תביעת אפליה לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

בפני תביעה לפצוי על סך 61,234 ₪ בגין אפליה לפי חוק שויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998 (להלן "החוק").

...

עמדת ביניים בבחינת כלל התכליות האמורות אני סבורה כי יש להגיע למסקנה לפיה הפרשנות התכליתית של החוק מצויה בתווך בין עמדת התובעת לעמדת הנתבעת והיועץ המשפטי לממשלה.

בענייננו נושא זה עלה בפירוט רק בשלב מאוחר של ההליך, בהשלמת טיעון מטעם התובעת, ומבלי שהתאפשר לקבל לגביו את עמדת היועץ המשפטי לממשלה והפיקוח על הביטוח, ולפיכך אני סבורה כי יש להותירו לעת מצוא.

התוצאה התביעה, אם כן נדחית.

הגדרת קבוצת התובעים הגדרת קבוצת התובעים כפי שהוגדרה בבקשת האישור, ובתיקון שהוסף בהתאם להערת בית המשפט היא כדלקמן: "אנשים עם מוגבלות בשמיעה אשר מיום 1.7.2014 ואילך הגיעו או היו יכולים להגיע לחנויות KSP של המשיבות המוכרות כחנויות KSP מחשבים וסלולר". עילות התביעה עילות התביעה נסובות על הנגשת שירות באמצעות מערכת השמע ובין היתר, הפרת חוק שויון לאנשים עם מוגבלות; הפרת חובה חקוקה לפי סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]; עוולת הרשלנות; עשיית עושר ולא במשפט; וכן כל עילה אחרת הכלולה בבקשה לאישור או בתובענה או בכתבי בי דין אחרים שהוגשו על ידי התובע המייצג במסגרת ההליך, או המשתמעת מהן.

שאלות משותפות קיימות שאלות מהותיות של עובדה ומשפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, בין היתר, קיומה של הפליה או הפרה לפי חוק שויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, זכותם של בעלי מוגבלות שמיעה לקיומן של מערכות שמע בסניפי המשיבות, והסעדים המגיעים להם בגין הפרת זכות כזו.

...

המשיבות הגישו תשובה מטעמן ביום 1.1.2018, בגדרה נטען כי דין בקשת האישור להידחות בשל היות המשיבות פטורות מהתקנת מכשירי שמע בסניפיהן משום שאין מדובר ב"רשת", ונוכח שטחה הקטן של כל אחת מחנויותיהן המייתר את הצורך במכשירי שמע.

מבלי להכריע במחלוקת שעלתה לעניין היקף החובה המוטל על המשיבות בהנגשה לבעלי מוגבלויות שמיעה, ומבלי לקבוע מסמרות האם המשיבות עונות להגדרת "רשת", אני סבורה, כי התובענה הראתה עילת תביעה לכאורה בעת הגשתה.

על רקע האמור, בדומה להסדרי הפשרה שאושרו בבית המשפט המחוזי מרכז, מפי כב' השופטת הדס עובדיה על יסודם הוגש הסדר פשרה זה (ת"צ 56081-06-17 אבני נ' למטייל (פורסם במאגרים) מיום 25.6.2017; ת"צ 18181-07-17 רוטמן נ' א.ל.מ. סחר 2000 בע"מ (פורסם במאגרים) מיום 9.7.2017; ת"צ 36285-08-18 רוטמן נ' מקס הנהלה ישראל בע"מ (פורסם במאגרים) מיום 24.1.2019), ובהתחשב בנסיבות העניין שלפניי, אני קובעת כי המשיבות תשלמנה גמול למבקש בסך 15,000 ₪, וכן שכר טרחת עורך דין לב"כ המבקש בסך 100,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין.

סוף דבר לאור כל האמור אני מאשרת את הסדר הפשרה, בהתאם למפורט בפסק דין זה. על מנת לוודא שהסדר הפשרה יוצא מהכוח אל הפועל, חלק מתשלום הגמול ושכר הטרחה מותנה בביצוע הסדר הפשרה בפועל.

לא יתכן שניסיונות אלה שנעשו לפנים משורת הדין ישמשו את התובע באופן ציני וחסר תוך לב בניסיון לתבוע כספים שאינם מגיעים לו. התובע לא הופלה מחמת מוגבלות לפי חוק שויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח -1998.

...

ביום 22.6.08 הוציא התובע מכתב לגב' שולה בן חיים כמצוטט: "...הנני מאשר בזאת קבלת הצעתך להמשך העסקה במסגרת חדר הצילום בשנה"ל הבאה ב- 50% משרה. 2. שוב אבקש, להזכיר את הפגיעה החמורה בשכר ובתנאים הנלווים לרבות זכויות פנסיה, שעה שבלית ברירה ונוכח מצבי הכלכלי והמשפחתי כפי שפורט במכתבי הנני נאלץ בזאת להיעתר להצעה. 3. כן אבקש להזכיר את מצבי הרפואי שטרם הגיע לכדי הכרעה מקצועית סופית, לרבות ניתוח צפוי בהמשך 4. אבקשך לנסות בכל דרך ובהקדם ליצר השלמת שכר והתנאים הנלווים כפי שנעשה בעת הצורך במקרים אחרים ובפרט שעה שקיימת פגיעה ונכות ממקום העבודה..." (ר' נספח 23 לכתב ההגנה).

נוכח מכלול הפגמים שפורטו לעיל, אנו סבורים כי התובע זכאי לפיצוי מכוח סעיף 14 לחוק השיוויון.

מנגד אנו לוקחים בחשבון את העובדה כי שוכנענו כי הנתבעת כן עשתה ניסיונות למצוא לתובע עבודות חלופיות כפי שפורט לעיל, ומנגד אנו לוקחים בחשבון את תקופת עבודתו הממושכת של התובע, לאחר ששקלנו את מכלול הדברים מצאנו לנכון לחייב את הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בגין הפרת חוק השוויון בסך של 25,000 ₪.

סוף דבר אשר על כן על הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים כמפורט וזאת תוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין : לפצות את התובע בגין הנזק הלא ממוני אותו תבע בפיצוי על סך של 15,000 ₪.

כך או כך, ובלא שנידרש להכריע בטענה באשר לעצם ההכרה בקשיי פוריות כמוגבלות, לא מצאתי לנכון להתערב בקביעת בית המשפט המחוזי כי המשיבה לא הוכיחה כי היא הופלתה עקב המוגבלות הנטענת כדרישת חוק שויון זכויות לאנשים עם מוגבלות; ובהעדר קשר סיבתי בין ההפליה ובין אותה מוגבלות, אין מקום לנהל תובענה ייצוגיות בעילה של הפליה לפי חוק שויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

...

בכל הנוגע לטענת המשיבה כי מדיניות בית החולים פוגעת בזכות לשוויון, משרד הבריאות השיב: "מדובר על סירוב למתן הטיפול במקרה שאינו באופן ברור חלק מהזכות לשוויון (כגון סירוב למתן טיפול מטעמי גזע או מין), ולכן, במקרה זה אנו סבורים כי ניתן לקבל סירוב זה כחלק מהתפיסה הערכית בו מתנהל המוסד, והואיל וקיימת אלטרנטיבה סבירה לטיפול, איננו רואים מקום לכפות על המוסד לפעול בניגוד לתפיסתו הערכית" (להלן: המכתב מאת משרד הבריאות).

הבקשה לאישור תובענה כייצוגית על רקע האמור, הגישה המשיבה ביום 7.9.2015 בקשה לאישור תובענה כייצוגית נגד בית החולים בטענה שמדיניותו פוגעת בזכותה לשוויון (להלן: בקשת האישור).

עוד הגעתי למסקנה כי למרות שסעיף 4(א) לחוק זכויות החולה אינו אוסר באופן מפורש להפלות מטעמים של מעמד אישי, האיסור שבסעיף חל גם הפליה ממין זה. על כן אציע לחבריי כי תינתן רשות ערעור לבית החולים וכי ייקבע שהערעור שנדון על פי הרשות שניתנה יידחה.

די בכל אלה כדי להגיע למסקנה שענייננו בגוף דו-מהותי על כל הכרוך בכך (וראו אסף הראל גופים ונושאי משרה דו-מהותיים 73-72, 94-91 (2019); דפנה ברק-ארז משפט מינהלי כרך ג 491-479 (2013); והשוו לחברת קדישא המקומית בע"א 294/91 חברת קדישא גחש"א 'קהילת ירושלים' נ' קסטנבאום, פ"ד מו(2) 464 (1992)).

ככלל, יש להתייחס בזהירות לטיעון של "מדרון חלקלק", אך במקרה דנן אני סבור כי לטיעון זה יש משקל של ממש ושומה עלינו להישמר ולעצור עוד טרם תחילת ההחלקה במדרון.

את הקבוצה הגדירה המבקשת כך: "אנשים עם מוגבלות שלטובת עניינם או לטובת מימוש זכויותיהם, ובכלל זה גם עפ"י חוק שויון זכויות, חלות על המשיבה חובות לספק התאמות נגישות לשירותי תחבורה ציבורית בשטחה כקבוע בחוק ובתקנות, שאותן או חלק מהן המשיבה לא סיפקה או שאותן או חלק מהן המשיבה לא סיפקה עפ"י עקרונות חוק השויון או התקנות מכוחו". לסיום נטען כי הבקשה עומדת בתנאים המצטברים לאישור התובענה כייצוגית, המנויים בסעיף 8(א) לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: "החוק").

המוקד הוא העידר הפליה ולא מספר התביעות.

...

משכך, התוצאה היא שהבקשה לסילוק על הסף - נדחית.

יובהר, כי אין במסקנה האמורה כדי לקבוע מסמרות ביחס לעילות שנטענו בבקשת האישור או בקשר לקיום התנאים בסעיף 8(א) לחוק.

נוכח התוצאה תשלם המשיבה למבקשת הוצאותיה בסך 10,000 ₪ (כולל מע"מ).