תביעת אם למזונות ילד מנישואים אזרחיים

העותר, אזרח ותושב צרפת, נישא למשיבה 2, אזרחית ותושבת ישראל (להלן: המשיבה), בטקס נישואין פרטי בצרפת בשנת 2003.

לימים, היחסים בין בני הזוג עלו על שרטון, ובשנת 2008 הגישה המשיבה תביעת מזונות ילדים ואשה לבית המשפט לעינייני מישפחה, וכרכה בה עינייני הסדרת רכוש.

"אלא שאשר יגורנו בא לנו" כפי שכתב בית הדין האיזורי בהחלטתו מיום 12.5.2013, והעותר הוא ששינה את טעמו ומסרב ליתן גט למשיבה, לטענתו, הן בשל סיכסוך כספי בין הצדדים הנוגע למזונות שכבר שולמו, והן בשל החשש שמא יינקטו נגדו הליכים משפטיים בצרפת בשל ריבוי נישואים (כפי שנטען על ידו בבית המשפט לעינייני מישפחה).

...

לאחר שעיינו בתשובות המשיבים, הגענו למסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף ולגופה.

דין העתירה להידחות גם לגופה, באשר סמכותו של בית הדין הרבני מעוגנת בשני אלה: (-) סעיף 4א(א) לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953 (להלן: חוק בתי דין רבניים) קובע כלהלן: "סמכות מבחינה בין-לאומית בתביעה לגירושין

רק עתה, משניתן כנגדו צו עיכוב יציאה מהארץ, "נזכר" העותר להעלות טענה זו. אשר על כן העתירה נדחית.

אומנם חוקית הסמכות נתונה למי שהחוק נותן אותה, אך ההיגיון נותן כי המקום הראוי יותר שיתברר נדון זה הוא בית הדין הדתי, ששם יושבים דיינים שהשכלתם היא הדין הדתי, ולכל הפחות לא תהיה מעלתו בעיניין זה פחותה משל הערכאה האזרחית.

לשם מה ידון בית הדין וייתן לחינם פסק דין למזונות ילדים, כאשר ממילא, הוא מנוע מלמלא את מטרת סעיף 3 לחוק, לפיה "בית-הדין הדן בתביעת הגירושין יוכל לידון גם בכל ענין אחר השנוי במחלוקת אותה שעה והוא צריך להכרעה עקב הפקעת הנישואין" (ע"א 501/64 א' וינשטוק נ' מ' וינשטוק, פ"ד יט(1) 533; וע"א 666/70 א' שלום ואח' נ' י' שלום, פ"ד כה(2) 701).

...

אך בוודאי שאי אפשר מכח קושיות אלו להגיע למסקנה האבסורדית לחלוטין של האיש – שלילת סמכות חוקית של בתי הדין מכל וכל!!! אין זה מתפקידנו וסמכותנו לפרשן ולתרץ את הקושיות שיש על פסה"ד של ביהמ"ש העליון, תפקיד זה מוטל עליהם.

לכן טענה זו של האיש נדחית על הסף.

אך למרות שהחלטה זו כבר אינה רלוונטית מכל מקום מצאנו לנכון לחתום עליה ולפרסם אותה היות שנאמרו בה דברים בעלי חשיבות רבה לעניות דעתנו.

רקע התובע והנתבעת שניהם חסרי דת, נישאו זל"ז בנישואין אזרחיים ב***** בתאריך 9.1.2009.

טענות בתביעת המזונות בכתב התביעה נטען כי הכנסת הנתבעת גבוהה פי 2.5 מהכנסת התובע, צוין כי הכנסת התובע מעבודתו ***** ***** עומדת ע"ס 13,000 ₪ לחודש ואילו הכנסת הנתבעת בתקופת הנישואין עמדה על סך 27,000 ₪ נטו בממוצע לחודש.

תביעת האב למזונות (תלה"מ 3444-11-19) הצדדים הנם חסרי דת ולפיכך יחול החוק לתיקון דיני מישפחה (מזונות) התשי"ט-1959, עפ"י הוראת סעיף 3 (ב) לחוק: "אדם שאינו חייב במזונות הילדים הקטינים שלו… לפי הוראות הדין האישי החל עליו, או שלא חל עליו דין אישי, חייב במזונותיהם והוראות חוק זה יחולו על מזונות אלה." סעיף 3 א' לחוק זה קובע: "(א) אביו ואימו של קטין חייבים במזונותיו.

...

לאור כל האמור לעיל ובשים לב לכך שכל גורמי הטיפול והגורמים המקצועיים תומכים בהותרת המצב הנוכחי של אחריות הורית משותפת וחלוקת זמני שהות שוויונית של הקטינים אצל כל אחד מהבתים של הוריהם, לרבות החלוקה הפנימית בין הבית של האב לבית הסבים (הוריי האב) המעורבים באופן חיובי בחיי הקטינים, אני מוצאת לקבוע כי המתווה הזמני שנקבע בהחלטתי מיום 12.1.2021 יוותר על כנו ויהפוך למתווה קבוע.

אשר על כן נפסק כדלקמן: בהמשך ישיר להוראות חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 אני קובעת כי האחריות ההורית של שני ההורים ביחס לקטינים א' ו-ב' ****** תהא שווה ומשותפת.

ש: אתה חושב שזה מדרגת מס שמשלמים ב** ? ת: אני לא פקיד מס, ******* ש: זה מה שאתה מעדכן אותם ? ת: ממש לא, אם אתה לא יודע הנחות מס מקבלים, כשהייתי גר ב** לפני 3 שנים ואפילו לפני 4 שנים בערך, מדרגת מס מתעדכנת וזיכוי ממס מתעדכן אחרי שאני מקבל אישור תושב **, ואחרי שאני מעודכן בתעודת הזהות שאני תושב **.

בשנת 2016 היתגלע סיכסוך ביחסי ההורים אשר הביא לפרידתם, ולהגשת תביעות מצד האם ביום 14.7.16 ואלו הן: תביעה למזונות ילדים ואשה, היא התביעה שבכותרת; תביעה למשמורת בתמ"ש 31728-07-16 ; תביעה בעינייני רכוש בתמ"ש 31661-07-16 ותביעה להשבת 14 .

תובענה זו מתבררת על פי סדרי הדין הייחודים בתביעה למזונות כפי הוראות פרק כ"א לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 (להלן: התקנות) ותוך החלה של יתר התקנות, כל עוד לא מתקיימת סתירה (ר' תקנה 258 ב(ב) לתקנות).

באשר לדין החל, לאור הצהרת האם בחקירתה (ר' עמ' 112 לחקירת האם) ובשים לב כי הצדדים רשומים כנשואים במירשם האוכלוסין וטרם התגרשו זמ"ז, אני סבור כי יש לבחון עתירת האם למזונותיה על פי הדין האישי היהודי החל על הצדדים ועל פי הדין הכללי כהוראות משלימות שאינן סותרות זו את זו. באשר לפסיקת מזונות מכח הדין הכללי נקבע כי השיקולים אותם יש לשקול במסגרת פסיקת מזונות שקומיים, הם בין היתר: יכולותיה לצאת ולעבוד מחוץ לביתה, משך הנישואין והרכוש שנותר בידה בתום הנישואין (ר' באריכות בע"מ 3151/14 פלונית נ' 19 .

...

בכפוף לאמור לעיל, העתירה לתשלום דמי מזונות אישה – נדחית.

בנסיבות העניין, ובהתחשב בכל האמור לעיל ומגוון פעולותיו של האב במסגרת ניהול הליך זה, ותוך שאני נותן גם ביטוי לסכום הנתבע אל מול הסכום שנפסק, מצאתי לחייב את האב בשכ"ט ב"כ התובעת בסך כולל של 100,000 ₪ כשסכום זה ישולם תוך 30 ימים ממועד פסק הדין, אחרת יישא ריבית והצמדה כדין.

העתירה לתשלום מזונות אישה, נדחית בשים לב לאמור בסעיף 51 לעיל.

פסק דין זה עוסק בהליכים הקשורים בתום נשואי הצדדים: תביעה בעיניין ילדיהם הקטינים של הצדדים, תביעות רכושיות ותביעה למזונות הילדים.

העובדות: התובעת והנתבע (להלן גם: האם, האב וההורים) נישאו זל"ז בנישואים אזרחיים ביום 00.00.2013 והתגרשו זמ"ז בבית הדין הרבני ביום 00.00.2021.

...

אשר על כן אני מורה כדלקמן: לאיזון המשאבים ישלם הנתבע לתובעת סך של 25,364 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 14.9.2020; התובעת תשלם לנתבע מחצית משווי הרכב לפי מחירון לוי יצחק נכון ליום 14.9.2020 ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד זה והרכב יהיה בבעלותה הבלעדית; לשם איזון הנכסים שאינם נזילים תחתמנה הפסיקתאות שצורפו לחוות דעת המומחה.

לביצוע פירוק השיתוף אני ממנה את עו"ד --- ככונסת נכסים בכפוף להסכמתה.

אשר על כן אני מורה כדלקמן: אף אחד מההורים אינו מחויב בתשלום לידי משנהו בגין הוצאותיהם השוטפות של הילדים.