תביעת ביטוח דירה בגין נזקי מים

התובע הפעיל את פוליסת הביטוח של דירתו בגין ניזקי הארוע, בעקבותיה הפניתה חברת הביטוח את הנתבעת, חברה העוסקת בניקוי ותיקון שטיחים, לתובע והנתבעת נטלה מביתו של התובע שטיחים לצורך שיקומם.

בכתב התביעה מאשר התובע עוד כי קיבל מחברת הביטוח בגין הארוע פיצוי בסך של 17,000 ₪ לגביו הבין כי הוא מהוה פיצוי עבור ירידת ערך של ארבעת השטיחים בעקבות ניזקי המים, אולם לאחר שפנה לחברת הביטוח הוברר לו כי התשלום יועד לנתבעת עבור תיקון השטיחים.

...

תמיכה במסקנה כי הערכים שנקבה הנתבעת בדו"ח הטיפול משקפים, לדידה, את שווים של השטיחים של התובע, במצבם (ולא כחדש) יש בעלויות השיקום שפורטו בדו"ח הטיפול של הנתבעת בסך כולל של 8,700 ₪ בתוספת מע"מ לשני שטיחי הטבריז (עלות טיפול בסך של 7,500 ₪ לשטיח הטבריז הגדול ובסך של 1,200 ₪ לשטיח הטבריז הקטן, לפני מע"מ).

מסקנה זו מסכום זה יש להפחית סך של 7,000 ₪.

התוצאה אפוא היא שהנתבעת תשלם לתובע סך של 10,000$ כערכם בש"ח במועד טופס הזמנת העבודה (19.5.2013) בניכוי סך של 7,000 ₪, ובסה"כ 29,440 ₪.

תביעה ע"ס 234,662 לקבלת תגמולי ביטוח על פי פוליסה לביטוח מבנה ותכולה, בעקבות ניזקי רטיבות שנגרמו לדירת התובע עקב פצוץ בצנור מים.

...

אך בשים לב לשנה בה ניטלה ההלוואה ביחס להיום והעובדה שמדובר בתשלומים בהתאם לריבית שפיצר בה התשלומים הראשונים מורכבים ברובם מריבית ופחות מתשלומי קרן אני סבור כי פיצוי בגובה 15,000 ₪ הינו סביר בנסיבות העניין.

עגמת נפש: אני סבור כי בנסיבות העניין ולאור חוות דעתו השגויה של מומחה הנתבעת ואי קבלתה, את חוות דעת מומחה התובע ואת הוצאותיו בפועל, אכן סבל התובע מעגמת נפש, ואת הפיצוי בגינה אני מעריך בסך של 10,000 ₪ .

סוף דבר: הנתבעת תשלם לתובע כדלקמן: את הסך 188,568 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום הגשת התביעה (14.6.2018) ועד ליום התשלום בפועל; את הוצאות המשפט לרבות שכר המומחה מטעמו בהתאם לקבלות שצירף, חלקו בשכר מומחה בית המשפט ושכר עדותו וכן אגרת בית המשפט, הכל בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל; שכר טרחת עורך דין בסך 20% מסכום שנפסק בס"ק (1) ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

בחוות הדעת, נכתב בצורה מפורשת בעמוד 2, פרק ח' תחת הכותרת "גורם הנזק" כי ניזקי המים בדירת התובעת מקורם בדירת הנתבעת, ובזו הלשון: "הופנינו לבדוק את הדירה לאחר שמקורות הנזקים כבר תוקנו. עפ"י דו"ח השתלשלות קריאה, מאת שרברב שבהסדר. הנזק לצד שלישי הנ"ל נגרם עקב דליפת מים מצנרת הדירה המבוטחת, והנזק הישיר לצד שלישי תוקן בידי שרברב שבהסדר". לכתב התביעה צורפו תיכתובות בין התובעת לנתבעת.

המתווך העיד כי הדיירים עזבו את המושכר בגלל ניזקי המים בדירה ולא היה ניתן להתגורר בה, ובזו הלשון: "כפי שאני זוכר, עבר קצת זמן, השוכר שהיה, הוא היה עם עוד שותף הם לוקחים עוד מישהו ומתחלקים במחיריה, ובגלל הנזילה השוכר אמר לי שכל החברה עזבו והוא נשאר לבד תקוע עם הדירה ואני גם זוכר שכעסתי על מיכל, שלא צריך לחכות לשום ביטוח, יש שם כזה גועל נפש וצריך לסדר את זה ואז להיתחשבן ואז הם אמרו שאולי הביטוח וזה הסיבה שהשוכר עזב, והיה שם עוד מישהו שגר איתו והוא ראה ועזב, נזילות זה לא דבר טוב, זה מיטרד וגם עובד. אני מכיר את מיכל כמו כל בעל דירה". בחקירה, נישאל המתווך: "זה אומר שאפשר היה לגור בה אם הראת אותה לאנשים?". המתווך השיב: "לא. אני לפעמים נותנים לנו מפתחות ואני עושה את זה מעל 14 שנים וכל דייר שלש לי הכל אצלו יבש וגם הקהילה מכירה אותי ואני זוכר את הסיטואציה שזה היה משהו גדול מכוער ובכל מקרה כשמגיע אדם לראות ואני ואמר שיסדרו את זה, ואצלי מספיק שזה קורה פעם אחת, ואני מעיר על זה שאי אפשר לשכור את הדירה". תיקון הנזקים בדירת התובעת נמשך מספר חודשים גם לאחר שהנזילה כבר תוקנה ולמעשה השוכר נאלץ לעזוב את המושכר בסוף חודש ינואר 2022, לפני תום תקופת השכירות שמסתיימת במאי 2022.

...

לפיכך, התביעה מתקבלת ברובה.

סוף דבר בנסיבות האמורות, התביעה מתקבלת ברובה.

הנתבעות תשלמנה לתובעת (ביחד ולחוד) סך של 27,000 ₪ בתוספת הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה.

מונחת לפניי תביעה בסך 348,824 ₪ בגין ניזקי מים בבית פרטי שביישוב ערערה (להלן: "הבית").

שם נדונה בקשה לאישור תביעה ייצוגית כנגד חברות ביטוח בטענה כי הן אינן משלמות את רכיב המע"מ בשל נזק מבוטח או צד ג', עת הנזק לא תוקן בפועל.

בית המשפט המחוזי קבע בעיניין אמון הציבור: "71. ... הילכת זלוצין נחזית להראות כהלכה מחייבת שיצאה מפתחו של בית המשפט העליון (וראו סעיף 20(ב) לחוק יסוד: השפיטה), ולא מצאנו הלכה אחרת שניתנה בערכאה העליונה המבקשת לחלק בין תביעת הניזוק לתביעת מבוטח." עוד נקבע בעיניין אמון הציבור ביחס לרכיב המע"מ בשיפוי: "76. ... בפוליסות לביטוח דירה נהוג להבחין בין תשלום תגמולי ביטוח לפי ערך שיפוי (השבת המצב לקדמותו) לבין תשלום תגמולי ביטוח לפי ערך כינון (הקמה מחדש, תיקון או החלפה בחדש). כאשר נעשית הערכה של ערך כינון הערכה זו מבוססת על הצעת מחיר לתיקון הנזק, והיא כוללת את ערך המע"מ (למבוטחים שאינם מקזזים מע"מ). לעומת זאת, ערך השיפוי הוא פיצוי כספי שהמבוטח זכאי לו אם לא יכונן את נזקיו. הערכת ערך השיפוי נעשית באמצעות הערכת שווי השוק של הנכס (עסקה בין מוכר מרצון לקונה מרצון), מתוך שכך אין צורך לקבוע את הוספת המע"מ בפצוי רגיל על דרך השיפוי שכן באופן עיקרוני הערכת הנכס במצבו כוללת את סכום המע"מ המגולם בערכו ואולם ברי כי אם עסקינן בנזק שעניינו בתיקון בלבד והפיצוי בגינו עניינו בהערכת עלות התיקון כי יהא צורך להוסיף את סכום המע"מ על עלות התיקון. " (הדגשה שלי אט"א).

...

לאור האמור, ומכל הטעמים שצוינו יש לדחות רכיב זה. סוף דבר: התביעה מתקבלת בחלקה.

הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים כדלקמן: פיצוי בסך כולל של 117,201 ₪.

בנוסף, הנתבעת תשלם לתובע שכר מומחה התובע וכן חלקו של התובע בשכר טרחת מומחה בית המשפט בסך כולל של 9,126 ₪.

תביעה לתשלום תגמולי ביטוח על פי פוליסה לביטוח דירה עקב ניזקי מים.

...

אחריות הנתבעת 2: מאחר וקבעתי שכל הנזקים לא קשורים למקרה הביטוח משנת 2010, יש לדחות את התביעה נגד הנתבעת 2.

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, על הנתבעת 1 לשלם לתובע כדלקמן: את הסך 55,192 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום הגשת כתב התביעה המתוקן (30.12.20) ועד ליום התשלום בפועל; את הוצאות המשפט הכוללות את אגרת המשפט ושכר המומחים בהם נשא התובע בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפעול; שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

התביעה נגד הנתבעת 2 נדחית.