תביעות נזקי רכוש מתאונת דרכים באשדוד

לפניי תביעה כספית על סך 73,545 ₪ שהנה תביעת שבוב, בגין ניזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים, שהתרחשה ביום 29.01.20 (להלן: התאונה), בין משאית התובעת (להלן: רכב התובעת) ובין משאית הנתבעים (להלן: רכב הנתבעים).

בכתב התביעה, נטען כי התאונה אירעה בצומת אשדוד (להלן: המקום), במהלך המתנה בפקק, החל לפתע רכב הנתבעים בנסיעה אחורנית, ברשלנות ובחוסר זהירות וכך פגע ברכב התובעת.

...

דיון והכרעה:  לאחר שלמדתי את כלל הראיות שהובאו לפניי, שמעתי העדויות ושקלתי את טענות הצדדים, נחה דעתי כי דינה של התביעה להידחות.

לפיכך, הגעתי לכלל מסקנה כי העדויות הינן שקולות כך שלא ניתן להעדיף אחת על פני רעותה.

סוף דבר: אשר על כן, אני קובעת כי דינה של התביעה להידחות, וכך אני מורה.

לפניי שתי תביעות מאוחדות שעניינן נזק רכוש כתוצאה מתאונת דרכים שהתרחשה ביום 30/11/17 באשדוד.

...

סיכום הדברים – בתא"מ 15863-10-18 ישלמו הנתבעות לתובעת סך של 1,263 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל, אגרה כפי ששולמה, ושכ"ט עו"ד בסך 1,200 ₪.

בתא"מ 38041-11-18, בתביעה העיקרית תשלם הנתבעת לתובעת סך של 4,933 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל, אגרה כפי ששולמה, שכר עד כפי שנפסק, ושכ"ט עו"ד בסך 1,200 ₪.

בתביעה שכנגד ישלמו הנתבעות שכנגד לתובעת שכנגד סך של 3,545 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל, אגרה כפי ששולמה, הוצאות העדה - גב' עליזה זיו בסך 400 ₪, ושכ"ט עו"ד בסך 1,200 ₪.

לפניי תביעה שעניינה נזק רכוש כתוצאה מתאונת דרכים שהתרחשה ביום 30/6/10 בנתיבי איילון.

בכתב ההגנה שנכתב בהתאם לדברים שמסר לעורך דינו, ציין כי התבקש על ידי שוטר להמתין בצד, ובמהלך ההמתנה "עשה סריקה לבדוק באם נגרם נזק כלשהוא למשאית – והבחין שלא נגרם כל נזק ..". נתבע 3 לא סיפק הסבר מניח את הדעת לעובדה שירד מן המשאית באמצע הכביש לאחר היתרחשות התאונה, שעה שסבר כי אין לו חלק בתאונה, ואף לא הסביר מדוע בדק אם קרה נזק למשאית ומדוע התבקש למסור פרטים אם אין לו כל חלק בה. אל מול גרסת נתבעים 1-2 לפיה נפגע רכבם במהלך עקיפה, כשרכב נתבע 3 שבקש לנסוע לאשדוד ביקש לעבור לנתיב שמשמאל, סטה, וכך פגע ברכבים, לא הציג נתבע 3 כל גרסה, ואף שציין כי ביקש לנסוע לאשדוד והסכים כי לא ניתן לעשות זאת מהנתיב בו נסע, בחר שלא לתת הסבר עינייני וטען כי ישנם דרכים רבות לאשדוד, וכי בעת הנסיעה לא חשב באיזו דרך יסע.

...

לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי במסמכים שהובאו בפניי, ולאחר שקילת מכלול הנתונים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל נגד נתבע 3 ולהידחות נגד נתבעים 1-2.

על כן, דין התביעה להתקבל כנגד נתבע 3 ולהידחות נגד נתבעים 1-2.

סוף דבר – התביעה נגד נתבעים 1-2 נדחית.

תביעה בגין ניזקי רכוש בעקבות תאונת דרכים מיום 26.04.2020.

ת"א 2439/04 ברידזה נ' אדם (בימ"ש השלום באשדוד, ניתן ב- 6.10.05, פורסם ב-"נבו"); שם נקבע אשם תורם של 50% בשל חנייה באדום לבן.

...

כבר נפסק, כי הימנעותו של צד מגילוי ראיה (או זימון עד שבשליטתו) יכול שתביא את בית המשפט לידי מסקנה, כי אילו הוצגה אותה הראיה, זו הייתה פועלת לרעתו (ע"א 548/78 פלונית נ' פלוני, פ"ד ל(1) 736, 760 (1980) ר' בנוסף ע"א 465/88 הבנק למימון ולמסחר בע"מ נ' מתתיהו, פ"ד מה(4) 651, 658 (1991); ע"א 455/88 חדד נ' א. דהן חברה לבניין בע"מ, פ"ד נה(5) 655 (1991)).

התוצאה: אני מקבל את התביעה באופן חלקי.

על כן אני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת את הסכומים הבאים: 2,173 ₪ - (60% מסכום התביעה – 3,621 ש"ח).

בית המשפט המחוזי בבאר שבע רת"ק 16222-04-21 ברששת נ' קנטור ואח' בפני כבוד השופטת דינה כהן המבקש דוד ברששת המשיבים 1. אורון קנטור 2. ענת חביב קנטור בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות באשדוד, בתיקי ת"ק מאוחדים מספר 52532-06-20 ו- 55771-09-20, מיום 18.3.21 שניתן על ידי כבוד הרשמת הבכירה אירנה רוזן (להלן: "פסק הדין").

עניינו של ההליך בשתי תביעות מאוחדות שעיקרן ניזקי רכוש מתאונת דרכים מתאריך 26.4.20 שארעה באיזור בית העלמין בבאר שבע.

...

לאחר עיון בפסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות, פרוטוקול הדיון והמסמכים הרלוונטיים שעמדו לפניו ולאחר ששקלתי את טענות המבקש, מסקנתי היא שאין עניינו של המבקש מצדיק את מתן הרשות לערער.

אשר על כן הנני דוחה את הבקשה.