תביעת אב לביטול מזונות ילדים בשל מגורים קבועים אצלו

לפני תביעה שהוגשה ע"י האב לביטול מזונות ילדיו א' ו-ב', קטינים כבני 17 ו 15- בטענה כי הלכה למעשה הם מתגוררים אצלו דרך קבע.

התובע עותר לביטול חיובו במזונות ילדיו הקטינים וכן עתר לכך שבית המשפט יורה לנתבעת להשיב לו תשלומים ששילם לה בגין מזונות הילדים, ביחס לתקופות בהם התגוררו בפועל .

הנתבעת טענה בחקירתה כי אביה מעביר לה באופן קבוע סיוע של אלפי שקלים בחודש וכן באופן ישיר מממן את כל הוצאות הרכב שלה, לרבות דלק, רישיון שנתי, ביטוח 28 וכיוצא' וכן מציינת כי נושאת איתה באופן קבוע כרטיס אשראי של אביה (עמ' 29 .

...

בכל הנוגע לרכיב הוצאות הקטינים ונוכח הימצאותו של א' בישיבה שהתשלום החודשי בה בסך למעלה מ 500 ₪ משולם במלואו ע"י האב, ביגוד מיוחד של תלמידי ישיבה נרכש באופן בלעדי ע"י האב ושעה שעד לכניסת א' לישיבה התגורר באופן בלעדי אצל אביו ולאחר מעברו לישיבה, מצאנו עצמנו בתקופת הקורונה, תקופה שבמסגרתה קטינים שהו פרקי זמן נרחבים בבית ההורים, אם בשל סגירת מסגרות חינוכיות אם בשל תקופות בידודים, (אין מחלוקת שא' שהה תקופות לא מבוטלות בבידוד אצל אביו), איני מוצאת להתייחס לתקופת שהותו של א' בישיבה כתקופה שבמהלכה היו לאב הוצאות מופחתות שכן בפועל הקטין שהה בעיקר בבית האב בתקופה זו. נוכח גילאי הקטינים, נוכח מצבם הכלכלי של שני הצדדים, שעה שגם אם האב משתכר יותר מהאם, הרי שהאב נושא בפועל במלוא הוצאותיו של א' שנמצא באופן בלעדי אצלו וכן נושא בחלק מהוצאותיו של ב' שנמצא גם אצל אביו וגם אצל אמו, זאת שעה שהאם כלל אינה משתתפת בהוצאותיו של א' ויש די בידיה כדי להשתתף בהוצאותיו של ב' בפרקי הזמן בהם הוא אצלה.

סבורני כי כאשר בעל דין בוחר להסתיר הכנסות, בין כדרך חיים ובין אם קונקרטית במסגרת ניהול ההליך, עליו לדעת כי יכול והנתונים שהוא אינו מגלה, יישארו כנעלם שנזקף לחובתו.

לסיכום א. בנסיבות העניין, אני מוצאת להיעתר ולקבל את תביעה.

לפיכך, טענה של האב כי אין הוא טוען להרעה בהכנסותיו כעילה להפחתת המזונות לא פוטרת אותו מלהניח לפי בית משפט קמא, אף כחלק מחובת הגילוי ותום הלב, את מצב הכנסותיו לעת הגשת התביעה להפחתה וגם טענה מוכחת להרעה בהכנסותיו לא תחייב, בהכרח, הפחתה של המזונות אם יוכח מנגד שינוי כלפי מעלה בצרכי הילדים והרעה בהכנסות האם הגם שייתכנו מצבים, שבשל השינויים שחלו יעלה הצורך 'לארגן' מחדש את מערך הצרכים והחיובים בתא המשפחתי", (ההדגשות במקור י.א).

התובע מבין היטב כי משטענתו כי הסכמתו לסכום המזונות המופחת נתנה על רקע רצונו לקבלת תוספת התלויים כחלק מקיצבת הנכות, בין אם זו זמנית או קבועה, הרי שקיבלת הנכות אינה יכולה עוד להוות בגדר שינוי נסיבות מהותי שכן לשיטתו של התובע עצמו, היא זו שעמדה ביסוד הסכמתו, פרט לכל שהגשת התביעה לאחר מכן מהוה תכסיסנות משפטית בלתי ראויה ושימוש לרעה בהליכי משפט.

נכות תפקודית ולא כל שכן רפואית שהוכרה על ידי המל"ל, ראו בתי המשפט לעינייני מישפחה לנהוג בזהירות בכל הנוגע לפטור ו/או הפחתת חיוב האב הנכה במזונות הילדים" ושלל האזכורים והדוגמאות מפסקי הדין אליהם מפנה כבוד השופט אסף זגורי בפסק דינו.

נימוקים נוספים והערות נוספות לפני סיום: טענת האב כי הוכח בפועל לאור העובדה כי הנתבעת מתגוררת בדירת 2 חדרי שינה וסלון ואין לכל אחד מהילדים חדר משלו וכי הם מתביישים להזמין אל דירת האם חברים ולפיכך זמני השהות גדולים ורחבים בפועל מאלה שנקבעו בפסק הדין מיום -11.2.2019 לא הוכחה ולעניין זה אפנה לעדות האם לעניין זה בעמ' 27 ש' 10 – עמ' 29 ש' 26 אשר הייתה אמינה ומהימנה עליי.

במקרה דנן, הפחתת המזונות או ביטולם כפי עתירת התובע תביא ליצירת בית עשיר בבית האב ובית עני אצל הפערים ברמת החיים שכל אחד מהצדדים מאפשר לעצמו ואשר כבר באה לידי ביטוי ומשתקפת במצב הדברים כיום אך תחריף ותעמיק.

...

₪ של יודגש לעניין זה כי על פי טענות התובע הסכים זה להפחתה בסך של 200 ₪ בלבד בלית ברירה ותחת לחץ כדי לקבל את תוספת התלויים כחלק מגמלת הנכות ששולמה לו. בנסיבות אלה ומבלי לגרוע מכל האמור לעיל, די בכך כדי להביא לדחיית התביעה שכן המדובר בהתנהלות דיונית העולה כדי חוסר תום לב קיצוני, תכסיסנות ושימוש לרעה בהליכי משפט.

לפיכך מטעמים של מדיניות משפטית ראויה, אין לאפשר לתובע משקיבל את מבוקשו להתעלם מההסכמה שקיבלה תוקף של פסק דין, תוך התעלמות מעקרונות של תום לב, סופיות הדיון, הסתמכות, והעיקרון כי חוזים וחיובים יש לקיים ולאפשר לו לפתוח מחדש את סכום המזונות בפעם השלישית.

סיכום: לאור כל האמור לעיל ובוודאי לאור משקלם המצטבר של הנימוקים לדחיית התביעה ושמעל אלה מרחפים עקרונות יסוד בשיטה המשפטית, של תום לב, סופיות הדיון ושיקולים של מדיניות משפטית ראויה ומניעת תכסיסנות משפטית ושימוש לרעה בהליכי משפט, יש לדחות את התביעה וכך הנני מורה.

התובעת טוענת, כי תביעת הנתבע למשמורת משותפת הנה "טאקטית" במהותה ומטרתה הנה הפחתה או ביטול החיוב במזונות, וכי התנאים למשמורת משותפת אינם מתקיימים לטענתה, לנתבע אין שום כוונה ורצון אמתי וכן להיות מעורב בחיי הקטינים ולממש משמורת משותפת, והוא מאשר כי אינו יכול להתחייב לחלוקה הורית שווה בכל הקשור בהסדרי השהות.

באשר ללינת הקטינים אצל האב טוענת התובעת, כי לנתבע אין מקום מגורים קבוע, אין כרגע חדר מותאם ללינת הילדים, ולאור גילם הצעיר של הקטינים, אין אפשרות כי הקטינים ילונו אצל האב בכל סוף שבוע שני מיום שישי עד צאת השבת.

בסעיף 3(א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט - 1959 , נקבע כי אדם חייב במזונות ילדיו הקטינים לפי הדין האישי החל עליו: "אדם חייו במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של

החל מגיל 6 ואילך, בשים לב להכנסות הצדדים, לגיל הילדים, זמני השהות ולצרכי הילדים ולפסיקה הנוהגת כפי שפורטה בהרחבה, ובפרט לאור ההלכה החדשה שנקבעה בבע"מ 6 ₪ 919/15 , אני מוצא בנסיבות העניין לחייב את האב בתשלום מזונות בסך של לקטינה ש. ל. וסך של 750 ₪ לקטין ל., ובסה"כ 1,500 ₪ לחודש עבור שני הקטינים, כאשר סכום זה כולל הוצאות מדור ואחזקתו.

...

תביעת הנתבע בתלה"מ - 12- 19 למשמורת משותפת - דינה להידחות.

תביעת התובעת למזונות הקטינים בתלה"מ - 10- 19- מתקבלת באופן חלקי.

הנתבע ישלם לידי התובעת מזונות הקטינים בסך של 2,800 ₪ לחודש, כולל הוצאות 32 מדור ואחזקתו ( 1,400 ₪ עבור כ"א מהקטינים).

בחודש 1/18 הגיש התובע שתי תביעות: האחת, נושא פסק דין זה, היינו תביעה לביטול חיובו בדמי מזונות הילדים והשנייה, שבה עתר לקבוע כי הבנים יהיו במשמורת משותפת של הוריהם (תלה"מ - 01- 18.

באת כוח האם הפניתה לתנאי המגורים הבעייתיים לדבריה בבית האב שבו חולקים הבנים חדר עם בתה של אשת התובע שהיא כבת 12 שנה, טענה כי מטרת ההליך היא לפטור את האב מחיובו בדמי מזונות, כי האב עצמו לעיתים איננו שוהה כלל עם הילדים (אלא לעיתים אמו ולעיתים בתה של אישתו), כי הקטינים אינם מקפידים על הכנת מטלותיהם הלימודיות בעת ששוהים בבית האב ועתרה לחקור את פקיד הסעד על תסקירו.

שינוי נסיבות באת כוח האב מפנה לשינויים המהותיים שחלו בחיי שני הצדדים בין המועד שבו אושר הסכם הגירושין לבין היום, המצדיקים לשיטתה את קבלת התביעה – בהסכם הגירושין נקבעה משמורת לאם וזמני שהות מצומצמים לאב, בעוד שבפסק הדין שניתן הורה בית המשפט על משמורת משותפת של ההורים על ילדיהם והרחבה משמעותית של זמני השהות שמקיים האב עם ילדיו; מאז הגירושין, שני הצדדים נישאו מחדש ומקיימים משק בית משותף עם בני זוגם הכולל הכנסה קבועה נוספת.

מאחר שהוכח כי בנסיבות המקרה דנן, טענה באת כוח האב, מתקיימים כל התנאים שנקבעו בהילכת בע"מ 919/15 , יש לקבל את התביעה ולהורות על ביטול חיובו של האב לשלם לידי האם את דמי מזונות הקטינים.

כלומר, אם במצב אז, לנו הקטינים אצל האב 3 לילות במחזור של שבועיים, דהיינו 20% מהזמן, כיום לנים הקטינים אצל האב 6 לילות במחזור של שבועיים, דהיינו 40% מהזמן, פי השינויים בתא המשפחתי של כל אחד מההורים לאחר גירושיהם הצליח כל אחד מהצדדים להקים תא משפחתי חדש – האב נישא לאישתו שלה ילדה כבת 11 שנים מקשר קודם ואילו האם נישאה לבעלה, שלו שני ילדים נוספים מקשר קודם (בת שמתגוררת עם אמה ובן בגיר שמתגורר עם האם ובעלה במהלך חופשותיו מהצבא) ואף נולד לאם ולבעלה תנוק משותף.

אם לא יפעל האב במהלך התקופה האמורה למציאת מדור חלופי מתאים לצורכי הילדים, תוכל האם לפנות מחדש בהליך שפוטי מתאים כדי שניתן יהיה לבחון מחדש את האחריות ההורית המשותפת לרבות השפעתה על סוגית המזונות.

...

( הליך המשמורת שהתקיים לפני בית המשפט – - תלה"מ 01- כבר בתחילת ההליך, הגישו הצדדים בקשה מוסכמת למינוי עו"ס לסדרי דין ובית המשפט נעתר לבקשתם.

מאחר שהוכח כי בנסיבות המקרה דנן, טענה באת כוח האב, מתקיימים כל התנאים שנקבעו בהלכת בע"מ 919/15 , יש לקבל את התביעה ולהורות על ביטול חיובו של האב לשלם לידי האם את דמי מזונות הקטינים.

כמו כן אני קובעת כי פסק דין זה יחול אך ורק ממועד זה ואילך ולא רטרואקטיבית וזאת כדי שהקיזוז לא ישפיע על רווחת הבנים והאם מתוך הנחה שהכספים 24 .

אשר לטענות על אודות הוצאות מסוג תלבושת אחידה לביה"ס וילקוטים לביה"ס, לאור החלטתי דלעיל כי לא תהיה התחשבנות רטרואקטיבית בין הצדדים, אני דוחה בקשה זו. לאחר שבית המשפט נחשף להתדיינות האחרונה בין הצדדים, המתוארת לעיל, ומאחר שאין בכוונתו של בית המשפט לדון ולהכריע איזה סוג ילקוט ירכשו הצדדים לבנים (האם של חברת "אדידס", כפי שרוצה האב, או של חברה אחרת, כפי שסבורה האם), יובהר לצדדים כי אם לא ימצאו דרך להסדיר מחלוקות אלה ביניהם, יופנו הצדדים להליך של תיאום הורי, שבעלויותיו יישאו שווה בשווה.

סיכום על כן, אני קובעת כדלקמן: 13 ₪ האב ישלם לידי האם סך 1,000 ₪ לחודש בגין דמי המזונות של שני הקטינים (סך עבור כל קטין).

7 בחודש 1/18 הגיש התובע שתי תביעות: האחת, נושא פסק דין זה, היינו תביעה לביטול חיובו 4 בדמי מזונות הילדים והשנייה, שבה עתר לקבוע כי הבנים יהיו במשמורת משותפת של הוריהם 5 6 .

באת כוח האם הפניתה לתנאי המגורים הבעייתיים לדבריה 26 בבית האב שבו חולקים הבנים חדר עם בתה של אשת התובע שהיא כבת 12 שנה, טענה כי מטרת 27 ההליך היא לפטור את האב מחיובו בדמי מזונות, כי האב עצמו לעיתים איננו שוהה כלל עם 28 מקפידים על הכנת 29 הילדים (אלא לעיתים אמו ולעיתים בתה של אישתו,) כי הקטינים אינם מטלותיהם הלימודיות בעת ששוהים בבית האב ועתרה לחקור את פקיד הסעד על תסקירו.

46 באת כוח האב מפנה לשינויים המהותיים שחלו בחיי שני הצדדים בין המועד שבו אושר הסכם 6 הגירושין לבין היום, המצדיקים לשיטתה את קבלת התביעה – 7 בהסכם הגירושין נקבעה משמורת לאם וזמני שהות מצומצמים לאב, בעוד שבפסק 8 הדין שניתן הורה בית המשפט על משמורת משותפת של ההורים על ילדיהם 9 והרחבה משמעותית של זמני השהות שמקיים האב עם ילדיו; 10 .א מאז הגירושין, שני הצדדים נישאו מחדש ומקיימים משק בית משותף עם בני זוגם 11 הכולל הכנסה קבועה נוספת.

51 אולם עם שינוי הפסיקה וההלכה החדשה שנקבעה בבע"מ ,919/15 אצה לאב הדרך לעתור 27 בתביעה למשמורת משותפת שכל כולה נועדה להשיג את מטרתו האמיתית והיא ביטול חיובו 28 בדמי מזונות הקטינים.

השינוי חל גם בחופשות ובחגים והילדים לבקשתם נותרו אצל האב מספר 31 ולעיתים, כשהאם נתנה את הסכמתה, נותרו הילדים ללון בבית האב גם בימי שבת 32 ימים ברצף (בסופי השבוע שהם אצלו.

) אם לא יפעל האב במהלך התקופה 5 האמורה למציאת מדור חלופי מתאים לצורכי הילדים, תוכל האם לפנות מחדש בהליך שפוטי 6 מתאים כדי שניתן יהיה לבחון מחדש את האחריות ההורית המשותפת לרבות השפעתה על 7 סוגית המזונות.

...

178עם זאת ומאחר שאין מקום המוטלת בראש ובראשונה על הוריהם אני סבורה כי לצורך החישוב של דמי המזונות בעניינינו יש 25 לקחת בחשבון אך ורק את הכנסתם הפנויה של שני ההורים בלבד, ללא המשכורת של בני זוגם.

180אל נוכח כל האמור לעיל, קביעת החיוב בהתאם ליחס הכנסות ההורים הוא כדלקמן: 1 2 ₪ 4,100 = 50%*8,200 – האם 3 ₪ 4,100= 50%*8,200 - האב 4 .

184 מכל המקובץ ומתוך יציאה מנקודת מוצא כי לא מדובר בתביעה חדשה למזונות אלא מדובר 18 בתביעה להפחתת מזונות שנקבעו בהסכם גירושין כולל ושיקפו את הסכמות הצדדים ורצונם 19 להסדיר את כל העניינים הקשורים בפירודם, גם בהיבט הרכושי, בהסכם אחד שהוא בגדר 20 מקשה אחת, אני סבורה כי יש להעמיד את דמי המזונות שעל האב לשלם לאם עבור שני הבנים 21 על סך 1,000 ₪ לחודש.

כמו כן אני קובעת כי פסק דין זה יחול אך ורק ממועד זה ואילך ולא 22 רטרואקטיבית וזאת כדי שהקיזוז לא ישפיע על רווחת הבנים והאם מתוך הנחה שהכספים 23 ששולמו כמזונות כבר נצרכו (ר' בע"מ 4589/05 פלוני נ' פלונית [פורסם בנבו] .

אשר לטענות על אודות הוצאות מסוג תלבושת אחידה לביה"ס וילקוטים לביה"ס, 31 לאור החלטתי דלעיל כי לא תהיה התחשבנות רטרואקטיבית בין הצדדים, אני דוחה בקשה זו. 32 .

188 על כן, אני קובעת כדלקמן: 12 האב ישלם לידי האם סך 1,000 ₪ לחודש בגין דמי המזונות של שני הקטינים (סך 500 ₪ 13 עבור כל קטין.