריגים, וזהו אינו המקרה שלפנינו.

בנוסף ישלמו הנתבעים לבנק הוצאות משפט הכוללות את האגרה כפי ששולמה; שכר העדים כפי שנפסק; הוצאות התמלול וכן שכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 150,000 ₪.

מר מירוויס טוען, כי בכל אחד מכתבי הערבות שנחתמו בגין כל אחד מהחשבונות, הוסכם והותנה בין היתר, כי הערבות הנה אוטונומית ולא תושפע מכל בטוחה אחרת, וכי הערבים יפרעו לתובע מיד עם דרישה ראשונה כל חוב שלא ישולם על-ידי החברה, כשיעורו בספרי הבנק.

הנתבע 5 טוען, כי הנתבע 4 ניהל לבדו את פעילות החברה וענייניה הכספיים, היתנהלות מול הבנקים, קבלת אשראיים, היתקשרות מול לקוחות, גביית כספים, תשלום חובות וכיו"ב. הנתבע 5 טוען, כי פעל מתוך אמונה עוורת בנתבע 4, ובשל כך שלא הייתה לו הבנה בניהול העיסקי עצמו, ובשל העובדה, כי שפת אמו היא אנגלית, הוא ניגש וחתם על מסמכים מבלי לבדוק ולקרוא אותם, וכך גם היה בעיניין מיסמכי הערבות שנחתמו על-ידו בבנק.

הנתבעים הגישו תביעה כנגד התובע בתיק 11673-07-12 לתשלום פיצויים בסך של 1,200,000 ₪, בשל היתנהלות התובע שהסבה לנתבעים נזקים כספיים, שכן לטענתם, עקב מעשיו ומחדליו של הבנק, פעילותו הפזיזה וחסרת תום לב, חדלו החברות מפעילותן העסקית בחודש יוני 2010, בשל קשיים תזרימים, שנבעו באופן ישיר, מהעמדת האשראי לפרעון מידי שלא כדין, והגשת התביעה שלא כדין על-ידי הבנק.

" "...עוד נפסק, כי: "שקולי הבנק אם להעניק אשראי או לחדשו, או לצמצם או להפסיק את האשראי שניתן ללקוח, הם שיקולים עיסקיים טהורים שבבסיסם היחסים עם הלקוח הספציפי. שיקולים אלו יכולים להשתנות מעת לעת, בהתאם להערכת הבנק את מצבו של הלקוח בכל זמן נתון". (ראו: ת"א (מחוזי חיפה) 645/05 אחים טופז יהלומים ואח' נ' בנק הפועלים בע"מ (פורסם בנבו, 26.03.2007).

הנתבעים טענו, כי לא ניתן להסתמך על מוצג זה, הואיל ומדובר במסמך פנימי של הבנק אשר מר מירוויס לא ערך אותו, ולכן היה על הבנק לזמן את מר יאיר הכהן לעדות לפני בית-המשפט אשר יעיד על מיסמך זה. אין לקבל טענה זו, שכן על-פי סעיף 18 להסכם "ניהול חשבון" שכותרתו: "רשומי הבנק", הצדדים הסכימו, כי: "הרישומים בספרי הבנק ייחשבו לנכונים וישמשו הוכחה לכאורה לכל פרטיהם...". (ראו: נספח צ/6 לתצהירו של מר מירוויס).

...

זה המקום לציין, כי טענת הנתבע 5, כי שימש כאיש טכני אשר נתן שירות ללקוחות החברה, ללא קשר לניהול הפיננסי של החברות שהיה בידי הנתבע 4 – הינה טענת התחמקות, שדינה להידחות, הואיל ואין בעובדה זו כדי לאיין את מעמדו כמנהל החברה ובעל מניות בה. אשר על כן, ולאור האמור לעיל, טענות הנתבעים בנוגע לערבותם דינן להידחות.

לנוכח מסקנה זו, אין צורך להיזקק לטענת הנתבעים בתביעתם כי סגירת האשראי באופן מידי גרמה להם נזקים.

סוף דבר אשר על כן, ולאור כל הנימוקים לעיל, התביעה בתיק תא"ק 29488-11-09 מתקבלת בזה, והתביעה בתיק ת"א 11673-07-12, נדחית בזה.

בית משפט השלום בחיפה ‏כ' תמוז תשע"ו, 26 יולי 2016 תא"ק 30838-09-15 בנק הפועלים בע"מ נ' פ.ט. גידול ושיווק ירק עלים בע"מ ואח' בקשה מס' 1 בפני כב' הרשמת הבכירה גילה ספרא - ברנע מבקשים/הנתבעים 1. פ.ט. גידול ושיווק ירק עלים בע"מ 2. פאטמה טיארה 3. מנאר שיח' זיד ע"י ב"כ עוה"ד עמאר דראושה משיב/התובע בנק הפועלים בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד כהנא, דידי החלטה

ביחס להלוואה מאשרות המבקשות כי היה פגור בשני תשלומים (נספח ג' לכתב התביעה), אך טוענות כי שולמו ארבעה מתוך 12 תשלומי ההלוואה, וחשבון העו"ש חוייב בסכום הפגור של שני תשלומים נוספים בסך 42,910 ₪, וכך שוב הגדיל התובע את סכום התביעה באופן מלאכותי על ידי הצגת הפגור בהלוואה גם בהלוואה וגם בחשבון העו"ש. עוד טוענות המבקשים כי מושכי צ'קים, לקוחות החברה, שלא כיבדו צ'קים, שהופקדו בחשבון, שילמו למשיב סכומים לא ידועים, והמבקשים יודעים לפחות על מושך צ'קים אחד ששילם סכום של כ-66,000 ₪, שיש להפחית מהחוב.

המבקשות מסכמות כי לא היה מקום להגשת התביעה נגדן, בודאי שלא בסכום שהוגש, בהיתחשב בכך שהחוב האמתי היה נמוך משמעותית, כי הן עמדו בהתחייבויותיהן, היו בידי הבנק ביטחונות, והמבקשות פעלו להקטנת החוב בהפקדות צ'קים ומזומן בסכומים גדולים, ואילו המשיב הפר את חובתו כלפיהן בחוסר תום לב. המשיב הגיש תגובה, בה היתייחס, כאמור, לטענות המבקשות כאן ובת"ט 19909-12-15, צירף דפי חשבון מיום הגשת התביעה ועד הגשת התגובה, וכן מסמכים מערעור שהגישה החברה לפי חוק שיקים ללא כסוי, שנמחק לבקשת המערערת (עש"א (שלום קריות) 10350-07-15, 17/9/15).

עוד התברר כי אמנם ביום 29/7/15, ערב הגשת התביעה, הונפק דף חשבון, בו נכתב כי יתרת החוב הנה 322,678.43 ₪, אך באותו דף חשבון הוצגו "תנועות שנרשמו לאחר תום יום העסקים – 28/7/15 לשעה 10:00", חמש החזרות צ'קים בערך 27/7/15 ו-28/7/15, שהחזירו את החשבון ליתרת חובה של 141,699.13 ₪ בלבד (נספח ג' לכתב התביעה).

כך גם לגבי טענת הזיוף, שהנה טענה המצריכה פרטים מקל וחומר בסדר דין מקוצר.

...

בכך נדחית טענת המבקשות לאי קבלת מסמכים רלוונטיים, לאי קבלת התראה לפני הגשת התביעה, ולהגבלת החשבון שלא כדין.

טענת המבקשת מס' 3 להיותה בגדר "ערב מוגן" נדחית בהיותה סותרת את הוראות חוק הערבות, לאור סכום קרן החוב, ולאור טופס גילוי המידע לערב, שם מובהר ליד חתימתה כי הינה בחזרת "ערב יחיד". הסיכום הינו כי למבקשות מס' 1 ו-2 תינתן רשות להתגונן בטענה לפיה יתרות החובה בכתב התביעה הוצגו בצורה מגמתית, שאינה משקפת את החוב האמיתי, שלא התחשבה בבטחונות (הצ'קים לניכיון שנפרעו), וכי המשיב גבה בנוסף לצ'קים מניכיון גם סכומים ממושכי הצ'קים, שאין המבקשים מודעים להם.

אני קובעת כי רשות להתגונן תינתן למבקשת כנגד הפקדת מזומן או ערבות בנקאית בסך 75,000 ₪ בלבד, מחצית מסכום היתרה, שאינה שנויה במחלוקת.

הנאמן בתגובתו כאמור ציין כי ביום 28.12.21 הכריע בתביעת החוב שהוגשה מטעם בנק הפועלים ובאת כח היחיד היתה מודעת לקיומה של הכרעה זו כבר ביום 8.1.22, שכן במועד זה שלחה אל הנאמן מכתב תשובה לדרישת המסמכים ובכל מקרה היה על ב"כ היחיד לפעול בהתאם להוראות החוק בהקשת ערעור על הכרעת הנאמן ואולם הדבר לא נעשה, ומשלא הוגש עד עצם היום ערעור על ההכרעה בתביעת החוב כאמור הרי שאין מקום לערער עליה בדרך של העלאת טענות במסגרת זו. גם לגופו של עניין מציין הנאמן כי מדובר בפסק דין חלוט מיום 7.8.06, כאשר היחיד שב ארצה בשנת 2014 ולא הוגשה מעולם בקשה לביטול פסק הדין, ורק לאחר שובו לארץ גילה כי ננקטו נגדו הליכים בגין פיזור שיקים שלא נחתמו על ידו, ואולם הנאמן מציין בתגובתו כי תביעת בנק הפועלים איננו בגין שיקים מזוייפים, אלא בגין חתימת היחיד כערב בחשבון עסקי של אדם אחר.

בתקופת התשלומים על היחיד לעמוד, בנוסף לחובות ולהגבלות המפורטות בצו לשקום כלכלי, בכל החובות מכוח החוק, התקנות והוראות הממונה, לרבות חובת הגשת דוחות על הכנסות והוצאות ודיווחים אחרים, החובה מכוח סעיף 138 לחוק לשתף פעולה עם הנאמן, לעשות את כל הנידרש לשם מימוש נכסי קופת הנשייה וחלוקתם בין הנושים ולהודיע על כל שינוי בפרט הנוגע למצבו הכלכלי שדיווח עליו, ועוד.

...

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים אני סבורה כי דין טענות הנאמן להתקבל במלואן הן בהיבט הדיוני פרוצידורלי והן בהיבט המהותי.

משהסכימו הצדדים למתן החלטה בצו לשיקום כלכלי על יסוד הכתובים, אני קובעת בהעדר כל טענה נגדית של היחיד לעניין צו לשיקום כלכלי, כי היחיד יהיה זכאי לקבלת הפטר לחובותיו, וזאת כנגד תשלום בסך של 161,000 ₪ אשר יבוצע באמצעות 35 תשלומים חודשיים בסך של 4,600 ₪ כל תשלום.

הנני מורה לשלם לנאמן שכר בהתאם להוראות תקנה 106ד לתקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ט – 2019.

בית משפט השלום בירושלים ת"א 44000-07-18 בנק הפועלים בע"מ נ' א.ק.ח.א. יזמות וניהול פרוייקטים בע"מ ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופט אליעד וינשל תובעים בנק הפועלים בע"מ ע"י ב"כ עו"ד תמיר גרופק נתבעים 1. א.ק.ח.א. יזמות וניהול פרוייקטים בע"מ 2. יואל סבג ע"י ב"כ עו"ד יגאל בן ברוך פסק דין

ראשית, ניתן הסבר על-ידי הנתבע שציין שבשלב גיבוש הסדר החוב ביקש להגיע להסכמה בנוגע לתשלום החוב בדרך של המחאת חיוב והדבר עמד בבסיס ההסכמה (עמ' 68, ש' 19-21); שנית, התובע לא מצא לנכון כאמור להביא לעדות את העדים מטעמו אשר עסקו בניהול החשבון ומכאן שעדותו של הנתבע היא בבחינת עדות יחידה כאשר הצד שכנגד נימנע מלהביא עדים רלוואנטים מטעמו.

בפרט אמורים הדברים כאשר הבנק איתר את הפגם בשיק לזכות החברה ולא פעל להחזרת השיקים לחובת החברה.

...

זאת ועוד, מהוראות ההסכם והמראיות שהוצגו לגבי נסיבות חתימתו, עולה שמטרתו העיקרית היתה להסדיר מנגנון תשלום באמצעות המחאת חיוב צד ג' (אשר בסופו של דבר לא צלח).

סיכום: לאור האמור אני מקבל את התביעה בעניינה של הנתבעת ומורה כי זו תשלם לתובע סכום בסך 188,743 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה החל מיום 15.7.2018 ועד לביצוע התשלום בפועל.

בשים לב לכך, בנסיבות המקרה, לאור תוצאת ההליך וקביעות העובדה שתוארו, ולגבי במישור היחסים בין התובע לנתבע, אני קובע כי כל אחד מהצדדים יישא בהוצאותיו.