תביעות כספיות בעקבות טיפול ברכבי חברת השכרת רכב

לפניי תביעה כספית על סך של 221,692 ₪.

רקע וטענות הצדדים: על פי הנטען בכתב התביעה, בחודש מרץ 2019 היתקשר התובע בחוזה עם הנתבעת, חברה העוסקת במכירת כלי רכב, לרכישת רכב מסחרי חדש מידגם רנו מאסטר סגור (להלן: "הרכב") בתמורה לסכום של 182,992 ₪ בתוספת מע"מ. התובע קיבל את הרכב בחודש מאי 2019 ולטענתו, כחודש לאחר מכן החלו להופיע ליקויים ברכב, שהם בגדר פגמים בטיחותיים.

עיון בהיסטוריית הרכב אשר הוגשה על ידי התובע (נספחים 8-9 לתצהירו) מלמד כי מרבית ביקוריו של התובע במוסך היו לצורך טיפולים שוטפים, מבחן רשוי שנתי, והחלפת בלמים.

לתצהירו של התובע צורפה התכתבות עם נציג הנתבעת, במסגרתה הלין התובע על ההוצאות שנגרמו לו. נציג הנתבעת השיב לו כי: "דיברנו, אמרתי לך בפירוש מה התהליך. אמרתי לך מהרגע הראשון, מה ששילמת להשכרה אני יעביר לך דרך המוסכים בתיקונים/טיפולים". הנתבעת אמנם טוענת כי כתב האחריות אינו כולל פיצוי בגין "הפסדים", ועל כן התובע אינו זכאי לפצוי בגין שכירת רכב חלופי.

משכך, ובהיעדר אינדיקאציה או ראיה לסכום שהוציא התובע בגין שכירת רכב חלופי בעת שרכבו תוקן במוסך – דין התביעה להדחות גם ביחס לראש נזק זה. אשר לטענת התובע כי הוא זכאי לפצוי בגין נזק שאינו ממוני (עגמת נפש) – הרי שמעת שנדחתה תביעתו, על כל ראשיה האחרים, ונקבע כי הרכב לא היה פגום, התקלות שהתגלו ברכב, בהיקפת ובחומרתן – סבירות, והתובע לא הוכיח גם נזקים עקיפים שנגרמו לו, הרי שאין מקום לפצות את התובע גם ביחס לראש הנזק הלא ממוני.

...

משכך, ובהעדר אינדיקציה או ראיה לסכום שהוציא התובע בגין שכירת רכב חלופי בעת שרכבו תוקן במוסך – דין התביעה להידחות גם ביחס לראש נזק זה. אשר לטענת התובע כי הוא זכאי לפיצוי בגין נזק שאינו ממוני (עגמת נפש) – הרי שמעת שנדחתה תביעתו, על כל ראשיה האחרים, ונקבע כי הרכב לא היה פגום, התקלות שהתגלו ברכב, בהיקפת ובחומרתן – סבירות, והתובע לא הוכיח גם נזקים עקיפים שנגרמו לו, הרי שאין מקום לפצות את התובע גם ביחס לראש הנזק הלא ממוני.

סוף דבר : נוכח המפורט לעיל, אני דוחה את התביעה.

אני מחייב את התובע לשלם לנתבעת הוצאות (לרבות שכ"ט עו"ד ומע"מ) בסכום כולל של 10,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

בית משפט השלום ברחובות תא"מ 30512-11-19 אביטבול נ' אהרונוב ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופטת אושרית הובר היימן תובע אברהם אביטבול נתבעים 1. אלברט אהרונוב 2. ישיר חברה לביטוח 3. מוסך איציק ודיצר בע"מ פסק דין

התובע הגיש תביעה כספית ע"ס 56,841 ₪ בגין נזקים ישירים ועקיפים, אשר לטענתו נגרמו לו, כתוצאה מתאונת דרכים שהתרחשה ביום 14.07.19.

פסק דין זה ידון בסכומים שנתבעו ונותרו במחלוקת; במסגרת התביעה, טען התובע לנזקים עקיפים שנגרמו לו, כדלהלן: תשלום עבור השכרת רכב חלופי, בסך 21,293 ₪, הפסד הכנסה בסך 10,000 ₪ וכן עוגמת נפש, טירדה ובטלה בסך של 5,000 ₪.

לטענת התובע, הנתבעת 3 התרשלה כלפיו באופן הטיפול ברכב, כך שאף שהובא הרכב לראשונה למוסך ביום 14.07.19, תיקון כלל הנזקים הושלם רק ביום 07.09.19, כאשר במהלך תקופה זו נידרש התובע לסור אל המוסך מספר פעמים לצורך התיקון המתמשך של הרכב.

...

דא עקא, גם אם תתקבל טענת התובע, כי הנתבעת 3 התרשלה בהזמנת דלת הזזה לא מתאימה, הרי שלא עלה בידי התובע להוכיח את הנזקים להם הוא טוען, והרי מושכלות יסוד בתביעה נזיקית, כי נטל ההוכחה רובץ לפתחו של התובע ביחס לכל רכיבי התביעה, הן לעובדות, הן לשאלת האחריות והן לנזק, וככל שהתובע אינו עומד בנטל זה, הרי דינה של תביעתו להידחות.

מן הנימוקים המפורטים לעיל, הרי דינה של התביעה כנגד הנתבעת 3 להידחות.

מאחר וקבעתי כאמור, כי התובע לא עמד בנטל להוכחת נזקיו, הרי ממילא גם התביעה כנגד הנתבעים 1- 2 דינה להידחות.

סוף דבר: התביעה נדחית במלואה (כמובן, למעט הרכיבים בגינם ניתן פסק דין חלקי).

לפי מתכונת העסקה זו, שבה הועסקה גם המערערת, המטפל הסיעודי מועסק הן על ידי חברת הסיעוד (בעניינינו - מטב) והן על ידי המטופל הסיעודי שבו הוא מטפל.

מפאת חשיבותו לענייננו ולשם הבנת טענות הצדדים ופסיקת בית הדין האיזורי, נביאו בהרחבה כבר בשלב זה. תמצית העובדות: בחודש 12/08 הוגשה לבית המשפט המחוזי מרכז בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד שתי חברות השכרת רכב (שיכונו יחד - שלמה) (להלן - הבקשה הראשונה).

בבקשה נטען, בשם מאות עובדי חברה מסוימת שיוצגו על ידי עוה"ד גורודיסקי בהליך ייצוגי אחר נגד החברה ונגד המוסד (הליך שהתנהל בבית הדין לעבודה), לגביית כספים שלא כדין, תוך הפרת חובת האמון שביחסי עורך דין-לקוח.

...

המערערת טענה מנגד כי יש לדחות את בקשת הסילוק משום שהנסיבות הקיצוניות שביסוד עניין שלמה תחבורה לא חלות בעניין דנן.

סוף דבר הערעור מתקבל בעיקרו.

באי כוח המערערת יוחלפו בבאי כוח מייצגים אחרים, בהתאם לסמכות הקבועה בסעיף 8(ג)(1) לחוק, משמצאנו כי לא מתקיימים בהם תנאי סעיף 8(א)(3) ו/או (4) לחוק.

על אף קבלת הערעור בעיקרו, לא מצאנו בנסיבות העניין לחייב את מטב בתשלום הוצאות.

המבקש לעומתה טוען כי תקנת השוק חלה עליו ומתקיים תום לב המבקש בהתאם לתקנת השוק ששילם במיטב כספו ולפיכך, מתחייבת השבת הרכב אליו, לדבריו ככל שיועבר הרכב לחברת אלדן גם אם באופן זמני, יהא בכך " מעשה העשוי " ויתרון דיוני בהליך הממשיך.

אם יוותר הרכב במשטרת ישראל למרות שזו הסכימה להעברתו ללא תנאים, הרי ששני הצדדים אלדן והמבקש הרוכש מפסידים ממון, שכן הרכב נמצא במחסני חניה בדרך כלל בתשלום, או שנימנע מכל צד להקטין נזקים ולהפיק הנאה או רווח כספי במשך זמן ההליך, באשר תהיה התוצאה משום שהרכב אינו פנוי להשכרה או חסכון חנייה או מכירה מוסכמת או היתנהלות משותפת ועוד.

ממאי נפשך, אם הרכב יועבר לחברת אלדן, ויתברר שהרכב קניינה של חברת אלדן הרי שהפסד הממון של המבקש לא יהא כפול, גם שילם בנסיבות הארוע עבור הרכב לצד ג' ש" מכר " לו רכב עליו לא שולם ושהוא אינו בעליו כך בחשדות הנחקרים על ידי משטרת ישראל, וגם ישלם עבור הפסדיה של חברת אלדן, לעומת זאת אם הרכב קניינו של המבקש וזה הועבר לאלדן במסגרת ה"מעבר לסעד הזמני האזרחי ", יוכל הוא המבקש בנקל לתבוע כל זכות לרבות רכב חלופי אחר מחברת השכרת רכב זו או לתבוע כל הפסד ממון מכל סוג שהוא.

מקבלת הרכב אלדן תהיה בבחינת " משמורן רכב " השומר על הרכב לרבות כל הוצאה נידרשת כולל ביטוח טיפולים ותחזוקה והשומרת על ערך הרכב, ומזעור נזקים עד למתן פסק הדין בסוגיה הקניינית.

...

לאחר שבחנתי טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי יש לקבל את הבקשה באופן חלקי מן הנימוקים הבאים : הרכב רשום על שם המשיבה " אלדן " במשרד הרישוי .

לפניי תביעה לחיוב הנתבעת בפצוי כספי בגין ניזקי רכוש על רקע תאונת דרכים.

התובע פוצה חלקית על ידי חברת השכרת הרכבים, יו.טי.אס בע"מ, כאשר היא קזזה שיעור של 20% בגין רשלנות תורמת, והפחיתה את גובה שכ"ט שמאי שכן לטענתה מדובר בגובה שכ"ט שמאי מופרז, והפחיתה מסכום הנזק הישיר את רכיב המע"מ בשיעור של 2/3 מע"מ מאחר שלטענתה התובע מתקזז בשיעור זה עם שילטונות המס.

התובע מבקש מבית המשפט לחייב את הנתבעת בפצוי הפרישי הנזק שלא שולמו, לרבות התשלום ששילם לעור-דין עבור טפול בתובענה.

דיון והכרעה על יסוד כל החומר המונח לפניי, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להיתקבל חלקית, כפי שיפורט להלן, באופן תמציתי בהתאם לתקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976: לאחר שבחנתי את עדויות הצדדים, והתרשמתי מעדויותיהם באופן בלתי אמצעי, ועיינתי בכל החומר שהונח לפניי, השתכנעתי כי אכן התאונה נגרמה ברשלנותה הברורה והמובהקת של נהגת הפרטית כאשר זו לא עצרה את רכבה בכניסה לצומת, נכנסה לצומת בנסיעה שוטפת מבלי לתת את דעתה אם הצומת פנוי או לא, ומבלי לתת את דעתה לאופנוע.

...

לכן, לטענת הנתבעת, התובע כבר פוצה על הנזק ויש לדחות את התביעה.

אשר למחלוקת בעניין סכום התביעה וההפסדים שנגרמו לתובע, לאחר שבחנתי את טענות הנתבעת לעניין מרכיבי הנזק שלא אושרו (רכיב המע"מ, שכ"ט השמאי ושכ"ט עורך-דין), אני מקבל את טענות התובע למעט לעניין תשלום שכ"ט עורך-דין.

כך שהנתבעת תוסיף ותשלם לתובע שיעור של 2/3 מע"מ בגין הסכום שכבר שולם ומע"מ מלא בגין שיעור 10% נוספים מסכום הנזק שנפסק בפסק דין זה. לגבי רכיב שכ"ט השמאי, איני מקבל את טענת הנתבעת כי מדובר בשכ"ט גבוה או מופרז.

אבהיר כי איני מקבל את מסמך הצעת המחיר על סך 31,188 ₪ שהוא בגדר אינדיקציה ראשונית בלבד לגובה הנזק ובוודאי לא סופית.

סיכום אשר על כן, הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים: סך של 4,810 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 25.05.2022 (מועד פירעון חשבונית התיקון) ועד למועד הגשת התביעה.