תביעת בני זוג בגין הפרשי שכר, פנסיה ופיצויים

לפניי תביעת התובעת לתשלום פצויי פיטורים, פדיון חופשה, הפרישי שכר, דמי חגים, דמי הבראה וחלף הפרשות לקרן פנסיה.

אקדים ואציין כי מצאתי על בסיס העקרונות הקבועים בדין שהתובעת זכאית לסכום בסך 690 ₪ בלבד בגין הפרישי שכר.

לטענת הנתבעת, התובעת הודיעה כי אינה מעוניינת לעבור לעבוד בחולון שכן הדבר יקשה עליה להפגש עם בן זוגה ויפגע בסכוייה העתידיים להנשא לו. משכך חלה הסלמה משמעותית בתפקודה של התובעת, אשר אף איימה להתפטר.

...

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה בלבד כך שהנתבעת מחוייבת לשלם לתובעת את הסכומים שלהלן: הפרשי שכר בסך 690 ₪, דמי הבראה בסך 589 ₪ וחלף הפרשות לפנסיה בסך של 564 ₪.

בנסיבות הענין סבורני שאין מקום לפסוק פיצויי הלנה.

שוכנעתי כי הנתבעת טעתה טעות כנה בפרשנותה את חובותיה, מאחר שסברה כי היא אינה המעסיקה ובנוסף סברה כי שולמו לתובעת מלוא זכויותיה.

התובעת גב' מרסל בן דוד עותרת לתשלום פצויי פיטורים, הפרישי שכר בגין ימי חופשה, ימי חג, הבראה, נסיעות, שכר חודש 2/14, פנסיה, פיצוי בגין אי מסירת הודעה לעובד על תנאי עבודה וכן פיצוי בגין הפרת חובת נאמנות, הפרת חובת ההגינות וחוסר תום הלב בפיטוריה (כך בכותרת כתב התביעה – צ"פ) בסכום כולל של 89,865.5 ₪.

הנתבעים 2-3 הנם בעל ואישה.

כמפורט לעיל דחינו את טענת הקזוז של הנתבעים הנוגעת לתשלום שכר ביתר לתובעת וכן את טענתם לקזוז סך של 2,710 ₪ בגין הפרשות לפנסיה בחודש 2/14.

...

על כן אנו מקבלים את השכר הקובע לו טענה התובעת בגין שנים אלו.

סוף דבר: הנתבעים ביחד ולחוד ישלמו לתובעת את הסכומים הבאים: פיצויי פיטורים - 21,920 ש"ח הכוללים את הסכומים שצבורים לזכות התובעת בקופת הפיצויים ואשר ישוחררו לטובת התובעת על ידי הנתבעים; ב. תשלום בגין ימי חופשה – 1,678 ₪; ג. תשלום בעד ימי חג – 5,969.5 ₪; ד. פדיון הבראה – 4,249 ₪; ה. הפרשי פנסיה – 715 ₪; הסכומים האמורים ישאו הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה של התובעת.

התובעת תשלם לנתבעים תשלום בגין העדר מתן הודעה מוקדמת להתפטרות בסך 3,709 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד סיום העסקתה, הנתבעים רשאים לקזז סכום זה מהסכום בו הם חבים לתובעת.

התובע עותר בתביעתו לחייב את הנתבעים בתשלום פצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת וזכויות סוציאליות נוספות- דמי הבראה, הפרישי שכר בגין עבודה בשעות נוספות, פדיון חופשה, דמי חג, פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לפנסיה, פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד ואי מתן תלושי שכר.

כמו כן, שוכנענו כי פרט להיותה של הנתבעת 3 בעלת המניות, היא לא הייתה מעורבת כלל בניהול העסק, אלא זה נוהל על ידי בן זוגה והועבר אליו במסגרת הסכם הגירושים[footnoteRef:24].

...

] כללו של דבר, התביעה נגד הנתבעת 3 נדחית.

סוף דבר הנתבעות 1 ו-2 ישלמו לתובע, ביחד ולחוד, בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין את הסכומים הבאים: פיצויי פיטורים בסך 8,524 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.9.13 ועד לתשלום בפועל.

התביעה נגד הנתבעת 3- נדחית.

לפנינו תביעתו של מר שוקי גולדגרט (להלן: התובע) לתשלום זכויות המגיעות לו לטענתו כעובד ובכלל זה שכר עבודה, הפרישי שכר עבודה, הפרישי שכר בגין עבודה בשעות נוספות פדיון חופש, הבראה והפרשות לפנסיה לתקופה שבה הועסק על ידי חברת ש.ר.פ.ל שרותי אמבולנס בע"מ (להלן: הנתבעת 1 ו/או שרפל שירותי אמבולנס) 10/10 ועד 7/14, וכן בגין זכויות המגיעות לו לטענתו עקב עבודתו וסיומה בחברת שרפל טפול נמרץ בע"מ (להלן: הנתבעת 2 ו/או שרפל טפול נמרץ) לתקופה שבין 8/14 ועד 10/15 ובכלל זה שכר עבודה, הפרישי שכר, הפרישי שכר בגין עבודה בשעות נוספות, הפרשות לפנסיה דמי הבראה דמי חופשה והשלמת פצויי פיטורים.

עוד, נציין כי אף לא מצאנו שיש לתן אמון בעדותה של עדת התובע שהעידה כי בן זוגו של התובע עבד בנתבעת 1, (לשם סתירת הודאת התובע בדבר גובה שכרו הגבוה מהנקוב בתלושים והוצאת תלושי שכר פקטביים לבן זוגו) שכן מדובר בעובדת שיעבדה פרק זמן קצר של שבעה חודשים בתקופה בה היו מצויים משרדי הנתבעת 1 בדירת מגוריהם של התובע ובן זוגו כאשר לא ברור באם בן הזוג עבד בפועל כנגד התלושים שהוצאו לו או סייע בתיפקוד הנתבעות באופן מזדמן ובעת הצורך.

(ד) אין התובע זכאי להפרשי שכר לרבות שכר עבודה בגין עבודה בשעות נוספות לרבות הפרשים בגין חופש/הבראה/הפרשות לפנסיה וזאת נוכח השכר שקיבל בפועל לטענתו כעולה מהודאתו שלו – שהנה בבחינת הודאת בעל דין.

...

באשר להוצאות, אומנם בהליך שבו נדחית תביעת תובע היה מקום לחייב את התובע לשאת בהוצאות הנתבעים ובהוצאות גבוהות בפרט לאור גובה התביעה שנדחתה שעמדה על 750,000 ₪.

על אף האמור, סבורים אנו כי גם הנתבעים נהגו כבעלים ב"עצימת עיניים" עת "החליטו" שלא לדעת כלום אודות תנאי העסקתו של התובע בפרט לאור המפורט בתלושי השכר שהוצאו לתובע ובמעשיהם אלה הפרו גם אלה את חובות האחריות והאמון המיוחדים שחלים ביחסי עובד מעביד שתרמו תרומתם הרשלנית על אף היותם בעלי מניות בחוסר היכולת להתחקות אחר תנאי עבודתו ושכרו האמיתי של התובע.

כך שלמעשה, בסיכומו של דבר, אין צד חייב למשנהו סכום כסף כלשהו.

בפני תביעה רכושית בין בני זוג, עיקר המחלוקת בין הצדדים היא: האם יש לחייב את הנתבע לשלם לתובעת פיצוי ,בגין הפרישי שכר בין הצדדים? רקע עובדתי וטענות הצדדים: התובעת והנתבע ( שייקראו להלן :"האשה והאיש" ), הנם יהודים אשר נישאו זה לזה כדמו"י ביום 11/03/86 ,ונולדו להם שני ילדים שכיום שניהם בגירים.

בסעיף 5(ג) הוגדר "כלל נכסי בני הזוג" – לרבות זכויות עתידיות לפנסיה, פצויי פרישה, קרנות הישתלמות, קופות תגמולים וחסכונות.

...

₪ של רו"ח שטרנפלד מיום 9/2/2020 ,הוא סך של 25,664 , ולא 32,789 סוף דבר - לאור כל האמור לעיל אני מורה כדלקמן : אני מאמצת את החלופה הראשונה לפי חוות דעת המומחה מר נתן שטרנפלד מיום .

₪ 9/2/2020 , ומורה כי על התובעת לשלם לנתבע את הסך של 25,664 אני מורה כי הסכום הנ"ל יתקזז מחובו של הנתבע כלפי התובעת במסגרת חיובו בתשלום .

₪ הכתובה על הסך של 260,000 אני דוחה את תביעת האישה בעניין תשלום פיצוי עבור הפרשי שכר ו/או פער השתכרות.