תביעות כספיות הדדיות בגין הסכם פיתוח וגינון

כאמור, עדות התובעת בעיניין זה הנה, כי במסגרת שלב המשא ומתן, עובר להתקשרות בהסכם השכירות, הציגו נציגי הנתבעת לפניה מצג ברור לפיו היא בעלת זכויות בנכס ורשאית להיתקשר בהסכם שכירות לגביו, וזאת נוכח הסכם הפשרה אליו הגיעו הנתבעת והמינהל בו סוכם כי המקרקעין עליהם מצוי הנכס יוחכרו לנתבעת לתקופה של 49 שנים נוספות (סעיף 23 לתצהיר התובעת).

השבת דמי שכירות ופיצויים בגין השקעה בנכס בסעיף 9 לחוק החוזים תרופות נקבעה חובת השבה הדדית של צדדים להסכם, עקב ביטולו: "9. (א) משבוטל החוזה, חייב המפר להשיב לנפגע מה שקבל על פי החוזה, או לשלם לו את שוויו של מה שקבל אם ההשבה היתה בלתי אפשרית או בלתי סבירה או שהנפגע בחר בכך; והנפגע חייב להשיב למפר מה שקבל על פי החוזה, או לשלם לו את שוויו של מה שקבל אם ההשבה היתה בלתי אפשרית או בלתי סבירה או שהנפגע בחר בכך.

עיון בסעיפים ה'-ו' לחוות דעתו של המומחה בן עזרא מטעם התובעת מלמד, כי התובעת ביצעה את בנכס את העבודות הבאות: ניקיון החצר ויישור הקרקע, התקנת חפוי ברזנט לגדר חיצונית, ריצוף פנים, חפוי קרמיקה בקירות חדרי שירות ורחצה, התקנת 15 תריסי אלומיניום וצביעת החלונות, התקנת 8 דלתות עץ, ביצוע עבודות גבס כולל התקנת מחיצות גבס חסין וגמר קירות פנים, צבע פנים מלא, טיח, הסרת גג אסבסט ובצוע גג רעפים מחדש כולל חזוק קונסטרוקציה עץ קיימת, התקנת מעקי עץ, ביצוע עבודות חשמל, התקנת אינסטלאציה, התקנת ארונות מטבח כולל שיש, שפוץ כללי למחסן החצר ובצוע חפוי עץ לדלפקים, ביצוע עבודות גינון ופיתוח שטח וכן התקנת דוד שמש.

ואולם, כאמור, התובעת עתרה בתביעתה לפסיקת פיצויים בגין כספים אשר הוציאה בקשר עם הסכם השכירות, קרי לפצויי הסתמכות, כך שאין משמעות מעשית לטענה זו. מכל מקום, מדובר בסעיף חוזי, הנכלל בהסכם השכירות העומד בבסיס התביעה.

...

משכך ולסיכום האמור בפרק זה אני קובעת, על דרך האומדן ובהתחשב במכלול נסיבות המקרה שפורטו לעיל, כי התובעת זכאית לקבלת פיצוי בסך של 20,000 ₪ בגין עוגמת נפש.

סיכום נוכח האמור לעיל, תוצאת ההליך הינה, כי התביעה מתקבלת בחלקה.

בהתאם לקביעות לעיל, הנתבעת תשלם לתובעת סך כולל של 385,812 ₪.

במסגרת הסכם השכירות נקבעו הוראות רלוואנטיות כדלהלן: מטרת השכירות הקבועה בסעיף 1 הנה: "הקמת משתלה גינון ופיתוח נוי לרבות מסחר בהם, משרד המכירות יהיה בתוך החממה" תקופת השכירות נקבעה לחמש שנים וכן, הוקנו במסגרת ההסכם שתי תקופות אופציה בנות 5 שנים כל אחת להארכת ההסכם, באופן שסיום ההסכם הנו ביום 31/5/15.

לאור העברת התביעה לפסי דיון רגילים, עתר התובע לתיקון כתב תביעתו ולהוספת סעדים כספים ותיקון כאמור הותר לו. משכך, אוחזת התביעה לפני הן סעד פינוי והן סעד כספי.

בהנתן שהצדדים היו חלוקים בשאלה האם נכרת בינהם הסכם פשרה – לשם הזהירות ומבלי לקבוע מסמרות בשאלת הרלוואנטיות של האמור לדיון לפני - זימנתי הצדדים לדיון בנושא ליום 20/4/17, במסגרתו, נחקרו הצדדים הדדית בדבר טענותיהם הנסבות על הסכם הפשרה.

בהנתן שכך, הרי שאינני סבורה כי הכרעה בשאלה האם נכרת הסכם פשרה אם לאו הנה חלק מהמחלוקת המונחת להכרעת בית המשפט – אלא – שהנה עניין לבית משפט בהליך מתאים לענות לו. בהקשר זה הנני מוצאת לציין כי תימוכין לאמור ניתן למצוא דוקא בטיעון הנתבע (אשר מצדו טוען כי יש לאכוף את הסכם הפשרה במסגרת ההליך לפני) ובכלל זה בפרט – הנני מוצאת להפנות לטענותיו ובהתאם להן ככל שהתובע סבור שיש להורות על בטלות ההסכם, הרי שעליו להגיש בקשה מתאימה וכן, כלשונו הוא (ראו סעיף 14 לבקשתו לאכיפת ההסכם) "הרי לא יעלה על הדעת שניתן היה במסגרת ההליך שבכותרת לקיים דיון בסוגיות אכיפת ההסכם ולכן ברור שלא ניתן להצהיר מבית המשפט שההסכם בטל" – הנני סבורה כי בטענותיו כלפי התובע, פוסל הנתבע במומו- אמנם דיון בסוגיות תוקפו או בטלותו של ההסכם חורג ממסגרת הדיון המונח להכרעת בית המשפט בתביעה זו ומשכך, הנני דוחה הטענות הנסבות על תוקף הסכם הפשרה ואינני מוצאת לידון בהן.

...

באשר לתביעתו על סך 21,242 ₪ הרי שזו נדחית הואיל והתובע לא הרים את הנטל להוכיחה.

סוף דבר; תביעת הפינוי מתקבלת והתביעה הכספית נדחית.

בהתאמה הנני קובעת כי הנתבע יפנה את שטח המושכר קרי – השטח המוחזק על ידו בגוש 6232 חלקה 3 וכן, חלק בחלקות 36, 37, 38 ו – 40 הממוקם באזור שמאחורי משטרת מסובים אור יהודה והמהווה חלק מנחלות כפר אז"ר וישיבו לידי התובע והכל בתוך 60 יום מהיום.

לפני תובענות כספיות הדדיות שיסודן בהסכם לבצוע עבודות פיתוח וגינון בחצר ביתם של הנתבעים.

(ג) סיכום ביניים: מכל מה שנאמר עד כל עולה כי בתום העבודות היה התובע זכאי ליתרת תמורה בסך 40,000 ₪ כולל מע"מ. מסכום זה היו הנתבעים רשאים לקזז שלושה סכומים מצטברים בגין עבודות שלא נעשו בהתאם להסכם ובגין נזקים שהסבו העבודות ואשר לא תוקנו כלל או לא טופלו באורח מלא: 1,500 ₪, 11,315 ₪ ו-1,600 ₪,והכול בצרוף מע"מ. סכומים אלה מסתכמים בסך של 16,866 ₪ כולל מע"מ. סעיפי העבודות שבעטיים הוכרה זכאות הנתבעים לפצוי אינם טעונים כל תוספת בשל פקוח הנדסי או מרכיב לא צפוי מראש מן הסוג שתועד בשולי חוות-דעתו של קרבצ'יק. על-פי תחשיב זה, זכאי התובע לסך של 23,134 ₪ בערכי יום הגשת התביעה [=16,866 - 40,000].

...

חלק זה של התביעה נדחה אפוא.

עתירתם לפיצוי נוסף מעבר לכך, אחת דינה להידחות.

תביעתם בחלק זה נדחית.

בפני תביעה כספית חוזית המהוה גילגול שני של הליך משפטי בנוגע להתקשרות בין התובעים, עו"ד צורי לגזיאל (להלן: עו"ד לגזיאל) והגב' איריס לגזיאל (להלן, ביחד – התובעים) לנתבע לבצוע עבודות גינון.

טענות התובעים העובדות כפי שפורטו בכתב התביעה: התובעים התקשרו עם הנתבע לבצוע עבודות שקום, גינון ופיתוח החצר בהסכם שנחתם ביום 20.3.17.

ההכרות האישית של מר אסולין עם שני הצדדים, ובכלל זאת עבודתו עם הנתבע, היו ידועים לשני הצדדים בזמן אמת והם בחרו בו מרצונם החופשי ודוקא מתוך הכרות הדדית זו להוות גורם מכריע בהסכם הפשרה.

...

על אף מנגנון זה טוענים התובעים כי יש לקבל את התביעה הנוגעת לעבודות שבוצעו לאחר החתימה על הסכם הפשרה, לקבוע כי הסכם הפשרה הופר, ולהורות לנתבע לשלם בגין ההפרה וכן בגין עוגמת נפש בסכום של 50,000 ₪.

לאור כל האמור לעיל, הרי שדין התביעה להידחות, הן בשל ההיבט הנוגע למינוי מר אסולין, הן בנוגע למהות התביעה שלא הוכחה והן באשר לראיות התובעים אשר אינן קרובות לרף הראייתי הנדרש על מנת להוכיח את הליקויים הנטענים על ידם.

לאור האמור לעיל תביעת התובעים נדחית במלואה.

מאחר והנתבע נדרש לשאת בהוצאות מלוא ניהול ההליך, כולל הליך הוכחות והגשת סיכומים, הרי שיש לשפות את הנתבע על מלוא הפסדיו בגין ניהול הליך זה. משכך, התובעים ישלמו לנתבע שכר טרחה והוצאות בסך של 20,000 ₪.

בית משפט השלום בצפת ת"א 37065-07-16 גינונים - חברה לפיתוח ועבודות גינון בע"מ נ' מועצה אזורית מרום הגליל בפני כבוד השופטת מיכל ברלינר לוי תובעת גינונים - חברה לפיתוח ועבודות גינון בע"מ באמצעות בא כוח עו"ד אהוד רז נתבעת מועצה אזורית מרום הגליל באמצעות בא כוח עו"ד איתן מימוני פסק דין

בפני תביעה כספית לתשלום סך של 800,000 ₪ בגין עבודות גינון שנטען כי ביצעה התובעת.

על אף שכאמור מצאתי טעם בטענות התובעת כלפי המועצה בכל הנוגע לצירופו של נספח ריק למסמכי המיכרז והעדרה של בדיקה מקדמית מטעמה לעניין גודל השטחים - בהנתן שהתובעת הסכימה להישתתף במיכרז כפי שפורסם; נאותה אף לחתום על ההסכם לאחר זכייתה במיכרז (כעולה מסעיף 6 לתצהיר עדות ראשית מנהל התובעת); לא העלתה כל טענה או דרישה להבהרה או תיקון של הקף השטחים לגינון עובר לחתימתה על ההסכם; ואף הסכימה להאריך את ההסכם בשנה נוספת בהתאם לאופציה, לאחר שהמצב בשטח התברר לה לאשורו (כעולה ממכתב המועצה מיום 30/3/15, הכלול בנספחי התביעה) – דין טענותיה לעניין היתנהלות הנתבעת במיכרז להדחות.

ראו: "מישתתף במיכרז, המודע לפגם במיכרז או בהליכיו, צריך להודיע על כך בעוד מועד. אין זה ראוי כי מישתתף במיכרז, הפגום לדעתו, ינצור הפגם בליבו, מתוך תקווה לזכות בו, ורק אם הפסיד יעורר טענות פגם (ראה בג"ץ 35/82 ישפאר בע"מ נ' שר הבטחון ואח' [פורסם בנבו] [1], בעמ' 512; בג"ץ 430/89 מאור שלוט ופירסום חוצות מואר בע"מ נ' עריית כפר-סבא [פורסם בנבו] [2], בעמ' 270). היתנהגות שכזו אינה בתום-לב. היא נופלת מאמת המידה להיתנהגות ראויה בין משתתפים במיכרז ביחסיהם ההדדיים, וביחסים שבינם לבין בעל המיכרז" (ע"א 4683/97 ידע מחשבים נ' מדינת ישראל ( 1997) [פורסם בנבו] ).

...

סוף דבר דין התביעה להתקבל באופן חלקי בלבד.

הנתבעת תשלם לתובעת תוך 30 ימים מהיום סך של 33,700 ₪ בתוספת מע"מ כחוק כנגד חשבונית, בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד מועד התשלום בפועל.

הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך כולל מע"מ של 5,000 ₪ וזאת תוך 30 ימים מהיום, אחרת יתווספו לסכום הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל.