תביעת ביטול עיקול חשבון בנק

ובהמשך: "כשהגשנו את התביעה ב-17.3.16 חמישה ימים לפני הסכם הפשרה הגשנו את התביעה, גם ניתנו לנו עיקולים במעמד צד אחד. העיקולים ניתנו על משרד עוה"ד שלו, על הדירה האישית שלו, על הרכבים שלו, על חשבונות הבנק שלו. הוא לא יכל יותר לעשות כלום, מכיוון שהוא היה מאוד לחוץ מזה, הוא היתקשר אלינו בהיסטריה - בואו, בואו אני רוצה לשלם, רק תקפיאו לי את העיקולים, וגם תשאירו את זה בדלתיים סגורות בבקשה, שזה לא יעשה לי נזק" (עמוד 35 לפרוטוקול הדיון מיום 15.7.2021, בשורות 9-16).

הנתבע מצדו לא ידע ליתן הסבר מניח את הדעת לשאלת בית המשפט מדוע חלף הגשת בקשה לביטול העיקולים שהוטלו במעמד צד אחד ומחיקתו כנתבע מהתביעה, הסכים לקחת על עצמו, כך לשיטתו, ערבות אישית על הסך של 880,000 ₪ (עמוד 69 לפרוטוקול הדיון מיום 15.7.2021, בשורה 14 - עמוד 71 בשורה 5).

...

מכל האמור לעיל עולה כי יש להעדיף את פרשנותו של התובע שלפיה הודעת הביטול לא ביטלה את ערבותו האישית של הנתבע לתשלום סכום החוב הגדול וכי הסכם הפשרה אך הוסיף ערבות אישית שלו לתשלום סכום החוב הקטן, מבלי שיהיה בו כדי להשליך על ערבותו לתשלום סכום החוב הגדול.

סוף דבר אני מקבלת את התביעה במלואה ומחייבת את הנתבע לשלם לתובע הסך של 3,334,652 ₪ בהתאם לפירוט בכתב התביעה ובתצהירו של התובע.

כמו כן, ישלם הנתבע לתובע את סכום האגרה, כפי ששולמה, וכן שכר טרחת עורך דין בסך של 100,000 ש"ח. סכומים אלה יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

בד בבד עם הגשת התובענה, המבקשת הגישה בקשה לביטול עיקול, שהמשיבה הטילה על חשבון הבנק שלה מכוח פקודת המסים (גביה).

...

עם זאת, שופטי בית המשפט העליון סייגו את פסיקתם לתביעות אזרחיות ולא החילו אותה על תביעות העוסקות "בנושאים מובהקים של שלטון מקומי". כך בסעיף 19 לפסק דינו של כב' השופט י' עמית: "שאלה נפרדת היא מה דינן של תביעות בנושאים אחרים, כגון תביעות בתחום המנהלי ותביעות העוסקות בנושאים מובהקים של שלטון מקומי, המתנהלות בין תושב האזור לרשות המקומית. עיון בעמדת היועץ המשפטי לממשלה מלמד כי הוא נזהר מלהתייחס לכך, והקפיד לדייק ולסייג את עמדתו כך שזו תתייחס רק לתביעות אזרחיות המוגשות על ידי תושב האזור נגד הרשות המקומית בה הוא מתגורר. כשלעצמי, אני סבור כי יש טעם לסבור כי נושאים הקשורים במובהק לדיני השלטון המקומי, ראוי שיתבררו בפני בתי המשפט לעניינים מקומיים באזור (כגון עניינים המתבררים ברגיל בפני בתי המשפט לעניינים מקומיים בישראל, מכוח סמכותם לפי סעיף 55 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984) ... על כל פנים, משעה ששאלה זו אינה מתעוררת במקרה שלפנינו, איני רואה לקבוע בה מסמרות בגדרו של ערעור זה". כך גם בדבריו של כב' השופט מ' מזוז (בעמ' 14 לפסק הדין): "שנית, הליכים שעניינם הפעלת סמכויות וחובות של הרשויות המקומיות הישראליות באזור, המעוגנות כאמור בתחיקת הביטחון, כלפי תושבי רשויות מקומיות אלה, אכן צריכים להתברר בפני בתי המשפט לעניינים מקומיים באזור, ולא בפני בתי המשפט בישראל, וזאת מכוח קיומו של סעד חלופי סטטוטורי הולם, ויתכן אף כי בתי המשפט בישראל נעדרים סמכות לדון בעניינים אלה.

מסקנתי היא שדינה של התובענה שלפניי לסילוק על הסף בהיעדר סמכות עניינית.

כפי שצוין לעיל, מסקנה הפוכה הייתה מביאה להעברת ההליך לבית משפט השלום בירושלים, בהיעדר סמכות מקומית לבית משפט השלום בכפר סבא.

התובעת ביססה את עיקר עילת תביעתה על עוולת לשון הרע; כך לטענתה על-פי הפסיקה פתיחת תיק הוצאה לפועל ונקיטת הליכי גבייה נגד "חייב" ובכלל זה הטלת עיקול על חשבון הבנק שלו שלא כדין, הם בגדר פירסום לשון הרע כלפי אותו "חייב" ומזכים את האחרון בפצוי ללא הוכחת נזק מכל סעיף 7(א) לחוק איסור לשון הרע.

מאידך, לא ניתן להיתעלם מעיקולים שבאו לעולם והטלתם התאפשרה רק בשל טעות הזנת מועד ההמצאה של האזהרה ושגם אם בסופו של יום בוטלו ולא מומש אף אחד מהם, ההשפעה של הטלתם (גם אם לא הוצגו בעיניין טענות אלה אינדיקאציות מתבקשות) באה לידי ביטוי בפגיעה בשמה הטוב של התובעת לא רק כאדם פרטי אלא כמי שניהלה באותו חשבון גם פעילות עסקית, הן בבנק שבו היתנהל החשבון והן בקרב גורמים פינאנסיים שנחשפו לכך.

...

ייאמר מיד כי דין ניסיון זה להידחות.

הנה כי כן, משעה שהתובעת במסגרת ההליך דנן אינה מבקשת לבסס את עילת תביעתה על ההחלטה של הרשמת מיום 23/2/17 כי אם על השגיאה בפעולת ההקלדה שקדמה לאותה החלטה, דין הטענה של הנתבעת להידחות.

סוף-דבר: לאור כל האמור לעיל, הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לידי התובעת פיצוי בסך 70,000 ₪.

בהחלטה זו, גם נקבע, לדבריו, בין היתר, כי יושהו הליכי עיקול עו"ש. לטענת התובע, חרף החלטה זו, וחרף העובדה שעמד בצו התשלומים, פעלו הנתבעים, ביום 31.12.2019, להטיל עיקול על חשבון העו"ש שלו, בבנק מזרחי-טפחות, באמצעות מערכת כלים שלובים, תוך ניצול פרצה במערכת, אשר אפשרה להם לעשות כן. זאת ועוד, לטענת התובע, ביום 19.4.2020, הכיר בו כב' רשם ההוצאה לפועל, כחייב משלם, וכפועל יוצא מכך, עוכבו ההליכים בנוגע לעיקול חשבון הבנק (החלטה זו היא ההחלטה היחידה שצורפה לתביעה, מבין ההחלטות שניתנו במסגרת תיק ההוצאה לפועל האמור).

להלן יובאו החלטות אלה: בהחלטה מיום 2.1.2020, נקבע כי "החייב יחדש בקשתו אליה יצרף תדפיס תנועות בחשבון הבנק ל-3 חודשים אחרונים וכן דף רכוז יתרות עדכני. בשלב זה הנני מורה על ביטול עיקול חשבון עו"ד המצוי ביתרת חובה בלבד". בהחלטה מיום 5.1.2020 נקבע כי "ביום 2.1.2020 הגיש החייב בקשה לביטול עיקול עו"ש של המבקשת בבנק מזרחי טפחות... וכן ביטול כלל העיקולים אשר הוטלו על כספים. החייב ... טוען כי הוטלו עיקולים על כספים השייכים לחייב אצל צדדי ג' 'ובנגוד לכל דין החלטה או ובהיעדר סמכות'. באשר לבקשה לביטול עיקול חשבון עו"ד, יש לצרף עותק קריא של תדפיס תנועות בחשבון הבנק ל-3 חודשים אחרונים, שכן המסמך שצורף אינו קריא במלואו. כמו כן, מנתוני התיק עולה כי לחייב פק"מ ובו כ-107,000 ₪. החייב יבהיר מדוע לא אורה על מימוש הכספים לשתם תשלום בחוב, וזאת על אף שהחייב עומד לכאורה בצו התשלומים. ככל שלטענת החייב יש עיקול שלא כדין, יוכל להגיש בקשה לציין בה את מספר העיקול, מועד הטלתו, זהות המעקל ותוצאות העיקול. ואף יפנה להוראות הדין וסעיף החוק הקובע לכאורה כי הוטלו עיקולים בנגוד לדין. לאחר שיפעל החייב כאמור, תועבר הבקשה להתייחסות הזוכה". בהחלטה מיום 12.1.2020 נקבע כי "אין בעמידה בצו התשלומים כדי למנוע פעולות כנגד רכוש החייב (לרבות כספים המוחזקים בחיסכון פק"מ), הגם החייב עומד כטענתו בצו התשלומים. טענות החייב כי חלק מהכספים המופקדים בפר"י שייכים לאישתו, נדחית... כמו כן, לא הוכח כי מופקדים כספים בסך 77,000 ₪ בגין הלוואה שנטל החייב בעבר... כבר עתה ניתן להורות על מימוש סך של 15,000 ₪ לכל הפחות, שעה שאין מחלוקת כי מדובר בכספי החייב, ושלא על חשבון צו התשלומים. בנוסף יבהיר החייב למי ביצע העברות של 200,000 ₪ ביום 11.11.2019 לרבות שם המוטב אליו הועברו כספים והעילה- בלווי אסמכתות. רק לאחר שיפעל החייב כאמור, ויפרוס מלוא המידע והמסמכים, תועבר בקשתו להתייחסות הזוכה". בהחלטה מיום 21.1.2020 נקבע, בין היתר, לעניין "מימוש עיקול צד ג'", כי "גובה החוב בתיק בסך 245,900.72 ₪. אני מורה למחזיקה (בנק מזרחי-טפחות) להעביר את הכספים להוצל"פ". בהחלטה מיום 23.2.2020 נקבע כי "כפי שהובהר לחייב, עמידה בצו התשלומים אינה מונעת מעיקול נכסיו ומימושם על פי דין. עתה נטען, כי הכספים עליהם הוטלו עיקולים במסגרת חשבון בנק החייב, שייכים לצד ג'. זאת, בנגוד לטענות קודמות כאילו חלק מהכספים שייכים לאשת החייב, וכי מדובר בהלוואה נטל החייב. היינו, לפניי שתי גרסאות סותרות... בנוסף, לא הוכח תעודתם של כספים בסך 200,000 ₪ בגין העברה מיום 11.11.19... בנוסף, לא צורף תצהיר צד ג' נטען... החייב ימציא עותק בקשותיו... וההחלטות על בקשות אלה לידי הזוכה והזוכה יגיש תגובתו...". בהחלטה מיום 8.4.2020 נקבע "לפניי בקשת המשך לביטול עיקול חשבון בנק (אשר נתפסו בו כספים בשיעור משמעותי) ואשר מיתנהלת מחודש ינואר 2020 וטרם הוכרעה. בעיניין זה על החייב לפעול תחילה בהתאם להוראות ההחלטה מיום 23.2.2020. לאור זה, לא ניתן להעתר לבקשה...". בהחלטה מיום 19.4.2020 נקבע כי "ביום 19.04.20 הוכר החייב (התובע) כחייב משלם בהתאם לחוק ההוצל"פ", הכרה אשר הובילה כאמור לעיכוב ההליך בכל הנוגע לעיקול על חשבון העו"ש. בהחלטה מיום 10.6.2020 נקבע כי "בהחלטה מיום 19.4.2020 בוטל עיקול חשבון בנק לאור מצב החרום המיוחד ששרר, וזאת עד חלוף 30 ימים לאחר חזרת המשק לשגרה... החייב חדל מתשלומיו בחודש מרץ 2020. על החייב להסיר את חוב הפיגורים בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן ניתן יהיה להורות על הטלת העיקול שבוטל בהחלטה מיום 19.04.20, וזאת לא יאוחר מיום 12.07.20". בהחלטה מיום 1.7.2020, בעיניין מימוש עיקול צד ג', נקבע כי "גובה החוב בתיק בסך 248,827.92 ₪. אני מורה למחזיקה (בנק מזרחי-טפחות) להעביר את הכספים להוצל"פ". בהחלטה מיום 5.7.2020 נקבע כי "ראו החלטה מיום 10.6.2020... נראה כי החייב טרם סילק את חוב הפיגורים ולא המציא את המידע והמסמכים שנדרשו בהחלטות קודמות. בשלב זה אני מורה על ביטול עיקול חשבון בנק המצוי ביתרת חובה. בקשת המשך יש לתמוך במסמכים שנדרשו כאמור לעיל ותדפיס תנועות בחשבון הבנק ל-3 חודשים אחרונים וכן דף רכוז יתרות עדכני". בהחלטה מיום 6.7.2020 נקבע כי "עתה צורף תדפיס תנועות בחשבון הבנק ל-3 חודשים וכן דף רכוז יתרות עדכני. לחייב פק"מ בסכום של כ- 32,000 ₪ אשר הנו משועבד. יש לפעול בהתאם ליתר הוראות ההחלטה כאמור. לאחר שיתקבל מלוא המידע והמסמכים, ניתן יהיה ליתן החלטה לגופם של דברים". עוד טענו הנתבעים, כי אף אם מדובר היה בעיקולים שהוטלו בנגוד לדין, הרי שעיקול המוטל על חייב, אשר אכן חב כספים לזוכה (בשונה מעיקול המוטל על מי שאינו חייב כלל), אינו בגדר לשון הרע.

...

להלן יובאו החלטות אלה: בהחלטה מיום 2.1.2020, נקבע כי "החייב יחדש בקשתו אליה יצרף תדפיס תנועות בחשבון הבנק ל-3 חודשים אחרונים וכן דף ריכוז יתרות עדכני. בשלב זה הנני מורה על ביטול עיקול חשבון עו"ד המצוי ביתרת חובה בלבד". בהחלטה מיום 5.1.2020 נקבע כי "ביום 2.1.2020 הגיש החייב בקשה לביטול עיקול עו"ש של המבקשת בבנק מזרחי טפחות... וכן ביטול כלל העיקולים אשר הוטלו על כספים. החייב ... טוען כי הוטלו עיקולים על כספים השייכים לחייב אצל צדדי ג' 'ובניגוד לכל דין החלטה או ובהעדר סמכות'. באשר לבקשה לביטול עיקול חשבון עו"ד, יש לצרף עותק קריא של תדפיס תנועות בחשבון הבנק ל-3 חודשים אחרונים, שכן המסמך שצורף אינו קריא במלואו. כמו כן, מנתוני התיק עולה כי לחייב פק"מ ובו כ-107,000 ₪. החייב יבהיר מדוע לא אורה על מימוש הכספים לשתם תשלום בחוב, וזאת על אף שהחייב עומד לכאורה בצו התשלומים. ככל שלטענת החייב יש עיקול שלא כדין, יוכל להגיש בקשה לציין בה את מספר העיקול, מועד הטלתו, זהות המעקל ותוצאות העיקול. ואף יפנה להוראות הדין וסעיף החוק הקובע לכאורה כי הוטלו עיקולים בניגוד לדין. לאחר שיפעל החייב כאמור, תועבר הבקשה להתייחסות הזוכה". בהחלטה מיום 12.1.2020 נקבע כי "אין בעמידה בצו התשלומים כדי למנוע פעולות כנגד רכוש החייב (לרבות כספים המוחזקים בחיסכון פק"מ), הגם החייב עומד כטענתו בצו התשלומים. טענות החייב כי חלק מהכספים המופקדים בפר"י שייכים לאשתו, נדחית... כמו כן, לא הוכח כי מופקדים כספים בסך 77,000 ₪ בגין הלוואה שנטל החייב בעבר... כבר עתה ניתן להורות על מימוש סך של 15,000 ₪ לכל הפחות, שעה שאין מחלוקת כי מדובר בכספי החייב, ושלא על חשבון צו התשלומים. בנוסף יבהיר החייב למי ביצע העברות של 200,000 ₪ ביום 11.11.2019 לרבות שם המוטב אליו הועברו כספים והעילה- בליווי אסמכתאות. רק לאחר שיפעל החייב כאמור, ויפרוס מלוא המידע והמסמכים, תועבר בקשתו להתייחסות הזוכה". בהחלטה מיום 21.1.2020 נקבע, בין היתר, לעניין "מימוש עיקול צד ג'", כי "גובה החוב בתיק בסך 245,900.72 ₪. אני מורה למחזיקה (בנק מזרחי-טפחות) להעביר את הכספים להוצל"פ". בהחלטה מיום 23.2.2020 נקבע כי "כפי שהובהר לחייב, עמידה בצו התשלומים אינה מונעת מעיקול נכסיו ומימושם על פי דין. עתה נטען, כי הכספים עליהם הוטלו עיקולים במסגרת חשבון בנק החייב, שייכים לצד ג'. זאת, בניגוד לטענות קודמות כאילו חלק מהכספים שייכים לאשת החייב, וכי מדובר בהלוואה נטל החייב. היינו, לפניי שתי גרסאות סותרות... בנוסף, לא הוכח תעודתם של כספים בסך 200,000 ₪ בגין העברה מיום 11.11.19... בנוסף, לא צורף תצהיר צד ג' נטען... החייב ימציא עותק בקשותיו... וההחלטות על בקשות אלה לידי הזוכה והזוכה יגיש תגובתו...". בהחלטה מיום 8.4.2020 נקבע "לפניי בקשת המשך לביטול עיקול חשבון בנק (אשר נתפסו בו כספים בשיעור משמעותי) ואשר מתנהלת מחודש ינואר 2020 וטרם הוכרעה. בעניין זה על החייב לפעול תחילה בהתאם להוראות ההחלטה מיום 23.2.2020. לאור זה, לא ניתן להיעתר לבקשה...". בהחלטה מיום 19.4.2020 נקבע כי "ביום 19.04.20 הוכר החייב (התובע) כחייב משלם בהתאם לחוק ההוצל"פ", הכרה אשר הובילה כאמור לעיכוב ההליך בכל הנוגע לעיקול על חשבון העו"ש. בהחלטה מיום 10.6.2020 נקבע כי "בהחלטה מיום 19.4.2020 בוטל עיקול חשבון בנק לאור מצב החירום המיוחד ששרר, וזאת עד חלוף 30 ימים לאחר חזרת המשק לשגרה... החייב חדל מתשלומיו בחודש מרץ 2020. על החייב להסיר את חוב הפיגורים בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן ניתן יהיה להורות על הטלת העיקול שבוטל בהחלטה מיום 19.04.20, וזאת לא יאוחר מיום 12.07.20". בהחלטה מיום 1.7.2020, בעניין מימוש עיקול צד ג', נקבע כי "גובה החוב בתיק בסך 248,827.92 ₪. אני מורה למחזיקה (בנק מזרחי-טפחות) להעביר את הכספים להוצל"פ". בהחלטה מיום 5.7.2020 נקבע כי "ראו החלטה מיום 10.6.2020... נראה כי החייב טרם סילק את חוב הפיגורים ולא המציא את המידע והמסמכים שנדרשו בהחלטות קודמות. בשלב זה אני מורה על ביטול עיקול חשבון בנק המצוי ביתרת חובה. בקשת המשך יש לתמוך במסמכים שנדרשו כאמור לעיל ותדפיס תנועות בחשבון הבנק ל-3 חודשים אחרונים וכן דף ריכוז יתרות עדכני". בהחלטה מיום 6.7.2020 נקבע כי "עתה צורף תדפיס תנועות בחשבון הבנק ל-3 חודשים וכן דף ריכוז יתרות עדכני. לחייב פק"מ בסכום של כ- 32,000 ₪ אשר הינו משועבד. יש לפעול בהתאם ליתר הוראות ההחלטה כאמור. לאחר שיתקבל מלוא המידע והמסמכים, ניתן יהיה ליתן החלטה לגופם של דברים". עוד טענו הנתבעים, כי אף אם מדובר היה בעיקולים שהוטלו בניגוד לדין, הרי שעיקול המוטל על חייב, אשר אכן חב כספים לזוכה (בשונה מעיקול המוטל על מי שאינו חייב כלל), אינו בגדר לשון הרע.

לעניין זה, אני סבור כי היה על הנתבעים לנקוט משנה זהירות, ולהימנע מהטלת עיקול על כלל נכסי התובע בבנק, כך שיתפסו גם את חשבון העו"ש, גם בהינתן קושי טכני אפשרי לייחד את העיקול, כך שיתפוס נכסים אחרים בלבד, ולא את חשבון העו"ש; או בהינתן מעין תקווה, כי האפשרות להטלת עיקול על חשבון העו"ש, תיחסם באופן "אוטומטי", ככל שקיים עיכוב הליכים לעניין זה. חרף האמור לעיל, הטלת העיקולים האמורים אינה מהווה, לטעמי בנסיבות המקרה, לשון הרע, כלפי התובע.

ואולם, מהחלטות הרשם עולה, כאמור, כי התובע לא עשה כן. סיכומו של דבר, משלא בוססה, חרף הטלת עיקולים על חשבון העו"ש המנוגדים להחלטות הרשם, פגיעה בשמו הטוב של התובע, ומשלא פעל התובע כנדרש על מנת לצמצם את הפגישה ואת נזקיו, ככל שהיו, התביעה נדחית.

הואיל והנתבעים, כפי שפורט לעיל, הטילו את העיקולים הספציפיים על חשבון העו"ש, בניגוד להחלטות הרשם, ובשים לב למנגנון הדיוני החסכוני שעליו הסכימו הצדדים, לרבות התובע, לבירור תביעה זו, החלטתי שלא לחייב את התובע בהוצאות.

בקשת המבקש נעתרה בהחלטה מיום 13.12.2022 וניתנה הוראה על ביטול העיקול שהוטל על חשבונו בבנק ועל עיכוב כלל הליכי ההוצל"פ. ביום 20.12.2022 הגיש המבקש עוד בקשה ובה עתר לביטול ההגבלות שהוטלו בהתאם להוראות סעיף 66א לחוק, לרבות ביטול שימוש בכרטיס חיוב ולקוח מוגבל מיוחד בבנק.

על מנת לעמוד על הקף שיקול דעתו של בית המשפט בשאלת עיכוב ו/או ביטול הליכים פעילים בהוצאה לפועל, יש לזכור את תכליתו של חוק ההוצאה לפועל שנועד להעמיד לרשות הציבור מנגנון, באמצעותו יוכל בעל דין לממש פסק דין שניתן לטובתו, וגם מסמכים משפטיים הניתנים לבצוע כמו פסק דין, ובהם שטרי מישכון, משכנתה, שטרות ושיקים, וגם תובענות על סכום קצוב.

...

מנגד, הגישה המשיבה את תגובתה לבקשה וטענה כי יש לדחות את הבקשה על הסף תוך חיובו בהוצאות ההליך, לרבות שכ"ט עו"ד ומע"מ כחוק.

מן הכלל אל הפרט: לאחר עיון בטענות המבקש הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל חלקית את הבקשה לביטול ההגבלות שהוטלו על המבקש מכוח סעיף 66א לחוק ההוצאה לפועל.

אשר על כן, אני מקבלת חלקית את הבקשה לביטול ההגבלות שהוטלו על המבקש מכוח סעיף 66א לחוק ההוצאה לפועל כאשר הגבלתו כלקוח מוגבל מיוחד והגבלתו מעשות שימוש בכרטיס חיוב תבוטלנה, וכלל יתר ההגבלות וההליכים יעוכבו וזאת בכפוף להפקדת סכום של 5,500 ₪ לקופת בית המשפט.