תביעת בנק אוצר החייל נגד החברה וערבים אישיים

בית משפט השלום בתל אביב - יפו תא"ק 32403-11-09 בנק אוצר החייל רמת גן סניף מנחם בגין מרכזי 14357 נ' ש.ב.כ שרותי ניהול ובר בע"מ ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופט בכיר אהוד שוורץ תובע בנק אוצר החייל רמת גן סניף מנחם בגין מרכזי 14357 נתבעים 1.ש.ב.כ שרותי ניהול ובר בע"מ 2.אריק בנימין- פס"ד 3.אלון יצחק שאשועה- פש"ר 4.אילן כהן פסק דין לגבי נתבע 4

כללי וטענות הצדדים זו תביעה כספית ע"ס 196,090.74 ₪, שהגיש התובע/הבנק בסדר דין מקוצר, כנגד הנתבעת 1 החייבת, והנתבעים 2-4 הערבים, ובגין יתרת חוב , עפ"י ספריו.

נטען כי לא עסק בניהול פעיל של החברה אלא שימש כמשקיע חצוני, ומעת לעת עפ"י בקשתו, קיבל דיווח מהבנק על חריגות ממסגרת האשראי, ודאג לכסותן, בין מחשבונו האישי, ובין מעסקים אישיים אחרים שלו.

ביחס לטענת הקזוז, נטען כי הסכומים שנמשכו ע"י הנתבע 3 זוכו ע"י הבנק בחזרה לחשבון החברה במהלך 12/07, תוך שמדגיש כי הנתבע 4 , התכוון לתבוע את הנתבע 3, וויתר על כל טענה כנגד הבנק בעיניין זה, מיד עם ביצוע הזיכוי.

...

ואולם לא שוכנעתי כי הפעילות הרשלנית הקשורה לחשבון, היא הגורם הדומיננטי לקריסת החברה, אלא מדובר בכישלון עסקי, ולרבות בעיות ניהוליות ואחרות בין השותפים.

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל התביעה מתקבלת בחלקה.

אני קובע שעל הנתבע לשלם לתובע סכום כאמור בסעיף 3 להלן: מסכום התביעה יופחת הסך של 25,000 ₪ , שיש לקזזו ,ובגין הודית התובע בפירעון שיקים עתידיים , ולאחר הגשת התביעה.

תביעת חוב של בנק נגד החברה בעלת החשבון והערבים.

גב' כהן-שטמרמן נחקרה חקירה שכנגד בה העידה כי לפני מתן הלוואה ללקוח הבנק בודק את ההתרשמות האישית של פקידי הבנק מהלקוח, בודקים את הלקוח כלכלית ולאחר מכן את מכלול הבטחונות, אם יידרשו.

הנתבעת צרפה אליו מסמכים אותם קיבלה מהנתבע אודות מצבה הכלכלי הקשה של החברה, כפי העולה מתכתובת של החברה ובנק אוצר החייל, מהם עולה שהיו נגד החברה מספר תביעות כספיות ויתרת חובה גדולה בבנק אוצר החייל.

...

סבור אני שכאשר הגדיר הבנק את הנתבעת כערבה יחידה, הבנק הבין שלמרות מערכת הקשרים בין הנתבע והנתבעת אינם בני זוג כהגדרתו בחוק הערבות.

סוף דבר: לאור האמור לעיל, אני דוחה את תביעת התובע נגד הנתבעת 3 בהיותה תביעה מוקדמת, אם כי לאחר שיתמלאו התנאים לתבוע את הנתבעת 3 כערבה יחידה, יוכל הבנק להגיש תביעתו מחדש נגד הנתבעת 3.

התובע ישלם לנתבעת 3 כדלקמן: 1) את הוצאות המשפט בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל; 2) שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

בית משפט השלום בתל אביב - יפו תא"ק 72133-12-20 הבנק הבנלאומי הראשון לישראל בעמ נ' פט ביי ישראל בע"מ ואח' לפני כבוד השופט בכיר אהוד שוורץ התובע: הבנק הבנלאומי הראשון לישראל בע"מ (לשעבר בנק אוצר החייל בע"מ) הנתבעים/ המבקש 2 : 1. פט ביי ישראל בע"מ - נמחקה 2. אפרים סער איזנברג החלטה

הנתבע 2 שימש ו/או משמש כבעל עניין ו/או בעל מניות ו/או כמנהל בחברה , ערב בערבות אישית ומתמדת לכלל חובות החברה , ללא הגבלה בסכום .

מדובר בהלוואת הסדר חוב, לכתב התביעה צורף כתב הסדר חוב, שבסעיף 6 בו ויתרו החתומים עליו, לרבות הנתבע, על כל טענות כנגד הבנק, בנוגע לחשבון, עד למועד החתימה, ביום 17.1.2020.

מעבר להיות רוב הטענות כלליות, לא קונקרטיות ונעדרות פירוט, אני מקבל עמדת ב"כ המשיב בסיכומיה , שבסעיף 6 לכתב הסדר החוב , מיום 17.1.20 , שצורף כנספח לתביעה , וחתימת המבקש עליו אינה מוכחשת, נרשם בסעיף 6 כי אין לחברה החייבת או לערבים , שכולם חתומים על הסדר החוב, טענות כלפי המשיב.

...

אני סבור כי המסמכים שגולו לפי הדיון, ואלו שצורפו לתביעה, מספיקים לשלב זה. דרישת הגילוי, כפי שנרשמה , גורפת , אינה ממוקדת, תכליתה נסתרת, מאישור העדר תביעות שנעשה בסמוך לה, וללא כל הנמקה ממשית בעניין.

משכך ולא בשל העדר מסמכים, אלא בשל היות הטענות שצוינו הגנת בדים , לא ראיתי כי קיימת הגנה, ולו לכאורית מספקת , ואני מורה על דחיית הבקשה.

סוף דבר התובע/המשיב זכאי לפסק-דין לפי התביעה, בצירוף האגרה ששולמה, צמוד ונושא ריבית כחוק מיום התשלום, שכ"ט בגין התביעה, לפי התעריף המינימאלי המומלץ של לשכת עוה"ד, וכן שכ"ט בגין הדיון בבקשה בסך 3,000 ₪ צמוד ונושא ריבית כחוק.

בית משפט השלום בקריות א' אדר תשע"ח, 16 פברואר 2018 תא"ק 24608-05-17 בנק אוצר החייל כרמיאל 14398 נ' סעיד ואח' תיק חצוני: בפני כב' הרשמת הבכירה יונת הברפלד-אברהם תובע בנק אוצר החייל כרמיאל 14398 נתבעים 1. טליע סעיד 2. נג'יב סעיד החלטה

מלבד החזקות וההלכות המשפטיות, שיפות גם במקרה דנן, כי מי שחתם על מיסמך חזקה כי הבין על מה חתם וכי אין להביא עדות בעל פה כנגד מיסמך בכתב, קשה להבין כיצד סבר הנתבע כי לא יהיה ערב אישית לחובותיה של החברה.

מעיון בדפי החברה שהונפקו מירשם החברות עולה כי החברה שעבדה נכסים רבים שלה, ביניהם גם כספים, ניירות ערך, שטרות, פקדונות וכדומה לטובת בנקים נוספים כגון בנק ערבי ישראלי ובנק לאומי, אף לפני קבלת ההלוואה דנן.

לו אכן לא חשב הנתבע כי הנו נידרש להיות ערב אישית לחובות החברה, הייתי מצפה לראות דפוס היתנהלות דומה גם ביחס לבנקים האחרים, דהיינו כי הנתבע יצרף לבקשתו אישורים כי קודם למתן ההלוואה הנוכחית, לא נידרש להיות ערב אישית בבנקים אחרים, מה שיחזק את טענתו בדבר תמימותו ואולי אי ידיעתו, כי על פי נוהלי הבנקים הנו נידרש לערבות אישית.

...

בנוסף לכך, אני מקבלת גם את טענות התובע בתגובה להתנגדות , גם לעניין טענתו כי הנתבע אינו ערב יחיד, כהגדרתו בחוק ולכן ההגנות אליהן הפנה בחוק הערבות, אינן חלות עליו.

מדובר בטענות לאקוניות ולא מפורטות , שאין בהן ממש אולם סבורני כי ולו משום הסיכוי כי אולי יתברר כי יש שביב של סיכוי כי מי מטענותיו של הנתבע יתקבלו, הרי שיש לתת לו אפשרות לקבל את יומו בבית המשפט.

לעניין הנתבע מס' 2, החלטתי שונה וזאת משום כי מדובר בערב יחיד שאינו בעל עניין בחברה, יש להניח (ולא מצאתי כי נטען אחרת) כי בניגוד לנתבע מס' 1, לא קיבל דפי חשבון שוטפים מהתובע וייתכן ולא היה לו מידע ברור על מצבה של החברה לאחר החתימה על מסמכי הערבות.

בית משפט השלום בכפר סבא 12 יוני 2017 תא"מ 36743-10-13 בנק אוצר החייל בעמ נ' גרינולד מספר בקשה:20 בפני כב' הרשם הבכיר צוריאל לרנר מבקש (תובע) בנק אוצר החייל בעמ משיב (נתבע) חיים משה גרינולד, עו"ד החלטה

יוער, כי מיסמך הסדר החוב הוא בין המבקש לבין אותה חברה, ובסופו חתימה ערומה (ללא פרטי חותם כלל) מתנוססת במקום המיועד לחתימת ערבים, בצרוף הערה בזו הלשון: "במקרה של החתמת 'ערבים אחרים' לחוב, יש להחתים על נספח א' לפי נוהל 208/3110". בהתנגדות, העלה המשיב טענות שונות לגבי אופן הגשת התביעה, שאינן מענייננו עתה, וכן לגבי עילת התביעה ונספחיה, שיובאו בקצרה: הסדר החוב אינו יותר מהסדר בין נושה לחייב, ואינו כתב ערבות כלל; לא צורפו, וככל הנראה לא קיימים, מסמכים המתעדים גילוי בכתב שנעשה למשיב, על פי חובת המבקש לגלות לערב נתונים שונים קודם להחתמתו על ערבות; אין כל התחייבות של המשיב לשלם למבקש דבר, שלא לומר: את סכום ההסדר בצרוף הריבית הנדרשת בגינו; המשיב אינו מאשר את נכונות מרבית החתימות על דפי הסדר החוב.

המשיב גם טוען להפרת חובות שונים של גילוי לערב, לרבות כי החברה אינה עומדת בהחזרים, וכי הוגשה נגדה תביעה.

תחת זאת, הוא מטיל את כל יהבו על הציפייה להתחשבות של בית המשפט, להעדפה של "גילוי האמת" על פני הקפדה על סדרי הדין, ועל נימוקים של תקלות בתום לב ואילוצים אישיים.

...

במקרה שבפנינו, בהעדר התייחסות מצד המבקש לכל עניין אי-גילוי המסמכים, אין מנוס אלא לאמץ את גרסתו של המשיב בעניין זה, כפי שהועלתה כבר בכתב ההגנה, ושוב בתגובתו על הבקשה הנוכחית, והיא, כי הוא פנה פעם אחר פעם, עד כדי עשרות פניות, במכתבים ובהודעות, בבקשה לקבל מסמכים; כי פעמים שפניותיו לא נענו כלל, פעמים שנענו בגרירת רגליים, פעמים שנענו בהעברה חלקית של מסמכים (כגון אלה שצורפו לכתב ההגנה, למרות שלא גולו ע"י המבקש), ופעמים שנענו בהסכמה להעביר מסמכים, שלא התממשה לכדי העברתם בפועל.

סיכומו של דבר, שהבקשה נדחית.