מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעות שהוגשו בהתאם לסעיף 128 לחוק פשיטת רגל

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

באותו יום, 23.1.2020, ללא ידיעתם של המבקשת, המשיבה או מי מהאחים, הגיש המשיב באמצעות הבן, שהוא כזכור עורך דין, ללישכת רישום המקרקעין בקשה שכותרתה, "בקשה לרישום הערת אזהרה בהסכמת כל הצדדים לפי סעיף 126 / סעיף 128 לחוק המקרקעין תשכ"ט-1969" על הנכס, כפי שרשום בכותרת הבקשה.
לעומת נזקים כלכליים מוחשיים עד כדי כניסה להליך פשיטת רגל, אובדן עסקת דירה, ואובדן סכום עתק של 5 מיליון ₪ למבקשת, לא טען המשיב לכל נזק של ממש שייגרם לו. המשיב עצמו אמור לקבל מיליונים מעסקה זו. ככל שטענתו היא, שיכול היה לקבל תמורה גבוהה יותר בגין הנכס, פתוחה הדרך בפניו לתבוע נזקים אלו, שלכאורה נגרמו לו, ולהיות מפוצה בגינם באופן כספי ואין הצדקה בגין כך לעצור את העסקה, שכבר החלה להתבצע, שולמו בגינה תשלומים, וכאשר עצירתה תיגרום לנזקים רבים לצדדים.
לאחר שהמשיבים יגישו כתבי תשובה להמרצת הפתיחה (בהתאם למועדים הקבועים בדין ובהיתחשב בשעת החרום נוכח מגפת הקורונה) תנתן החלטה לגבי המשך ההליכים בתיק.
...
סוף דבר בשלב מקדמי זה שוכנעתי כי בידי המבקשת ראיות לכאורה לקיומה של עילת תביעה ושוכנעתי כי מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובת המבקשת וכי למשיב לא יגרם נזק שאיננו כספי, ומשכך אני נעתרת לבקשה כאמור להלן.
אני מקבלת את הבקשה וקובעת כי על המשיב לנקוט לאלתר בכל הפעולות הדרושות לצורך מחיקתה של הערת האזהרה, אשר נרשמה על המקרקעין (הידועים כחלקה 75 בגוש 6918 ברחוב אלנבי 70 בתל אביב) ביום 29.1.2020 בלשכת רישום המקרקעין לזכות המשיב.
המשיב ישלם הוצאות הבקשה בסך של 20,000 ₪ למבקשת ובסך נוסף של 20,000 ₪ למשיבה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בתגובה לבקשה זו, הגישו הנתבעים בקשה למחיקתה, מהנימוק שעל-פי טענתם, התובע, שהוכרז פושט רגל (פש"ר 41379-05-12 (להלן – הליך הפש"ר)), לא היה רשאי להגיש את התביעה.
תחילה טענו, כי בהתאם לתנאי ב' להיתר שנתן בית המשפט בהליך הפש"ר, על הצד השלישי, שיתן את ההיתחייבות לשאת בהוצאות התביעה הנדונה, לשאת בתשלום האגרה ולכן אין לפטור את התובע מתשלום אגרה.
לטענתם, אף אין מקום לטענה כי עילת התביעה נולדה לכאורה, רק לאחר מתן פסק הדין בהליך לקיום הצוואה, מאחר שפסילת הצוואה נבעה ממעורבותו של התובע לעריכתה, שהיה מודע לכך בעת שנערכה; השני, לנוכח קביעותיהם החד משמעיות של בית המשפט לעינייני מישפחה ושל ערכאת העירעור, אין מקום לטענותיו של התובע בתביעתו, אשר יש בהן משום ניסיון לערער על קביעות חד משמעיות בפסק הדין חלוט שניתן בהליך לקיום הצוואה; השלישי, טענות התובע בתביעתו הן כי עו"ד בהירי ז"ל היתנהל ברשלנות, בעוד התביעה הוגשה נגד יורשיו, שאינם "בעל הדבר". לפיכך וכפי שנפסק פעמים רבות, נידרשת רמת הוכחה גבוהה, אשר ספק אם יעלה בידי התובע לעמוד בה (ע"א 5997/92 מלק נ' עיזבון דויטש, פ"ד נא(5) 1 (1997), בעמ' 10); הרביעי, התביעה מיתעלמת מהוראת סעיף 128 בחוק הירושה, התשכ"ה-1965 (להלן – חוק הירושה), שעל-פיה, משחולק עיזבונו של עו"ד בהירי ז"ל ליורשיו, אין התובע יכול לחייב את היורשים בחובותיו של המוריש.
...
מהטעמים שיפורטו להלן יש קושי לומר כי התובע הראה כנדרש, כי הוא אמנם חסר יכולת כלכלית לשלם את האגרה המתחייבת מהגשת התביעה הנדונה.
לנוכח כל האמור, משלא הוכח כנדרש התנאי שעניינו חוסר יכולתו הכלכלית הנטענת של התובע לשלם את האגרה, אין מקום לפטור אותו מתשלום האגרה במלואה.
בהתאם לכך, התובע ישלם את האגרה עד יום 16.8.2020.

בהליך חדלות פירעון (חדל"פ) שהוגש בשנת 2022 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

אולם כעת היא קיבלה ייצוג והנחיה להגיש תביעת חוב בגין המזונות, והיא תפעל כאמור.
נפסק כי חרף השינוי שחל בעיניין זה בסעיף 179 לחוק לעומת סעיף 128(א) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 - הדרישה למתן פסק דין כתנאי מקדים לקציבת המזונות - עודנה קיימת (רע"א 3239/18 יעקב ז'ק בנזקר נ' עו"ד מיכאל גבור [פורסם בנבו] (31/5/18)).
המשמעות היא שסכום המזונות עשוי לפחות במידה ניכרת על מנת לאזן בין הזכאים למזונות לבין זכויות הנושים להפרע מחובם, כאשר סכום הקצבת המזונות נקבע בהתאם לסכום המינימאלי הדרוש לצרכי הזכאים למחייתם בצורה מכובדת וללא הוצאות מופרזות (עודד מאור ואסף דגני, עמ' 208-211, בדגש על עמ' 211; עמ' 16-17 בהתייחס לס' 128 לפקודה).
...
לסיכום, ראו בע"מ 2255/19 פלוני נ' פלונית [פורסם בנבו] (23/2/20), עמ' 19: "בדומה ללשונו של סעיף 128 לפקודה, גם סעיף 179 לחוק חדלות פירעון מחייב כי המבקש הקצבת מזונות יקדים ויצטייד בפסק דין מזונות של הערכאה המוסמכת, ובכך משמיענו כי הסמכות לקבוע את סכום המזונות ולהפחיתו נתונה רק לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הדתי הרלוונטי. בדברי ההסבר לסעיף 179 האמור נכתב כדלקמן: "מוצע לקבוע הוראות לעניין תשלום חוב מזונות שפסק בית משפט או בית דין מוסמך אחר, שמועד פירעונו חל לאחר מתן צו לפתיחת הליכים. תשלומי המזונות... צריכים להימשך במהלך הליכי חדלות הפירעון, זאת מאחר שמחייתם של מקבלי המזונות תלויה בתשלום המזונות. ואולם כאשר היחיד החייב במזונות חדל פירעון, ייתכן שיש מקום לשינוי גובה התשלום, זאת מאחר שתשלום המזונות במצב זה אינו בא על חשבון רווחתו של משלם המזונות בלבד אלא גם על חשבון פירעון חובות היחיד לנושיו, עובדה שלא בהכרח נלקחה בחשבון בשלב קביעת המזונות בידי הערכאה המוסמכת"..
באשר לבקשת היחיד מיום 18.1.22, אני קובעת כדלקמן: באשר לבקשתו לפטור מתשלום מביצוע התשלום החודשי, הרי על היחיד לפנות בבקשה מתאימה לממונה, אשר מוסמך להכריע בה על פי סעיף 156(ה).
בנוגע לבקשתו לפריסת הפיגורים שנצברו לחוב המזונות, אני מורה ליחיד לשלם את דמי המזונות שנצברו מאז מתן הצו לפתיחת ההליכים ועד היום, תוך 45 ימים מהיום.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

לגבי טענות היורשים, נטען כי היורשים אחראים לפי סעיף 128(א) לחוק הירושה לסילוק חובות המנוחה מתוך העיזבון ואין ממש בטענותיהם כי לא קיבלו דבר מהעיזבון.
צויין כי העיזבון הוכרז כפושט רגל לפי בקשת היורשים בפש"ר 46521-12-16.
הוכח כי היורשים ידעו לאורך כל הדרך כי התובעת עומדת על תביעתה החוזית להעברת הבעלות על שמה על חשבון העיזבון, הגם שמנסה לתת ארכה לפנים משורת הדין לנאמן וליורשים להסדיר את העברת הבעלות ללא הגשת תביעה.
התביעה נגד הנאמן גם אם הנאמן לא ייצג את התובעת בעיסקה, אלא היה לה עו"ד שלה עמו התייעצה ואשר נטל חלק במו"מ לכריתת ההסכם (עו"ד נחשוני), עדיין מחוייב הנאמן כלפי התובעת בחובת זהירות מקצועית ביחס לשימוש בכספי התמורה שהופקדו אצלו בחשבון נאמנות והיה עליו לעשות בהם שימוש בהתאם להוראות ההסכם.
...
אני דוחה את טענת הנאמן כי היה רשאי להסתמך על שיחות שערך מנהל התובעת בעיריה בשנת 2006 בהן נאמר לו כי אין חוב ארנונה ואין חוב היטל השבחה.
אני דוחה את טענתו הכבושה של הנאמן, שהועלתה רק בחקירתו הנגדית, כי מנהל התובעת נתן לו אישור בעל פה לתשלומים מחשבון הנאמנות לגורמים שאינם קשורים בעסקה.
לפיכך אני קובעת כי על הנאמן לפצות את התובעת בסך של 100,000 $ כערכם ביום 1.2.06, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לאחר שעיינו בבקשה לסילוק על הסף ובתגובה לה, להלן החלטתנו: תביעה זו הוגשה ביום 16.2.2022 על ידי התובעת, עובדת זרה, שהועסקה כמטפלת סיעודית של המנוחה הגב' יהודית דמתי ז"ל, בדרישה לתשלום זכויות סוציאליות בגין תקופת העסקה וסיומה על סך כולל של 89,907 ש"ח. בתביעה נטען כי הנתבע 1 היה האפוטרופוס של המנוחה וכן מעסיק בפועל של התובעת.
הוראות דומות קיימות גם בסעיפים 127 – 128 לחוק הירושה ולפיהן, עד לחלוקת הנכסים בעזבון, האחריות מוטלת על העיזבון בלבד, ולאחר חלוקת העיזבון, אחראי כל יורש עד לגובה חלקו בירושה, ובמקרים של מירמה שאינם רלבאנטיים לכאן), חב היורש עד גובה העיזבון כולו בזמן החלוקה.
בהתאם לתקנה 25(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב -1991 (להלן: "תקנות בית הדין לעבודה"): "לא תפוג תובענה על שום שאחד מבעלי הדין מת או פשט את הרגל, ובילבד שעילת התובענה בעינה עומדת". זאת ועוד, בהתאם לתקנה 25(ב) לתקנות בית הדין לעבודה: "מת בעל דין או פשט את הרגל או שנכס שלו נסב – אם מרצון ואם מכוח דין – רשאי בית הדין להורות, אם ראה צורך בכך לשם יישוב מלא של כל השאלות הכרוכות בדבר, כי מבצע הצוואה או מנהל העיזבון, או היורשים או הנאמנים, או חליף אחר של בעל הדין, כולם או מקצתם, יהיו לבעלי הדין, או שתומצא להם הודעה בדרך או בצורה שיקבע בית הדין ובתנאים שיקבע, והוא יתן צו בדבר המשך המשפט כפי שנראה לו" (ההדגשה הוספה).
...
לאחר שעיינו בבקשה לסילוק על הסף ובתגובה לה, להלן החלטתנו: תביעה זו הוגשה ביום 16.2.2022 על ידי התובעת, עובדת זרה, שהועסקה כמטפלת סיעודית של המנוחה הגב' יהודית דמתי ז"ל, בדרישה לתשלום זכויות סוציאליות בגין תקופת העסקה וסיומה על סך כולל של 89,907 ש"ח. בתביעה נטען כי הנתבע 1 היה האפוטרופוס של המנוחה וכן מעסיק בפועל של התובעת.
בתגובה לאמור השיבה התובעת כי יש לדחות את הבקשה, מהטעמים העיקריים הבאים: לו העיזבון היה ריק לא היו הנתבעים 1 ו-2 פועלים להוצאת צו קיום צוואה וצו ירושה, וכן לא היו מגישים התנגדויות ומנהלים הליך בבית המשפט לענייני משפחה.
דיון והכרעה לאחר שעיינו בטענות הצדדים הגענו לכלל מסקנה כי דין הבקשה לסילוק על הסף של התביעה נגד הנתבע 2 – להידחות.
נוכח האמור אין מקום גם להיעתר לבקשת התובעת לקבל את נוסח הסכם החלוקה שקיבל תוקף של פסק דין שעה שאין האמור רלבנטי להליך דנן.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו