הרף הקבוע בסעיף 24 לחוק חוזה ביטוח הוא רף גבוה במיוחד ונדמה כי בנסיבות דנן הנתבעת 1 לא עמדה בו.
בבר"ע 2180/06 סתיו נ' ביטוח ישיר איי.די.איי – חב' לביטוח בע"מ) נפסק כי "אף אם המבוטח אינו מקיים את נטל שתוף הפעולה, עדיין אין למבטחת הזכות שלא לשלם את תגמולי הביטוח, אלא אך זכות הפחתה בהתאם לנזק שניגרם לה. על המבטחת להוכיח שאילו קיים המבוטח את המוטל עליו הייתה חייבת שיעור נמוך יותר של תגמולי הביטוח וכן עליה להוכיח את שיעור התגמול שהיה נחסך [(ת"א) שלום פתח תקווה 2289/05 סימבול נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ) פורסם בנבו. 14 (22.7.2007)]. זאת ועוד, על המבטחת להוכיח כי פעלה על מנת לברר את חבותה וכדי לקבל ממבוטחה גרסה לגבי מקרה הביטוח מושא התביעה. כך על המבוטחת לזמן כדין את המובטח כעד לדיון, ובמידה שלא יתייצב, לבקש לממש את הזימון בדרך של צו להבאתו כעד ע"י המישטרה. בנוסף, כאשר יש באפשרות המבטחת לברר דברים שבאמצעים סבירים כגון בירור מול משרד הרשוי לגבי קיומו של רישיון נהיגה תקף והזמנת חקירה פרטית, גם אז היא לא תהיה ראשית להנות מפטור מחבות או מהקטנת החבות אם לא נקטה באותם אמצעים".
על פי ההלכה הפסוקה הנטל הוא על המבטח להוכיח שני תנאים מצטברים האחד העידר שתוף פעולה והשני כי העד שתוף הפעולה מנע מהמבטח להוכיח פטור או הפחתה בחבות.
יחד עם זאת, אקבל טענת הנתבעת 1 לפיה אין היא חבה אלא בסכום העולה על דמי ההישתתפות העצמית וזאת בהתאם לפסיקה וראה ע"א 602/94 מחוזי חיפה קופלוביץ יהודית נ' איילון חברה לביטוח בע"מ
"הישתתפות עצמית" פירושה שחבות המבטח אינה לפצוי מלוא הנזק, אלא הנזק פחות ההישתתפות העצמית.
וראה גם בר"ע 1808/04 (מחוזי-חיפה) כלל חברה לביטוח בע"מ נגד זערור (6.3.05), ת.א. (עכו) 6897-07-11 מחמוד נביל כנעאן נגד תאגיד מים וביוב סובב שפרעם בע"מ ואח' (9.12.09), ת"א 20622-04-11 יצחק אזולאי נ' קייטרינג שיף העמק בע"מ (13.5.14).
...
זאת ועוד, בדיון שהתקיים במסגרת הסיכומים טען ב"כ התובעת טענה אשר לא נסתרה ולפיה עוה"ד ממשרדו התקשרה אתמול למבוטח בטלפון שנמסר לה על ידי הנתבעת 1 והנ"ל ענה לשיחת הטלפון מיד כך שאף הטענה בדבר העדר אפשרות להשיגו טלפונית אין בידי לקבלה וכאמור לעיל כלל לא נטען כי נעשו ניסיונות להשיגו בסמוך לדיון או אף בשנה האחרונה.
באשר לטענת הנתבעת 1 ולפיה, אין בידו לדעת מי נהג ברכב אשר פגע בנהג התובעת, הרי שנהג התובעת העיד בפניי בעדות סדורה וקוהרנטית ומהימנה כי מיד לאחר התאונה הוחלפו פרטים עם נהג רכב אשר פגע בו ועל כן טענה זו של הנתבעת אינה ברורה והינה למעשה טענה סתמית שאין בידי לקבלה.
סבורני כי על אף הפעולות שהוצגו על ידיה (נסיונות לאתר את המבוטח טלפונית), זו לא עשתה די על מנת לעמוד בנטל הגבוה שנקבע בפסיקה.
משכך סבורני כי לא עמדה בחובתה להפעיל את כל האמצעים הנדרשים על מנת להשיג את המידע המבוקש.
אשר על כן, משנדחתה טענת הנתבעת ביחס להעדר שיתוף הפעולה מצד מבוטחה ונקבע כי הכיסוי הביטוחי הוסר ללא עילה מוצדקת, ומשהנתבעת הרימה את הנטל להוכחת התביעה, הרי שהתביעה מתקבלת ולפיכך, תשלם הנתבעת 1 לתובעת סך של 16,074 ₪ בקיזוז סך ההשתתפות העצמית עליו יומצא אישור בתוך 14 יום לתיק בית המשפט ולתובעת, ובצרוף שכר טרחת עו"ד בסך 4,000 ₪ ,שכר העדים כפי שנפסק בדיון, ואגרת ביהמ"ש כפי שתשולם בתום ההליך.